רכישת "כלל" כמשל: מי מרוויח ומי מפסיד בעת החדשה בשוק ההון?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מנתח את המתרחש בשנתיים האחרונות בענף בתי ההשקעות בארץ והמגמה העתידית, ובודק עם מי מיטיבה המגמה החדשה ובעיקר עם מי לא
סיון ליימן | (5)

בשבוע שעבר התרחש מהלך משמעותי בשוק ההון הישראלי שלא זכה, לעניות דעתי, להתייחסות מספקת מצד התקשורת - בית ההשקעות כלל פיננסים (אילנות בטוחה לשעבר) מקבוצת אידיבי אחזקות, שבשליטת נוחי דנקנר, הודיע על מכירת פעילות הליבה שלו, ניהול תיקי השקעות וניהול קרנות נאמנות, לבית ההשקעות הראל פיננסים מקבוצת הראל השקעות, כל זאת תמורת 210 מיליון שקלים, כאשר היקף הפעילות הנרכשת מסתכם בכ-18 מיליארד שקלים.

מעט נתונים היסטוריים להשלמת התמונה הכוללת

קרנות הנאמנות שנשאו בעבר את השם "אילנות בטוחה", נרכשו בשנת 2006 על ידי כלל פיננסים מידי בנק דיסקונט בסכום של כ-580 מיליון שקלים. זאת, כיישום מסקנות וועדת בכר שקבעה שעל הבנקים למכור את פעילות קרנות הנאמנות וקופות הגמל, בכדי להפחית את ריכוזיות המערכת הבנקאית בשוק ההון.

מכירת פעילות הליבה של כלל פיננסים להראל פיננסים מהווה בעצם את סופו העצוב של בית ההשקעות הוותיק והמוערך, שנחשב עד לפני כעשור לבית ההשקעות המוביל והגדול בארץ. בשנת 2007 - ימי הגאות העליזים בבורסה - אף הונפק בית ההשקעות בבורסה בת"א לפי שווי אסטרונומי של 1.3 מיליארד שקלים. ארבע שנים בלבד לאחר מכן נמחק בית ההשקעות מהמסחר בבורסה תוך שהוא מסב למשקיעים הפסד של 60%.

בשנים האחרונות ספג בית ההשקעות כלל הפסד של מאות מיליוני שקלים אשר נבעו, בין היתר, ממחיקות בגין ההשקעה בקרנות הנאמנות ובחברת ניהול ההשקעות בחו"ל "טיטניום", שחיקה בהכנסות מדמי ניהול הנגבים בקרנות הנאמנות ובתיקי ההשקעות, ירידה בפעילות החיתום והברוקראז' וכן מעלויות מימון גבוהות לצד גידול בהוצאות כתוצאה מהחרפת הדרישות הרגולטוריות.

סגירתו של בית ההשקעות כלל פיננסים מתרחשת לאחר סגירתם של עשרות בתי השקעות קטנים בשנים האחרונות. בתי השקעות אלו התקשו לעמוד בתחרות הגדולה המתחוללת בענף שהובילה לקיטון משמעותי בהכנסות מניהול תיקי השקעות וניהול קרנות נאמנות, אך בעיקר התקשו לעמוד בדרישות ההון העצמי והביטוח של הרשות לני"ע ולראיה, נתונים שהציג לפני כשנה הממונה על שוק ההון, הראו חד-משמעית שההוצאות השונות בגין תפעול סוגיות הרגולציה "מגלחות" כ-20% מדמי הניהול הממוצעים.

התגברות התחרות בשוק לצד הוצאות כבדות בגין רגולציה חונקת והפחתת דמי הניהול בקופות הגמל, מובילים לתהליך של מיזוג בין בתי ההשקעות. כך מתנהל כעת המיזוג הגדול בין בית-ההשקעות מיטב לדש שבעטיו ייווצר בית ההשקעות השני בגודלו בארץ אחרי פסגות.

כיצד משפיעות שתי תופעות אלו - סגירת בתי השקעות (גדולים וקטנים) מחד ומיזוג בתי השקעות בינוניים וגדולים מאידך - על הלקוחות השונים ובכלל? מהם המרוויחים הגדולים ומיהם המפסידים מן המתרחש?

