התיק

פנסיונר בן 64 עם 1.4 מיליון שקלים - איך יחלק את תיק ההשקעות?

שי כחלון, יועץ השקעות בדיסקונט, לוקח בחשבון את תנודות השוק כשהוא מרכיב ללקוח תיק סולידי מוטה מח"מים קצרים ואג"ח ממשלתיות
שי כחלון | (1)

בשבוע שעבר נפגשתי עם לקוח שעומד לצאת לגמלאות בזמן הקרוב. האיש בעל סכום להשקעה של 1.4 מיליון הכולל בתוכו כולל פיצויים וחסכונות נוספים נזילים. הלקוח הינו בגיל 64 מתגורר בדירה בבעלותו ללא קרן פנסיה. סך כל הונו מסתכם ב-1.7 מיליון ש' ומסכום זה הוא מבקש להמשיך ולהתפרנס. הלקוח מעוניין בהשקעה סולידית בסיכון נמוך ללא מניות כלל, ממנה יוכל להתקיים בפנסיה, כאשר טווח ההשקעה נדרש להיות קצר.

מבנה תיק המומלץ - 100% אג"חים

דגשים ללקוח

עדכנתי את הלקוח שבשנת 2012 החלה מגמה חיובית בשוקי המניות, הן בארה"ב והן באירופה. בארץ לעומת זאת, קיימת מגמה חיובית מתונה יותר עקב הכבדת הרגולציה וחשש מפני התחממות הגזרה הגיאופוליטית, אשר ריסנו למעשה את השפעתה החיובית של הגלובליזציה. החל מתחילת חודש מאי, הורגשו ירידות בשווקים בגיזרה המקומית ומעבר לים בגין משבר החובות בגוש האירו (והחשש מפני פרישה של יוון מהגוש ונתוני מאקרו שליליים באיטליה, ספרד ופורטוגל).

בנוסף על השפעתן השלילית של בורסות העולם על ביצועי השוק המקומי, יש לקחת בחשבון גורמים נוספים:

- חוסר הוודאות בנוגע להשפעת המחאה החברתית שצפויה להתחדש בקיץ הקרוב

- הגדלת התחרות והורדת דמי הקישוריות בענף הסלולר

- הפחתת דמי הניהול בחברות הביטוח וכד'

אלה ועוד יוצרים תקווה לשוק משוכלל ויעיל בטווח הארוך, אך גורמים לחוסר וודאות וחשש בטווח הקצר.

המלצות להרכב התיק

בהינתן ההשפעות שציינתי, נדרש להתמקד בעיקר סביב מח"מים קצרים בחברות בעלות איתנות פיננסית גבוהה, ובאג"ח ממשלתיות. חוסר הוודאות באשר לאינפלציה מחייב פיזור התיק בין רכיבים צמודי מדד ולא צמודים באופן שווה. ההחזקה באג"ח ממשלתיות ובמזומן תעמוד על 55% מהתיק כולו.

לדעתי, יש להתמקד בטווחים הקצרים, אך עם זאת ניתן להאריך במעט את מח"מ התיק בצורה סינטטית כאשר מומלצת רכישה של עד 20% מן האג"ח הממשלתיות הלא צמודות ו-30% מאג"ח הצמודות למדד במח"מ ארוך, כך יווצר מח"מ סינטטי בשיקליות עד 3 שנים ובצמודות מח"מ סינטטי עד 4 שנים.

45% מן האג"חים יושקעו באג"חים קונצרניות, כאשר 25% מן האג"ח הקונצרניות יושקעו בדירוגים גבוהים (AA ומעלה), והיתרה בדירוגים בינוניים - גבוהים בדירוגי A ומעלה. יש להתמקד באג"ח של חברות יציבות תוך רכישה לפדיון במח"מ קצר, מתוך נכונות לספוג הפסדי הון על הנייר במידה ויהיו. המחשבה מאחורי העצה היא שבעתות ירידות שערים חדות, יוכל הלקוח להחזיק באג"ח עד לפדיון. בפועל, ההשקעה תתבצע על ידי רכישה של אג"חים בלבד שכן הלקוח מעוניין בתזרימים שוטפים לחשבון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לאחר עמלות הבנק ומס רווח לאיזה תשואה ניתן לצפות? (ל"ת)
    20/06/2012 12:19
    הגב לתגובה זו
משפיע פיננסי (גרוק)משפיע פיננסי (גרוק)

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים

שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים,  מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו

אלדד טלמור |
נושאים בכתבה משפיען פיננסי

בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.

החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.

 צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.

 מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.

 

אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.