כנגד 4 טיפוסים מדברים בשוק ההון, מי הרשע?
בהגיע לחג הפסח עלינו לטובה, יגענו ומצאנו את ארבעת האחים בגרסת שוק ההון הישראלי של שנת 2013, והשאלות שהם שואלים אותנו.
חכם: האם יהיה זה נבון לקנות דווקא עכשיו אג"ח של חבס או של קרדן, לאור מחירן הנמוך בשוק, שאינו משקף את שווי הערבויות?
תשובה: בשנים האחרונות ראינו אג"ח רבות שנקלעו למשברי נזילות. התגובה הראשונה בשוק הייתה למכור את האגרת כמה שיותר מהר ובכל מחיר, מבלי להמתין לפרסום ערך ההחזקה ביום ההסדר. האם ייתכן שדווקא קניה הייתה הצעד הנכון? כשמסתכלים על אג"ח חבס סדרה ד', נראה כי לאגרת שעבוד על כל החזקת מניות החברה בחבס סטאר. לא מזמן דווח לבורסה כ שווי הבטוחה עומד על פי 1.85 משווי החוב.
מנגד, בהסתכלות קרובה יותר, נראה כי השעבוד מול האג"ח מסדרה 4 הוא שעבוד חלש. מכיוון שהוא נשען על מניות שאינן סחירות, כך שקשה להעריך מהו היקף המזומנים של החברה. בפועל, למרות שהחברה ביצעה שערוך חלקי של ההפסדים במניית NSI, ישנו עדיין הפסד משמעותי, שלא בא לידי ביטוי בדו"חות וצפוי לפגוע בהון העצמי של "חבס סטאר". לכן לא ניתן לומר בוודאות שישנו עודף נכסים מול החוב, כפי שרק לפני חודש היה ניתן לחשוב.
אגרת נוספת שנפגעה בימים האחרונים היא זו של קרדן NV. הירידה החדה באה לאחר שהחברה הודיעה על הפסקת מו"מ של החברה-הבת, קרדן לנד סין, למכירת פעילות תמורת 85 מיליון אירו - מכירה שהייתה אמורה לסייע באופן ניכר בהחזר החוב. על פניו נראה שלמרות שההשקעה לא יצאה לפועל, עדיין בידי החברה ישנו נכס השווה כ-85 מיליון אירו. האמנם? צריך לזכור שמדובר בחברה הנמצאת במשבר נזילות, והפסקת מו"מ אינה הבעיה היחידה שלה. יש לבצע בדיקה מקיפה וקפדנית של מצבה הפיננסי לפני שחושבים האם כדאי לקנות את האגרת.
ניתן לומר כי השקעה בחברות בסיכון עשויה להיות כדאית מאוד, שיכולה לספק תשואה עודפת בתיק ההשקעות של כל לקוח, ומומלץ להיחשף אליה לפחות בחלק מנכסינו הפיננסיים. עם זאת, למרבית המשקיעים הפרטיים אין את הזמן, המידע והיכולת לדעת, האם איגרת שנקלעה למשבר נזילות אכן כדאית להשקעה. הדרך הנכונה ביותר להשקעה באג"ח חברות בסיכון למשקיע הפרטי הטיפוסי, היא דרך השקעה משותפת באמצעות קרן נאמנות. קרנות אלו מעסיקות מומחים שבידם המקצועיות והגישה למידע. הם יכולים להעריך את כדאיות ההשקעה תוך פיזור רחב, המוריד את הסיכון.
רשע: למה עליי (הממשלה) להתנהל נכון כלכלית כאשר אני יכול לכסות על טעויותיי מכיסו של האזרח?
תשובה: הממשלה אכן יצרה גירעון כה עמוק, עד שאין מנוס מהטלת גזרות חדשות על האזרחים. קשה להבין איך שר האוצר וראש הממשלה לא הבחינו כי הם חורגים מהתקציב בצורה כה בוטה. אמנם ישנן נסיבות מקלות: הצמיחה לא עלתה כפי שקיוו, המחאה החברתית והקמת ועדת טרכטנברג, מבצעים צבאיים לא מתוכננים ועוד תירוצים רבים וטובים. למרות זאת, בניגוד לאזרח הפשוט, כאשר הוא מוציא יותר כסף ממה שהוא הכניס ונקלע לחובות לבנקים - כל נטל האחריות מוטל עליו - נראה שלממשלה אין בעיה לגלגל את האחריות אל האזרח הפשוט. את התופעה הזו ניתן לראות לא רק בישראל. רק החודש כולנו נדהמנו לגלות כי ממשלת קפריסין ציפתה מאזרחיה לשלם כ-10% מכספם הפרטי כמס, וכל זאת כי לא הצליחה לנהל תקציב הגיוני וראוי והתנהגה בחוסר אחריות משווע.
