יום הכיפורים הוא יום לחשבון נפש בין האדם לבין חברו אבל לא פחות חשוב בין האדם לעצמו. כחלק מהבחינה האישית - נפשית, אני ממליץ גם לבצע בחינה אישית-כלכלית. בסופו של יום, המצב הכלכלי של כל אחד ואחת מאיתנו משפיע גם על ההתנהלות היומיומית שלו, האדיבות והסבלנות שלו כלפי האחר.

לדעתי, הבחינה הכלכלית צריכה ללכת לשני מישורים. האם אני משקיע בהתאם ליכולות והצרכים שלי? והאם התיק שלי ומותאם ליכולות והצרכים שלי? לצורך המחשה ניקח את תיק השקעות של דוד משה בגובה 300,000 ש'.

נתחיל בשאלה הראשונה. בדיקת ההשקעה לפי יכולות וצרכים מתבצעת מטבע הדברים בשני היבטים. הראשון יכולת ההשקעה. משקיעים לעיתים נוטים לקחת הלוואות לצורך תיק ההשקעות שלהם. הלוואה היא מונח רחב. לא תמיד מדובר בהלוואה מסודרת, הרבה פעמים אוברדרפט קבוע הינו הלוואה יקרה (מאוד). חשוב להפנים כי השקעה בכסף שאיננו עומד לרשותך איננה החלטה פיננסית חכמה.

ישנם משקיעים החושבים כי ההלוואה היא לטווח קצר ועוד רגע יעשו את המכה ויוכלו להחזיר את ההלוואה ולהישאר ברווח אדיר. זו טעות חמורה ומסוכנת. באותו האופן לקיחת משכנתא גבוהה מדי עם החזר חודשי גבוה כאשר "מפנטזים" על מכירה ברווח גבוה זו חשיבה פיננסית מסוכנת. מבדיקה קצרה של מצבו של דוד משה ניתן לראות כי יש לו מינוס של 20,000 ש' בחשבון שלו ושלה דודה יהודית. כמו כן, ההכנסות השוטפות שלהם מכוסות ע"י ההכנסות הקבועות. למרות שעל פניו זה נראה מצב טוב, יש תמיד אירועים "חד פעמיים" כגון חופשות, ימי הולדת וכו'. לפיכך, במקרה הזה הייתי ממליץ להסתכל על תיק ההשקעות של דוד משה כ-260,000 ש'. 20,000 לסגור את המינוס, והיתרה לשים בחסכון שבועי / חודשי מתחדש בבנק לעת צרה.

החתונה שבדרך והטיול לוולדיסני

יכולת ההשקעה מתחברת באופן טבעי לצרכי ההשקעה. כלומר, אם אופק ההשקעה של דוד משה הינו לשנה, היכולת שלו להשקיע הינה מוגבלת. אין טעם להשקיע במניות לטווח של שנה כי הסיכון גדול בד"כ מהסיכוי. בטווח של שנה הכל יכול לקרות, לטוב ולרע החל מתגלית פורצת דרך (משאב טבעי, טכנולוגיה), שלום אזורי מפתיע או מלחמה, אסון טבע (רעידת אדמה) וכו'. לכן חשוב מאוד לשאול את עצמנו לכמה זמן אנחנו משקיעים את הכסף. האם נצטרך את כולו או חלקו בשנה הקרובה? עוד שנתיים? או עוד עשר שנים? הרבה פעמים אם יושבים בשקט ועושים חשבון (נפש) ניתן להגיע לתשובה.

חתונה היא לרוב לא אירוע מפתיע וכך גם חגיגות בר/בת מצווה. צריך לשאול את עצמנו האם יש לנו גם כסף לעת צרה לא עלינו כגון מחלה, תאונה וכו'.

לדוד משה שלושה ילדים, ביתו הגדולה בת 23, גרה עם בן זוגה מזה שנתיים בדירה שכורה. בתו האמצעית, בת 17, לומדת בבי"ס. ובסוף ישנו בנו הקטן בן ה-12, יחגוג שנה הבאה בר מצווה וכבר משגע את דוד משה על טיול לדיסני וורלד בארה"ב. בנוסף, דוד משה שמע מאשתו שבתו הבכורה ונמצאת במערכת יחסים מאוד רצינית והיא לא תתפלא אם תתחתן שנתיים מהיום.

