אלטרנטיבת השקעה למדד התל בונד השקלי
מדד המחירים לצרכן ממשיך לתעתע בחזאים. בעוד התחזית הממוצעת לחודש אוקטובר 2012 ניבאה מדד חיובי בשיעור של 0.2%, בפועל רשם המדד דווקא ירידה של 0.2%. מדובר בחודש השלישי ברציפות בו נמצא המדד מחוץ לתחזיות האנליסטים, והחודש השני ברציפות בו מציג המדד תוצאה נמוכה מהתחזיות.
אני סבור כי אנו נמצאים בתחילתה של תקופה של מדדים נמוכים, כאשר גם בחודשים נובמבר 2012 עד פברואר 2013 אנו צפויים לראות מדדים נמוכים ואף שליליים. כתוצאה מהמדדים השליליים ניתן לראות ירידה בציפיות האינפלציה בשוק ההון - מתחילת השנה מסתכמת האינפלציה ב-2.1%, והצפי לאינפלציה בשנה הקרובה ירד בחודשים האחרונים מרמה של 2.5% ל-1.9% בלבד, בעוד הצפי לאינפלציה לחמש השנים הקרובות ירד בשתי עשיריות לרמה של 2.4% בלבד.
בנוסף, בשבוע שעבר התפרסם נתון לפיו צמח המשק ברבעון השלישי של 2012 ב-2.9% - שפל של 13 רבעונים. על רקע נתונים אלו צפוי בנק ישראל בחודשים הקרובים להותיר על כנה - ואולי אף להפחית - את ריבית בנק ישראל העומדת כעת על 2%.
החלשות האינפלציה לצד נתוני צמיחה נמוכים של המשק הישראלי והמשבר העולמי המתמשך, גורמים לכך שקיימת כיום העדפה של האפיק השקלי על פני האפיק הצמוד. כאשר התשואה לפדיון באג"ח הממשלתיות נמצאת בשפל (ממשלתית שקלית 118 שנפדתה בינואר 2018 נסחרת בתשואה של 2.86%) ברור מדוע בוחרים המשקיעים להסיט את כספם לאג"ח הקונצרניות.
הנהנה העיקרי עד עתה מהחלשות האינפלציה מחד ומתשואות נמוכות באג"ח הממשלתיות מאידך היה מדד התל בונד השקלי שזכה לביקושים גדולים. לכן נפלה תשואת המדד מ-5.4% בתחילת 2012 ל-3.60% בלבד כיום. הוא אינו מהווה כעת אופציה אטרקטיבית במיוחד להשקעה. נוסף על כך הצטמצם המרווח בין המדד לממשלתי במח"מ דומה בתקופה זו מ-2.15% ל-1.32%, מדובר במרווח הנמוך ביותר בשנתיים האחרונות.
דעתי היא כי לאור התשואה והמרווח הנמוך במדד התל בונד השקלי אופציית ההשקעה המעניינת יותר כעת היא אג"ח קונצרניות שקליות שאינן כלולות במדד ובהן עדיף יותר להתמקד (כמובן שלא אך ורק בהן).
אחת מבין שלוש האג"ח הינה חלק ממדד התל בונד (הוט אגח ב) , ושתי אג"ח נוספות (דמרי אגח כג ואליאנס אגח ב) אינן כלולות במדד, אך עומדות בתנאי הכניסה למדד של הבורסה לני"ע על פי דירוג (דירוג מינימום של 3A). כלומר מדובר באג"ח בעלות דירוג השקעה גבוה.
התשואה הממוצעת לפדיון ברוטו של אג"ח המומלצות הינה 6% לעומת 3.60% של מדד התל בונד השקלי. כלומר מדובר על תוספת משמעותית של 2.4% לתשואת מדד התל בונד השקלי. המח"מ הממוצע של אג"ח הינו 2.53 לעומת 2.91 של מדד התל בונד השקלי - דבר המהווה יתרון נוסף.
המרווח הממוצע בין אג"ח המומלצות לאג"ח ממשלתיות במח"מ דומה עומד על 3.90% לעומת מרווח של 1.32% של מדד התל בונד השקלי - הפרש משמעותי לכל הדעות.
סיכום ומסקנות: אנו נמצאים בתחילתה של תקופה של מדדים נמוכים במשק הישראלי. נתון זה המתווסף לריבית הנמוכה במשק מוביל את המשקיעים להעדיף את אג"ח השקליות הקונצרניות. התשואה הנמוכה והמרווח הנמוך של מדד התל בונד השקלי מממשלתי במח"מ דומה מפחית את כדאיות ההשקעה במדד עצמו. לפיכך כדאי להשקיע בעיקר באג"ח קונצרניות של חברות איכותיות שאינן כלולות במדד התל בונד השקלי.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
- 3.שושנה דמרי 01/12/2012 18:35הגב לתגובה זוככה אתה גם נותן המלצות ללקוחות הפרטיים שלך? נותן 3 אגחים ונותן לנו ממוצע תשואה של שלושתם? בלי פירוט, בלי הסבר, בלי יתרונות מול סיכונים, בלי ניתוח? חבל על הזמן [הקצר] שהשקעת במה שכתבת, חבל על הזמן של הקריאה שלנו. אפילו חבל על הזמן שאני מבזבז על התגובה הזו. בקיצור - כל כך הרבה חבל"ז
- 2.משה 28/11/2012 09:15הגב לתגובה זותחפש קרן ex תל בונד זה קרן שמשקיעה מחוץ לתל בונד ex=exit
- 1.אנונימי 27/11/2012 19:45הגב לתגובה זותן בבקשה דוגמא של קרנות נאמנות מתאימות לאגח קונצרנים שקלים
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