תם: כיצד אני יכול לקבל 5% תשואה לשנה ללא סיכון?
תשובה: בימים אלו, כשתשואת המק"מים (המקבילה לתשואה חסרת סיכון) עומדת על כ-1.7%, הציפייה הזו אינה ריאלית. יש אפשרות לקנות אג"ח ארוכה במיוחד כגון ממשלתי שקלי 0142 (שתיפדה בינואר 2042) ולקבל תשואה שוטפת של כ-5.3% בשנה. אכן, הסיכון שלא תקבל תשואה זו במידה שתחזיק את האגרת עד שנת 2042 נמוך - אך במידה שתרצה להשתמש בכסף ב-30 השנה הבאות, כנראה שהנזק יהיה גדול ממה שיכולת לדמיין. זאת מכיוון שככל שהאיגרת ארוכה יותר, כך היא רגישה לשינוי הריבית במשק. אני די משוכנע שבטווח של 30 שנה הריבית תעלה, וכנראה במידה ניכרת. כדי שהתיק יספק תשואה של כ-5% לשנה ויישאר נזיל ברמה יומית, אין מנוס מלקחת סיכונים מבוקרים.
וזה שאינו יודע לשאול: אלו השאלות שצריך המשקיע המתחיל לשאול את מומחה ההשקעות שלו בפסח 2013:
- מהו המודל העסקי לפיו אתה עובד? ובמלים אחרות - כיצד אתה מרוויח מהעצות שאתה נותן לי?
לפני משבר 2008 היה ניתן לראות בארה"ב מגוון אנשי מכירות מחופשים ליועצי השקעות, שהמליצו ללא לאות להשקיע במוצרים פיננסיים מורכבים כדוגמת CDO. במקרים אלה, טובת הלקוח לא עמדה לנגד עיני איש המכירות, אלא העמלה המנופחת שגזר ממכירת מוצרים אלה. עמלה שהיתה עשויה להגיע אף ל-8% משווי ההשקעה. גם ב-2013, כשאנו עומדים מול מומחה ההשקעות, חשוב לשים לב שההשקעות שהוא בוחר נובעות רק מרצון לשרת את מטרות המשקיע. לעתים מומחה ההשקעות יסתיר את הרווח שהוא גוזר מההשקעה במגוון דרכים, ועל המשקיע להתעקש ולרדת לעומק הדברים - כידוע: אין מתנות חינם.
- האם המלצת ההשקעה שניתנה לי לוקחת בחשבון את כל צרכיי הפיננסיים הייחודיים וכל הכספים שלי (כולל מצב משפחתי, מוצרים פנסיוניים, צרכי נזילות וכד')? האם נבנתה במיוחד עבורי ולא כשבלונה מוכנה המיועדת למשקיעים רבים?
- ובמיוחד לפסח 2013: היכן הכסף שלי מוחזק? האם הוא מפוזר דיו? משקיעים רבים בעולם התפתו להשקיע בקפריסין בשל תנאי המס המקילים והריבית הגבוהה שקיבלו על פיקדונות בבנקים. המציאות מלמדת שהבטחות ורודות מדי סופן להתרסק אל מול המציאות הכלכלית.
***לכותב עשוי להיות עניין אישי בנושאים המוצגים במאמר. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 6.תודה על ההארה (ל"ת)דפנה 27/03/2013 19:20הגב לתגובה זו
- 5.מייק 27/03/2013 19:18הגב לתגובה זומאד מקורי
- 4.מרענן ומהנה, נהניתי לקרוא (ל"ת)איתן 25/03/2013 15:33הגב לתגובה זו
- 3.כתבה נהדרת! (ל"ת)רענן 25/03/2013 14:34הגב לתגובה זו
- 2.כתבה מענינת. תודה. (ל"ת)אמיר 25/03/2013 14:30הגב לתגובה זו
- 1.כולם אנשי מכירות, כולם גוזרים קופון. (ל"ת)משה 25/03/2013 13:39הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
