באופציות, לא חייבים להיכנס לרכבת ההרים של הספקולציה

יוסי פרניק, סמנכ"ל מיטב דש טרייד, מתייחס לכלי מסחר בשוק ההון, כתיבת אופציות - למי הוא מתאים? כיצד יש לנהוג בו? ולמי כדאי להיזהר?
יוסי פרניק | (7)
נושאים בכתבה כתיבת אופציות

חלק מסוחרי האופציות נכנסים לתחום עקב המינוף הרב על הכסף. אחרים נכנסים בגלל היכולת לבנות אסטרטגיות השקעה חכמות, שלא מתאפשרות במסחר בנכס בסיס "סטנדרטי", כמו מניות או תעודות סל. אחת מאסטרטגיות ההשקעה החביבות עליי, שמכילה גם אופציות, היא Covered Call. המטרה של האסטרטגיה היא לייצר תזרים מזומנים חודשי חיובי בתמורה לויתור פוטנציאלי על חלק או רוב שיעור העלייה החודשי. מדובר באסטרטגיה פופולריות בשוק האמריקני אצל משקיעים וסוחרים פרטיים, אבל "משום מה" היא נמצאת פחות בשימוש בביצה הקטנה שלנו.

האסטרטגיה בנויה מקניה של נכס בסיס (מניה או תעודת סל על מדד מניות) ומכירה של אופציה על אותו נכס הבסיס בשורט (כתיבה של האופציה). מי שלא מכיר, עשוי להיבהל - שילוב אופציות בשורט?! מדובר במהלך שאינו מיועד למשקיע המתחיל.

זה נכון, פעילות באופציות יותר מסוכנת בשל המינוף הגבוה של המכשיר וחוסר הסלחנות למי שעושה טעויות. מי שמתעמק באסטרטגיות מעו"ף מבין שניתן להיחשף לשוק בצורה חכמה ואפילו סולידית באמצעות אופציות, וספציפית לאסטרטגיית Covered Call - החשיפה היא בעיקר לנכס הבסיס ולא לאופציה. מטרתנו היא להכיר לכל אחד ואחד את קיומה וחשיבותה של האסטרטגיה ולא להעביר קורס באופציות.

כדוגמא, נניח שמדד המעו"ף ב-1350 נקודות ואני מחזיק בתעודת סל על המדד בסכום של 135,000, ובמקביל, מוכר אופציית Call לעוד חודש, בעלת מחיר מימוש של 1360 ש' (קצת יותר גבוה מהמדד). על המכירה קיבלתי 1500 ש' (פרמיה). נניח לרגע שכל מה שמעניין אותי זה לקבל את אותה פרמיה, ואני אדיש למחיר של מדד המעו"ף (מתוך הנחה שבטווח הארוך הוא לא יאכזב).

בסביבת השוק של היום, אני מייצר הכנסה חודשית יפה של 1,500 ש' ובמונחי תשואה, מעל 1% לחודש ומעל 13% בשנה. המחירים והאחוזים משתנים בהתאם לפרמטרים השונים, המשפיעים על המחיר של האופציה בדגש על סטיות התקן בעת ביצוע הכתיבה.

המנגנון שייצרתי, מספק לי כאמור תזרים מזומנים מכובד, אך יש לו גם מחיר - ויתור על רוב העלייה של המדד. כאשר המעו"ף יעלה, אני אהנה מהעליות עד 1,360 נקודות, אך על כל עלייה מעל רמה זו אפסיק להרוויח. במצב זה, על כל שקל שארוויח בתעודת הסל אפסיד באופציית Call הכתובה. זאת גם הסיבה שקוראים לאסטרטגיה הזאת Covered, מכיוון שההחזקה בנכס בסיס, במקרה שלנו, תעודת סל על מדד המעו"ף, מגינה עלינו מהפסד אפשרי על האופציה הכתובה. במקרה ההפוך, אם המדד ירד, אפסיד על תעודת הסל את מלוא הירידה, אך לפחות אשאר עם הפרמיה מהמכירה של האופציה.

