מה המשמעות של השקעה באג"ח קונצרניות בחו"ל?
שוק האג"ח הקונצרני הינו שוק מתפתח בקצבים הולכים וגדלים. מעצם טבעו, לשוק תקופות גאות ושפל. בתקופה זו אנו מצויים בתקופת גאות - ניתן לראות את כמות החברות שמנפיקות אג"ח בימים אלה. כדברי המשפט "תנפיק כשאתה יכול ולא כשאתה צריך".
כל העיתונים והמדורים הכלכליים מלאים בתיאורים וסופרלטיביים לגבי החברות המנפיקות. חלק ניכר מהחברות מנפיקות אג"ח מגובות בביטחונות. ברוב המקרים, אנו מתמקדים בנושא המצב הפיננסי של החברה, התזרים הצפוי, זהות הבעלים, התנאים הכלכליים של אגרת החוב לרבות ולא רק מ.ח.מ, ריבית, תנאים של פירעון מוקדם ועוד. פן נוסף שחייבים לבדוק וללמוד, הינו המקום המשפטי בו החברה מתאגדת ו/או המקום המשפטי בו ידונו סכסוכים ובעיות ככל שיהיו.
זכורה לי אסיפת אג"ח בה נטענו טענות כנגד החברה, ולמרבה התדהמה תשובת ב"כ החברה הייתה במילים כאלה או אחרות, "יש לכם בעיה שהשקעתם בחברה הולנדית". מיותר לציין כי במקום "הולנדית" ניתן באותה מידה לכתוב קפריסאית, אמריקנית, פורטוגלית, ועוד לא מעט איים אקזוטיים או מדינות של מקלטי מס.
מיותר לציין כי אנו נדרש להליכים משפטיים רק בעת מצוקה ובעיות. ימים שיהיו רחוקים מאוד מימי האופוריה והשמחה השוררים בעת ההנפקה. מאופן טבעו של השוק, אנו עלולים להגיע למצב בו נדרש לנהל התדיינות מול החברה השוכנת במדינה "פלונית" ומול מערכת חוקים שאינה מוכרת לנו או דומה לחוקים הקיימים במקומותינו.
בנוסף, נתקל במספר שאלות, שתשובותיהן לאו דווקא טמונות בכיסנו, כגון:
- מהם סדרי הנשייה הקיימים בחברות הולנדיות?
- מה סמכויות בעלי תפקיד בחברה אמריקנית?
מה התנאים לחלוקת דיבידנד בקפריסין?
- האם ישנה משמעות למימון דק בחברה בליכטנשטיין?
- מהם המבחנים החלים בפורטוגל על מנת לקבוע האם חברה הינה חדלת פירעון? ועוד ועוד...
לרוב השוק מתחיל ללמוד את משמעויות הבדלי החוק רק בזמן אמת, בשלב בו לא קיים שיתוף פעולה מצד החברה ואין בכיסם של מחזיקי אגרות החוב את המימון הראשוני. מיותר לציין כי עלות הטיפול יקרה משמעותית מהמקובל בחברות ישראליות, וכוללת עלויות משפטיות וכלכליות ניכרות לעומת המקובל חברות ישראליות.
כל האמור לעיל עוד יכול להסתבך פי כמה וכמה כאשר עומדות מספר מדינות בין מחזיקי האג"ח והנכסים הפיזיים, כדוגמא: חברה (חברת האם) אשר התאגדה בקפריסין הנפיקה אג"ח בישראל. לחברת האם יש חברת בת שהתאגדה בהולנד (חברת בת), ולחברת הבת יש 2 חברות בנות (חברות נכדות), אחת התאגדה ברומניה וברשותה נכס מקרקעין המצוי ברומניה, ושניה התאגדה באוקראינה וברשותה נכס מקרקעין המצוי באוקראינה.
לסיכום, לעניות דעתי, לפני שמשקיעים בהנפקות אג"ח של חברות זרות, חשוב לבדוק את הדינים החלים בעיקר בעת מצבים של הפרת שטר. רצוי היה שגם רשות לניירות הערך תיתן את דעתה לנושא ותחייב את החברות להציג בתשקיפים באופן ברור את הדינים החלים, על מנת שכל המידע הרלוונטי יהיה קיים למחזיקים בניירות הערך עוד משלב ההנפקה.
- 2.אודי,איך הצלם הצליח לגרום לך לחייך?אתה תמיד זועף. (ל"ת)משונה 20/02/2013 16:00הגב לתגובה זו
- 1.מחזיק פרטי באג"ח ח 20/02/2013 12:06הגב לתגובה זואודי קיבלנו הצעת רכש של 90 אג' כפי שרצינו. בשביל מה המשחקים עכשיו של בקשה לפירוק במקום לתת ארכה מוסכמת לסגור הסדר. אין סיבה לא לקדם הסדר לטובת מחזיקי האג"ח. האם עדיף שישרף לנו הכסף בפירוקים?, המטרה הרי למקסם את התמורות למחזיקים ולא כבוד.
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
