שוק האג"ח הקונצרני הינו שוק מתפתח בקצבים הולכים וגדלים. מעצם טבעו, לשוק תקופות גאות ושפל. בתקופה זו אנו מצויים בתקופת גאות - ניתן לראות את כמות החברות שמנפיקות אג"ח בימים אלה. כדברי המשפט "תנפיק כשאתה יכול ולא כשאתה צריך".

כל העיתונים והמדורים הכלכליים מלאים בתיאורים וסופרלטיביים לגבי החברות המנפיקות. חלק ניכר מהחברות מנפיקות אג"ח מגובות בביטחונות. ברוב המקרים, אנו מתמקדים בנושא המצב הפיננסי של החברה, התזרים הצפוי, זהות הבעלים, התנאים הכלכליים של אגרת החוב לרבות ולא רק מ.ח.מ, ריבית, תנאים של פירעון מוקדם ועוד. פן נוסף שחייבים לבדוק וללמוד, הינו המקום המשפטי בו החברה מתאגדת ו/או המקום המשפטי בו ידונו סכסוכים ובעיות ככל שיהיו.

זכורה לי אסיפת אג"ח בה נטענו טענות כנגד החברה, ולמרבה התדהמה תשובת ב"כ החברה הייתה במילים כאלה או אחרות, "יש לכם בעיה שהשקעתם בחברה הולנדית". מיותר לציין כי במקום "הולנדית" ניתן באותה מידה לכתוב קפריסאית, אמריקנית, פורטוגלית, ועוד לא מעט איים אקזוטיים או מדינות של מקלטי מס.

מיותר לציין כי אנו נדרש להליכים משפטיים רק בעת מצוקה ובעיות. ימים שיהיו רחוקים מאוד מימי האופוריה והשמחה השוררים בעת ההנפקה. מאופן טבעו של השוק, אנו עלולים להגיע למצב בו נדרש לנהל התדיינות מול החברה השוכנת במדינה "פלונית" ומול מערכת חוקים שאינה מוכרת לנו או דומה לחוקים הקיימים במקומותינו.

בנוסף, נתקל במספר שאלות, שתשובותיהן לאו דווקא טמונות בכיסנו, כגון:

- מהם סדרי הנשייה הקיימים בחברות הולנדיות?

- מה סמכויות בעלי תפקיד בחברה אמריקנית?

מה התנאים לחלוקת דיבידנד בקפריסין?

- האם ישנה משמעות למימון דק בחברה בליכטנשטיין?

- מהם המבחנים החלים בפורטוגל על מנת לקבוע האם חברה הינה חדלת פירעון? ועוד ועוד...

לרוב השוק מתחיל ללמוד את משמעויות הבדלי החוק רק בזמן אמת, בשלב בו לא קיים שיתוף פעולה מצד החברה ואין בכיסם של מחזיקי אגרות החוב את המימון הראשוני. מיותר לציין כי עלות הטיפול יקרה משמעותית מהמקובל בחברות ישראליות, וכוללת עלויות משפטיות וכלכליות ניכרות לעומת המקובל חברות ישראליות.

כל האמור לעיל עוד יכול להסתבך פי כמה וכמה כאשר עומדות מספר מדינות בין מחזיקי האג"ח והנכסים הפיזיים, כדוגמא: חברה (חברת האם) אשר התאגדה בקפריסין הנפיקה אג"ח בישראל. לחברת האם יש חברת בת שהתאגדה בהולנד (חברת בת), ולחברת הבת יש 2 חברות בנות (חברות נכדות), אחת התאגדה ברומניה וברשותה נכס מקרקעין המצוי ברומניה, ושניה התאגדה באוקראינה וברשותה נכס מקרקעין המצוי באוקראינה.

לסיכום, לעניות דעתי, לפני שמשקיעים בהנפקות אג"ח של חברות זרות, חשוב לבדוק את הדינים החלים בעיקר בעת מצבים של הפרת שטר. רצוי היה שגם רשות לניירות הערך תיתן את דעתה לנושא ותחייב את החברות להציג בתשקיפים באופן ברור את הדינים החלים, על מנת שכל המידע הרלוונטי יהיה קיים למחזיקים בניירות הערך עוד משלב ההנפקה.