צדק חברתי עם חברות המסחר הבינלאומי: הקלות מס לכולם
כידוע, הטבות מס ניתנות על פי החוק לעידוד השקעות הון, בתנאים מסויימים, לחברות אשר מייצרות את מוצריהן בישראל ומייצאות אותם לחו"ל. כמו כן, פורסם לאחרונה, כי רשות המיסים צפויה להקל את נטל המס על חברות ישראליות, כגון טבע, אשר הינן בעלות קניין רוחני. אנו מברכים על כך, שכן לריכוזו של קניין רוחני בישראל בידי חברות מקומיות יש יתרונות רבים (מייצרות תעסוקה ועוד). אך יחד עם זאת, קולן של חברות המסחר הבינלאומי, אשר משלמות מס בשיעור מלא, אינו נשמע.
בעוד שעל פי עיקרי החוק לעידוד השקעות הון, ניתנות הטבות מס לחברות ישראליות המייצרות את מוצריהן בישראל ומייצאות אותם לחו"ל, חברות ישראליות אשר קונות את מוצריהן בחו"ל ומוכרות אותם בחו"ל אינן זכאיות להטבות מס (על הרווח הנוצר מפעילות המסחר).
בהנחה ומדינת ישראל רוצה לעודד העסקת עובדים בישראל בפעילות מוטת חו"ל, מה ההבדל בין חברה ישראלית יצרנית, המעסיקה עובדי ייצור בישראל ומייצאת מוצריה לחו"ל, לחברה מסחרית בישראל אשר מייצרת בסין ומוכרת את מוצריה באירופה (כאשר המוצרים אינם משונעים לישראל)? אין הבדל
החברה היצרנית מעסיקה עובדי ייצור והחברה המסחרית מעסיקה עובדי שיווק ותוכנה (למשל לאחזקת אתר האינטרנט המשמש לסחר). כמו שמדינת ישראל ביקשה לעודד את היצואן המקומי המעסיק עובדי ייצור בישראל, אל מול היצרן - היצואן הזר המעסיק עובדים במדינת תושבותו, כך ראוי לעודד את חברות המסחר הבינלאומי הפועלות בישראל (קונות מוצרים במדינה זרה א' ומוכרות אותם במדינה זרה ב'), אל מול חברות המסחר הבינלאומי בחו"ל.
- צ'ק פוינט משלמת בישראל פחות מס מהמוסכניק, בעל המכולת או הבנק
- הקונגרס שוקל הטבות מס לחברות בתחום אנרגיה הסולרית; מניות הענף מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן מן הראוי שמדינת ישראל תעודד, הן את מעסיקי עובדי הייצור והן את מעסיקי עובדים המבצעים פעילות סחר בינלאומית (פעילות אשר אינה קשורה במכירת מוצרים לתושבי ישראל).
כיום מתקיימת תחרות עולמית בין מדינות רבות על ליבם של המשקיעים. מדינות רבות באירופה מציעות שלל הטבות מס למשקיעים זרים שיקימו בתחומן פעילות כזו או אחרת (למשל שיעורי מס חברות הנעים סביב ה-10% במדינות כמו בשוויץ, קפריסין אירלנד וכדומה). גם מדינת ישראל השכילה לעודד חברות ישראליות יצרניות המייצאות לחו"ל בשיעור מס חברות נמוך, וכעת אנו מתבשרים כי חברות ישראליות בעלות קניין רוחני תהיינה זכאיות להטבות כאלו ואחרות.
אנו מציעים לשקול להטיב גם עם חברות מסחר בינלאומי מסויימות אשר מוצריהן לא עברו דרך ישראל - בדומה להטבה עם חברה יצרנית המייצאת לחו"ל כך יטיבו עם חברות קניין רוחני וגם (בתנאים מסויימים) עם חברות אחזקה ישראליות המחזיקות חברות זרות.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מדובר בעיקר בחברות מסחר בינלאומי ישראליות, אשר אינן מייצרות בישראל, אלא קונות מוצרים בחו"ל ומוכרות אותם ללקוחות בחו"ל, באמצעות רשת האינטרנט או צוות שיווק ומכירות מוכשר אשר פועל מישראל (בפועל המוצר נשלח ישירות מהספק הזר ללקוח הזר ואינו עובר דרך מדינת ישראל).
