פירעונות מוקדמים באג"ח, למי זה טוב ובעיקר - מתי?

אודי קושל, אנליסט נדל"ן וחוב במגדל שוקי הון, מתייחס ודן בהשפעות הפירעון המוקדם על ציבור המשקיעים
אודי קושל |

כבדרך טבע, אנו ממשיכים בתקופה סוערת בשוק ההון, הן בעקבות אירועי מאקרו עולמיים והן בשל התנהלות "טייקונים" מקומיים. אך לעומת זאת, בשעה טובה ומוצלחת, באמצע אי הוודאות מגיעה חברה ומודיעה על פדיון מוקדם. אירוע שאמור להיתפש לרוב כהודעה חיובית לחברה ולמשקיע, אולם לא תמיד זה כך.

הפדיון המוקדם יכול להיטיב או לפגוע הן בחברה והן במשקיעים, הכיצד? ככלל, שטרי נאמנות רבים ומגוונים, חלקם מתייחסים לנושא וחלקם לא. לרוב נמצא בשטר את המנגנונים הבאים לפירעון מוקדם:

- אין התייחסות

- קביעה כי הפדיון המוקדם יעשה בפארי.

- קביעה כי הפירעון המוקדם יעשה לפי ממוצע של מחירי האג"ח בתקופה מסוימת.

- קביעה כי הפירעון המוקדם יעשה לפי תשואה של אג"ח ממשלתי בעל מ.ח.מ זה בתוספת אחוז מסוימים (לרוב בטווח של 1%-3.5%).

- הגבוה מבין החלופות המפורטות לעיל.

- אם קורה X הפירעון המוקדם יהיה לפי מנגנון א' אחרת הפירעון המוקדם יהיה לפי מנגנון ב'.

לכן, כאשר חברה מודיעה על פדיון מוקדם, הדבר נעשה לרוב מרצונה החופשי. למה לרוב? כי לפעמים הדבר מבוצע כתוצאה מהתנייה שקיימת בשטר הנאמנות, למשל אם קרה X (למשל מכירת נכס משועבד, אי עמידה בקובננט ועוד) על החברה המגייסת לבצע פדיון מוקדם. במקרה שכזה הדבר נכפה על החברה ולא תמיד משרת את צרכיה. מאידך, כאשר לחברה יש כסף נזיל שממילא ממתין לפירעון האג"ח ובאפשרותה לבצע פירעון מוקדם ולחסוך כסף רב - הדבר בהחלט משרת את מטרתה.

מנגד, חובה על כל משקיע לקרוא ולהכיר היטב את תנאי הפירעון המוקדם בכדי להישמר או לחפש את הסיטואציות הבאות:

- בשטר קיימת קביעה כי זכות החברה לבצע פרעון מוקדם בפארי והאג"ח נסחר במחירים שגבוהים מהפארי. במקרה זה ייווצר הפסד למשקיע שקנה במחירי שוק (שגבוהים מהפארי).

- בשטר קיימת קביעה כי החברה חייבת / זכאית לבצע פירעון מוקדם בעת מימוש הבטוחה. במקרה זה ההפסד יכול להיות כפול. ראשית מחיר הפירעון המוקדם יכול להיות נמוך ממחיר השוק. שנית, יתרת האג"ח יכולה להיוותר ללא בטחונות ובכך גדל הסיכון ליתרת הסדרה.

- לרוב כאשר אין התייחסות תנהג החברה כאילו ניתן לפרוע את האג"ח בפירעון מוקדם בפארי.

- כאשר הפירעון הינה במנגנון התאמה לאג"ח ממשלתית, הפירעון המוקדם יהיה גבוה מהפארי (ככל שהמחמ ארוך יותר תוספת הפיצוי לפירעון המוקדם תהיה גדולה יותר), במצב זה ירוויחו המשקיעים הכי הרבה מביצוע הפירעון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.