כיצד עלינו לנהוג בעקבות השינויים בשוק האג"ח?

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות, מתייחס להשפעות השינויים באגרות החוב האמריקניות על מקבילותיהן בישראל
רביב רזניק | (2)

רבים מבין קוראי Bizportal ודאי עוקבים אחרי שוקי המניות העולמיים, שם למרות האירועים הביטחוניים, העניינים בחודשים האחרונים די רגועים. הדרמה הגדולה מתחוללת דווקא בשוק הנחשב לסולידי - שוק איגרות החוב. מזה מספר חודשים מתחוללת דרמה של ממש בשוק איגרות החוב בארה"ב עת התשואות על איגרות החוב ל-10 שנים עלו משפל של 1.6% בתחילת חודש מאי ל-2.95% כיום. למי שאינו מכיר, המשמעות של עלייה זו היא קריסה של כ-10% במחיריהן של איגרות החוב הנ"ל. עלייה זו בתשואות לא הייתה צריכה להפתיע אף אחד - תשואה בגובה 1.6% על אג"ח ל-10 שנים איננה תשואת שיווי משקל, לכן די ברור שאיננה יכולה להישאר שם לאורך זמן.

התשואות בהן נסחרות איגרות החוב בארה"ב מהוות בנצ'מארק עבור כל העולם, לכן משפיעות על גובה התשואות גם בישראל. התשואה על אג"ח מדינה שקלי ל-10 שנים עלתה באותה התקופה מ-3.5% לרמתה כיום העומדת על 4.05% - מדובר בירידה במחיר של כ-3.5% "בלבד". הסיבה לכך שמחיריהן של איגרות החוב בארץ ירדו בצורה מתונה יותר, שמלכתחילה התשואות בארץ לא היו כה מנותקות מהמציאות. סיבה נוספת, שהתשואה השוטפת גבוהה יותר.

עד כאן לגבי מה שהיה, הרי את כולנו מעניין מה הלאה וכיצד עלינו לנהוג. כיום, לאחר שרכבת עליית התשואות כבר יצאה מהתחנה, רבים צופים כי היא לא תעצור ותמשיך הלאה. מספרים רבים נזרקים לאוויר: תשואות של 3%, 3.5% ואפילו 4% כבר לא נשמעות דמיוניות. אינני רוצה להתנבא ולנסות לחזות מה יהיה, פשוט ברור לי שהדבר הוא בלתי אפשרי - אולי אצדק ואולי לא. לדעתי, מנהל השקעות טוב צריך לבחון את כל התרחישים האפשריים, להעניק להם הסתברויות וכך לבחור את דרך הפעולה האופטימאלית - כלומר, זו שתוחלת הרווח שלה היא הגבוהה ביותר.

קראתי לא מעט פרשנים אשר צופים המשך עלייה בתשואות וקוראים לקצר מח"מ בחדות בתיק ההשקעות ולהתרחק מאיגרות החוב הארוכות. למעשה, אני חושב שהעלייה בתשואות מהווה הזדמנות טובה למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך טווח, אשר יכולים לנצל את המצב הנוכחי על מנת לשפר את ביצועיו העתידיים של תיק ההשקעות שלהם.

לדוגמא, שתי איגרות חוב של אותה חברה, גזית גלוב

גזית גלוב אגח ט: תשואה 1.47% למח"מ 3.12.

גזית גלוב אגח ד: תשואה 3.02% למח"מ 5.77.

שתי איגרות החוב צמודות למדד.

לכאורה, הפחד מהמשך העלייה בתשואות אמור לדרבן אותנו לקצר מח"מ בתיק ההשקעות ולהעדיף את איגרת החוב הקצרה יותר. אך מי שמנהל את כספו לטווח ארוך, צריך ללמוד להתעלם מתנודות הטווח הקצר. משקיע החושב במונחים ארוכי טווח יעדיף דווקא את איגרת החוב הארוכה יותר.

כלומר, אם ניקח טווח השקעה של 3 שנים, השקעה באג"ח ט' תניב תשואה בגובה 1.47% לשנה בתוספת הצמדה למדד (עד הפדיון). לעומתה, השקעה באג"ח ד' תניב תשואה לא ידועה, כיוון שאיננו יודעים באיזה מחיר היא תיסחר בעוד 3 שנים.

במקרה זה עלינו להניח הנחות - בעוד 3 שנים אג"ח ד' תהיה דומה לאג"ח ט' של היום - היא תהיה במח"מ 3 שנים. גם במצב שהריבית במשק תהיה יותר גבוהה, ניתן להניח כי זו תיסחר בתשואה נמוכה מהתשואה בה היא נסחרת כיום. לכן למשקיעים בה למשך 3 שנים צפויה תשואה שנתית של מעל 3.02% בתוספת הצמדה למדד. הרבה יותר מהמשקיעים באג"ח ט'.

השקעה באג"ח דורשת כמובן מעקב אחרי ביצועי החברה - אני לא ממליץ לאף אחד לרכוש אג"ח ולשכוח ממנה ל-3 שנים. יחד עם זאת, כללי האצבע שכולם יודעים: עלייה בריבית = הפסדים באג"ח ארוכות = צריך לקצר מח"מ, לא תמיד עובדים במציאות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פשוט עלוב. בושה למי שמתיימר להבין בשוק ההון. (ל"ת)
    אני 09/09/2013 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלון 08/09/2013 10:18
    הגב לתגובה זו
    מה שאומר שבעוד שלוש שנים אג"ח ד לא נפרעת, אלא רק חצי ממנה (וחצי עדיין לא יפדה). ולכן ההשקעה היא לא באמת לשלוש שנים. את הפסדי ההון והאפשרות לקנות את האג"ח בעוד כמה חודשים יותר בזול אף אחד לא יחזיר לכם.
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.