רכישת "כלל" כמשל: מי מרוויח ומי מפסיד בעת החדשה בשוק ההון?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מנתח את המתרחש בשנתיים האחרונות בענף בתי ההשקעות בארץ והמגמה העתידית, ובודק עם מי מיטיבה המגמה החדשה ובעיקר עם מי לא
סיון ליימן | (5)

בשבוע שעבר התרחש מהלך משמעותי בשוק ההון הישראלי שלא זכה, לעניות דעתי, להתייחסות מספקת מצד התקשורת - בית ההשקעות כלל פיננסים (אילנות בטוחה לשעבר) מקבוצת אידיבי אחזקות, שבשליטת נוחי דנקנר, הודיע על מכירת פעילות הליבה שלו, ניהול תיקי השקעות וניהול קרנות נאמנות, לבית ההשקעות הראל פיננסים מקבוצת הראל השקעות, כל זאת תמורת 210 מיליון שקלים, כאשר היקף הפעילות הנרכשת מסתכם בכ-18 מיליארד שקלים.

מעט נתונים היסטוריים להשלמת התמונה הכוללת

קרנות הנאמנות שנשאו בעבר את השם "אילנות בטוחה", נרכשו בשנת 2006 על ידי כלל פיננסים מידי בנק דיסקונט בסכום של כ-580 מיליון שקלים. זאת, כיישום מסקנות וועדת בכר שקבעה שעל הבנקים למכור את פעילות קרנות הנאמנות וקופות הגמל, בכדי להפחית את ריכוזיות המערכת הבנקאית בשוק ההון.

מכירת פעילות הליבה של כלל פיננסים להראל פיננסים מהווה בעצם את סופו העצוב של בית ההשקעות הוותיק והמוערך, שנחשב עד לפני כעשור לבית ההשקעות המוביל והגדול בארץ. בשנת 2007 - ימי הגאות העליזים בבורסה - אף הונפק בית ההשקעות בבורסה בת"א לפי שווי אסטרונומי של 1.3 מיליארד שקלים. ארבע שנים בלבד לאחר מכן נמחק בית ההשקעות מהמסחר בבורסה תוך שהוא מסב למשקיעים הפסד של 60%.

בשנים האחרונות ספג בית ההשקעות כלל הפסד של מאות מיליוני שקלים אשר נבעו, בין היתר, ממחיקות בגין ההשקעה בקרנות הנאמנות ובחברת ניהול ההשקעות בחו"ל "טיטניום", שחיקה בהכנסות מדמי ניהול הנגבים בקרנות הנאמנות ובתיקי ההשקעות, ירידה בפעילות החיתום והברוקראז' וכן מעלויות מימון גבוהות לצד גידול בהוצאות כתוצאה מהחרפת הדרישות הרגולטוריות.

סגירתו של בית ההשקעות כלל פיננסים מתרחשת לאחר סגירתם של עשרות בתי השקעות קטנים בשנים האחרונות. בתי השקעות אלו התקשו לעמוד בתחרות הגדולה המתחוללת בענף שהובילה לקיטון משמעותי בהכנסות מניהול תיקי השקעות וניהול קרנות נאמנות, אך בעיקר התקשו לעמוד בדרישות ההון העצמי והביטוח של הרשות לני"ע ולראיה, נתונים שהציג לפני כשנה הממונה על שוק ההון, הראו חד-משמעית שההוצאות השונות בגין תפעול סוגיות הרגולציה "מגלחות" כ-20% מדמי הניהול הממוצעים.

התגברות התחרות בשוק לצד הוצאות כבדות בגין רגולציה חונקת והפחתת דמי הניהול בקופות הגמל, מובילים לתהליך של מיזוג בין בתי ההשקעות. כך מתנהל כעת המיזוג הגדול בין בית-ההשקעות מיטב לדש שבעטיו ייווצר בית ההשקעות השני בגודלו בארץ אחרי פסגות.

כיצד משפיעות שתי תופעות אלו - סגירת בתי השקעות (גדולים וקטנים) מחד ומיזוג בתי השקעות בינוניים וגדולים מאידך - על הלקוחות השונים ובכלל? מהם המרוויחים הגדולים ומיהם המפסידים מן המתרחש?

