אלטרנטיבת השקעה למדד התל בונד השקלי

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, בודק את כדאיות ההשקעה במדד התל בונד השקלי ביחס להשקעה באגרות-חוב שאינן חלק ממנו
סיון ליימן | (3)

מדד המחירים לצרכן ממשיך לתעתע בחזאים. בעוד התחזית הממוצעת לחודש אוקטובר 2012 ניבאה מדד חיובי בשיעור של 0.2%, בפועל רשם המדד דווקא ירידה של 0.2%. מדובר בחודש השלישי ברציפות בו נמצא המדד מחוץ לתחזיות האנליסטים, והחודש השני ברציפות בו מציג המדד תוצאה נמוכה מהתחזיות.

אני סבור כי אנו נמצאים בתחילתה של תקופה של מדדים נמוכים, כאשר גם בחודשים נובמבר 2012 עד פברואר 2013 אנו צפויים לראות מדדים נמוכים ואף שליליים. כתוצאה מהמדדים השליליים ניתן לראות ירידה בציפיות האינפלציה בשוק ההון - מתחילת השנה מסתכמת האינפלציה ב-2.1%, והצפי לאינפלציה בשנה הקרובה ירד בחודשים האחרונים מרמה של 2.5% ל-1.9% בלבד, בעוד הצפי לאינפלציה לחמש השנים הקרובות ירד בשתי עשיריות לרמה של 2.4% בלבד.

בנוסף, בשבוע שעבר התפרסם נתון לפיו צמח המשק ברבעון השלישי של 2012 ב-2.9% - שפל של 13 רבעונים. על רקע נתונים אלו צפוי בנק ישראל בחודשים הקרובים להותיר על כנה - ואולי אף להפחית - את ריבית בנק ישראל העומדת כעת על 2%.

החלשות האינפלציה לצד נתוני צמיחה נמוכים של המשק הישראלי והמשבר העולמי המתמשך, גורמים לכך שקיימת כיום העדפה של האפיק השקלי על פני האפיק הצמוד. כאשר התשואה לפדיון באג"ח הממשלתיות נמצאת בשפל (ממשלתית שקלית 118 שנפדתה בינואר 2018 נסחרת בתשואה של 2.86%) ברור מדוע בוחרים המשקיעים להסיט את כספם לאג"ח הקונצרניות.

הנהנה העיקרי עד עתה מהחלשות האינפלציה מחד ומתשואות נמוכות באג"ח הממשלתיות מאידך היה מדד התל בונד השקלי שזכה לביקושים גדולים. לכן נפלה תשואת המדד מ-5.4% בתחילת 2012 ל-3.60% בלבד כיום. הוא אינו מהווה כעת אופציה אטרקטיבית במיוחד להשקעה. נוסף על כך הצטמצם המרווח בין המדד לממשלתי במח"מ דומה בתקופה זו מ-2.15% ל-1.32%, מדובר במרווח הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות.

דעתי היא כי לאור התשואה והמרווח הנמוך במדד התל בונד השקלי אופציית ההשקעה המעניינת יותר כעת היא אג"ח קונצרניות שקליות שאינן כלולות במדד ובהן עדיף יותר להתמקד (כמובן שלא אך ורק בהן).

אחת מבין שלוש האג"ח הינה חלק ממדד התל בונד (הוט אגח ב) , ושתי אג"ח נוספות (דמרי אגח כג ואליאנס אגח ב) אינן כלולות במדד, אך עומדות בתנאי הכניסה למדד של הבורסה לני"ע על פי דירוג (דירוג מינימום של 3A). כלומר מדובר באג"ח בעלות דירוג השקעה גבוה.

התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו של אג"ח המומלצות הינה 6% לעומת 3.60% של מדד התל בונד השקלי. כלומר מדובר על תוספת משמעותית של 2.4% לתשואת מדד התל בונד השקלי. המח"מ הממוצע של אג"ח הינו 2.53 לעומת 2.91 של מדד התל בונד השקלי - דבר המהווה יתרון נוסף.

המרווח הממוצע בין אג"ח המומלצות לאג"ח ממשלתיות במח"מ דומה עומד על 3.90% לעומת מרווח של 1.32% של מדד התל בונד השקלי - הפרש משמעותי לכל הדעות.

סיכום ומסקנות: אנו נמצאים בתחילתה של תקופה של מדדים נמוכים במשק הישראלי. נתון זה המתווסף לריבית הנמוכה במשק מוביל את המשקיעים להעדיף את אג"ח השקליות הקונצרניות. התשואה הנמוכה והמרווח הנמוך של מדד התל בונד השקלי מממשלתי במח"מ דומה מפחית את כדאיות ההשקעה במדד עצמו. לפיכך כדאי להשקיע בעיקר באג"ח קונצרניות של חברות איכותיות שאינן כלולות במדד התל בונד השקלי.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שושנה דמרי 01/12/2012 18:35
    הגב לתגובה זו
    ככה אתה גם נותן המלצות ללקוחות הפרטיים שלך? נותן 3 אגחים ונותן לנו ממוצע תשואה של שלושתם? בלי פירוט, בלי הסבר, בלי יתרונות מול סיכונים, בלי ניתוח? חבל על הזמן [הקצר] שהשקעת במה שכתבת, חבל על הזמן של הקריאה שלנו. אפילו חבל על הזמן שאני מבזבז על התגובה הזו. בקיצור - כל כך הרבה חבל"ז
  • 2.
    משה 28/11/2012 09:15
    הגב לתגובה זו
    תחפש קרן ex תל בונד זה קרן שמשקיעה מחוץ לתל בונד ex=exit
  • 1.
    אנונימי 27/11/2012 19:45
    הגב לתגובה זו
    תן בבקשה דוגמא של קרנות נאמנות מתאימות לאגח קונצרנים שקלים
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.