אפקט הביתיות - לא מה שהיה פעם: כדאיות ההשקעות הזרות

רונן קפלוטו, מנהל השקעות קרנות אג״ח במגדל שוקי הון, על איפה יותר כדאי להשקיע, בבית או בחו"ל? עדיפות המשקיעים למסחר מקומי לא רלוונטית לעולם המודרני
רונן קפלוטו | (1)

אפקט הביתיות (home bias), מוגדר כנטייתם של משקיעים להשקיע סכומים ניכרים מכספם בהשקעות "מקומיות", חרף יתרונות מובהקים המוצגים להם בשווקים "זרים" ובניגוד למשקלם היחסי של אותם שווקים ביחס לשאר שווקי העולם. בין היתרונות הקיימים, נציין את רמת הסחירות (פרמיית הסחירות הנמוכה), פיזור סיכון פוליטי וכלכלי, גיוון במכשירי ההשקעה, פיזור סיכון המטבע ועוד.

לאורך עשרות השנים האחרונות נערכו מחקרים רבים בנושא. חלק מהתובנות בהם קשורות לפן ההתנהגותי / פסיכולוגי וחלק לפן העסקי / מסחרי. להלן מספר מסקנות עיקריות מתחום ההתנהגותי שעלו מהמחקרים:

- המשקיעים חשים שיש בידיהם מידע עודף מול המשקיעים הזרים, ולהיפך (מידע חסר) בהשקעה בשוקי חו"ל. כמובן שבעידן האינטרנט תחושה זו היא בעיקר סובייקטיבית. הנגישות של כל משקיע מכל מקום כמעט זהה, וכמו כן מגבלת השפה גם היא כמעט חסרת משמעות לאור יכולות התרגום של מאמרים ומידע שנתונה כיום לכל גולש בלחיצת כפתור.

- המשקיעים מתרגמים קירבה גאוגרפית לתחושת שליטה. חלק מהמחקרים אף מראים כי אנשים מעדיפים השקעות קרובות פיזית לעיר מגוריהם.

- למשקיעים ישנה תחושת ביטחון עודף בהשקעה מקומית. הם מייחסים לעצמם יכולת לצפות את ביצועי ההשקעות המקומיות, הן מול השקעות זרות והן מול משקיעים זרים בהשקעות המקומיות.

בהיבט הכלכלי ניתן למנות סיבות טכניות כמו עלויות מסחר ועמלות, סיכוני שער חליפין, הפרשי שעות וכו'. רוב הסיבות מוצדקות, אולם רק באופן חלקי, שכן בניגוד לשנים עברו יש למשקיעים יכולת להתגונן מול סיכוני שער חליפין בקלות יחסית. בהיבט העלויות, ניתן לומר שהפרש העלויות בין השקעה בשווקים המקומיים לשוקי חו"ל הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות.

כפי שכבר צוין, ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות מצמצמות משמעותית את רוב היתרונות של השקעה "ביתית". האינטרנט, ערוצי הטלוויזיה הכלכלית, מערכות המסחר המהירות, ושפע המידע המצוי תחת ידו של המשקיע הממוצע, מקרבים אותו לשוק היעד - מרחק נגיעה. אמנם הגופים המוסדיים הישראליים מרחיבים את מינון ההשקעות בחו"ל בשנים האחרונות בתחומי המניות, האג"ח והנדל"ן, אולם טוב יעשו לו יגבירו את המגמה גם בשנים הקרובות.

טוב יעשו גם המשקיעים הפרטיים לו יתגברו על נטיית הלב הטבעית וימשיכו להעמיק את ההשקעה בשווקים "זרים", ובעיקר במכשירי השקעה שונים שאינם מגבילים את מנהלי ההשקעות שלהם בחשיפה לשוקי חו"ל. בצורה זו ייהנו מהשקעות מגוונות וסחירות יותר מהקיימות בשוק המקומי, יקטינו את הסיכון בתיק ההשקעות וייהנו מפוטנציאל לתשואה עודפת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קפילוטו תעשה לי ילד!! (ל"ת)
    פרברית 17/12/2014 12:58
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: