רבים מבין קוראי Bizportal ודאי עוקבים אחרי שוקי המניות העולמיים, שם למרות האירועים הביטחוניים, העניינים בחודשים האחרונים די רגועים. הדרמה הגדולה מתחוללת דווקא בשוק הנחשב לסולידי - שוק איגרות החוב. מזה מספר חודשים מתחוללת דרמה של ממש בשוק איגרות החוב בארה"ב עת התשואות על איגרות החוב ל-10 שנים עלו משפל של 1.6% בתחילת חודש מאי ל-2.95% כיום. למי שאינו מכיר, המשמעות של עלייה זו היא קריסה של כ-10% במחיריהן של איגרות החוב הנ"ל. עלייה זו בתשואות לא הייתה צריכה להפתיע אף אחד - תשואה בגובה 1.6% על אג"ח ל-10 שנים איננה תשואת שיווי משקל, לכן די ברור שאיננה יכולה להישאר שם לאורך זמן.

התשואות בהן נסחרות איגרות החוב בארה"ב מהוות בנצ'מארק עבור כל העולם, לכן משפיעות על גובה התשואות גם בישראל. התשואה על אג"ח מדינה שקלי ל-10 שנים עלתה באותה התקופה מ-3.5% לרמתה כיום העומדת על 4.05% - מדובר בירידה במחיר של כ-3.5% "בלבד". הסיבה לכך שמחיריהן של איגרות החוב בארץ ירדו בצורה מתונה יותר, שמלכתחילה התשואות בארץ לא היו כה מנותקות מהמציאות. סיבה נוספת, שהתשואה השוטפת גבוהה יותר.

עד כאן לגבי מה שהיה, הרי את כולנו מעניין מה הלאה וכיצד עלינו לנהוג. כיום, לאחר שרכבת עליית התשואות כבר יצאה מהתחנה, רבים צופים כי היא לא תעצור ותמשיך הלאה. מספרים רבים נזרקים לאוויר: תשואות של 3%, 3.5% ואפילו 4% כבר לא נשמעות דמיוניות. אינני רוצה להתנבא ולנסות לחזות מה יהיה, פשוט ברור לי שהדבר הוא בלתי אפשרי - אולי אצדק ואולי לא. לדעתי, מנהל השקעות טוב צריך לבחון את כל התרחישים האפשריים, להעניק להם הסתברויות וכך לבחור את דרך הפעולה האופטימאלית - כלומר, זו שתוחלת הרווח שלה היא הגבוהה ביותר.

קראתי לא מעט פרשנים אשר צופים המשך עלייה בתשואות וקוראים לקצר מח"מ בחדות בתיק ההשקעות ולהתרחק מאיגרות החוב הארוכות. למעשה, אני חושב שהעלייה בתשואות מהווה הזדמנות טובה למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך טווח, אשר יכולים לנצל את המצב הנוכחי על מנת לשפר את ביצועיו העתידיים של תיק ההשקעות שלהם.

לדוגמא, שתי איגרות חוב של אותה חברה, גזית גלוב

גזית גלוב אגח ט: תשואה 1.47% למח"מ 3.12.

גזית גלוב אגח ד: תשואה 3.02% למח"מ 5.77.

שתי איגרות החוב צמודות למדד.

לכאורה, הפחד מהמשך העלייה בתשואות אמור לדרבן אותנו לקצר מח"מ בתיק ההשקעות ולהעדיף את איגרת החוב הקצרה יותר. אך מי שמנהל את כספו לטווח ארוך, צריך ללמוד להתעלם מתנודות הטווח הקצר. משקיע החושב במונחים ארוכי טווח יעדיף דווקא את איגרת החוב הארוכה יותר.

כלומר, אם ניקח טווח השקעה של 3 שנים, השקעה באג"ח ט' תניב תשואה בגובה 1.47% לשנה בתוספת הצמדה למדד (עד הפדיון). לעומתה, השקעה באג"ח ד' תניב תשואה לא ידועה, כיוון שאיננו יודעים באיזה מחיר היא תיסחר בעוד 3 שנים.

במקרה זה עלינו להניח הנחות - בעוד 3 שנים אג"ח ד' תהיה דומה לאג"ח ט' של היום - היא תהיה במח"מ 3 שנים. גם במצב שהריבית במשק תהיה יותר גבוהה, ניתן להניח כי זו תיסחר בתשואה נמוכה מהתשואה בה היא נסחרת כיום. לכן למשקיעים בה למשך 3 שנים צפויה תשואה שנתית של מעל 3.02% בתוספת הצמדה למדד. הרבה יותר מהמשקיעים באג"ח ט'.

השקעה באג"ח דורשת כמובן מעקב אחרי ביצועי החברה - אני לא ממליץ לאף אחד לרכוש אג"ח ולשכוח ממנה ל-3 שנים. יחד עם זאת, כללי האצבע שכולם יודעים: עלייה בריבית = הפסדים באג"ח ארוכות = צריך לקצר מח"מ, לא תמיד עובדים במציאות.