פנסיונר בן 64 עם 1.4 מיליון שקלים - איך יחלק את תיק ההשקעות?
בשבוע שעבר נפגשתי עם לקוח שעומד לצאת לגמלאות בזמן הקרוב. האיש בעל סכום להשקעה של 1.4 מיליון הכולל בתוכו כולל פיצויים וחסכונות נוספים נזילים. הלקוח הינו בגיל 64 מתגורר בדירה בבעלותו ללא קרן פנסיה. סך כל הונו מסתכם ב-1.7 מיליון ש' ומסכום זה הוא מבקש להמשיך ולהתפרנס. הלקוח מעוניין בהשקעה סולידית בסיכון נמוך ללא מניות כלל, ממנה יוכל להתקיים בפנסיה, כאשר טווח ההשקעה נדרש להיות קצר.
מבנה תיק המומלץ - 100% אג"חים
דגשים ללקוח
עדכנתי את הלקוח שבשנת 2012 החלה מגמה חיובית בשוקי המניות, הן בארה"ב והן באירופה. בארץ לעומת זאת, קיימת מגמה חיובית מתונה יותר עקב הכבדת הרגולציה וחשש מפני התחממות הגזרה הגיאופוליטית, אשר ריסנו למעשה את השפעתה החיובית של הגלובליזציה. החל מתחילת חודש מאי, הורגשו ירידות בשווקים בגיזרה המקומית ומעבר לים בגין משבר החובות בגוש האירו (והחשש מפני פרישה של יוון מהגוש ונתוני מאקרו שליליים באיטליה, ספרד ופורטוגל).
בנוסף על השפעתן השלילית של בורסות העולם על ביצועי השוק המקומי, יש לקחת בחשבון גורמים נוספים:
- חוסר הוודאות בנוגע להשפעת המחאה החברתית שצפויה להתחדש בקיץ הקרוב
- הגדלת התחרות והורדת דמי הקישוריות בענף הסלולר
- הפחתת דמי הניהול בחברות הביטוח וכד'
אלה ועוד יוצרים תקווה לשוק משוכלל ויעיל בטווח הארוך, אך גורמים לחוסר וודאות וחשש בטווח הקצר.
המלצות להרכב התיק
בהינתן ההשפעות שציינתי, נדרש להתמקד בעיקר סביב מח"מים קצרים בחברות בעלות איתנות פיננסית גבוהה, ובאג"ח ממשלתיות. חוסר הוודאות באשר לאינפלציה מחייב פיזור התיק בין רכיבים צמודי מדד ולא צמודים באופן שווה. ההחזקה באג"ח ממשלתיות ובמזומן תעמוד על 55% מהתיק כולו.
לדעתי, יש להתמקד בטווחים הקצרים, אך עם זאת ניתן להאריך במעט את מח"מ התיק בצורה סינטטית כאשר מומלצת רכישה של עד 20% מן האג"ח הממשלתיות הלא צמודות ו-30% מאג"ח הצמודות למדד במח"מ ארוך, כך יווצר מח"מ סינטטי בשיקליות עד 3 שנים ובצמודות מח"מ סינטטי עד 4 שנים.
45% מן האג"חים יושקעו באג"חים קונצרניות, כאשר 25% מן האג"ח הקונצרניות יושקעו בדירוגים גבוהים (AA ומעלה), והיתרה בדירוגים בינוניים - גבוהים בדירוגי A ומעלה. יש להתמקד באג"ח של חברות יציבות תוך רכישה לפדיון במח"מ קצר, מתוך נכונות לספוג הפסדי הון על הנייר במידה ויהיו. המחשבה מאחורי העצה היא שבעתות ירידות שערים חדות, יוכל הלקוח להחזיק באג"ח עד לפדיון. בפועל, ההשקעה תתבצע על ידי רכישה של אג"חים בלבד שכן הלקוח מעוניין בתזרימים שוטפים לחשבון.
