חוזקו של הדולר - האם הראלי יימשך?
השטר הירוק בדרך לסגור את החודש הטוב ביותר שלו השנה. הנפגע העיקרי מול השטר הירוק הוא הדולר הניו זילנדי, שסגר את אחד החודשים הגרועים ביותר בשנה האחרונה. השטר הירוק התחזק ביותר מ-7% מול מקבילו הניו זילנדי. אחריו נפל האוסטרלי בכ-6% מול הדולר, האירו והפרנק השוויצרי פחתו מול הדולר האמריקני בכ-5% כ"א.
חוסר הוודאות בשווקים הפיננסיים והשיפור היחסי בכלכלה האמריקנית, ממשיכים לספק רוח גבית לשטר הירוק. ההתפתחויות האחרונות באירופה עשויות להגביר את קצב הרכישות של הדולר, בעיקר כנגד האירו אשר עלול לספוג הפסדים כואבים נוספים, אם וכאשר המצב ביבשת מוכת החובות יחמיר.
לקראת פרסום נתוני התעסוקה של חודש מאי בארה"ב, החלטתי לכתוב מספר תרחישים אשר עשויים להשפיע על כיוונו של הדולר.
ראשית, מספר עובדות
סקטור התעסוקה האמריקני מקרטע בחודשיים האחרונים. המשק האמריקני הצליח לייצר 269 אלף משרות (דוחות של חודש אפריל - מארס), מספר כמעט זהה לדוח של חודש פברואר, בו הצליח המשק לייצר כ-240 אלף משרות. מתחילת השנה נוספו למשק האמריקני בסה"כ קרוב ל-800 אלף משרות, מספר נמוך משמעותית מן הממוצע המייצג שוק תעסוקה תקין.
שיעור האבטלה לעומת זאת, ירד ב-0.4% מתחילת השנה - משיעור של 8.5%, לשיעור של 8.1%. דוח חודש מאי שיפורסם בשישי הקרוב, צפוי להציג שיפור מסוים בסקטור התעסוקה החבוט. על פי ההערכות המוקדמות, המשק האמריקני הצליח לייצר כ-152 אלף משרות, לעומת 115 אלף משרות שנוספו לסקטור בחודש הקודם. שיעור האבטלה צפוי להישאר ללא שינוי, ברמה של 8.1%.
תרחישים אפשריים
האויב מספר אחד של הדולר כיום הינה תוכנית רכישות שלישית (QE3). לכן כל עוד האופציה להשקת תוכנית כזו מונחת על השולחן, השטר הירוק ימשיך לספוג הפסדים בכל פעם שנתוני המאקרו בארה"ב יעידו על חולשתו של המשק האמריקני.
לעומת זאת, קיים תרחיש "ורוד" עבור השטר הירוק. במידה שהמשק האמריקני יצליח לייצר בחודש מאי מעל 200 אלף משרות ושיעור האבטלה יישאר ללא שינוי (רמה של 8.1% או אף ירד עוד יותר), הסיכויים להשקת תוכנית רכישות שלישית (QE3) יפחתו משמעותית והדולר יצבור כוח, בעיקר מול הין היפני. המדדים המובילים ברחבי העולם צפויים לזנק.
העסקאות אשר אמורות להניב רווחים במקרה זה
- שורט על הין, בעיקר מול הדולר (לונג דולר - ין).
- לונג על המדדים המובילים של ארה"ב.
- לונג על המניות המובילות שספגו הפסדים כבדים לאחרונה, כגון "אפל".
התרחיש הגרוע ביותר עבור השטר הירוק
במידה והמשק האמריקני לא יצליח לייצר בחודש מאי אפילו 100 אלף משרות ושיעור האבטלה יעלה, השטר הירוק צפוי לספוג הפסדים כבדים, בעיקר מול הין היפני, היות והסיכויים להשקת תוכנית רכישות שלישית יגברו משמעותית. המדדים המובילים ברחבי העולם צפויים לצנוח.
במקרה זה, העסקאות אשר אמורות להניב רווחים במקרה זה:
- לונג על הין, בעיקר מול מטבעות בעלי ריבית גבוהה, הפגיעים ביותר בעיתות של ירידות בשווקים.
- שורט על המדדים המובילים של ארה"ב.
אך בין השחור לורוד ישנו תמיד התרחיש ניטראלי עבור השטר הירוק - במידה ונתוני התעסוקה יצאו על פי הצפי או קרוב אליו, השטר הירוק ינוע בהתאם לסנטימנט הכללי בשווקים. להערכתי, מסע התחזקותו של הדולר יימשך, אם הנתונים לא יאלצו את הפד' להתערב שוב במסחר, וזאת במטרה לעודד את הצמיחה במשק.
לסיכום, לנתוני התעסוקה של חודש מאי עשויה להיות השפעה מכרעת על כיוונו של הדולר בחודש הקרוב. מבחינה מאקרו כלכלית, הפד' יכול להמשיך לשמור על מדיניותו המוניטארית המקלה עוד זמן רב, היות ושיעור האינפלציה נמצא ברמות נמוכות מאוד. הפד' יוכל להשיק תוכנית רכישות שלישית אם וכאשר תחול התדרדרות נוספת בסקטור התעסוקה.
על פי הדיווחים בתקשורת, הפד' ירכוש אג"ח מגובות משכנתאות, במטרה להוזיל את הריביות בשוק הדיור האמריקני שמתקשה להתאושש. במקרה זה ניתן לצפות לשחיקה משמעותית בערכו של הדולר. אם נתוני התעסוקה יפתיעו לטובה, השטר הירוק ימשיך לצבור כוח מול מרבית המטבעות הנסחרים מולו.
- 4.תודה... (ל"ת)אילן 02/06/2012 10:53הגב לתגובה זו
- 3.סוחר ותיק 30/05/2012 11:41הגב לתגובה זואני עוקב אחריך כבר תקופה - כה לחי
- 2.לונג על האוסטראלי + 4-5% ריבית (ל"ת)כותבי תרחישים 30/05/2012 11:19הגב לתגובה זו
- 1.י 30/05/2012 08:55הגב לתגובה זוהתחזקות הדולר תלויה בעיקר במשבר באירופה ופחות במצב בארה"ב. אם המניות יפלו הדולר יעלה וההפך. ולכן למי שחושב שהמצב יהיה יותר רע מומלץ לקנות תעודות שורט דולריות על המדד ולהרויח משני הכיוונים
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")