אופציה חמה על הכלכלה הסינית, הנה הנייר הנכון
לכלכלה האוסטרלית תלות משמעותית בנתוני הצמיחה של סין. השקעה במדד המניות האוסטרלי מאפשרת חשיפה מהותית לחברות המייצאות למעצמה המתאוששת. השקעה זו עשויה להוות אלטרנטיבת השקעה מעניינת ודרך יצירתית בכדי להשיג חשיפה לצמיחה הסינית בנטרול הסיכונים הטמונים בניהול הכלכלה הקומוניסטית.
באוגוסט 2009 נחתמה עסקת ענק בין אוסטרליה לסין לייצוא גז טבעי. פטרו צ'יינה ואקסון מובייל חתמו על עסקה בקנה מידה היסטורי למכירת גז טבעי בה סין תרכוש גז לתקופה של 20 שנה תמורת כ-50 מיליארד דולר. העסקה מסבירה את מערכת היחסים האסטרטגית העמוקה בין מעצמת הסחורות וענקית הצריכה הסינית. מערכת זו, המבוססת על תלות הדדית, אפשרה למעצמות להתגבר על פרשיות שחיתות ומהמורות שליוו אותם לאורך השנים.
הרפורמות הכלכליות, שקידמה סין, פתחו את התיאבון של יצואניות הסחורות בעולם והצליחו לחלחל היטב למשק האוסטרלי, שהיה בין היחידים בעולם שצלח את המשבר הפיננסי ב-2008 - המון בזכות ביקושים חזקים לטווח ארוך מסין. היצוא לסין נאמד בכ-80 מיליארד דולר אוסטרלי מידי שנה ומהווה כרבע מסך היצוא.
גם היום, סין היא שוק היעד המרכזי של חברות כרייה אוסטרליות כמו BHP Billiton ו-Rio Tinto הנסחרות במשקל מהותי במדדי המניות. סין מהווה כ-48% מהביקוש העולמי עפרות ברזל, 41% לאבץ, 39% לנחושת, 36% של ניקל ועוד - לכן חשיבותה לשוק חומרי הגלם ברורה.
ניתן לומר כי אין מדינה שהרוויחה יותר מאוסטרליה בעקבות הצמיחה של סין. הקשר עימה התחיל בתחום הסחורות ומתרחב בהדרגה לענף השירותים, כאשר המטרה היא ליצור ספקטרום השקעות הדדיות בין המדינות - שם אוסטרליה רואה את מקומה במהלך העשורים הקרובים. חברות אוסטרליות רבות עושות מאמצים נרחבים להציב דירקטורים מטעמן בחברות סיניות בכדי להרחיב את שיתוף הפעולה המסחרי. כמו כן, כבר היום מטפחת אוסטרליה פרויקטים אקדמיים משותפים, הקמת קרנות טכנולוגיה, שיתוף פעולה בתחום ההגירה ופיתוח התיירות.
אנו מאמינים שאחת הדרכים להיחשף לסין עבור משקיעים שאינם מעוניינים בהשקעה ישירה בשוק המניות הסיני, כחשש מעיוותים עמוקים בכלכלה והחשיפה הגבוהה לפיננסיים ברוב מדדי ההשקעה, היא באמצעות שווקים וסקטורים הנשענים על הצמיחה הסינית. השוק האוסטרלי הינו אלטרנטיבת השקעה טובה ומעניינת להיחשף להמשך צמיחתה של סין בפרט ושל השווקים המתעוררים במזרח בכלל.
אחרי שבחרנו להשקיע בשוק האוסטרלי, השלב הבא הוא לבחור את המדד המתאים לנו. ידוע כי כל ETF עוקב אחר מדד ייחוס ומושפע יותר מכל מביצועי המדד. ניתן להבחין בין שני מדדים עיקריים להשקעה בשוק האוסטרלי - MSCI Australia ומדד S&P/ASX 200. חשוב להבין בעת ההשקעה ב-ETF את המשקל הסקטוריאלי בהשקעה. בשניהם משקל רב לפיננסיים (40-45%), משקל מכובד לחומרי גלם (כ-22%) והיתר מתחלק למוצרי צריכה, אנרגיה ותעשיה במשקל חד ספרתי.
פער הביצועים בין המדדים נמוך גם בפרספקטיבה רב שנתית, למרות הרכב המדד השונה ופער בתשואת הדיבידנד המתקבלת. הדמיון הרב מביא אותנו לייחס משקל גבוה לפיזור החשיפה במדד S&P העוקב אחר ביצועי 200 חברות - פי 3 יותר ממדד MSCI. להערכתנו, במידה ואוסטרליה תמשיך ליהנות מצמיחתה של סין בסקטורים נוספים בכלכלה, המשמעות של חשיפה עמוקה למשק תבוא לידי ביטוי בשורה התחתונה.
אז אחרי שהחלטנו על המדד המתאים אנו מחפשים את ה-ETF המתאימה ביותר. נחפש אחת העונה על תנאי סחירות בסיסיים ומנהלת היקף נכסים גדול מספיק בכדי שלא נחשוש מסגירת הקרן. כמו כן, נעדיף קרן מקומית משיקולי מס, מאחר וסביר להניח שקיים מס נוסף על תקבולי דיבידנד אם הקרן מאוגדת במדינה שונה מהמדינה בה נסחרות החברות.
STW של State Street היא ETF מקומית המציעה חשיפה למדד המבוקש בסחירות יחסית נוחה של 10 מיליון דולר ביום. היא מנהלת מעל 2 מיליארד דולר ודמי הניהול יחסית נמוכים ביחס לשאר הקרנות העוקבות אחר מדדים אוסטרלים ועומדים על 0.286% בשנה, מחצית מדמי הניהול של קרנות העוקבות אחר מדד MSCI הרלוונטי.
בשורה התחתונה, אנו מאמינים שהתאוששות סינית תבוא לידי ביטוי היטב בצמיחת המשק האוסטרלי ובשווקי המניות במדינה. כמו כן, הסיכונים הטמונים בשוק האוסטרלי נמוכים מאשר בשוק הסיני וזוהי אלטרנטיבת השקעה מצויינת לאופטימיים לגבי הצמיחה במזרח. STW המקומית מבית State Street משלבת בין חשיפה רחבה במשקולות שוק, סחירות ונזילות נוחים יחסית ודמי ניהול נמוכים.
***כותב המאמר הינו בעל רישיון משווק השקעות. בעת פרסום המאמר אין לכותב עניין אישי בנושא. בית ההשקעות אי.בי.אי. מחזיק וסוחר עבור לקוחותיו ועבור עצמו בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המפורטים במאמר זה, כולם או חלקם.
אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם". האמור הינו חלק מעבודת אנליזה שפרסמה מחלקת המחקר של שירותי בורסה והשקעות בישראל אי.בי.אי בע"מ במהלך חודש ינואר ונערכה על ידי ארז תדמור, שהינו
בעל רישיון כדין ושאין לו ניגוד עניינים במישרין או בעקיפין, במועד פרסום עבודת האנליזה. המידע האמור מהווה מידע חלקי בלבד מכלל העבודה ואין לראות בו מידע מלא ומקיף".
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
