ההשפעה על תשואת התיק - לא מה שחשבתם
לפני כחודש כתבתי על כך שברוב המקרים בחירת מניות ספציפיות איננה מצליחה להשיג תשואה עודפת על פני מדדי הייחוס. מחקרים הצביעו כי להרכב תיק ההשקעות ישנה ההשפעה הגדולה ביותר על תשואת התיק ולא לבחירת ני"ע כזה או אחר. כלומר, ישנה פחות השפעה לעובדה שנשקיע באג"ח / מניה של חברה זו או אחרת, אך משמעות רבה לחלוקת נכסי התיק בין אפיקי ההשקעה השונים (מניות - אג"ח, אג"ח מדינה - אג"ח קונצרנית, צמוד - שקלי, ארוך - קצר וכד').
בתחילת שנת 2005 עמד שערו של מדד ת"א 25 על 617.94 נקודות. למרות המפולת בשנת 2008 והירידות החדות בשנה שעברה, עומד כיום (27/02/2012) שערו על 1,075 נקודות - עלייה של כ-74%. באותה תקופה עלה מדד אג"ח כללי בשיעור של 48.5%. תיק השקעות תיאורטי המורכב מ-20% מניות ו-80% אג"ח, היה צריך להניב בתקופה זו תשואה ברוטו של כ-53.6%. רוב הציבור לא נהנה מעליות השערים הללו וזאת מהסיבה הפשוטה כי הוא אינו מקצה את נכסיו בצורה נכונה.
להלן טבלה המרכזת את התפלגות תיק הנכסים של הציבור לפי סוגי נכסים כפי שמופיעה באתר בנק ישראל:
בטבלה זו ניתן לראות כי בשנים "הרעות" (2008 ו-2011) הציבור מגדיל החזקותיו במזומן, פיקדונות ואיגרות חוב ממשלתיות על חשבון החזקות במניות ואיגרות חוב קונצרניות. בשנים "הטובות" הוא נוהג הפוך. הנתונים בטבלה כוללים את החזקות הציבור דרך קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות, כך שאם היינו מבודדים את החזקותיו הישירות, מגמה זו הייתה נראית בצורה חזקה עוד יותר.
נתקלתי בהרבה משקיעים שהתייאשו מהבורסה. הסיבה לכך היא שהם לא מוכנים לקבל כי מניות ואיגרות חוב הינן נכסים תנודתיים. ברגע שמשקיע מבין שהשקעה בני"ע כרוכה בתנודתיות והוא מוכן לקבל אותה, הוא גם לומד לנצל את אותה תנודתיות לטובתו ומפיק מכך רווחים.
כיום, אנו חיים בעולם בו הריביות נמוכות מאוד. בעבר היה ניתן לקנות אג"ח ממשלתית ולקבל עליה תשואה של 6%-7% ואף יותר בתקופות מסוימות. בימינו, המצב איננו כך. איגרת החוב הממשלתית הארוכה ביותר (נפדית בשנת 2042) תניב למשקיעים בה תשואה ממוצעת של 5.5% (לא צמוד) לשנה, והשקעה בה כרוכה בסיכון גבוה. איגרות החוב הקצרות יותר (ל-4-5 שנים) תנבנה תשואה ממוצעת של כ-3.6% לשנה.
בעולם המצב אפילו גרוע יותר מבחינתם של המשקיעים. בארה"ב התשואה על אג"ח לעשר שנים עומדת על כ-1.95% לשנה, ואילו בגרמניה על כ-1.83%. מי שרוצה יותר, נאלץ להסתכן ולרכוש אג"ח של איטליה או ספרד, שם ניתן לקבל כ-5% לשנה.
קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים אינם יכולים להסתפק בתשואות הנמוכות אשר תנבנה איגרות החוב הממשלתיות בשנים הבאות, כיוון שהם אמורים לספק לחוסכים בהם רמת חיים נאותה בהגיעם לפנסיה. לכן הם יצטרכו להגדיל בשנים הקרובות את החזקותיהם במניות ואג"ח קונצרניות. השינוי בהקצאת הנכסים בקרנות הפנסיה יגדיל את רמת הביקושים למניות ואג"ח קונצרניות שאת חלקן כבר ניתן לראות בתוצאות ההנפקות של איגרות החוב שגייסו הבנקים בעת האחרונה.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.רון 29/02/2012 23:01הגב לתגובה זולמשקיעים בשוק לא מאוד אכפת מאיתנו בסופו של דבר, אנחנו צריכים ללמוד לדאוג לעצמנו.. והאמת היא שהיום, בתקופה הוירטואלית דווקא יש כמה אלטרנטיבות לא רעות בכלל.. לדוג' קחו את אתר INBEST.. כתוב מאוד מובן, קריא, לכל אדם... למה לא בעצם?
- 4.מוטי מבני ברק 29/02/2012 19:03הגב לתגובה זובסופו של דבר העניין הכלכלי יקבע את מחירי אגרות החוב והמניות ולא ביקושים מלאכותיים מצד קרנות פנסיה ודומיהם....
- 3.כתיבה יפה ונכונה - ולא פופוליסטית (ל"ת)מיכאל 29/02/2012 11:07הגב לתגובה זו
- 2.שולי 29/02/2012 10:01הגב לתגובה זורביב כמו תמיד הכתבות שלך מעניינות ואיכותיות,אשמח אם תכתוב גם על השוואה בין תיקים בארץ לבין חו" ל במשך השנים האחרונות.
- 1.ניתוח מקצועי יפה עם מסקנה נכונה!! (ל"ת)אייל 29/02/2012 09:51הגב לתגובה זו
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
