כיצד עלינו לנהוג בעקבות השינויים בשוק האג"ח?

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות, מתייחס להשפעות השינויים באגרות החוב האמריקניות על מקבילותיהן בישראל
רביב רזניק | (2)

רבים מבין קוראי Bizportal ודאי עוקבים אחרי שוקי המניות העולמיים, שם למרות האירועים הביטחוניים, העניינים בחודשים האחרונים די רגועים. הדרמה הגדולה מתחוללת דווקא בשוק הנחשב לסולידי - שוק איגרות החוב. מזה מספר חודשים מתחוללת דרמה של ממש בשוק איגרות החוב בארה"ב עת התשואות על איגרות החוב ל-10 שנים עלו משפל של 1.6% בתחילת חודש מאי ל-2.95% כיום. למי שאינו מכיר, המשמעות של עלייה זו היא קריסה של כ-10% במחיריהן של איגרות החוב הנ"ל. עלייה זו בתשואות לא הייתה צריכה להפתיע אף אחד - תשואה בגובה 1.6% על אג"ח ל-10 שנים איננה תשואת שיווי משקל, לכן די ברור שאיננה יכולה להישאר שם לאורך זמן.

התשואות בהן נסחרות איגרות החוב בארה"ב מהוות בנצ'מארק עבור כל העולם, לכן משפיעות על גובה התשואות גם בישראל. התשואה על אג"ח מדינה שקלי ל-10 שנים עלתה באותה התקופה מ-3.5% לרמתה כיום העומדת על 4.05% - מדובר בירידה במחיר של כ-3.5% "בלבד". הסיבה לכך שמחיריהן של איגרות החוב בארץ ירדו בצורה מתונה יותר, שמלכתחילה התשואות בארץ לא היו כה מנותקות מהמציאות. סיבה נוספת, שהתשואה השוטפת גבוהה יותר.

עד כאן לגבי מה שהיה, הרי את כולנו מעניין מה הלאה וכיצד עלינו לנהוג. כיום, לאחר שרכבת עליית התשואות כבר יצאה מהתחנה, רבים צופים כי היא לא תעצור ותמשיך הלאה. מספרים רבים נזרקים לאוויר: תשואות של 3%, 3.5% ואפילו 4% כבר לא נשמעות דמיוניות. אינני רוצה להתנבא ולנסות לחזות מה יהיה, פשוט ברור לי שהדבר הוא בלתי אפשרי - אולי אצדק ואולי לא. לדעתי, מנהל השקעות טוב צריך לבחון את כל התרחישים האפשריים, להעניק להם הסתברויות וכך לבחור את דרך הפעולה האופטימאלית - כלומר, זו שתוחלת הרווח שלה היא הגבוהה ביותר.

קראתי לא מעט פרשנים אשר צופים המשך עלייה בתשואות וקוראים לקצר מח"מ בחדות בתיק ההשקעות ולהתרחק מאיגרות החוב הארוכות. למעשה, אני חושב שהעלייה בתשואות מהווה הזדמנות טובה למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך טווח, אשר יכולים לנצל את המצב הנוכחי על מנת לשפר את ביצועיו העתידיים של תיק ההשקעות שלהם.

לדוגמא, שתי איגרות חוב של אותה חברה, גזית גלוב

גזית גלוב אגח ט: תשואה 1.47% למח"מ 3.12.

גזית גלוב אגח ד: תשואה 3.02% למח"מ 5.77.

שתי איגרות החוב צמודות למדד.

לכאורה, הפחד מהמשך העלייה בתשואות אמור לדרבן אותנו לקצר מח"מ בתיק ההשקעות ולהעדיף את איגרת החוב הקצרה יותר. אך מי שמנהל את כספו לטווח ארוך, צריך ללמוד להתעלם מתנודות הטווח הקצר. משקיע החושב במונחים ארוכי טווח יעדיף דווקא את איגרת החוב הארוכה יותר.

כלומר, אם ניקח טווח השקעה של 3 שנים, השקעה באג"ח ט' תניב תשואה בגובה 1.47% לשנה בתוספת הצמדה למדד (עד הפדיון). לעומתה, השקעה באג"ח ד' תניב תשואה לא ידועה, כיוון שאיננו יודעים באיזה מחיר היא תיסחר בעוד 3 שנים.

במקרה זה עלינו להניח הנחות - בעוד 3 שנים אג"ח ד' תהיה דומה לאג"ח ט' של היום - היא תהיה במח"מ 3 שנים. גם במצב שהריבית במשק תהיה יותר גבוהה, ניתן להניח כי זו תיסחר בתשואה נמוכה מהתשואה בה היא נסחרת כיום. לכן למשקיעים בה למשך 3 שנים צפויה תשואה שנתית של מעל 3.02% בתוספת הצמדה למדד. הרבה יותר מהמשקיעים באג"ח ט'.

השקעה באג"ח דורשת כמובן מעקב אחרי ביצועי החברה - אני לא ממליץ לאף אחד לרכוש אג"ח ולשכוח ממנה ל-3 שנים. יחד עם זאת, כללי האצבע שכולם יודעים: עלייה בריבית = הפסדים באג"ח ארוכות = צריך לקצר מח"מ, לא תמיד עובדים במציאות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פשוט עלוב. בושה למי שמתיימר להבין בשוק ההון. (ל"ת)
    אני 09/09/2013 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלון 08/09/2013 10:18
    הגב לתגובה זו
    מה שאומר שבעוד שלוש שנים אג"ח ד לא נפרעת, אלא רק חצי ממנה (וחצי עדיין לא יפדה). ולכן ההשקעה היא לא באמת לשלוש שנים. את הפסדי ההון והאפשרות לקנות את האג"ח בעוד כמה חודשים יותר בזול אף אחד לא יחזיר לכם.
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.