כלומר, לדוד משה ישנה התחייבות פיננסית דולרית לשנה מהיום בגובה של כ-5,000 דולר (עלות משוערת לטיול). בהנחה שיהודית צודקת ובתו תמסד יחסיה שנתיים מהיום, אזי ישנה התחייבות עתידית נוספת לכ-50 אלף ש' (מתנה לזוג הצעיר בתשלום החתונה). דוד משה ודודה יהודית בריאים ברוך השם ובנוסף יש להם ביטוח בריאות משלים חיצוני, כך שלא יתעורר צורך להוצאות כספיות במקרה של מחלה/תאונה.

כעת, כאשר תמונת היכולת והצרכים של דוד משה ברורה יותר ניתן לבנות תיק לפי הצרכים והיכולת של דוד משה. תיק השקעות, בדומה לנעל, צריך להיות מותאם למשקיע ולאופיו. דוד משה אמנם חובב סיכונים, אך יהודית הינה שמרנית מאוד.

ראשית נבנה את הלבנים שאנחנו חייבים להתמודד מולם. יש לדוד משה שתי התחייבויות. 5,000 דולר לטיול בר מצווה. מכיוון שמדובר בשנה מהיום רצוי שדוד משה ישקיע 20 אלף ש' בפיקדון צמוד דולר לשנה או לחילופין באג"ח צמודת דולר (או כמובן נקובת דולר). מכיוון שהסכום אינו גדול, קרן אג"ח דולרית או תעודת סל הינן פתרון טוב בתנאי והמח"מ שלהם הינו קצר יחסית (סביב 3) ודירוג האשראי הממוצע בה גבוהה (דירוג A בינלאומי ומעלה).

50 אלף ש' לצורכי החתונה יש להפקיד בתוכנית חיסכון צמודה למדד, או לחילופין אג"ח קונצרנית בדירוג גבוה עם מח"מ של שנתיים לערך (שכן מועד החתונה משוער ותו לא). כעת, נותר לדוד משה, 190 אלף ש' פנויים להשקעה "אמיתית".

לסיכום, מתיק השקעות של 300 אלף ש' נותרנו עם 190 אלף בלבד הפנויים להשקעה. מכיוון שדוד משה ודודה יהודית לא זקוקים לכסף הזה בעתיד הנראה לעין, ניתן לקחת בו סיכונים גם בשוק המניות. עקרונית הם נחשבים "המשקיע הממוצע", כלומר "טיפוס 20-80" 20% במניות ו-80% באג"חים. לדעתי, מכיוון ששוק ההון שלנו נמצא במצב בין פאניקה (לפי רמות המחירים) למוות קליני (על בסיס המחזורים), יש טעם להעז ולהשקיע יותר במניות או אג"חים בדירוגי ביניים (קבוצת A). השוק הקונצרני מתומחר בפשיטות רגל ו/או הסדרי חוב בהיקפים משמעותיים. סביר להניח שבפועל פחות חברות יזדקקו להסדר חוב. כלומר לדעתנו, ניתן למצוא מציאות רבות בשוק האג"ח הקונצרני. לפיכך, הייתי ממליץ על תיק של 30% מניות, 25% אג"ח חברות קבוצת דירוג A, שיעור דומה (20%) באג"ח חברות דירוג גבוה והיתרה באג"ח ממשלתית.

יחד עם זאת, מכיוון שאנחנו עומדים בפני כמה צמתים חשובים: אירן, המשבר באירופה, הבחירות בארה"ב, הייתי ממליץ לדוד משה להיות על 25% מניות ו-5% נוספים באג"ח ממשלתיות עד להתבהרות התמונה, ולאחר מכן הגדלה של 5% לרכיב המנייתי. כמו גם, מבחינת האג"חים הייתי ממליץ כרגע על מח"מ בינוני וחלוקה זהה בין שקלי למדדי, שכן עבור לקוח בראייה ארוכת טווח אין טעם לנסות ולנחש מדדים מעבר למה שהשוק צופה ממילא.

המטרה היא שתיק של 190 אלף ש' יהיה בנוי בצורה כזו שדוד משה (או יותר נכון דודה יהודית) לא ירוצו כל יומיים לבדוק מה עשה תיק ההשקעות שלהם בבורסה, לכן בסוף ההחלטה צריכה להיות משהו שהם יכולים לחיות איתו ולבדוק רק פעם ברבעון (או באירוע חריג).

בברכת שנה טובה, חתימה טובה וחשבון נפש מועיל