אופציה חמה על הכלכלה הסינית, הנה הנייר הנכון
לכלכלה האוסטרלית תלות משמעותית בנתוני הצמיחה של סין. השקעה במדד המניות האוסטרלי מאפשרת חשיפה מהותית לחברות המייצאות למעצמה המתאוששת. השקעה זו עשויה להוות אלטרנטיבת השקעה מעניינת ודרך יצירתית בכדי להשיג חשיפה לצמיחה הסינית בנטרול הסיכונים הטמונים בניהול הכלכלה הקומוניסטית.
באוגוסט 2009 נחתמה עסקת ענק בין אוסטרליה לסין לייצוא גז טבעי. פטרו צ'יינה ואקסון מובייל חתמו על עסקה בקנה מידה היסטורי למכירת גז טבעי בה סין תרכוש גז לתקופה של 20 שנה תמורת כ-50 מיליארד דולר. העסקה מסבירה את מערכת היחסים האסטרטגית העמוקה בין מעצמת הסחורות וענקית הצריכה הסינית. מערכת זו, המבוססת על תלות הדדית, אפשרה למעצמות להתגבר על פרשיות שחיתות ומהמורות שליוו אותם לאורך השנים.
הרפורמות הכלכליות, שקידמה סין, פתחו את התיאבון של יצואניות הסחורות בעולם והצליחו לחלחל היטב למשק האוסטרלי, שהיה בין היחידים בעולם שצלח את המשבר הפיננסי ב-2008 - המון בזכות ביקושים חזקים לטווח ארוך מסין. היצוא לסין נאמד בכ-80 מיליארד דולר אוסטרלי מידי שנה ומהווה כרבע מסך היצוא.
גם היום, סין היא שוק היעד המרכזי של חברות כרייה אוסטרליות כמו BHP Billiton ו-Rio Tinto הנסחרות במשקל מהותי במדדי המניות. סין מהווה כ-48% מהביקוש העולמי עפרות ברזל, 41% לאבץ, 39% לנחושת, 36% של ניקל ועוד - לכן חשיבותה לשוק חומרי הגלם ברורה.
ניתן לומר כי אין מדינה שהרוויחה יותר מאוסטרליה בעקבות הצמיחה של סין. הקשר עימה התחיל בתחום הסחורות ומתרחב בהדרגה לענף השירותים, כאשר המטרה היא ליצור ספקטרום השקעות הדדיות בין המדינות - שם אוסטרליה רואה את מקומה במהלך העשורים הקרובים. חברות אוסטרליות רבות עושות מאמצים נרחבים להציב דירקטורים מטעמן בחברות סיניות בכדי להרחיב את שיתוף הפעולה המסחרי. כמו כן, כבר היום מטפחת אוסטרליה פרויקטים אקדמיים משותפים, הקמת קרנות טכנולוגיה, שיתוף פעולה בתחום ההגירה ופיתוח התיירות.
אנו מאמינים שאחת הדרכים להיחשף לסין עבור משקיעים שאינם מעוניינים בהשקעה ישירה בשוק המניות הסיני, כחשש מעיוותים עמוקים בכלכלה והחשיפה הגבוהה לפיננסיים ברוב מדדי ההשקעה, היא באמצעות שווקים וסקטורים הנשענים על הצמיחה הסינית. השוק האוסטרלי הינו אלטרנטיבת השקעה טובה ומעניינת להיחשף להמשך צמיחתה של סין בפרט ושל השווקים המתעוררים במזרח בכלל.
אחרי שבחרנו להשקיע בשוק האוסטרלי, השלב הבא הוא לבחור את המדד המתאים לנו. ידוע כי כל ETF עוקב אחר מדד ייחוס ומושפע יותר מכל מביצועי המדד. ניתן להבחין בין שני מדדים עיקריים להשקעה בשוק האוסטרלי - MSCI Australia ומדד S&P/ASX 200. חשוב להבין בעת ההשקעה ב-ETF את המשקל הסקטוריאלי בהשקעה. בשניהם משקל רב לפיננסיים (40-45%), משקל מכובד לחומרי גלם (כ-22%) והיתר מתחלק למוצרי צריכה, אנרגיה ותעשיה במשקל חד ספרתי.
פער הביצועים בין המדדים נמוך גם בפרספקטיבה רב שנתית, למרות הרכב המדד השונה ופער בתשואת הדיבידנד המתקבלת. הדמיון הרב מביא אותנו לייחס משקל גבוה לפיזור החשיפה במדד S&P העוקב אחר ביצועי 200 חברות - פי 3 יותר ממדד MSCI. להערכתנו, במידה ואוסטרליה תמשיך ליהנות מצמיחתה של סין בסקטורים נוספים בכלכלה, המשמעות של חשיפה עמוקה למשק תבוא לידי ביטוי בשורה התחתונה.
אז אחרי שהחלטנו על המדד המתאים אנו מחפשים את ה-ETF המתאימה ביותר. נחפש אחת העונה על תנאי סחירות בסיסיים ומנהלת היקף נכסים גדול מספיק בכדי שלא נחשוש מסגירת הקרן. כמו כן, נעדיף קרן מקומית משיקולי מס, מאחר וסביר להניח שקיים מס נוסף על תקבולי דיבידנד אם הקרן מאוגדת במדינה שונה מהמדינה בה נסחרות החברות.
STW של State Street היא ETF מקומית המציעה חשיפה למדד המבוקש בסחירות יחסית נוחה של 10 מיליון דולר ביום. היא מנהלת מעל 2 מיליארד דולר ודמי הניהול יחסית נמוכים ביחס לשאר הקרנות העוקבות אחר מדדים אוסטרלים ועומדים על 0.286% בשנה, מחצית מדמי הניהול של קרנות העוקבות אחר מדד MSCI הרלוונטי.
בשורה התחתונה, אנו מאמינים שהתאוששות סינית תבוא לידי ביטוי היטב בצמיחת המשק האוסטרלי ובשווקי המניות במדינה. כמו כן, הסיכונים הטמונים בשוק האוסטרלי נמוכים מאשר בשוק הסיני וזוהי אלטרנטיבת השקעה מצויינת לאופטימיים לגבי הצמיחה במזרח. STW המקומית מבית State Street משלבת בין חשיפה רחבה במשקולות שוק, סחירות ונזילות נוחים יחסית ודמי ניהול נמוכים.
***כותב המאמר הינו בעל רישיון משווק השקעות. בעת פרסום המאמר אין לכותב עניין אישי בנושא. בית ההשקעות אי.בי.אי. מחזיק וסוחר עבור לקוחותיו ועבור עצמו בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המפורטים במאמר זה, כולם או חלקם.
אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם". האמור הינו חלק מעבודת אנליזה שפרסמה מחלקת המחקר של שירותי בורסה והשקעות בישראל אי.בי.אי בע"מ במהלך חודש ינואר ונערכה על ידי ארז תדמור, שהינו
בעל רישיון כדין ושאין לו ניגוד עניינים במישרין או בעקיפין, במועד פרסום עבודת האנליזה. המידע האמור מהווה מידע חלקי בלבד מכלל העבודה ואין לראות בו מידע מלא ומקיף".

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
