בשנים האחרונות המשקיע הישראלי שיכלל את יכולות ההשקעה שלו ולמד לגוון את אפיקי ההשקעה והחשיפה לחו"ל. כיום, מעל 10.5% מסך הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות ותעודות סל מושקע בנכסים מעבר לים. לכן, השאלה האקוטית למשקיע יותר מתמיד, האם לגדר את תיק ההשקעות מחשיפה מטבעית, ובכך לנטרל את השפעת שער החליפין על תיק ההשקעות (במיוחד לאור התנודתיות הרבה בשערי החליפין ומלחמת המטבעות בעולם)?

בבואנו לבחון שאלה מורכבת זו, קיימים שני היבטים בתיק ההשקעות, ניהול תשואות וניהול סיכונים. כיום, אין כמעט יכולת לחזות את כיווני שער החליפין, כאשר הצלחת החיזוי הינה כהטלת מטבע אקראית. לכן, התמקדנו במחקר בבחינת ניהול סיכונים, ובנינו מספר רב של תיקים מורכבים המשלבים מספר אפיקי השקעה בארץ ובחו"ל. בחנו עבור כל תיק, מיהו התיק המסוכן יותר - בהשוואה בין תיק המגודר מטבע המנטרל את השפעת שער החליפין על ההשקעות לתיק שאינו מגודר מטבע. תיק מוגדר מסוכן יותר ככל שסטיית התקן שלו גבוהה יותר. יצרנו רצף של סדרות תיקים לתקופת מדגם של כ-4 שנים ו-6 שנים. המיקוד של המחקר שלנו, בחינת הסיכון הכולל של התיק, ולא רק בחינת הסיכון של אפיק מסוים. כשבחנו רצף של תיקים בהם אחוז החשיפה לנכסי חו"ל גדל מתיק לתיק, כולל חשיפה לסחורות, נמצא שתיק שאינו מגודר מסוכן פחות מתיק מגודר בכל רצף התיקים.

הסבר לתוצאות המחקר:

בנוסחת חישוב סטיית התקן של תיק ההשקעות פועלים שני כוחות: סטיית התקן של המדד והמתאם בין המדד לתיק הכולל. בשנים האחרונות מנגנוני השוק השתכללו, ובהתאם המתאם בין המטבע למניות ואג"ח בחו"ל הינו שלילי. מכאן שהחשיפה המטבעית מהווה הגנה על תיק ההשקעות ומקטינה את סטיית התקן שלו.

מסקנת המחקר:

גידור ונטרול השפעת המטבע מגדילים את הסיכון הכולל של תיק ההשקעות, בכל רמה של חשיפה לחו"ל - תפישה שהיא לעתים הפוכה מהאינטואיציה.