איגרות חוב? מניות? הכנה והתמדה תקלנה על ההתחבטות
מה עדיף, אגרולת חוב או מניות? בשאלה זו מתחבטים המשקיעים כל הזמן. בשנים האחרונות, בעקבות הטלטלות שפקדו את שוק המניות בארץ ובעולם, התחדדה השאלה, ומדי פעם אנו רואים הוכחות שאיגרות החוב מכות את המניות במגרש הביתי שלהן - ההשקעה לטווח ארוך.
מצאתי לנכון לבדוק את הנושא, תחת שתי מגבלות, הראשונה, אין פתרון בית ספר (הרבה תלוי בבחירת התקופה, הנתונים ושיטת הבדיקה). השניה, לכל משקיע צרכים, משאבים, טעמים והעדפות משלו.
בחנתי את התנהגות מדד ת"א 25 ומדד איגרות החוב הכללי של הבורסה בחמש השנים האחרונות (בתדירות יומית) שהיו סוערות מאוד. הנחתי כי בכל יום יכול משקיע לבחור במקביל ומראש מספר אלמנטים:
- מניות או איגרות חוב ותשואה עודפת מבוקשת: 20%, 10%, 5%, או לפחות לא להפסיד.
- תקופת הימצאות בשוק: שנה, שנתיים, או 3 שנים (זאת לנוכח טענות כי משקיעים לא יודעים לתזמן כניסה ויציאה מהשוק).
מהתוצאות, הנכונות לסוף השבוע שעבר ומפורטות לעיל, עולה כי איגרות חוב הצליחו יותר ממניות, כל תשואה עודפת שנבחרה הייתה יכולה להתקבל בקלות רבה יותר על ידי איגרות חוב מאשר על ידי מניות, ללא תלות בתקופת ההימצאות (למעט החזקה ל-3 שנים ותשואה מועדפת של 20%). כמו כן, יתרונן של איגרות החוב הלך וגדל ככל שהתשואה העודפת שהמשקיע רצה, הייתה נמוכה יותר. יש לציין כי היו די הזדמנויות להשיג כל תשואה עודפת שנבחרה, הן על ידי מניות והן על ידי איגרות חוב.
מסקנות
איגרות החוב הצליחו יותר מהמניות בשנים האחרונות, אך למשקיע שלא סטה מהחלטותיו המקוריות היו די הזדמנויות להשיג את מטרותיו בשני המקרים. מנגד, משקיע ששינה את החלטותיו ונע בין אפיקים לא בהכרח שיפר את מצבו ואולי אף ניזוק מכך כשהתנהגות שוק ההון הייתה חריגה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 5.משקיע 29/03/2012 10:15הגב לתגובה זוראשית תודה על הניתוח המעניין. רציתי רק להבין כיצד חושבה התשואה העודפת. הרי בדרך כלל כשבודקים תשואה עודפת של מניה או אגח, החישוב הוא יחסית למדד כללי רלוונטי. כאן הניתוח עצמו הוא על המדד, אז מה שימש כבנצ' מרק?
- רונן מנחם 29/03/2012 10:31הגב לתגובה זושלום. בניתוח זה בדקתי את אפיק המניות כנגד אפיק האג" ח. לא היה להם בנצ' מארק משותף. ייתכן כי שניהם ירדו, ייתכן כי שניהם עלו, אני בדקתי מי עלה יותר/ירד פחות בהפרשים של 20%, 10%, 5% ו-0%. כמובן, היו מצבים שנכסים אחרים עשו תוצאות טובות יותר משניהם בכל התקופה, אך בדיקה זו לא התייחסה אליהם. בברכה, רונן.
- 4.עומר 28/03/2012 16:26הגב לתגובה זואיך יש יותר ימי מסחר בשנה מאשר ב 3 שנים? אלא אם לא הבנתי נכון. תשואה עודפת אחד מעל השני? בדקת חלון זמן מתגלגל ובדקתי באיזה אחוז מהמקרים פרק זמן רציף של שנה או שנתיים או שלוש הניב באחד האפיקים 10% או 20% מעל האפיק השני? תסביר קצת בבקשה
- רונן מנחם 28/03/2012 16:39הגב לתגובה זושלום. לך 5 שנים אחרונית. כעת, בכל יום מחדש אתה יכול להחליט להיכנס לשוק ל-3 שנים, עד שמתחילה השנה השלישית. בכל יום מחדש אתה יכול להיכנס לשנתיים, עד שמתחילה השנה הרביעית. ובכל יום אתה יכול להחליט להיכנס לשנה, עד שמתחילה השנה החימישית והאחרונה. לכן, כפי שאמרת, מדובר בחלונות זמן קבועים ומתגלגלים. בכל אחד מהם, בדקתי מי עלה יותר (או ירד פחות), מניות או אג" ח, ובאיזה הפרש: 20%, 10%, 5% או 0%. בברכה, רונן.
- 3.guri 28/03/2012 16:25הגב לתגובה זולכל מי שמתעניין במסחר במניות שזה רק מתחיל כאן אבל ממש לא רק נגמר פה, שווה להשקיע מחשבה וקריאה מרפרפת לפחות גם במדרוגים הפרושים על רחבי הרשת. לדוגמא אחד שקראתי היום: http://www.inbest.co.il/Recomendations.aspx לא כדאי לפספס את מה שיש לנו מתחת לאף.
- 2.אנליסטית בחופשה קצרה 28/03/2012 14:59הגב לתגובה זולפי הבנתי, מי ששינה את החלטתו בנוגע למשך תקופת ההשקעה או התשואה הנדרשת הפסיד בד" כ. חבל שכך מתבצע ניהול ההשקעות הפנסיוניות בחלק מהמקרים...
- רונן מנחם 28/03/2012 15:07הגב לתגובה זושלום ותודה. חשוב לציין, כי אין פסול בשינוי החלטה תוך כדי תהליך, אך יש לשקול זאת היטב ולבסס כל שינוי על ממצאים, נתונים והערכות, תוך התחשבות בכך שבעיתות משבר מגיבים שוק ההון לא פעם בצורה חדה ו/או מהירה מדי. בברכה, רונן.
- 1.משקיענית 28/03/2012 10:57הגב לתגובה זונחשבות לנכס מסוכן יותר שנותן בדרך כלל תשואה עודפת על ההשקעות הסולידיות לאורך זמן. מעניין לדעת האם תוצאות של התקופה הנכחית מיוחדות בשל השפעת הריבית הנמוכה שלא היתה בישראל כמעט אף פעם.
- רונן מנחם 28/03/2012 12:36הגב לתגובה זושלום ותודה. אכן כך. הריבית ההיסטורית הנמוכה והמפתיעה הייתה בין הגורמים העיקריים שהוליכו לעליות שערים בשוק איגרות החוב וכשהתברר כי לא מדובר בתופעה זמנית - הושפעו ממנה לטובה איגרות החוב לתקופות פדיון ארוכות. בברכה, רונן.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- איך להרוויח 53% ביום - רק היום
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")