אפקט הביתיות - לא מה שהיה פעם: כדאיות ההשקעות הזרות

רונן קפלוטו, מנהל השקעות קרנות אג״ח במגדל שוקי הון, על איפה יותר כדאי להשקיע, בבית או בחו"ל? עדיפות המשקיעים למסחר מקומי לא רלוונטית לעולם המודרני
רונן קפלוטו | (1)

אפקט הביתיות (home bias), מוגדר כנטייתם של משקיעים להשקיע סכומים ניכרים מכספם בהשקעות "מקומיות", חרף יתרונות מובהקים המוצגים להם בשווקים "זרים" ובניגוד למשקלם היחסי של אותם שווקים ביחס לשאר שווקי העולם. בין היתרונות הקיימים, נציין את רמת הסחירות (פרמיית הסחירות הנמוכה), פיזור סיכון פוליטי וכלכלי, גיוון במכשירי ההשקעה, פיזור סיכון המטבע ועוד.

לאורך עשרות השנים האחרונות נערכו מחקרים רבים בנושא. חלק מהתובנות בהם קשורות לפן ההתנהגותי / פסיכולוגי וחלק לפן העסקי / מסחרי. להלן מספר מסקנות עיקריות מתחום ההתנהגותי שעלו מהמחקרים:

- המשקיעים חשים שיש בידיהם מידע עודף מול המשקיעים הזרים, ולהיפך (מידע חסר) בהשקעה בשוקי חו"ל. כמובן שבעידן האינטרנט תחושה זו היא בעיקר סובייקטיבית. הנגישות של כל משקיע מכל מקום כמעט זהה, וכמו כן מגבלת השפה גם היא כמעט חסרת משמעות לאור יכולות התרגום של מאמרים ומידע שנתונה כיום לכל גולש בלחיצת כפתור.

- המשקיעים מתרגמים קירבה גאוגרפית לתחושת שליטה. חלק מהמחקרים אף מראים כי אנשים מעדיפים השקעות קרובות פיזית לעיר מגוריהם.

- למשקיעים ישנה תחושת ביטחון עודף בהשקעה מקומית. הם מייחסים לעצמם יכולת לצפות את ביצועי ההשקעות המקומיות, הן מול השקעות זרות והן מול משקיעים זרים בהשקעות המקומיות.

בהיבט הכלכלי ניתן למנות סיבות טכניות כמו עלויות מסחר ועמלות, סיכוני שער חליפין, הפרשי שעות וכו'. רוב הסיבות מוצדקות, אולם רק באופן חלקי, שכן בניגוד לשנים עברו יש למשקיעים יכולת להתגונן מול סיכוני שער חליפין בקלות יחסית. בהיבט העלויות, ניתן לומר שהפרש העלויות בין השקעה בשווקים המקומיים לשוקי חו"ל הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות.

כפי שכבר צוין, ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות מצמצמות משמעותית את רוב היתרונות של השקעה "ביתית". האינטרנט, ערוצי הטלוויזיה הכלכלית, מערכות המסחר המהירות, ושפע המידע המצוי תחת ידו של המשקיע הממוצע, מקרבים אותו לשוק היעד - מרחק נגיעה. אמנם הגופים המוסדיים הישראליים מרחיבים את מינון ההשקעות בחו"ל בשנים האחרונות בתחומי המניות, האג"ח והנדל"ן, אולם טוב יעשו לו יגבירו את המגמה גם בשנים הקרובות.

טוב יעשו גם המשקיעים הפרטיים לו יתגברו על נטיית הלב הטבעית וימשיכו להעמיק את ההשקעה בשווקים "זרים", ובעיקר במכשירי השקעה שונים שאינם מגבילים את מנהלי ההשקעות שלהם בחשיפה לשוקי חו"ל. בצורה זו ייהנו מהשקעות מגוונות וסחירות יותר מהקיימות בשוק המקומי, יקטינו את הסיכון בתיק ההשקעות וייהנו מפוטנציאל לתשואה עודפת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קפילוטו תעשה לי ילד!! (ל"ת)
    פרברית 17/12/2014 12:58
    הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.