הקיצוץ בקצבות הפנסיה: אין אשמים - אי אפשר לשלם ממה שאין

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות, מתייחס לקיצוץ האחרון בקצבות הפנסיה והשפעות על ציבור החוסכים
רביב רזניק | (15)

לפני יומיים פורסם כי האוצר מתכנן לחתוך את קצבאות הפנסיה של החוסכים בכ-10%. זוהי לא הפעם הראשונה בה נוקטת המדינה בצעדים הפוגעים בזכויותיהם של החוסכים לפנסיה. בסוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000 בוצעו קיצוצים נרחבים ואף הועלה גיל הפרישה של החוסכים. הגירעונות האקטואריים בקרנות הפנסיה הינם בעיה הקיימת במדינות מערביות רבות, ממשלות נאלצות ואף תאלצנה להתמודד עימן בעתיד.

רבים וודאי מרגישים כעס ותסכול על מהלכים אלו. אף אחד לא אוהב שפוגעים בזכויותיו ובוודאי לא בכיסו. אותם עובדים אשר חוסכים במשך עשרות שנים ועומדים לצאת לפנסיה בשנים הקרובות אינם יכולים לעשות כמעט כלום על מנת למזער את הפגיעה, הם צפויים לקבל הודעה מקרן הפנסיה כי סכום הקצבה אשר ישולם להם עם פרישתם יהיה נמוך יותר ועם זה יהיה עליהם להסתדר.

רבים מנסים למצוא את האשמים במחדלים - "איך זה שפתאום גילו שחסר כסף? למה אנחנו צריכים לשלם על טעויות של מנהלי הקרנות? שיורידו את דמי הניהול" וכדומה. האמת קצת מורכבת יותר, ניהול קרן פנסיה מבוסס כולו על הנחות אקטואריות: הנחות לגבי תוחלת החיים ושיעורי התמותה והנחות לגבי התשואה שתשיג הקרן - הנחות אשר מבוססות על תחזיות עתידיות - וידוע שחיזוי הוא קשה, במיוחד כאשר מנסים לחזות את העתיד.

אותם עובדים שצפויים לפרוש לפנסיה בשנים הקרובות, נכנסו למעגל העבודה והחלו לחסוך לפרישתם לפני כ-40 שנים. ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית הביאו לכך שתוחלת החיים עלתה בצורה ניכרת והכסף שנצבר בקופה לא יספיק לתשלום קצבה עד יומם האחרון. בעיית העלייה בתוחלת החיים לא התעוררה אתמול, והקיצוץ הפתאומי עליו הכריז האוצר נובע הפעם מגורם אחר - התשואה הצפויה.

הכספים המופרשים לחיסכון מושקעים במשך השנים וצוברים רווחים. קרן הפנסיה לוקחת בתחשיביה שיעור תשואה מסוים, אותו היא צופה שתשיג עבור החוסכים. מאז שנת 2008 בעקבות משבר הסאב-פריים, נמצאות הריביות בישראל ובעולם המערבי ברמות נמוכות מאוד. עקב כך, התשואות המתקבלות מהשקעה באיגרות חוב ירדו בחדות, וקרנות הפנסיה אינן יכולות להשקיע את כספי העמיתים בנכסים שיניבו להם תשואה ראויה. הירידה בתשואות איגרות החוב הביאה לירידה בתשואה אשר צפויה להשיג קרן הפנסיה בכספי העמיתים, לכן הם יגיעו לגיל פרישה עם סכום נמוך יותר - במצב זה אין אשמים, זהו המצב וקרן הפנסיה לא יכולה לשלם ממה שאין.