- המרוויחים הגדולים ממגמות הם כמובן, בתי ההשקעות הגדולים (והעומדים בראשם), אשר חיזקו את מעמדם בשוק ההון ושולטים כעת בנתח שוק גדול יותר ועברו התייעלות באמצעות פיטורים.

- המפסידים הגדולים - ויש רבים כאלה - הם:

- ענף שוק ההון היות ואנשים רבים וטובים, בעלי ניסיון וידע רב עוזבים את התחום.

- סגירת בתי ההשקעות והמיזוגים השונים הם בשורה עצובה לעובדים בבתי השקעות אלה. בשנים האחרונות איבדו מאות עובדים בתחום את פרנסתם (מנהלי תיקים, אנליסטים, משווקים ועוד).

- היעלמותם הכפויה של בתי ההשקעות קטנים ובינוניים (אשר התאפיינו בהענקת ניהול מקצועי ואישי המותאם לצרכי הלקוח), מהווה חדשות רעות, במיוחד למשקיעים, שלא יזכו ליחס דומה משום בחינה בגופים הגדולים.

- בסופו של דבר, הריכוזיות הגדולה בתחום בתי ההשקעות לא תיטיב עם המשקיעים - וזאת בלשון המעטה - מבחינת עלויות ניהול התיקים, כמו גם העמלות השונות הנגבות מהלקוחות. אלה עלולים למצוא עצמם משלמים דמי ניהול ועמלות גבוהים יותר ובאופן משמעותי בטווח הארוך.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ויועץ פנסיוני ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות וייעוץ פנסיוני

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אברהם 17/01/2013 09:17
    הגב לתגובה זו
    נכבדי יתכן שזה נפלא ומצוין, מי שטוב נישאר, יש להסתכל על חצי הכוס המלאה והטובה, בסופו של דבר זה טוב לעם בישראל, העיקר /שהבורסה תעלה ותצמח ותביא לנו רווחים, אברהם
  • 4.
    אחד העם 15/01/2013 17:34
    הגב לתגובה זו
    כפי שקרה בשוק הסופרים אחרי ששופרסל קנתה את קלבמרקט. אז קמו רמי לוי, יינות ביתן, חצי חינם ועוד רבים אחרים. גם בשוקהזה, יקומו בתי השקעות קטנים וזריזים שיתנו תשואות יותר גבוהות והצרכנים יעברו אליהם.
  • 3.
    אנונימי 15/01/2013 12:52
    הגב לתגובה זו
    כבר היום השוק סובל מחוסר תחרותיות, הריכוזיות הזו תייצור שוק לא מקצועי, יקר לחוסך, נשלט ומוטה לטובת המעטים השולטים בו
  • 2.
    די לרגולציה! 15/01/2013 11:50
    הגב לתגובה זו
    מרוב רגולציה נשאר ללא שוק הון מתפקד. מעבד לפגיעה בשוק ההון עצמו - זה יפגע קשות גם במשק כשכל הפעילות תהיה פרטית וללא אפשרות (ריאלית) של גיוס הון ציבורי. אשם מרכזי במצב הוא עודף הרגולציה המטורף. היינו בעייתיים (כבר בעודף) גם ב2007 - ואז התחילו להוסיף עוד ועד רגולציה מפני כל מיני איומים מדומיינים (מחו"ל - שהייתה בתת-רגולציה אל מול העודף המטורף אצלנו והמאוד מטורף אחרי השינויי), מבית ("תספורות" - מדיה), וכן סתם הטלת מגבלות ודרישות שונות ומשונות בהקשר של הלבנת הון (שאולי מונעים הלבנות, וגם זה בספק, אבל יוצרים עומס מטורף של שאלוני לקוח, דרישות דיווח, וחשיפה לקנסות).
  • 1.
    אנונימי 15/01/2013 11:15
    הגב לתגובה זו
    אכן רגולציה ממש חונקת, תחרותיות שואפת לאפס חוסר אבחנה בעומס הדרישות בין ליוייתנים לבין סרדינים תיצור שוק הון ללא תחרות שיחזיר אותנו עשור אחורה
חותים
צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה". 

משה כסיף |
נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.