- 1.לאחר עמלות הבנק ומס רווח לאיזה תשואה ניתן לצפות? (ל"ת)20/06/2012 12:19הגב לתגובה זו
הדיור שוב מוביל את המגמה; הצעדים של בנק ישראל למניעת אינפלציה מקומית
מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם לתחזית בנק דיסקונט ומעט מעל קונצנזוס האנליסטים (0.8%). האינפלציה השנתית עמדה על 2.1%, קרוב למרכז היעד של בנק ישראל. עליית המחירים בחודש אפריל הייתה החדה ביותר מזה שנתיים, אולם בניכוי עונתיות, עלה המדד ב-0.3% בלבד, זאת לעומת 0.4% בחודש הקודם.
יותר ממחצית מעליית המדד בשנה האחרונה נבעה מסעיף הדיור:
סעיף הדיור (המשקף את שכר הדירה), שמשקלו במדד כ-25%, עלה בחודש אפריל ב-0.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי השכירות ב-4.6%. ללא סעיף הדיור נרשמה אינפלציה שנתית של 1.2% בלבד. העלייה האמורה בשכר דירה, מתיישבת עם המגמה של החודשים האחרונים, המצביעה על ירידה בביקוש לדירות חדשות, במקביל לירידה ברכישת דירות להשקעה (כפי שעולה מנתוני משרד האוצר). כלומר, הביקוש לשכירות עולה (תחליף לרכישת דירה), ומנגד, צד ההיצע מקרטע. להערכתנו, מגמות אלו לא צפויות להשתנות באופן חד בתקופה הקרובה, ותומכות בהמשך עליית מחירי השכירות.
באותו נושא, מחירי הדירות (שלא כלולים במדד), עלו על פי הסקר האחרון ב-0.3%, זאת לאחר שבחודשיים הקודמים נותר המחיר (במצטבר) ללא שינוי. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים, עלו מחירי הדירות ב-2.2% בלבד, קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2007 (לעומת כ-12% ביולי 11').
נציין כי מאז 2010 נוצר פער בין קצב עליית מחירי הדירות לקצב עליית מחירי השכירות כך שהמגמות האחרונות תומכות בסגירת הפער.
גם למחירי האנרגיה השפעה מהותית על האינפלציה
בשנה האחרונה, נרשמה עלייה חדה של 22%, במחירי החשמל (ביטוי לכך, ניתן אצל הצרכן הפרטי בעלייה של כ-7% בהוצאות החזקת דירה). זאת על רקע השימוש של חברת החשמל בדלקים יקרים, לאחר הפגיעה באספקת הגז המצרי. בנוסף, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 5.6% במחירי הדלקים. ללא סעיפי האנרגיה, עלה מדד המחירים בשנה האחרונה ב-1.4% בלבד. בראיה קדימה, עליית מחירי החשמל העיקרית, ככל הנראה, כבר מאחורינו. יתרה מזאת, ירידת מחירי הסחורות והנפט בתקופה האחרונה, צפויה אף היא למתן את הלחצים האינפלציוניים.
מה צפוי בחודשים הקרובים?
מדד חודש אפריל בדרך כלל הינו המדד הגבוה ביותר בשנה, כך שהמדדים הקרובים, צפויים להיות נמוכים יותר (ביטוי לכך ניתן גם בירידה חדה בציפיות האינפלציה לאחר פרסום המדד). בשניים עשר החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות ב-2.1%, כאשר כמחצית מהעלייה תגיע מכיוון שכר הדירה.
בהתייחס להחלטות הריבית בחודשים הקרובים - כפי שעולה מפרסום פרוטוקול דיוני הריבית, החשש העיקרי של בנק ישראל הינו מהשינוי לרעה שחל בסביבה הכלכלית בעולם (בין היתר בהקשר של הייצוא הישראלי). מאז ההחלטה ב-23/4 חלה, לדעתנו, הרעה נוספת, תוך עלייה במפלס הפחד לגבי יציבות גוש האירו. יתרה מזאת, בנק ישראל מציין בהודעה כי, לבד מסעיפי הדיור והאנרגיה לא ניכרים לחצים אינפלציוניים, המדד הנוכחי ממשיך ותומך באמירה זאת. לאור זאת, אנו מעריכים כי הצעד הבא של בנק ישראל יהיה לכיוון הורדת ריבית.