האם קבלת הפרמיה החודשית מהכתיבה של האופציה, מצדיקה את אובדן הסיכוי ליהנות מעליות משמעותיות בתעודת סל כתוצאה מעלייה במדד? אין תשובה אחת. בהקשר זה יש ניואנס שחשוב להכיר, ככל שמחיר המימוש של האופציה רחוק/גבוה יותר ממחיר נכס הבסיס - הפרמיה קטנה וכמוה מצטמצם התזרים החודשי, אך במקביל, אני מותיר יותר מקום להרוויח מעלייה של נכס הבסיס.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אחד הקשיים ביישום האסטרטגיה הוא הביטחונות הנדרשים לצורך הכתיבה של האופציה. על פניו, החזקת תעודת הסל בסכום מאוד מכובד, אמורה לתת לי את הביטחונות הנדרשים, אך לצערנו רוב התעודות סל בארץ לא מוכרות על ידי הבורסה כנכס שנותן בטחונות. עם זאת, גם לזה יש פתרונות, לדוגמא ע"י קרן מחקה, ETF או החזקה במניות גדולות שיש עליהן אופציות (קיים בבורסה הישראלית אבל נפוץ מאוד בבורסות בארה"ב).

יישום האסטרטגיה במניות מסוכן יותר, כיוון שמניה, בשונה ממדד מניות מוביל, יכולה להתרסק לחלוטין. במקרה כזה, אם איבדת את נכס הבסיס, התזרים לא שווה כלום. לעומת זאת, אתה מצפה ממדד מוביל שיתאושש בטווח הארוך, גם אם הוא עובר ימים קשים. במילים אחרות, כשעושים את זה על מניות, נדרש פיזור, לא פחות מאשר בתיק השקעות רגיל.

לסיום, האסטרטגיה לא נועדה לייצר עשרות ומאות אחוזים במכה. לכן, אם מישהו מחפש כרטיס לקזינו, שיבחר באסטרטגיה אחרת. אלה שחושבים שיש עוד מקום רב לעליות של נכס הבסיס הנבחר ולא רוצה לפספס אותן, שיחכה עם האסטרטגיה להזדמנות אחרת. מי שמחפש לגוון את הגישה שלו לשוק ואת מקורות ההכנסה שתיק ההשקעות מייצר, שווה שיעמיק ויבחן את ההתאמה של האסטרטגיה אליו ולתיק שלו.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ספקן 25/11/2013 17:49
    הגב לתגובה זו
    בהנחה שהנתונים המובאים מדוייקים,פוטנציאל הרווח הוא עלית התע' מ1350 ל1360 0.74% +1500ש"ח פרמיה,1.11% על 135000ש"ח ובס"ה 1.85% בקיזוז עלויות בנקאיות.רווח זה עומד מול עליית מדד ה25 מעבר ל1360. במסגרת פיזור סיכונים בתיק נראה סביר.
  • גנדלף 25/11/2013 19:45
    הגב לתגובה זו
    בהנחה שאתה מתעלם מנכס הבסיס לטווח ארוך (הנכס עולה ויורד) התשואה שלך תהיה רק הפרמיה ,0.74 כפול 12 חודשים בשנה. בחישוב גס כ 9% לשנה. השקעה נהדרת. תוך 8 שנים תכפיל את ההשקעה.
  • ספקן 26/11/2013 09:52
    כל מי שמחזיק בתיק שממילא כלולות בו תעודות סל גם על ה25 ,חשוף לסיכון שציינת ולכן עסקה זו אינה משנה חשיפה זו אלא באה להוסיף רוחיות מסויימת תוך נטרול סיכון אופציית המכר.
  • 2.
    אלפנט 25/11/2013 14:45
    הגב לתגובה זו
    באופציות. אם אתה רוצה שיעור באופציות אתה יכול לפנות .
  • 1.
    אסטרטגיה נחמדה - יישום מאוד קשה מבחינה פסיכולוגית (ל"ת)
    גנדלף 25/11/2013 12:14
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.