בשבוע הבא, תנפיק הבורסה לניירות ערך את מדד תל-בונד תשואות, או בשמו המקורי תל-בונד HY-Balance. על פי הגדרות הבורסה, אג"ח הנכללת במדד, צריכה לעמוד במספר תנאי כניסה המצטברים. ראשית, עליה לעמוד בתנאי הסף של מאגר האג"ח. שנית, עליה להיות צמודה למדד ולשאת ריבית בשיעור קבוע עד לפדיון הסופי. ולבסוף, דירוג האג"ח לא יפחת מדירוג BBB- ולכל היותר יהיה בדירוג A. בניגוד למדדים שהושקו עד כה, אשר טווח דירוגן של האג"ח הכלולות בו עמד על AAA עד A-, זוהי הפעם הראשונה בה מקימה הבורסה מדד בו ייכללו אג"ח בטווחי דירוג נמוכים. מניתוח מבנה המדד ותמהיל אגרות החוב בו, עולות מס' נקודות מעניינות:

פיזור מנפיקים

מדד התל-בונד תשואות כולל כ-66 סדרות אג"ח, אשר הונפקו ע"י 41 מנפיקים. חשוב לציין, כי קיימת מגבלת משקל על כל סדרת אג"ח בגובה של כ-6%. כמו כן, משקלו של כל מנפיק לא יעלה על 20%. יחד עם זאת, כאשר בוחנים את קבוצות הלווים במדד, מגלים כי נוחי דנקנר וקבוצת אידיבי אחזקות הינם הלווים העיקריים במדד עם 9 סדרות אג"ח ומשקל כולל של 21% בקירוב.

אחריו, ניתן לציין את אליעזר פישמן עם 11 נציגות במדד ומשקל כולל של למעלה מ-14%. קבוצות לווים נוספות אשר נמצאות במדד החדש הינם: שרי אריסון עם משקל של 8.85%, יצחק תשובה (7.73%), לב לבייב (7.63%) ואפילו מוטי זיסר מכבד בנוכחותו עם 2 נציגות במדד ומשקל כולל של 2.25%.

פיזור סקטוריאלי

52% מהאג"ח במדד מגיעות מסקטור הנדל"ן והבינוי. סקטור ההשקעה וההחזקות אוחז כ-28% ומשקל סקטור הבנקים במדד, צנוע יחסית, ועומד על 10%. יצוין, כי כל סדרות האג"ח מסקטור הבנקים הינם שטרי הון נדחים.

מדד תל-בונד תשואות מצטרף אל מדדים נוספים אשר הוקמו ע"י הבורסה בתקופה האחרונה: "תל-בונד צמודות", "צמודות יתר" ו"צמודות בנקים". פעילות הקמת המדדים החדשים מובילה להנפקות של מוצרים עוקבים כגון: תעודות סל וקרנות מחקות, אשר מייצרות ביקושים ערים לניירות במדד, ומגדילות את הסחירות בהם. ההשקעה במוצרים העוקבים אחר מדד תל-בונד תשואות, הינם כלים סבירים וראויים עבור המשקיעים הלא מתוחכמים אשר מעוניינים להיחשף לאג"ח קונצרניות בעלות אופי סיכון בינוני-גבוה.

אך יחד עם זאת, יתרונות המדד ומוצריו הנלווים, הם גם חסרונותיו. תעודות סל וקרנות מחקות טומנות בחובן חיסרון מובנה שקיים בכל מוצר בעל ניהול פסיבי. שכן, השקעה באג"ח בעלות סיכון בינוני - גבוה דורשת גמישות ומהירות תגובה מצד המשקיעים. הניסיון מלמד, כי במקרה של הורדת דירוג, הירידה החדה ביותר במחיר האג"ח מתבצעת בדרך כלל בימים הראשונים שלאחר ההורדה - דבר אשר יכול להתבטא בהפסדים גבוהים עבור המשקיעים במדד באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות. זאת מכיוון שע"פ הגדרות הבורסה, אג"ח אשר דירוגה ירד אל מתחת לדירוג BBB- תיגרע מן המדד בתוך 4 ימי מסחר.

חיסרון נוסף נמצא בדמות חשיפת המשקיעים לאסטרטגיות מסחר מצד המשקיעים המתוחכמים. להבדיל ממדדי התל-בונד המסורתיים אשר בהם עדכון המדד מתבצע כאשר דירוג האג"ח יורד אל מתחת לרמת A-. כאן, מתעדכן המדד לעיתים תכופות יותר, גם כאשר עולה דירוג האג"ח מעל לרמת A-, וגם עת יורד דירוג האג"ח מתחת לרמת BBB-.

לסיכום, הקמת המדדים החדשים ע"י הבורסה לניירות ערך, הינה פעילות חשובה, אשר יש בכוחה לתרום להגברת הסחירות של אג"ח. אך למרות זאת, חשיפה לסל של אג"ח מסוכנות באמצעות מכשיר פסיבי, מגביר את הסיכון הגלום באפיק זה. השקעה באגרות חוב מסוכנות, מחייבת בחירה סלקטיבית של מנפיקים תוך ניתוח מעמיק של מבנה החוב שלהם. בשורה התחתונה, עמדתנו כי חשיפה לאג"ח בעל סיכון גבוה באמצעות קרנות נאמנות מתמחות, עדיפה על פני חשיפה באמצעות מוצרים מחקים.