לרדת בגדול גרסת הביומד: הנפילות הגדולות ומה למדנו מהן

עידו צביקל, מנהל קשרי יועצים מיטב בית השקעות, מתייחס להנתהגות המניות במדד הביומד, לאופן גישתם המשקיעים הדרוש בעת ההשקעה והאם היא כדאית?
עידו צביקל | (12)

מדד הביומד שהושק בתחילת שנת 2010 סובל כבר מיום ההשקעה שלו מתנודתיות חריפה, ולצערם של המשקיעים, בעיקר נע מטה. אולם, כאשר מניחים כי המשקיעים באפיק זה מבינים את הסיכון ובהתחשב שגם שוק המניות הכללי לא הפגין ביצועים חזקים בתקופה המקבילה, ירידה של 30%-40% מתקבלת על הדעת, ונותרת רק התקווה שאלו שירדו עוד יפרצו ויחזירו את ההפסדים.

נחזור קצת לאחור בזמן וננסה לשחזר מה עולה בגורלם של המשקיעים שהימרו על הסוס הלא נכון. מה ניתן ללמוד מאותן התרסקויות מפוארות בכדי להימנע מנפילה עתידית לאותם השקעות כושלות?

את הסיבות לנפילות בחברות בסקטור ניתן לחלק ל-3, הניסוי נכשל והמניה מתה - הגורם הראשון והפשוט ביותר להסבר הוא כישלון בניסוי, הסיכון שלוקח כל משקיע באפיק הביומד. האמת היא שאין מה להרחיב בנושא ומספיק להביט בגרף הבא של חברת די פארם בכדי לזהות את השפעת הכישלון בקבלת האישור לשיווק התרופה.

די פארם, אחת ההבטחות הגדולות של הביומד הישראלי, נכשלה בניסוי הסופי בתרופת הדגל שלה לטיפול בשבץ מוחי. ביום ההודעה צנחה מניית החברה בקרוב ל-80%. בסיכומו של דבר, בתחילת שנת 2010, שווי החברה עמד על כ-350 מליון שקל. כיום היא נסחרת לפי שווי של 10 מליון שקל בלבד - התרסקות כואבת, אך קלה להסבר.

תקלה מופלאה או סיפורה של חברת די מדיקל

הנפילה של די מדיקל היא כבר סיפור מזן אחר. מדובר בחברה בולטת בסקטור נכון לשנת 2009 ותחילת 2010, כאשר נסחרה בעבר בשווי של 150 מליון שקל ועמדה לפני הנפקה מתוקשרת בנאסד"ק כשהיא מחזיקה במספר אישורי FDA ונמצאת במהלך הקמת פס יצור בסין. עד כאן הכל נראה ורוד, אלה שברגע אחד הכל התפוצץ - יום ההנפקה בחו"ל.

החברה שאפה להנפיק לפי שווי של 10 דולר למנייה, אך נכשלה בגדול ובסופו של דבר הונפקה במחיר של 6 דולר בלבד. מאותו היום החלה במסע כואב וארוך כלפי מטה. מסע שכלל שריפת מזומנים, הנפקות חוזרות במחירי רצפה וכישלון בחדירה של המוצרים לשוק. בדוחות האחרונים התנוסס מעל החברה הערת עסק חי והחברה פיטרה את רוב העובדים. למעשה, היא ויתרה על המשך פעילות במתכונת הנוכחית. שווי החברה צנח מ-150 מליון שקל בתחילת שנת 2010 ל-11 מליון שקל כיום ולפי מצב המזומנים שנשארו בקופתה, רק נס יאפשר לה להמשיך להתקיים בשנים הקרובות כחברה פעילה.

החברה שרצתה לטפל בבעיית ההשמנה ובמקום זאת עשתה דיאטה למשקיעים

חברת אולטרה שייפ היא תמרור האזהרה לכל המשקיעים בתחום הביומד. החברה הייתה עד פברואר 2010 שלד בורסאי, מיזגה לתוכה פעילות של חברה למוצרי אסטטיקה לטיפול בהשמנה ובתקופת הגאות של הענף רכבה על הגל ועלתה במאות אחוזים תוך מחזורי מסחר ערים. למרות פופולריות המניה בשוק ההון, הפעילות העסקית של החברה לא התקדמה ופחות משנתיים לאחר ההשקה המתוקשרת מכרה החברה את פעילותה וחזרה לתפקד כשלד בורסאי. כיום מנהלים מספר סוחרי שלדים בבורסה מאבק משפטי על השליטה בחברה. חברה שלפני שנתיים נסחרה בשערים של 5-7 נקודות, נסחרת היום כשלד בורסאי בשערים 1-1.2. כנראה שיש צידוק לביטוי ש'מתחת לרצפה תמיד יש את המרתף'.

