פרופ' פישר והתקיפה המתקרבת באירן - אז מי יקדים את מי?
בשנה וחצי האחרונות הניבו אגרות החוב הממשלתיות הארוכות תשואה גבוהה למשקיעים, והיוו אפיק השקעה מומלץ. יציאת המשקיעים מאפיקי המניות והאג"ח הקונצרניות וההתבצרות באגרות ממשלתיות, בתקופה של הורדות ריבית, הפכו את רכיב האג"ח הממשלתיות הארוכות לרכיב ההשקעה בעל התשואה הטובה ביותר. ואולם, רכיב השקעה זה טומן בחובו סיכונים רבים שיש להכיר, בעיקר בתקופה זו.
ראשית, מבחינה אבסולוטית והשוואתית, התשואה לפדיון באגרות הארוכות נמוכה ברמה היסטורית ואינה מפצה דיה על הסיכון הגלום בה ביחס לאגרות החוב הקצרות והבינוניות. ירידת התשואות המהירה באג"ח ל-10 שנים בארה"ב משכה מטה גם את תשואות האג"ח של ממשלת ישראל לטווח זמן דומה. המשבר באירופה דחף את המשקיעים בעולם חזרה לביטחון של הדולר והתשואות ירדו לשפל היסטורי ברמה של כ-1.45% לעשר שנים. מאחר ופרמיית הסיכון של ישראל לא השתנתה ביחס לארה"ב הרי שגם תשואות האג"ח המקומיות ירדו בהתאם. כעת אנו עדים לעלייה קלה בתשואות בארה"ב, ואחריהן גם בישראל נרשמה עליית תשואות בשבוע שעבר. לא מן הנמנע כי מגמה זו תימשך כל עוד לא יקרו בעולם אירועים כמו תקיפה באירן או התפרקות גוש האירו.
מגמת הורדות הריבית נמצאת בסופה או לקראת סופה. נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, הצהיר בשבוע שעבר כי יותיר את הריבית ברמתה הנוכחית עד סוף שנת 2013. ההחלטה באה על רקע ההאטה המסתמנת בפעילות הכלכלית בישראל ובעולם, ותחזית ליציבות אינפלציונית בשנה הקרובה סביב 2.4%. ברור כי פישר יתקשה לעמוד בהבטחתו אם מצב השווקים ישתנה במהלך תקופה זו.
פישר והתקיפה באירן - מי יקדים את מי?
אולם לפחות ברור שבחודשים הקרובים הריבית לא תשתנה - שיפור בכלכלה בהחלט עשוי להוביל את הנגיד להעלות את הריבית כבר במהלך 2013. העלאת ריבית ואפילו רק הציפייה להעלאת ריבית תוביל לירידות שערים באג"ח הממשלתיות הארוכות. סיכון הריבית באג"ח הארוכות הוא משמעותי ביותר ועשוי להניב למשקיעים בו הפסדי הון גדולים. למען הדוגמא, העלאת ריבית של 1% תוביל לירידה של 5% באג"ח למח"מ של חמש שנים. הפסד דרמטי בזמן קצר באג"ח 'חסרת סיכון'.
לאחרונה מתרבים הדיבורים על תקיפה אפשרית באירן. קשה לדעת אם, איך ומתי תתבצע תקיפה שכזו ובוודאי שלא נוכל לחזות את תוצאותיה. מה שבטוח, תקיפה מעין זו צפויה להעלות את פרמיית הסיכון של המשק הישראלי, לכן גם תגרור עלייה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות. האגרות שייפגעו מכך יותר מכל יהיו האג"ח הארוכות.
לסיכום, הפיצוי בתשואה שנותנות אגרות החוב הממשלתיות הארוכות מול האגרות הקצרות והבינוניות, אינו מספק אל מול הסיכונים הרבים הגלומים באפיק זה. קיצור המח"מ צפוי לצמצם את התנודתיות של התיק ולהוריד את רמת הסיכון בתיק. ראוי לזכור שגם באג"ח ממשלתיות קיים סיכון להפסדי הון גבוהים בזמן קצר כפי שכבר ראינו בעבר. הימצאות במח"מ בינוני וקצר יאפשר קבלת תשואה סבירה לפדיון ביחס לרמת הריבית הנוכחית וברמת סיכון ובתנודתיות נמוכות.
- 1.מחבק ממשלים 12/08/2012 22:52הגב לתגובה זולידיעתך העקום בישראל הכי תלול בעולם ונמצא קרוב לשיא התלילות.... אז איך איך איך !!! לקצר מח"מ אמור להקטין סיכון?

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
