פירעונות מוקדמים באג"ח, למי זה טוב ובעיקר - מתי?
כבדרך טבע, אנו ממשיכים בתקופה סוערת בשוק ההון, הן בעקבות אירועי מאקרו עולמיים והן בשל התנהלות "טייקונים" מקומיים. אך לעומת זאת, בשעה טובה ומוצלחת, באמצע אי הוודאות מגיעה חברה ומודיעה על פדיון מוקדם. אירוע שאמור להיתפש לרוב כהודעה חיובית לחברה ולמשקיע, אולם לא תמיד זה כך.
הפדיון המוקדם יכול להיטיב או לפגוע הן בחברה והן במשקיעים, הכיצד? ככלל, שטרי נאמנות רבים ומגוונים, חלקם מתייחסים לנושא וחלקם לא. לרוב נמצא בשטר את המנגנונים הבאים לפירעון מוקדם:
- אין התייחסות
- קביעה כי הפדיון המוקדם יעשה בפארי.
- קביעה כי הפירעון המוקדם יעשה לפי ממוצע של מחירי האג"ח בתקופה מסוימת.
- קביעה כי הפירעון המוקדם יעשה לפי תשואה של אג"ח ממשלתי בעל מ.ח.מ זה בתוספת אחוז מסוימים (לרוב בטווח של 1%-3.5%).
- הגבוה מבין החלופות המפורטות לעיל.
- אם קורה X הפירעון המוקדם יהיה לפי מנגנון א' אחרת הפירעון המוקדם יהיה לפי מנגנון ב'.
לכן, כאשר חברה מודיעה על פדיון מוקדם, הדבר נעשה לרוב מרצונה החופשי. למה לרוב? כי לפעמים הדבר מבוצע כתוצאה מהתנייה שקיימת בשטר הנאמנות, למשל אם קרה X (למשל מכירת נכס משועבד, אי עמידה בקובננט ועוד) על החברה המגייסת לבצע פדיון מוקדם. במקרה שכזה הדבר נכפה על החברה ולא תמיד משרת את צרכיה. מאידך, כאשר לחברה יש כסף נזיל שממילא ממתין לפירעון האג"ח ובאפשרותה לבצע פירעון מוקדם ולחסוך כסף רב - הדבר בהחלט משרת את מטרתה.
מנגד, חובה על כל משקיע לקרוא ולהכיר היטב את תנאי הפירעון המוקדם בכדי להישמר או לחפש את הסיטואציות הבאות:
- בשטר קיימת קביעה כי זכות החברה לבצע פרעון מוקדם בפארי והאג"ח נסחר במחירים שגבוהים מהפארי. במקרה זה ייווצר הפסד למשקיע שקנה במחירי שוק (שגבוהים מהפארי).
- בשטר קיימת קביעה כי החברה חייבת / זכאית לבצע פירעון מוקדם בעת מימוש הבטוחה. במקרה זה ההפסד יכול להיות כפול. ראשית מחיר הפירעון המוקדם יכול להיות נמוך ממחיר השוק. שנית, יתרת האג"ח יכולה להיוותר ללא בטחונות ובכך גדל הסיכון ליתרת הסדרה.
- לרוב כאשר אין התייחסות תנהג החברה כאילו ניתן לפרוע את האג"ח בפירעון מוקדם בפארי.
- כאשר הפירעון הינה במנגנון התאמה לאג"ח ממשלתית, הפירעון המוקדם יהיה גבוה מהפארי (ככל שהמחמ ארוך יותר תוספת הפיצוי לפירעון המוקדם תהיה גדולה יותר), במצב זה ירוויחו המשקיעים הכי הרבה מביצוע הפירעון.
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
