מדד החדש במשק, תל-בונד תשואות - לא לבעלי לב חלש

צחי קלמין, מנהל השקעות ומחקר MORE בית השקעות, מתייחס וסוקר את הממד החדש אותו השיקה הבורסה לניירות ערך. מהי כדאיות השקעות? והאם הוא מתאים לכל אחד?
צחי קלמין | (7)

בשבוע הבא, תנפיק הבורסה לניירות ערך את מדד תל-בונד תשואות, או בשמו המקורי תל-בונד HY-Balance. על פי הגדרות הבורסה, אג"ח הנכללת במדד, צריכה לעמוד במספר תנאי כניסה המצטברים. ראשית, עליה לעמוד בתנאי הסף של מאגר האג"ח. שנית, עליה להיות צמודה למדד ולשאת ריבית בשיעור קבוע עד לפדיון הסופי. ולבסוף, דירוג האג"ח לא יפחת מדירוג BBB- ולכל היותר יהיה בדירוג A. בניגוד למדדים שהושקו עד כה, אשר טווח דירוגן של האג"ח הכלולות בו עמד על AAA עד A-, זוהי הפעם הראשונה בה מקימה הבורסה מדד בו ייכללו אג"ח בטווחי דירוג נמוכים. מניתוח מבנה המדד ותמהיל אגרות החוב בו, עולות מס' נקודות מעניינות:

פיזור מנפיקים

מדד התל-בונד תשואות כולל כ-66 סדרות אג"ח, אשר הונפקו ע"י 41 מנפיקים. חשוב לציין, כי קיימת מגבלת משקל על כל סדרת אג"ח בגובה של כ-6%. כמו כן, משקלו של כל מנפיק לא יעלה על 20%. יחד עם זאת, כאשר בוחנים את קבוצות הלווים במדד, מגלים כי נוחי דנקנר וקבוצת אידיבי אחזקות הינם הלווים העיקריים במדד עם 9 סדרות אג"ח ומשקל כולל של 21% בקירוב.

אחריו, ניתן לציין את אליעזר פישמן עם 11 נציגות במדד ומשקל כולל של למעלה מ-14%. קבוצות לווים נוספות אשר נמצאות במדד החדש הינם: שרי אריסון עם משקל של 8.85%, יצחק תשובה (7.73%), לב לבייב (7.63%) ואפילו מוטי זיסר מכבד בנוכחותו עם 2 נציגות במדד ומשקל כולל של 2.25%.

פיזור סקטוריאלי

52% מהאג"ח במדד מגיעות מסקטור הנדל"ן והבינוי. סקטור ההשקעה וההחזקות אוחז כ-28% ומשקל סקטור הבנקים במדד, צנוע יחסית, ועומד על 10%. יצוין, כי כל סדרות האג"ח מסקטור הבנקים הינם שטרי הון נדחים.

מדד תל-בונד תשואות מצטרף אל מדדים נוספים אשר הוקמו ע"י הבורסה בתקופה האחרונה: "תל-בונד צמודות", "צמודות יתר" ו"צמודות בנקים". פעילות הקמת המדדים החדשים מובילה להנפקות של מוצרים עוקבים כגון: תעודות סל וקרנות מחקות, אשר מייצרות ביקושים ערים לניירות במדד, ומגדילות את הסחירות בהם. ההשקעה במוצרים העוקבים אחר מדד תל-בונד תשואות, הינם כלים סבירים וראויים עבור המשקיעים הלא מתוחכמים אשר מעוניינים להיחשף לאג"ח קונצרניות בעלות אופי סיכון בינוני-גבוה.

אך יחד עם זאת, יתרונות המדד ומוצריו הנלווים, הם גם חסרונותיו. תעודות סל וקרנות מחקות טומנות בחובן חיסרון מובנה שקיים בכל מוצר בעל ניהול פסיבי. שכן, השקעה באג"ח בעלות סיכון בינוני - גבוה דורשת גמישות ומהירות תגובה מצד המשקיעים. הניסיון מלמד, כי במקרה של הורדת דירוג, הירידה החדה ביותר במחיר האג"ח מתבצעת בדרך כלל בימים הראשונים שלאחר ההורדה - דבר אשר יכול להתבטא בהפסדים גבוהים עבור המשקיעים במדד באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות. זאת מכיוון שע"פ הגדרות הבורסה, אג"ח אשר דירוגה ירד אל מתחת לדירוג BBB- תיגרע מן המדד בתוך 4 ימי מסחר.

חיסרון נוסף נמצא בדמות חשיפת המשקיעים לאסטרטגיות מסחר מצד המשקיעים המתוחכמים. להבדיל ממדדי התל-בונד המסורתיים אשר בהם עדכון המדד מתבצע כאשר דירוג האג"ח יורד אל מתחת לרמת A-. כאן, מתעדכן המדד לעיתים תכופות יותר, גם כאשר עולה דירוג האג"ח מעל לרמת A-, וגם עת יורד דירוג האג"ח מתחת לרמת BBB-.

לסיכום, הקמת המדדים החדשים ע"י הבורסה לניירות ערך, הינה פעילות חשובה, אשר יש בכוחה לתרום להגברת הסחירות של אג"ח. אך למרות זאת, חשיפה לסל של אג"ח מסוכנות באמצעות מכשיר פסיבי, מגביר את הסיכון הגלום באפיק זה. השקעה באגרות חוב מסוכנות, מחייבת בחירה סלקטיבית של מנפיקים תוך ניתוח מעמיק של מבנה החוב שלהם. בשורה התחתונה, עמדתנו כי חשיפה לאג"ח בעל סיכון גבוה באמצעות קרנות נאמנות מתמחות, עדיפה על פני חשיפה באמצעות מוצרים מחקים.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    לבית השקעות מור יש קרנות ולפיכך ממליץ על קרנות (ל"ת)
    כתבה מגמתית 13/02/2013 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לא לבעלי לב חלש ולסובלים מטחורים (ל"ת)
    יודי 13/02/2013 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חד העין 13/02/2013 17:24
    הגב לתגובה זו
    עדיף לרכוש אגרות חוב ישירות, לא דרך קרנות ולא דרך תעודות
  • 4.
    בקיצור מדד מסוכן? (ל"ת)
    יודי 13/02/2013 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ייתן תשואה עדיפה משמעותית על תל בונד 60! (ל"ת)
    תמיר 13/02/2013 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מדד גרוע, לא ממליץ לאף אחד לגעת (ל"ת)
    יועץ בסניף 13/02/2013 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד העם 13/02/2013 14:19
    הגב לתגובה זו
    אין מדד בבורסה שבו לא מתחתנים עם נוחי דנקנר
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.