במסגרת תוכנית הקיצוצים של משרד האוצר מוקדש פרק נכבד גם לחסכון הפנסיוני. השינויים המוצעים מצטרפים לשינויי המס הרבים שעבר הענף רק לאחרונה, ומקשים על החוסך לתכנן את דרך החסכון שלו. נכון שהמודל החדש מתיימר לפשט את הטבות המס. אך מכיון שאינו פועל בואקום ומתווסף לתיקונים אחרים, אל לנו להתפלא אם בקרוב נהיה שוב עדים לטלפונים בהולים מסוכן הביטוח הפנסיוני שלנו, שימליץ לנו על שינויים נוספים בתוכניות שלנו.

אחת הבעיות הקשות ביותר שמציב בפנינו המודל החדש, שבניגוד לנאמר בטורים אלו, לחששות שנשמעים מכל עבר בדבר עליית תוחלת החיים והעובדה כי הישראלי הממוצע מגיע לגיל הפנסיה עם יחס תחלופה בעייתי מאד בין רמת השכר לה היה רגיל לפנסיה - המודל החדש קובע תקרה נמוכה בלמעלה מ-100% מהתקרה הנהוגה היום - 15 אלף ש' בתוכנית הכלכלית לעומת 34 אלף ש' כיום - דבר שצפוי להקטין כמובן את ההפקדה לפנסיה.

המודל החדש מציע כי הפקדת מעביד מעל לכ-15 אלף ש' תזקף לעובד כהכנסה במשכורתו והוא ישלם עליה מס. כך לדוגמא במידה והפרשת המעביד לתגמולים עומדת על 7.5% ושכרו של העובד עומד על 20 אלף ש' ברוטו, תופיע בתלוש השכר זקיפת הכנסה לתגמולים בסך של 375 ש' (למרות שהכסף הופקד לתוכנית פנסיונית) והעובד יפגע בשכרו נטו בכ-160 ש' לחודש (מס שישלם).

הבעיתיות הגדולה נובעת מהעובדה כי על פי נסיון העבר, קביעת תקרה מביאה באופן כמעט מידי להקטנת תקרת השכר המופרשת. ראינו מגמה זו בעבר בקביעת תקרה של כ-45 אלף ש' להפקדות פנסיוניות, לאחר מכן בתקרה של 34 אלף ש', וכמובן שאנו נתקלים בכך בקרנות ההשתלמות שם בדרך כלל ההפקדה לקרן ההשתלמות מוגבלת ב-15,700 ש"ח לחודש (התקרה לקרן ההשתלמות).

דבר זה יביא כמובן להחרפה מיידית בבעיה הקיימת היום לכמעט כל אזרח ישראלי בעת היציאה לפנסיה, ובגובה הפנסיה לה הוא זכאי. יש לזכור כי לא מדובר על שכירים המרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש וצוברים נכסים או חסכונות אחרים אשר יעזרו להם לצלוח את גיל הפנסיה בכבוד, אלא באזרחים מהשורה אשר שכרם אינו גבוה באופן משמעותי ואין כל סיבה לפגוע בו בחסכון הפנסיוני שלו.

בנוסף, הדבר עלול לגרום לפגיעה בגובה הכיסויים הביטוחיים הנגזרים במקרים מסויימים מהשכר ממנו מופקדים התנאים הסוציאליים (בעיקר בקרנות פנסיה). נכון שהמודל מאפשר לשכיר במקרים מסויימים לקבל הטבת מס גבוהה יותר על החסכון שלו. אולם בחלק מהמקרים מדובר בהפקדה נוספת שהעובד צריך להוציא מכיסו, כפי שכבר למדנו בעבר גם את זה לא ממהרים העובדים לעשות.

נחזור שוב לעניין התכנון. תכנון התנאים הסוציאלים הנכונים לחוסך ובעיקר חלק החסכון, לא יכול שישתנה בתדירויות כה גבוהות. התוכנית הכלכלית מניחה שעוד שנתיים "יהיה יותר טוב", ומה אז? נשנה עוד פעם את התכנון הפנסיוני? בעייתי.

לסיכום, הפגיעה המתוכננת בחסכון הפנסיוני בתוכנית הכלכלית החדשה של משרד האוצר, יכולה אולי להביא לחסכון במס בשוטף, אך מצד שני לגרום לכך ששכירים רבים יעדיפו שלא להפקיד לפנסיה על מלוא שכרם - דבר שיביא לירידה בקיצבה שתהיה להם בגיל פרישה. קיצבה שגם כך איננה משקפת לרוב את שכרם במהלך תקופת העבודה. השינויים הרבים בחוקי המס שמביאים התאמת התוכניות הפנסיוניות גורמים לאי וודאות רבה בדרך החסכון הנכונה, ולפגיעה בחוסכים המבולבלים מהיקף הרפורמות הרבות בתחום.