חברות אלו מעסיקות עובדים בישראל, אולם גם שהצורך בקיומה של החברה כישראלית הינו קטן, שכן כאמור, המלאי אינו עובר בישראל. חברות אלו חוות תחרות עזה מצד מתחרים בחו"ל, ונאבקות מידי יום על קיומן והישארותן במדינת ישראל.
קבוצת חברות אלו נחלקות לשתי קבוצות משנה עיקריות
קבוצה א' - חברות מסחר בינלאומי אשר הינן בבעלות מקומית.
קבוצה ב' - חברות מסחר בינלאומי אשר הינן בבעלות תושב חו"ל ומהוות חלק מקבוצה רב לאומית גדולה ומשקלן היחסי בקבוצה הרב לאומית קטן.
חברות קבוצה ב' אשר הינן חלק מקבוצה רב לאומית נתונות למנוף לחץ נוסף שני והוא הנהלת הקבוצה רב לאומית, הנבחנת על ידי המשקיעים השכם וערב, שמחפשת לקצץ בהוצאות ככל שאפשר, בין השאר בהוצאות המס. לכן, ככל שהחברה הישראלית מבצעת פונקציות של חברת מסחר בלבד (כאשר המלאי אינו עובר במדינת ישראל), מופעל לחץ גדול על ההנהלה הישראלית מצד הנהלת הקבוצה הרב לאומית להעביר את פעילותה של חברת המסחר הישראלית למדינות דלות מס בהשוואה למדינת ישראל.
תמריץ שלילי נוסף לקיומן של חברות מסחר בינלאומי ישראליות בא מצד מס ערך מוסף. לאור פס"ד סטנלי גורפל (ביהמ"ש העליון), ניתן להסיק לגבי עסקאות שמבצעות חברות אלו כי אינן מוכרות כעסקאות חייבות במע"מ. המשמעות הינה שלא ניתן לנכות מס תשומות, ובכלל זה על הוצאות התקורה בארץ.
למותר לציין כי מדינת ישראל מרוויחה מקיומן של חברות מסחר בינלאומי (תעסוקה, מס חברות ועוד). לאור האמור לעיל, ועל מנת להקל על הישרדותן של חברות המסחר הבינלאומי שצויינו לעיל, אנו ממליצים לקברניטי המשק לנהוג גזרה שווה בין פועלי הייצור ועובדי המסחר, ולהעניק את אותן הטבות מס הניתנות לחברות המייצרות בישראל ומייצאות לחו"ל, לחברות אשר רוכשות מוצרים מספק בחו"ל ומוכרות את המוצרים ללקוחות בחו"ל, כאשר המלאי לא עבר בישראל.
זיו סגללקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות
שלוש מניות על הקרשים לעיונכם
רוצים עוד מניות חבוטות (שלא נשמע חס וחלילה כמו מעודדים בקרב אגרוף...)?
קבלו את AI מתחום הבינה המלאכותית. האתר Motley Fool מציין אותה כאחד משתי מניות הבינה המלאכותית השוות ביותר לרכישה. על הגרף תוכלו לראות התרסקות פוסט הנפקה טיפוסית, משהו שגם כדאי שמשקיעים צעירים יראו. עכשיו היא מצאה בסיס תמיכה ממנו היא יכולה לעלות כמציאה.
גם אל BYND אפשר להתייחס כאל מניה חבוטה (או בהומור מסוים, שחוטה). אספני מציאות יכולים לנסות לראות מה קורה סביב 70 דולר. היא יכולה להיות מציאה טכנית ברמות האלו.
ונסיים בעוד הומור של וול סטריט. תסתכלו על הגרף של רובין הוד. המניה, HOOD, של החברה שמייצגת את כניסתם של המשקיעים החדשים, נמצאת גם היא על הקרשים. זאת בין היתר בשל הביקורת על המודל העסקי שלה. אבל, באזור ה - 34 דולר, הבאז סביב המניה יכול לחזור.
שיהיה בהצלחה בזירה!
ומי המניה עם המשקל הגבוה ביותר בראסל 2000? AMC... עוד משהו שמעלה חיוך קטן.
