אביב בשוק ההון: על חודש אפריל בפרט והשליש ראשון של שנת 2012 בכלל

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מסכם את הנעשה בשוק ההנפקות של אג"ח הקונצרניות בארבעת החודשים הראשונים של 2012 ומשווה את הנתונים לתקופה המקבילה אשתקד
סיון ליימן | (4)

שוק ההנפקות של אג"ח הקונצרניות ממשיך להתחמם כאשר במהלך חודש אפריל 2012 גייס הסקטור העסקי כ-2.7 מיליארד שקל ומתחילת שנת 2012 גויסו בשוק אגרות-החוב כ-11.5 מיליארד שקל. חודש אפריל כשלעצמו היה חודש מוצלח ביותר בשוק ההון - וזאת בשל מספר סיבות:

- אפריל המשיכה הצלחת שוק ההנפקות במהלכו ראינו הנפקת ענק אחת של בנק מזרחי טפחות בהיקף של 1.1 מיליארד שקל והנפקה גדולה נוספת של חברת הנדל"ן גב ים שגייסה 450 מיליון שקל.

- במהלך החודש שחלף ראינו גיוס חוב של 9 חברות (שיא מתחילת 2012) בהיקף כולל של כ-2.7 מיליארד שקל כאשר החברות החדשות שהנפיקו לראשונה מתחילת 2012 הינן: גב ים, נפטא, הראל הנפקות, אפריקה מגורים, אפריקה נכסים, וילאר ודלתא. כמו כן היינו עדים לנוכחות גדולה של מגזר הנדל"ן בגיוסים כאשר מתוך 9 חברות שגייסו חוב, 5 חברות הינן חברות נדל"ן.

- במהלך אפריל ראינו סוף סוף חברות בעלות דירוג בינוני (נמוך מ-A) אשר הצליחו לבצע גיוסים: בין החברות הללו ניתן לציין את אפריקה מגורים, אפריקה נכסים ודלתא. השתתפותן של חברות בעלות דירוג בינוני כמו גם חברות לא מדורגות בשוק ההנפקות חשובה, חיונית ומעידה הן על התאוששות שוק ההנפקות מחד ועל התאוששות שוק אג"ח הקונצרניות מאידך.

באשר לשליש הראשון של שנת 2012:

- בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 גייס הסקטור העסקי סכום כולל של 11.53 מיליארד שקל וזאת לעומת גיוס כולל של 13.20 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - מדובר על ירידה של 12.7%. עם זאת, כאשר משווים את הנתונים לארבעת החודשים האחרונים של שנת 2011 בהם גייס הסקטור העסקי חוב בסך 7.97 מיליארד שקל - מגלים גידול נאה של 44.7%.

למרות המספר הנאה של החברות שגייסו חוב באפריל 2012 אנו עדיין רואים מיעוט של חברות שהנפיקו בארבעת החודשים הראשונים של 2012 לעומת מספר החברות שהנפיקו בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2011: 22 חברות ב-2012 לעומת 43 חברות ב-2011.

70% מסך הגיוסים בארבעת החודשים הראשונים של 2012 התבצעו באג"ח צמודות מדד לעומת 62% בלבד בארבעת החודשים הראשונים של 2011. נתון זה מעיד על עלייה בשיעור האינפלציה במשק מתחילת 2012 , וכך דורשים הגופים המוסדיים שאג"ח המונפקות ע"י החברות יהיו צמודות מדד.

מתחילת השנה אנו עדים לנוכחות דלה של חברות לא מדורגות בשוק ההנפקות. בארבעת החודשים הראשונים של 2011 עמד מספר החברות הלא מדורגות שגייסו חוב על 13 לעומת 4 בלבד בארבעת החודשים הראשונים של 2012.

כצפוי, המגזרים הבולטים בשוק ההנפקות בארבעת החודשים הראשונים של 2012 הינם הבנקים וחברות הנדל"ן אשר אחראים ל-64% מסך הגיוס הכולל.

להלן הנתונים העיקריים בשוק ההנפקות בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2012 ושנת 2011 (*במיליארדי שקלים):

לסיכום,

באפריל 2012 ראינו גידול במספר החברות המנפיקות. כמו כן לראשונה מתחילת 2012, ראינו סדרת הנפקות של חברות בעלות דירוג בינוני. עם זאת, בארבעת החודשים הראשונים של 2012 חל קיטון במספר החברות המנפיקות לצד נוכחות דלה של חברות לא מדורגות וזאת בהשוואה לארבעת החודשים הראשונים של 2011 .

יתרות נזילות גדולות בגופי החיסכון ארוכי הטווח, יצירות בקרנות הנאמנות, הרגיעה בשווקים והתשואות הנמוכות באג"ח הממשלתיות תומכות בהמשך המגמה החיובית בשוק ההנפקות בחודשים הקרובים.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אילן 09/05/2012 10:50
    הגב לתגובה זו
    לסיוון שלום,מה דעתך על הורדת הדירוג של מודיס וכיצד מהלך זה ישפיע על תשואות האג" ח הקונצרני?
  • סיון ליימן 09/05/2012 13:37
    הגב לתגובה זו
    הורדת תחזית הדירוג לבנקים של מודיס אינה בשורה משמחת. עם זאת, מודיס בהודעתה לא חידשה דבר ולכן ,לדעתי , ההשפעה על שוק האג" ח (אם תהיה) צפויה להיות מינורית.
  • קבלתי תודה... (ל"ת)
    אילן 09/05/2012 17:00
  • 1.
    אגחיסט 08/05/2012 16:37
    הגב לתגובה זו
    שימו לב, אין זו המלצה, תבדקו ותחליטו. אורד א' ב' ביום ראשון 20 לחודש האקס לתשלום של 50% משתי הסדרות ובשנה הבאה תשלום סופי. החברה לקחה הלוואה לתשלום הקרוב , תשואה גבוהה, סדרה ב' מחיר נמוך מסדרה א למרות שהערך המתואם של 2 הסדרות זהה ומועדי תשלום זהים. החברה ביצעה רכישה עצמית השנה בסכומים גבוהים וחיסלה חצי מהחוב. יש פה סיכוי לרווח הון יפה. באחריותכם.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?