ההשפעה על תשואת התיק - לא מה שחשבתם
לפני כחודש כתבתי על כך שברוב המקרים בחירת מניות ספציפיות איננה מצליחה להשיג תשואה עודפת על פני מדדי הייחוס. מחקרים הצביעו כי להרכב תיק ההשקעות ישנה ההשפעה הגדולה ביותר על תשואת התיק ולא לבחירת ני"ע כזה או אחר. כלומר, ישנה פחות השפעה לעובדה שנשקיע באג"ח / מניה של חברה זו או אחרת, אך משמעות רבה לחלוקת נכסי התיק בין אפיקי ההשקעה השונים (מניות - אג"ח, אג"ח מדינה - אג"ח קונצרנית, צמוד - שקלי, ארוך - קצר וכד').
בתחילת שנת 2005 עמד שערו של מדד ת"א 25 על 617.94 נקודות. למרות המפולת בשנת 2008 והירידות החדות בשנה שעברה, עומד כיום (27/02/2012) שערו על 1,075 נקודות - עלייה של כ-74%. באותה תקופה עלה מדד אג"ח כללי בשיעור של 48.5%. תיק השקעות תיאורטי המורכב מ-20% מניות ו-80% אג"ח, היה צריך להניב בתקופה זו תשואה ברוטו של כ-53.6%. רוב הציבור לא נהנה מעליות השערים הללו וזאת מהסיבה הפשוטה כי הוא אינו מקצה את נכסיו בצורה נכונה.
להלן טבלה המרכזת את התפלגות תיק הנכסים של הציבור לפי סוגי נכסים כפי שמופיעה באתר בנק ישראל:
בטבלה זו ניתן לראות כי בשנים "הרעות" (2008 ו-2011) הציבור מגדיל החזקותיו במזומן, פיקדונות ואיגרות חוב ממשלתיות על חשבון החזקות במניות ואיגרות חוב קונצרניות. בשנים "הטובות" הוא נוהג הפוך. הנתונים בטבלה כוללים את החזקות הציבור דרך קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות, כך שאם היינו מבודדים את החזקותיו הישירות, מגמה זו הייתה נראית בצורה חזקה עוד יותר.
נתקלתי בהרבה משקיעים שהתייאשו מהבורסה. הסיבה לכך היא שהם לא מוכנים לקבל כי מניות ואיגרות חוב הינן נכסים תנודתיים. ברגע שמשקיע מבין שהשקעה בני"ע כרוכה בתנודתיות והוא מוכן לקבל אותה, הוא גם לומד לנצל את אותה תנודתיות לטובתו ומפיק מכך רווחים.
כיום, אנו חיים בעולם בו הריביות נמוכות מאוד. בעבר היה ניתן לקנות אג"ח ממשלתית ולקבל עליה תשואה של 6%-7% ואף יותר בתקופות מסוימות. בימינו, המצב איננו כך. איגרת החוב הממשלתית הארוכה ביותר (נפדית בשנת 2042) תניב למשקיעים בה תשואה ממוצעת של 5.5% (לא צמוד) לשנה, והשקעה בה כרוכה בסיכון גבוה. איגרות החוב הקצרות יותר (ל-4-5 שנים) תנבנה תשואה ממוצעת של כ-3.6% לשנה.
בעולם המצב אפילו גרוע יותר מבחינתם של המשקיעים. בארה"ב התשואה על אג"ח לעשר שנים עומדת על כ-1.95% לשנה, ואילו בגרמניה על כ-1.83%. מי שרוצה יותר, נאלץ להסתכן ולרכוש אג"ח של איטליה או ספרד, שם ניתן לקבל כ-5% לשנה.
קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים אינם יכולים להסתפק בתשואות הנמוכות אשר תנבנה איגרות החוב הממשלתיות בשנים הבאות, כיוון שהם אמורים לספק לחוסכים בהם רמת חיים נאותה בהגיעם לפנסיה. לכן הם יצטרכו להגדיל בשנים הקרובות את החזקותיהם במניות ואג"ח קונצרניות. השינוי בהקצאת הנכסים בקרנות הפנסיה יגדיל את רמת הביקושים למניות ואג"ח קונצרניות שאת חלקן כבר ניתן לראות בתוצאות ההנפקות של איגרות החוב שגייסו הבנקים בעת האחרונה.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.רון 29/02/2012 23:01הגב לתגובה זולמשקיעים בשוק לא מאוד אכפת מאיתנו בסופו של דבר, אנחנו צריכים ללמוד לדאוג לעצמנו.. והאמת היא שהיום, בתקופה הוירטואלית דווקא יש כמה אלטרנטיבות לא רעות בכלל.. לדוג' קחו את אתר INBEST.. כתוב מאוד מובן, קריא, לכל אדם... למה לא בעצם?
- 4.מוטי מבני ברק 29/02/2012 19:03הגב לתגובה זובסופו של דבר העניין הכלכלי יקבע את מחירי אגרות החוב והמניות ולא ביקושים מלאכותיים מצד קרנות פנסיה ודומיהם....
- 3.כתיבה יפה ונכונה - ולא פופוליסטית (ל"ת)מיכאל 29/02/2012 11:07הגב לתגובה זו
- 2.שולי 29/02/2012 10:01הגב לתגובה זורביב כמו תמיד הכתבות שלך מעניינות ואיכותיות,אשמח אם תכתוב גם על השוואה בין תיקים בארץ לבין חו" ל במשך השנים האחרונות.
- 1.ניתוח מקצועי יפה עם מסקנה נכונה!! (ל"ת)אייל 29/02/2012 09:51הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