לסיכום, בבחינת מדד הביומד המקורי, 10 חברות, כלומר כמחצית מחברות המדד, כבר אינן קיימות בו מיום ההשקה ועד היום. עובדה זו מלמדת כי הנפילות לא מסתכמות בשלוש החברות שהוצגו כאן בלבד. למשקיע שמעוניין להיחשף לאפיק זה, כדאי לזכור כי צריך להביט מעבר לפוטנציאל ולא להסתנוור מעליות קצרות טווח של מאות אחוזים.

בנוסף יש לבדוק לא רק איזו תרופה היא מייצרת וכמה כסף תוכל החברה להרוויח במצב של הצלחה, אלא גם, ואולי יותר חשוב, לבדוק היטב האם החברה מסוגלת להחזיק מעמד לאורך זמן בהתחשב במזומנים שלה ומה מחיר הטעות במקרה של כישלון.

רוב המשקיעים שואלים עצמם האם יהיה או לא יהיה אישור FDA. הטעות הגדולה שהם בונים על כך שאישור לשיווק המוצרים לבדו יזניק את מניות החברה במאות אחוזים ללא קשר לגורמים אחרים. לצערי, המציאות רחוקה מאוד, וישנן מספר רב של חברות שהצליחו בניסויים אך נכשלו בכל השאר ואת מחיר הכישלון רואים היטב בהתנהגות המניה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יפה וכואב. כואב מאד. (ל"ת)
    דנה 15/07/2012 22:19
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    תותח כתבה מעניינת (ל"ת)
    ליאור 10/07/2012 00:33
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    השכן של יובל 09/07/2012 19:54
    הגב לתגובה זו
    המסקנות, ובעיקר זאת של אולטרה שייפ, מאוד נכונות ומדוייקות. חשוב מאוד להיזהר בבליל המידע שמאחורי הביו.
  • 7.
    שחרזדה 09/07/2012 14:32
    הגב לתגובה זו
    יש להבדיל בין די-פארם שנכשלה בטכנולוגיה שלה וזה קורה ! לבין די מדיקל ואולטרה שייפ שנתקלו לרוע מזלן בבעיה של שוק ביומד סגור לגיוסים בדיוק בתקופה שניסו לבצע חדירה לשוק ..חברות הביומד שעוברות משלב המו"פ לשלב השיווק נמצאות בשלב של גידול מואץ בהוצאות שלהן עליה במספר העובדים והשקעה בקווי ייצור שלב שמצריך אותן לגייס כ 100 מליון שח לתקופה של 24 חודש שזה המינימום הנדרש כדי שהשוק יכיר את המוצר שלך ..האסון של די מדיקל התרחש שבמקום לגייס 20 מליון דולר כמו שהצהירו הצליחו לגייס " רק " 10 מליון ומאותו הרגע המשקיעים החלו לחשב את הקץ לאחור לקראת הגיוס הבא ..הספקולנטים חגגו על המניה וירידת המניה אפשרה לגייס סכומים הולכים וקטנים במחירים נמוכים מה שסגר את החברה..אולטרה שייפ סימנה את תסריט די מדיקל כשלושה חודשים לפני כן שחוסר הברירה של ההנהלה שהיתה חייבת לגייס כסף בכול מחיר גמר את השאיפות לשווק מוצר מצויין שבסופו של דבר נמכר לסינרון כמעט בחינם..המחזיקות מעמד הן חברות שמצליחות לשמור על תקציבים נמוכים ולשמר חלום שכנראה לעולם לא יקרה כי שלב השיווק שלו יקר להחריד ככל ביוטכנולוגיה ביוליין וברינסווי יתרסקו
  • 6.
    מחיר מציאה (ל"ת)
    אולטרה שייפ 09/07/2012 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רדוד מאוד (ל"ת)
    יו-יו 09/07/2012 13:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עזוב ובוא לעבוד במ. מבטחים (ל"ת)
    יניב 09/07/2012 12:41
    הגב לתגובה זו
  • יוצא מיטב... 09/07/2012 19:02
    הגב לתגובה זו
    גם משכורות נמוכות , גם זורקים אנשים טובים אין לכם עתיד מיטב תתקדמו , אהה רגע.. ותמנו את אורן קפלן לעוד תפקיד גם ככה הוא שולט על 4 חברות בת במיטב....
  • 3.
    בן 09/07/2012 11:23
    הגב לתגובה זו
    ביותר לשרוף את כל הכסף שיש לך.. אנשים לא מבינים שהם קונים כרטיס הגרלה, רק במקום חמישה שקלים הם שמים בו עשרות אלפים..
  • 2.
    די מדיקל -דוללה במחיר ריצפה, ניהול פיננסי שגוי (ל"ת)
    משקיע שאכל אותה 09/07/2012 10:13
    הגב לתגובה זו
  • ירון 09/07/2012 10:51
    הגב לתגובה זו
    בהתחלה עושים מאות אחוזים, אבל בסוף נפילה קשה. וזה קורה הרבה מידי פעמים
  • 1.
    ראה מקרה בונוס ביו גרופ בשבוע אחרון (ל"ת)
    ירון 09/07/2012 10:11
    הגב לתגובה זו
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.