הקדמת הבחירות במצב ובעיתוי הנוכחי אינה מפתיעה ואינה מהווה שינוי משמעותי ביחס לתכנון המקורי של מועד הבחירות. ההשפעה של הקדמת הבחירות הינה חיובית בהיבט התקציבי ושוק האג"ח, ומאידך ממתנת את הצמיחה ב-2013 ודווקא מגדילה את הסבירות להפחתות ריבית בעתיד.

ראש הממשלה הודיע אתמול על הקדמת הבחירות לכנסת ה-19 שיערכו (על פי ההערכות השונות) בסוף ינואר 2013 או בתחילת פברואר 2013. בהנחה כי הבחירות אכן יערכו במועד זה (ניסיון העבר מלמד כי תמיד כדאי להיזהר עם קביעות מעין אלו...), מדובר בהודעה חיובית מבחינת התקציב ושוקי האג"ח, אולם ממתנת בהקשר של הצמיחה ב-2013.

1. הקדמת הבחירות אינה "שינוי גדול" ביחס למצב המקורי: ראשית, נציין כי ההודעה על הקדמת הבחירות היתה צפויה לאור ההתפתחויות האחרונות, ולכן קשה לומר ש"השווקים יופתעו" מהודעה זו. יתר על כן, המועד המקורי של הבחירות לכנסת ה-19 עמד על אוקטובר 2013, והקדמת הבחירות במספר חודשים אינה מעידה על חוסר יציבות פוליטית, או שינוי משמעותי (נציין כי הכנסת הנוכחית מכהנת מאז פברואר 2009, ובפועל תקופת כהונתה תהיה הארוכה ביותר מאז הכנסת ה-11 באמצע שנות השמונים). אומנם חלק מהרפורמות השונות שתוכננו במשק "יאלצו לחכות" לממשלה או לכנסת החדשה, אולם, כאמור, לא מדובר בעיכוב ארוך מדי ביחס למועד המקורי של בחירות 2013.

2. המהלך היזום והנשלט של הקדמת הבחירות עדיף על פני אי וודאות או פיזור לא מתוכנן של הכנסת. שוקי ההון והכלכלנים בארץ ובעולם מעדיפים וודאות ומצב בו הממשלה מצליחה לעמוד בהתחייבויותיה, מאשר חוסר וודאות מתמשכת. כך למשל חוסר הוודאות הפוליטית בארה"ב, המונע אפשרות של תכנון פיסקלי ארוך טווח, או המורכבות והשונות הפוליטית באירופה מעיקים מאוד על הביטחון של השווקים, ומדי פעם אף גורמים לסוכנויות דירוג האשראי לפרסם הערכות שליליות לגבי מצבן של המדינות (כמו הורדת הדירוג של ארה"ב ב-2011 על ידי S&P).

3. מהלך של בחירות מוקדמות יגרום למדיניות ממשלתית מרסנת בפועל בתחילת 2013. הקדמת הבחירות ודחיית תקציב 2013 תאלץ את הממשלה להוציא בחודשים הראשונים של 2013 הוצאה הנגזרת מבסיס תקציב 2012 שהינו נמוך יותר, ביחס לצפי לתקציב 2013. מדיניות מרסנת זו צפויה להתבצע עד לאישור תקציב 2013 לאחר הבחירות (עניין שעשוי להימשך מספר חודשים). מדיניות מרסנת זו תקטין עוד יותר את הצורך בהנפקת אג"ח למימון ההוצאות ועשויה להוביל להיוותרות פרמיית הסיכון של ישראל (CDS) ברמה נמוכה (הן עקב הירידה בהוצאות, והן עקב הערכות המשקיעים בחו"ל כי לא צפויה תקיפה ישראלית באיראן עד לבחירות). גורמים אלו לכשעצמם תומכים במחירי האג"ח הממשלתי. כמובן שהאג"ח הממשלתי ימשיך להיות מושפע בעיקר מהגורמים העולמיים (ובפרט תשואות אג"ח ארה"ב) והכלכליים המקומיים (נתוני המקרו , ריבית בנק ישראל ועוד).

4. המדיניות הממשלתית המרסנת עשויה למתן עוד יותר את הצמיחה ב-2013: תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2013 עומדת על 3.1%. תחזית זו אינה מתבססת על הקדמת הבחירות ודחיית תקציב 2013 עליה התבשרנו אתמול. הקדמת הבחירות גורמת למעשה לריסון תקציבי ב-2013 ופגיעה במימון ממשלתי לתשתיות ופיתוח, כך שהיא עשויה למתן את הצמיחה ביחס לתחזית הבסיס של בנק ישראל. על כן, הסבירות להורדת ריבית דווקא גדלה, אם כי הורדות הריבית עשויות להידחות (בחלקן) לאחר הבחירות. גורם זה לכשעצמו תומך אף הוא במחירי האג"ח (תשואות נמוכות).

*הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד ואין לראות בו המלצה, תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל לקוח או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו.