רכישת "כלל" כמשל: מי מרוויח ומי מפסיד בעת החדשה בשוק ההון?
בשבוע שעבר התרחש מהלך משמעותי בשוק ההון הישראלי שלא זכה, לעניות דעתי, להתייחסות מספקת מצד התקשורת - בית ההשקעות כלל פיננסים (אילנות בטוחה לשעבר) מקבוצת אידיבי אחזקות, שבשליטת נוחי דנקנר, הודיע על מכירת פעילות הליבה שלו, ניהול תיקי השקעות וניהול קרנות נאמנות, לבית ההשקעות הראל פיננסים מקבוצת הראל השקעות, כל זאת תמורת 210 מיליון שקלים, כאשר היקף הפעילות הנרכשת מסתכם בכ-18 מיליארד שקלים.
מעט נתונים היסטוריים להשלמת התמונה הכוללת
קרנות הנאמנות שנשאו בעבר את השם "אילנות בטוחה", נרכשו בשנת 2006 על ידי כלל פיננסים מידי בנק דיסקונט בסכום של כ-580 מיליון שקלים. זאת, כיישום מסקנות וועדת בכר שקבעה שעל הבנקים למכור את פעילות קרנות הנאמנות וקופות הגמל, בכדי להפחית את ריכוזיות המערכת הבנקאית בשוק ההון.
מכירת פעילות הליבה של כלל פיננסים להראל פיננסים מהווה בעצם את סופו העצוב של בית ההשקעות הוותיק והמוערך, שנחשב עד לפני כעשור לבית ההשקעות המוביל והגדול בארץ. בשנת 2007 - ימי הגאות העליזים בבורסה - אף הונפק בית ההשקעות בבורסה בת"א לפי שווי אסטרונומי של 1.3 מיליארד שקלים. ארבע שנים בלבד לאחר מכן נמחק בית ההשקעות מהמסחר בבורסה תוך שהוא מסב למשקיעים הפסד של 60%.
בשנים האחרונות ספג בית ההשקעות כלל הפסד של מאות מיליוני שקלים אשר נבעו, בין היתר, ממחיקות בגין ההשקעה בקרנות הנאמנות ובחברת ניהול ההשקעות בחו"ל "טיטניום", שחיקה בהכנסות מדמי ניהול הנגבים בקרנות הנאמנות ובתיקי ההשקעות, ירידה בפעילות החיתום והברוקראז' וכן מעלויות מימון גבוהות לצד גידול בהוצאות כתוצאה מהחרפת הדרישות הרגולטוריות.
סגירתו של בית ההשקעות כלל פיננסים מתרחשת לאחר סגירתם של עשרות בתי השקעות קטנים בשנים האחרונות. בתי השקעות אלו התקשו לעמוד בתחרות הגדולה המתחוללת בענף שהובילה לקיטון משמעותי בהכנסות מניהול תיקי השקעות וניהול קרנות נאמנות, אך בעיקר התקשו לעמוד בדרישות ההון העצמי והביטוח של הרשות לני"ע ולראיה, נתונים שהציג לפני כשנה הממונה על שוק ההון, הראו חד-משמעית שההוצאות השונות בגין תפעול סוגיות הרגולציה "מגלחות" כ-20% מדמי הניהול הממוצעים.
התגברות התחרות בשוק לצד הוצאות כבדות בגין רגולציה חונקת והפחתת דמי הניהול בקופות הגמל, מובילים לתהליך של מיזוג בין בתי ההשקעות. כך מתנהל כעת המיזוג הגדול בין בית-ההשקעות מיטב לדש שבעטיו ייווצר בית ההשקעות השני בגודלו בארץ אחרי פסגות.
כיצד משפיעות שתי תופעות אלו - סגירת בתי השקעות (גדולים וקטנים) מחד ומיזוג בתי השקעות בינוניים וגדולים מאידך - על הלקוחות השונים ובכלל? מהם המרוויחים הגדולים ומיהם המפסידים מן המתרחש?
- המרוויחים הגדולים ממגמות הם כמובן, בתי ההשקעות הגדולים (והעומדים בראשם), אשר חיזקו את מעמדם בשוק ההון ושולטים כעת בנתח שוק גדול יותר ועברו התייעלות באמצעות פיטורים.
- המפסידים הגדולים - ויש רבים כאלה - הם:
- ענף שוק ההון היות ואנשים רבים וטובים, בעלי ניסיון וידע רב עוזבים את התחום.
- סגירת בתי ההשקעות והמיזוגים השונים הם בשורה עצובה לעובדים בבתי השקעות אלה. בשנים האחרונות איבדו מאות עובדים בתחום את פרנסתם (מנהלי תיקים, אנליסטים, משווקים ועוד).
- היעלמותם הכפויה של בתי ההשקעות קטנים ובינוניים (אשר התאפיינו בהענקת ניהול מקצועי ואישי המותאם לצרכי הלקוח), מהווה חדשות רעות, במיוחד למשקיעים, שלא יזכו ליחס דומה משום בחינה בגופים הגדולים.
- בסופו של דבר, הריכוזיות הגדולה בתחום בתי ההשקעות לא תיטיב עם המשקיעים - וזאת בלשון המעטה - מבחינת עלויות ניהול התיקים, כמו גם העמלות השונות הנגבות מהלקוחות. אלה עלולים למצוא עצמם משלמים דמי ניהול ועמלות גבוהים יותר ובאופן משמעותי בטווח הארוך.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ויועץ פנסיוני ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 5.אברהם 17/01/2013 09:17הגב לתגובה זונכבדי יתכן שזה נפלא ומצוין, מי שטוב נישאר, יש להסתכל על חצי הכוס המלאה והטובה, בסופו של דבר זה טוב לעם בישראל, העיקר /שהבורסה תעלה ותצמח ותביא לנו רווחים, אברהם
- 4.אחד העם 15/01/2013 17:34הגב לתגובה זוכפי שקרה בשוק הסופרים אחרי ששופרסל קנתה את קלבמרקט. אז קמו רמי לוי, יינות ביתן, חצי חינם ועוד רבים אחרים. גם בשוקהזה, יקומו בתי השקעות קטנים וזריזים שיתנו תשואות יותר גבוהות והצרכנים יעברו אליהם.
- 3.אנונימי 15/01/2013 12:52הגב לתגובה זוכבר היום השוק סובל מחוסר תחרותיות, הריכוזיות הזו תייצור שוק לא מקצועי, יקר לחוסך, נשלט ומוטה לטובת המעטים השולטים בו
- 2.די לרגולציה! 15/01/2013 11:50הגב לתגובה זומרוב רגולציה נשאר ללא שוק הון מתפקד. מעבד לפגיעה בשוק ההון עצמו - זה יפגע קשות גם במשק כשכל הפעילות תהיה פרטית וללא אפשרות (ריאלית) של גיוס הון ציבורי. אשם מרכזי במצב הוא עודף הרגולציה המטורף. היינו בעייתיים (כבר בעודף) גם ב2007 - ואז התחילו להוסיף עוד ועד רגולציה מפני כל מיני איומים מדומיינים (מחו"ל - שהייתה בתת-רגולציה אל מול העודף המטורף אצלנו והמאוד מטורף אחרי השינויי), מבית ("תספורות" - מדיה), וכן סתם הטלת מגבלות ודרישות שונות ומשונות בהקשר של הלבנת הון (שאולי מונעים הלבנות, וגם זה בספק, אבל יוצרים עומס מטורף של שאלוני לקוח, דרישות דיווח, וחשיפה לקנסות).
- 1.אנונימי 15/01/2013 11:15הגב לתגובה זואכן רגולציה ממש חונקת, תחרותיות שואפת לאפס חוסר אבחנה בעומס הדרישות בין ליוייתנים לבין סרדינים תיצור שוק הון ללא תחרות שיחזיר אותנו עשור אחורה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.
