ההשפעה על תשואת התיק - לא מה שחשבתם

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות, מתייחס להשפעה של מרכיבי תיק ההשקעות, וכיצד מתייחסים לזה המשקיעים בשוק ההון
רביב רזניק | (5)

לפני כחודש כתבתי על כך שברוב המקרים בחירת מניות ספציפיות איננה מצליחה להשיג תשואה עודפת על פני מדדי הייחוס. מחקרים הצביעו כי להרכב תיק ההשקעות ישנה ההשפעה הגדולה ביותר על תשואת התיק ולא לבחירת ני"ע כזה או אחר. כלומר, ישנה פחות השפעה לעובדה שנשקיע באג"ח / מניה של חברה זו או אחרת, אך משמעות רבה לחלוקת נכסי התיק בין אפיקי ההשקעה השונים (מניות - אג"ח, אג"ח מדינה - אג"ח קונצרנית, צמוד - שקלי, ארוך - קצר וכד').

בתחילת שנת 2005 עמד שערו של מדד ת"א 25 על 617.94 נקודות. למרות המפולת בשנת 2008 והירידות החדות בשנה שעברה, עומד כיום (27/02/2012) שערו על 1,075 נקודות - עלייה של כ-74%. באותה תקופה עלה מדד אג"ח כללי בשיעור של 48.5%. תיק השקעות תיאורטי המורכב מ-20% מניות ו-80% אג"ח, היה צריך להניב בתקופה זו תשואה ברוטו של כ-53.6%. רוב הציבור לא נהנה מעליות השערים הללו וזאת מהסיבה הפשוטה כי הוא אינו מקצה את נכסיו בצורה נכונה.

להלן טבלה המרכזת את התפלגות תיק הנכסים של הציבור לפי סוגי נכסים כפי שמופיעה באתר בנק ישראל:

בטבלה זו ניתן לראות כי בשנים "הרעות" (2008 ו-2011) הציבור מגדיל החזקותיו במזומן, פיקדונות ואיגרות חוב ממשלתיות על חשבון החזקות במניות ואיגרות חוב קונצרניות. בשנים "הטובות" הוא נוהג הפוך. הנתונים בטבלה כוללים את החזקות הציבור דרך קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות, כך שאם היינו מבודדים את החזקותיו הישירות, מגמה זו הייתה נראית בצורה חזקה עוד יותר.

נתקלתי בהרבה משקיעים שהתייאשו מהבורסה. הסיבה לכך היא שהם לא מוכנים לקבל כי מניות ואיגרות חוב הינן נכסים תנודתיים. ברגע שמשקיע מבין שהשקעה בני"ע כרוכה בתנודתיות והוא מוכן לקבל אותה, הוא גם לומד לנצל את אותה תנודתיות לטובתו ומפיק מכך רווחים.

כיום, אנו חיים בעולם בו הריביות נמוכות מאוד. בעבר היה ניתן לקנות אג"ח ממשלתית ולקבל עליה תשואה של 6%-7% ואף יותר בתקופות מסוימות. בימינו, המצב איננו כך. איגרת החוב הממשלתית הארוכה ביותר (נפדית בשנת 2042) תניב למשקיעים בה תשואה ממוצעת של 5.5% (לא צמוד) לשנה, והשקעה בה כרוכה בסיכון גבוה. איגרות החוב הקצרות יותר (ל-4-5 שנים) תנבנה תשואה ממוצעת של כ-3.6% לשנה.

בעולם המצב אפילו גרוע יותר מבחינתם של המשקיעים. בארה"ב התשואה על אג"ח לעשר שנים עומדת על כ-1.95% לשנה, ואילו בגרמניה על כ-1.83%. מי שרוצה יותר, נאלץ להסתכן ולרכוש אג"ח של איטליה או ספרד, שם ניתן לקבל כ-5% לשנה.

קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים אינם יכולים להסתפק בתשואות הנמוכות אשר תנבנה איגרות החוב הממשלתיות בשנים הבאות, כיוון שהם אמורים לספק לחוסכים בהם רמת חיים נאותה בהגיעם לפנסיה. לכן הם יצטרכו להגדיל בשנים הקרובות את החזקותיהם במניות ואג"ח קונצרניות. השינוי בהקצאת הנכסים בקרנות הפנסיה יגדיל את רמת הביקושים למניות ואג"ח קונצרניות שאת חלקן כבר ניתן לראות בתוצאות ההנפקות של איגרות החוב שגייסו הבנקים בעת האחרונה.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט בית השקעות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רון 29/02/2012 23:01
    הגב לתגובה זו
    למשקיעים בשוק לא מאוד אכפת מאיתנו בסופו של דבר, אנחנו צריכים ללמוד לדאוג לעצמנו.. והאמת היא שהיום, בתקופה הוירטואלית דווקא יש כמה אלטרנטיבות לא רעות בכלל.. לדוג' קחו את אתר INBEST.. כתוב מאוד מובן, קריא, לכל אדם... למה לא בעצם?
  • 4.
    מוטי מבני ברק 29/02/2012 19:03
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר העניין הכלכלי יקבע את מחירי אגרות החוב והמניות ולא ביקושים מלאכותיים מצד קרנות פנסיה ודומיהם....
  • 3.
    כתיבה יפה ונכונה - ולא פופוליסטית (ל"ת)
    מיכאל 29/02/2012 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שולי 29/02/2012 10:01
    הגב לתגובה זו
    רביב כמו תמיד הכתבות שלך מעניינות ואיכותיות,אשמח אם תכתוב גם על השוואה בין תיקים בארץ לבין חו" ל במשך השנים האחרונות.
  • 1.
    ניתוח מקצועי יפה עם מסקנה נכונה!! (ל"ת)
    אייל 29/02/2012 09:51
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.