ההשפעה על תשואת התיק - לא מה שחשבתם

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות, מתייחס להשפעה של מרכיבי תיק ההשקעות, וכיצד מתייחסים לזה המשקיעים בשוק ההון
רביב רזניק | (5)

לפני כחודש כתבתי על כך שברוב המקרים בחירת מניות ספציפיות איננה מצליחה להשיג תשואה עודפת על פני מדדי הייחוס. מחקרים הצביעו כי להרכב תיק ההשקעות ישנה ההשפעה הגדולה ביותר על תשואת התיק ולא לבחירת ני"ע כזה או אחר. כלומר, ישנה פחות השפעה לעובדה שנשקיע באג"ח / מניה של חברה זו או אחרת, אך משמעות רבה לחלוקת נכסי התיק בין אפיקי ההשקעה השונים (מניות - אג"ח, אג"ח מדינה - אג"ח קונצרנית, צמוד - שקלי, ארוך - קצר וכד').

בתחילת שנת 2005 עמד שערו של מדד ת"א 25 על 617.94 נקודות. למרות המפולת בשנת 2008 והירידות החדות בשנה שעברה, עומד כיום (27/02/2012) שערו על 1,075 נקודות - עלייה של כ-74%. באותה תקופה עלה מדד אג"ח כללי בשיעור של 48.5%. תיק השקעות תיאורטי המורכב מ-20% מניות ו-80% אג"ח, היה צריך להניב בתקופה זו תשואה ברוטו של כ-53.6%. רוב הציבור לא נהנה מעליות השערים הללו וזאת מהסיבה הפשוטה כי הוא אינו מקצה את נכסיו בצורה נכונה.

להלן טבלה המרכזת את התפלגות תיק הנכסים של הציבור לפי סוגי נכסים כפי שמופיעה באתר בנק ישראל:

בטבלה זו ניתן לראות כי בשנים "הרעות" (2008 ו-2011) הציבור מגדיל החזקותיו במזומן, פיקדונות ואיגרות חוב ממשלתיות על חשבון החזקות במניות ואיגרות חוב קונצרניות. בשנים "הטובות" הוא נוהג הפוך. הנתונים בטבלה כוללים את החזקות הציבור דרך קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות, כך שאם היינו מבודדים את החזקותיו הישירות, מגמה זו הייתה נראית בצורה חזקה עוד יותר.

נתקלתי בהרבה משקיעים שהתייאשו מהבורסה. הסיבה לכך היא שהם לא מוכנים לקבל כי מניות ואיגרות חוב הינן נכסים תנודתיים. ברגע שמשקיע מבין שהשקעה בני"ע כרוכה בתנודתיות והוא מוכן לקבל אותה, הוא גם לומד לנצל את אותה תנודתיות לטובתו ומפיק מכך רווחים.

כיום, אנו חיים בעולם בו הריביות נמוכות מאוד. בעבר היה ניתן לקנות אג"ח ממשלתית ולקבל עליה תשואה של 6%-7% ואף יותר בתקופות מסוימות. בימינו, המצב איננו כך. איגרת החוב הממשלתית הארוכה ביותר (נפדית בשנת 2042) תניב למשקיעים בה תשואה ממוצעת של 5.5% (לא צמוד) לשנה, והשקעה בה כרוכה בסיכון גבוה. איגרות החוב הקצרות יותר (ל-4-5 שנים) תנבנה תשואה ממוצעת של כ-3.6% לשנה.

בעולם המצב אפילו גרוע יותר מבחינתם של המשקיעים. בארה"ב התשואה על אג"ח לעשר שנים עומדת על כ-1.95% לשנה, ואילו בגרמניה על כ-1.83%. מי שרוצה יותר, נאלץ להסתכן ולרכוש אג"ח של איטליה או ספרד, שם ניתן לקבל כ-5% לשנה.

קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים אינם יכולים להסתפק בתשואות הנמוכות אשר תנבנה איגרות החוב הממשלתיות בשנים הבאות, כיוון שהם אמורים לספק לחוסכים בהם רמת חיים נאותה בהגיעם לפנסיה. לכן הם יצטרכו להגדיל בשנים הקרובות את החזקותיהם במניות ואג"ח קונצרניות. השינוי בהקצאת הנכסים בקרנות הפנסיה יגדיל את רמת הביקושים למניות ואג"ח קונצרניות שאת חלקן כבר ניתן לראות בתוצאות ההנפקות של איגרות החוב שגייסו הבנקים בעת האחרונה.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רון 29/02/2012 23:01
    הגב לתגובה זו
    למשקיעים בשוק לא מאוד אכפת מאיתנו בסופו של דבר, אנחנו צריכים ללמוד לדאוג לעצמנו.. והאמת היא שהיום, בתקופה הוירטואלית דווקא יש כמה אלטרנטיבות לא רעות בכלל.. לדוג' קחו את אתר INBEST.. כתוב מאוד מובן, קריא, לכל אדם... למה לא בעצם?
  • 4.
    מוטי מבני ברק 29/02/2012 19:03
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר העניין הכלכלי יקבע את מחירי אגרות החוב והמניות ולא ביקושים מלאכותיים מצד קרנות פנסיה ודומיהם....
  • 3.
    כתיבה יפה ונכונה - ולא פופוליסטית (ל"ת)
    מיכאל 29/02/2012 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שולי 29/02/2012 10:01
    הגב לתגובה זו
    רביב כמו תמיד הכתבות שלך מעניינות ואיכותיות,אשמח אם תכתוב גם על השוואה בין תיקים בארץ לבין חו" ל במשך השנים האחרונות.
  • 1.
    ניתוח מקצועי יפה עם מסקנה נכונה!! (ל"ת)
    אייל 29/02/2012 09:51
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.