- המרוויחים הגדולים ממגמות הם כמובן, בתי ההשקעות הגדולים (והעומדים בראשם), אשר חיזקו את מעמדם בשוק ההון ושולטים כעת בנתח שוק גדול יותר ועברו התייעלות באמצעות פיטורים.

- המפסידים הגדולים - ויש רבים כאלה - הם:

- ענף שוק ההון היות ואנשים רבים וטובים, בעלי ניסיון וידע רב עוזבים את התחום.

- סגירת בתי ההשקעות והמיזוגים השונים הם בשורה עצובה לעובדים בבתי השקעות אלה. בשנים האחרונות איבדו מאות עובדים בתחום את פרנסתם (מנהלי תיקים, אנליסטים, משווקים ועוד).

- היעלמותם הכפויה של בתי ההשקעות קטנים ובינוניים (אשר התאפיינו בהענקת ניהול מקצועי ואישי המותאם לצרכי הלקוח), מהווה חדשות רעות, במיוחד למשקיעים, שלא יזכו ליחס דומה משום בחינה בגופים הגדולים.

- בסופו של דבר, הריכוזיות הגדולה בתחום בתי ההשקעות לא תיטיב עם המשקיעים - וזאת בלשון המעטה - מבחינת עלויות ניהול התיקים, כמו גם העמלות השונות הנגבות מהלקוחות. אלה עלולים למצוא עצמם משלמים דמי ניהול ועמלות גבוהים יותר ובאופן משמעותי בטווח הארוך.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ויועץ פנסיוני ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות וייעוץ פנסיוני

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אברהם 17/01/2013 09:17
    הגב לתגובה זו
    נכבדי יתכן שזה נפלא ומצוין, מי שטוב נישאר, יש להסתכל על חצי הכוס המלאה והטובה, בסופו של דבר זה טוב לעם בישראל, העיקר /שהבורסה תעלה ותצמח ותביא לנו רווחים, אברהם
  • 4.
    אחד העם 15/01/2013 17:34
    הגב לתגובה זו
    כפי שקרה בשוק הסופרים אחרי ששופרסל קנתה את קלבמרקט. אז קמו רמי לוי, יינות ביתן, חצי חינם ועוד רבים אחרים. גם בשוקהזה, יקומו בתי השקעות קטנים וזריזים שיתנו תשואות יותר גבוהות והצרכנים יעברו אליהם.
  • 3.
    אנונימי 15/01/2013 12:52
    הגב לתגובה זו
    כבר היום השוק סובל מחוסר תחרותיות, הריכוזיות הזו תייצור שוק לא מקצועי, יקר לחוסך, נשלט ומוטה לטובת המעטים השולטים בו
  • 2.
    די לרגולציה! 15/01/2013 11:50
    הגב לתגובה זו
    מרוב רגולציה נשאר ללא שוק הון מתפקד. מעבד לפגיעה בשוק ההון עצמו - זה יפגע קשות גם במשק כשכל הפעילות תהיה פרטית וללא אפשרות (ריאלית) של גיוס הון ציבורי. אשם מרכזי במצב הוא עודף הרגולציה המטורף. היינו בעייתיים (כבר בעודף) גם ב2007 - ואז התחילו להוסיף עוד ועד רגולציה מפני כל מיני איומים מדומיינים (מחו"ל - שהייתה בתת-רגולציה אל מול העודף המטורף אצלנו והמאוד מטורף אחרי השינויי), מבית ("תספורות" - מדיה), וכן סתם הטלת מגבלות ודרישות שונות ומשונות בהקשר של הלבנת הון (שאולי מונעים הלבנות, וגם זה בספק, אבל יוצרים עומס מטורף של שאלוני לקוח, דרישות דיווח, וחשיפה לקנסות).
  • 1.
    אנונימי 15/01/2013 11:15
    הגב לתגובה זו
    אכן רגולציה ממש חונקת, תחרותיות שואפת לאפס חוסר אבחנה בעומס הדרישות בין ליוייתנים לבין סרדינים תיצור שוק הון ללא תחרות שיחזיר אותנו עשור אחורה
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.