פנסיה תקציבית

מהקיצוץ המתוכנן לא יפגעו כמובן מעושרי הפנסיה התקציבית (אין כאן טעות כתיב). למי שאינו יודע, פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת מתקציב המדינה ונהנים ממנה עובדי מדינה. ההפרשות לפנסיה נעשות על ידי המעסיק ולא על ידי העובד. הסדר הפנסיה התקציבית הופסק בסוף שנות ה-90 וכיום אין מצטרפים חדשים למסלול זה. יחד עם זאת, ישנם מאות אלפי עובדים וגמלאים אשר נהנים וימשיכו ליהנות בשנים הבאות מפנסיה תקציבית. התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית הן אדירות, והיות שהן משולמות מתקציב המדינה כולנו נאלץ לממן אותן מכספי המיסים אותם אנו משלמים. שר האוצר החדש הבטיח לנו שוויון בנטל, אני מקווה שידע ליישם אותו גם בנושא זה.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    שלום 14/08/2013 19:51
    הגב לתגובה זו
    רב עובדיי המדינה משתכרים בשכר מגוכך, להאשים אותם במחדל הפנסייה זו דמגוגייה. הפנסייה שלהם ה"תקציבית" , לא תספיק לצערי לקיים אותם בכבוד. כל אותם אנשיי הצווארון הלבן שהלכו לחפש את העושר ולעשות כסף קל בשוק ההון, הייטק וכו' מבינים שלא הכל מסתכם בשורה התחתונה של תלוש המשכורת. מפתים את אותם צעירים במשכורות עתק וכעבור מס' שנים זורקים אותם וחוזר חלילה. עובדיי המדינה הם עובדים עם נשמה ונאמנים למקום העבודה. תחפשו אשמים במקומות אחרים.
  • ברק 14/08/2013 20:16
    הגב לתגובה זו
    שלום כל הכבוד! לא ניתן שישמיצו אותנו וירמסו את כבודנו!
  • 12.
    אתה מטעה. לפנסיות התקציביות יש ולצוברות אין ?? (ל"ת)
    אנונימי 14/08/2013 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 14/08/2013 15:51
    הגב לתגובה זו
    יש שתי אוכלוסיית בארץ זו שהמדינה דאגה להם עם איגרות מיודעדות ופנסיה תקציבית ומי שמפקיד מהכסף שלו ומממן את החלק השני של העם שלא יספרו סיפורים כל מנהלי ההשקעות , הפתרון קיים רק שהוא פוגע במי שאמור ליישם אותו, פקידי האוצר ושאר המשרדים הממשלתיים
  • 10.
    דודוסאן 14/08/2013 15:43
    הגב לתגובה זו
    למה לא 1? 0.5? 7? איך הגיעו למספר הקסם הזה?
  • 9.
    אנונימי 14/08/2013 13:22
    הגב לתגובה זו
    לוקחים ממי שקל ואפשר, לא משופטים, לא מרופאים, לא משמני קבע, לא מח"כ, לא משרים...
  • 8.
    שאלה לרביב 14/08/2013 11:32
    הגב לתגובה זו
    אני מבין שהקיצוץ חל רק על הקרנות החדשות ולא על הקרנות הישנות האם אני צודק?
  • 7.
    יש לעשות התאמה לשני הכיוונים (ל"ת)
    שהרבית עולה ? 14/08/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 14/08/2013 10:31
    הגב לתגובה זו
    בתשואה כול כך נמוכה, לא יתכן שיתקיים מצב שדמי הניהול יבלעו חצי מהתשואה. האוצר יאלץ לבמע מהפכה ולהציע מסלולים מאוד פשוטים שלא מצריכים ניהול אקטיבי במשך עשרות שנים.
  • 5.
    אם מקצצים לכולם 10 אחוז צריך לקצץ גם מהפנסיה התקציבית (ל"ת)
    לא לנהוג איפה ואיפה 14/08/2013 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנשים תקראו את תגובה 1 , זו האמת, משקרים אתכם !! (ל"ת)
    חוסך 14/08/2013 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    די לפנסיה התקציבית! 14/08/2013 09:58
    הגב לתגובה זו
    די! נמאס לממן את העלוקות הללו מכספי המיסים שלי!
  • 2.
    קיצוץ בקצבאות הפנסיה (ל"ת)
    יהודה 14/08/2013 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד 14/08/2013 09:55
    הגב לתגובה זו
    כרגיל מערבבים נתונים כדי להצדיק החלטה שערורייתית . קרנות הפנסיה משקיעות את רוב נכסיהן בשוק ההון , ולא באגרות חוב יעודיות כפי שהיה פעם, ולכן התשואה של הקרנות מושפעת לרוב מהנכסים בהם השקיעה. אז מה הקשר לריבית הנמוכה??? האוצר הניח תשואה שנתית של 4%. האם בדקת מה היתה תשואת הקרנות בפועל ? בדיקה קצרה בפנסיה נט תראה שהתשואה השנתית הממוצעת בחמש השנים האחרונות של רוב הקרנות היא 7-8%. עכשיו תתחילו להסביר למה אין ברירה וצריך לקצץ 10%...
  • astern 26/08/2013 17:58
    הגב לתגובה זו
    ברור שהתשואה תהיה גבוהה ממנה, כי ברוב המסלולים יש אלמנט של סיכון. הבעיה היא שהריבית חסרת הסיכון משפיעה בעקיפין גם על התשואה הכוללת, ולכן בסך הכל התשואה קטנה מהצפוי. יש לזכור שרוב הכספים מושקעים באפיקים סולידיים, והתשואות על האג"ח הממשלי וכן הקונצרני בדירוג השקעה הינן נמוכות משמעותית מ4%.
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.