כיצד עלינו לנהוג בעקבות השינויים בשוק האג"ח?
רבים מבין קוראי Bizportal ודאי עוקבים אחרי שוקי המניות העולמיים, שם למרות האירועים הביטחוניים, העניינים בחודשים האחרונים די רגועים. הדרמה הגדולה מתחוללת דווקא בשוק הנחשב לסולידי - שוק איגרות החוב. מזה מספר חודשים מתחוללת דרמה של ממש בשוק איגרות החוב בארה"ב עת התשואות על איגרות החוב ל-10 שנים עלו משפל של 1.6% בתחילת חודש מאי ל-2.95% כיום. למי שאינו מכיר, המשמעות של עלייה זו היא קריסה של כ-10% במחיריהן של איגרות החוב הנ"ל. עלייה זו בתשואות לא הייתה צריכה להפתיע אף אחד - תשואה בגובה 1.6% על אג"ח ל-10 שנים איננה תשואת שיווי משקל, לכן די ברור שאיננה יכולה להישאר שם לאורך זמן. התשואות בהן נסחרות איגרות החוב בארה"ב מהוות בנצ'מארק עבור כל העולם, לכן משפיעות על גובה התשואות גם בישראל. התשואה על אג"ח מדינה שקלי ל-10 שנים עלתה באותה התקופה מ-3.5% לרמתה כיום העומדת על 4.05% - מדובר בירידה במחיר של כ-3.5% "בלבד". הסיבה לכך שמחיריהן של איגרות החוב בארץ ירדו בצורה מתונה יותר, שמלכתחילה התשואות בארץ לא היו כה מנותקות מהמציאות. סיבה נוספת, שהתשואה השוטפת גבוהה יותר. עד כאן לגבי מה שהיה, הרי את כולנו מעניין מה הלאה וכיצד עלינו לנהוג. כיום, לאחר שרכבת עליית התשואות כבר יצאה מהתחנה, רבים צופים כי היא לא תעצור ותמשיך הלאה. מספרים רבים נזרקים לאוויר: תשואות של 3%, 3.5% ואפילו 4% כבר לא נשמעות דמיוניות. אינני רוצה להתנבא ולנסות לחזות מה יהיה, פשוט ברור לי שהדבר הוא בלתי אפשרי - אולי אצדק ואולי לא. לדעתי, מנהל השקעות טוב צריך לבחון את כל התרחישים האפשריים, להעניק להם הסתברויות וכך לבחור את דרך הפעולה האופטימאלית - כלומר, זו שתוחלת הרווח שלה היא הגבוהה ביותר. קראתי לא מעט פרשנים אשר צופים המשך עלייה בתשואות וקוראים לקצר מח"מ בחדות בתיק ההשקעות ולהתרחק מאיגרות החוב הארוכות. למעשה, אני חושב שהעלייה בתשואות מהווה הזדמנות טובה למשקיעים בעלי אופק השקעה ארוך טווח, אשר יכולים לנצל את המצב הנוכחי על מנת לשפר את ביצועיו העתידיים של תיק ההשקעות שלהם. לדוגמא, שתי איגרות חוב של אותה חברה, גזית גלוב גזית גלוב אגח ט: תשואה 1.47% למח"מ 3.12. גזית גלוב אגח ד: תשואה 3.02% למח"מ 5.77. שתי איגרות החוב צמודות למדד. לכאורה, הפחד מהמשך העלייה בתשואות אמור לדרבן אותנו לקצר מח"מ בתיק ההשקעות ולהעדיף את איגרת החוב הקצרה יותר. אך מי שמנהל את כספו לטווח ארוך, צריך ללמוד להתעלם מתנודות הטווח הקצר. משקיע החושב במונחים ארוכי טווח יעדיף דווקא את איגרת החוב הארוכה יותר. כלומר, אם ניקח טווח השקעה של 3 שנים, השקעה באג"ח ט' תניב תשואה בגובה 1.47% לשנה בתוספת הצמדה למדד (עד הפדיון). לעומתה, השקעה באג"ח ד' תניב תשואה לא ידועה, כיוון שאיננו יודעים באיזה מחיר היא תיסחר בעוד 3 שנים. במקרה זה עלינו להניח הנחות - בעוד 3 שנים אג"ח ד' תהיה דומה לאג"ח ט' של היום - היא תהיה במח"מ 3 שנים. גם במצב שהריבית במשק תהיה יותר גבוהה, ניתן להניח כי זו תיסחר בתשואה נמוכה מהתשואה בה היא נסחרת כיום. לכן למשקיעים בה למשך 3 שנים צפויה תשואה שנתית של מעל 3.02% בתוספת הצמדה למדד. הרבה יותר מהמשקיעים באג"ח ט'. השקעה באג"ח דורשת כמובן מעקב אחרי ביצועי החברה - אני לא ממליץ לאף אחד לרכוש אג"ח ולשכוח ממנה ל-3 שנים. יחד עם זאת, כללי האצבע שכולם יודעים: עלייה בריבית = הפסדים באג"ח ארוכות = צריך לקצר מח"מ, לא תמיד עובדים במציאות. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.פשוט עלוב. בושה למי שמתיימר להבין בשוק ההון. (ל"ת)אני 09/09/2013 09:09הגב לתגובה זו
- 1.אלון 08/09/2013 10:18הגב לתגובה זומה שאומר שבעוד שלוש שנים אג"ח ד לא נפרעת, אלא רק חצי ממנה (וחצי עדיין לא יפדה). ולכן ההשקעה היא לא באמת לשלוש שנים. את הפסדי ההון והאפשרות לקנות את האג"ח בעוד כמה חודשים יותר בזול אף אחד לא יחזיר לכם.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.