גיא טל
צילום: משה בנימין
מעבר לים

עונת הדוחות בפתח – תוביל את השוק לתיקון או להמשך הראלי?

מאקרו: אירועי השבוע – מדד המחירים לצרכן, הפרוטוקולים של הפד' והחלטת הריבית באירופה יקבעו את הטון לא רק בשוק המניות אלא גם בצמד המטבעות יורו\דולר – לקראת שוויון בין שתי המטבעות? מאקרו: הסיבה לשוק העבודה החזק שוק המניות: עונת הדוחות צפויה להיות חזקה, אבל התמחור גבוה, האם היא תהיה מספיק טובה כדי להמשיך את הראלי לנוכח העיכוב בהורדות הריבית? 
גיא טל | (3)

מאקרו: אירועי השבוע והשפעתם על הצמד דולר - יורו

האירוע המרכזי של השבוע הוא פרסום מדד המחירים לצרכן על נגזריו השונים ביום רביעי. בשוק מצפים שהמדד החודשי יתמתן ל-0.3% (לעומת 0.4% בחודש הקודם), השנתי יעלה ל-3.4% (לעומת 3.2% בחודש הקודם). לגבי מדד הליבה הציפיות הן ל-0.3% ו-3.7% לעומת 0.4% ו-3.8% שנרשמו בחודש הקודם, כלומר המשך התמתנות אינפלציית הליבה, אבל בקצב מאד מאד איטי. נזכיר ששני המדדים האחרונים היו גבוהים מהצפוי, כך שגם הפעם תיתכן הפתעה שלילית דומה. תשומת לב תופנה בין השאר לרכיב קורת הגג במדד, הרכיב שאחראי על האינפלציה הגבוהה בחודשים האחרונים. האם סוף סוף נתחיל לראות את מגמת ההתמתנות המיוחלת? בנוסף, מחירי האנרגיה הגבוהים עדיין צפויים להוות משקולת על מדד המחירים הכללי (לא הליבה).  ביום רביעי צפויים גם להתפרסם הפרוטוקולים של ישיבת הפד' האחרונה שהתקיימה לפני שלושה שבועות, אז החליט הפד' להותיר את הריבית ברמה של 5.25% - 5.5%. אז גם התפרסמה טבלת הנקודות האחרונה שצופה שלוש הורדות ריבית, אם כי ממוצע הצפי הזה היה ממש גבולי, ושינוי של אחת התחזיות כלפי מטה הייה מורידה את הממוצע לשתי הורדות ריבית. הפרוטוקטלים ישפכו אור על חילוקי הדעות שיש בקרב חברי הפד' – כמה הם עמוקים, מי נמצא בכל מחנה, ובעיקר האם חברי הפד' נשמעו יותר ניציים מאשר פאוול במסיבת העיתונאים שנחשבה ליונית. ייתכן שהחלטת הריבית ביוני תתקבל, בפעם הראשונה בתקופת פאוול, לא פה אחד, לאור חילוקי הדעות המתגלים בקרב חברי הוועדה.  הפרוטוקולים גם יתנו קצת יותר מידע על אחת הכותרות שיצאה ממסיבת העיתונאים – הכוונה להאט את קצב צמצום המאזן. הפד' מצמצם את המאזן ב-95 מיליארד דולר מדי חודש. חלק מהכלכלנים מצפים שהמספר הזה ירד לכ-60 – 65 מיליארד דולר מדי חודש. כרגע המאזן עומד על 7.5 טריליון דולר. אירוע חשוב נוסף הוא החלטת הריבית של הבנק המרכזי האירופי ביום חמישי. הציפיות הן שלגארד וחבריה יודיעו על הורדות ריבית החל מיוני, ובאופן כללי על טון יוני יותר.  צרוף של האירועים האלו: האפשרות למדד גבוה מהצפוי, לפרוטוקולים ניציים מעט (יותר ממסיבת העיתונאים של פאוול לפחות), ובנק אירופאי יוני יותר יכול ליצור תנודות משמעותיות בשוק המט"ח, גם בטווח הבינוני. עד לא מזמן הצפי היה שהבנק המרכזי האמריקאי יהיה מהיר יותר בהורדות הריבית מהבנק האירופי, מה שגרם להיחלשות יחסית של הדולר, אך כעת נראה סביר שיקרה בדיוק ההיפך, והמגמה חזרה להשתנות בשבועות האחרונים.   הכלכלן מוחמד אל אריאן אמר השבוע בראיון לרשת בלומברג כי הציפיות כעת הן שהבנק האירופי יוריד את הריבית בקצב זהה לפחות או אפילו גבוה יותר מזה של הפד'. ההשלכות של ההתפתחות הזו כבר ניכרת בשוק אגרות החוב ובשוק המט"ח. לדבריו, שיוויון בין הדולר לאירו גם אפשרי בהמשך. "הבנק המרכזי האירופי הולך לסמן בצורה די חזקה שיוני יהיה הזמן שהם יתחילו להוריד את הריבית, משהו שהפד' לא יעשה". למרות שהפד' לא יסמן את יוני ועלול לא להוריד את הריבית בכלל השנה, אל אריאן אומר (ולא בפעם הראשונה) שזו טעות, ויעד הטווח הארוך של 2% אינפלציה הוא לא ריאלי: "האינפלציה תהיה דביקה, אבל זה לא צריך לעצור את הפד', כיון שהיעד של 2% אינפלציה הוא הדוק מדי לנוכח העובדה שהכלכלה העולמית עוברת חיווט מחדש משמעותי (כלומר, שינויים מבניים)".  

מאקרו: מה גורם לשוק העבודה החזק 

שבוע שעבר היה שבוע "שוק העבודה" עם מגוון נתונים שפורסמו במהלך השבוע, והיו, שוב, חזקים למדי. בשבוע שעבר הערכתי שייתכן שנתוני חודש פברואר יעודכנו כלפי מטה, וכך אכן קרה, אך בצורה מינורית בהרבה ממה שצפיתי, מ-275 אלף ל-270 אלף. נתוני חודש מרץ, לעומת זאת, שוב היו הרבה הרבה מעל התחזיות – 303 אלף משרות חדשות לעומת צפי לכ-200 אלף. הנתונים ממשיכים להצטבר ולהצביע על שוק עבודה חזק בממדים היסטוריים. הנה כמה מהם: מרץ היה החודש ה-39 ברציפות שמספר המשרות עולה, הרצף הרביעי באורכו (בינתיים), מאז שנת 1939. אחוז האבטלה עומד על 3.8%, חודש 26 ברציפות שהאבטלה מתחת ל-4% – הרצף הארוך ביותר מאז שנות הששים של המאה הקודמת (הרצף הארוך ביותר מאז שנות ה-40 הוא 35 חודשים). עליית השכר החודשית הייתה 4.1%, חודש 33 ברציפות שהשכר עולה ביותר מ-4% בשיעור שנתי. בחלוקה לסקטורים שירותי הבריאות ממשיכים להוביל ביצירת משרות חדשות (81.3 אלף), לאחר מכן הסקטור הממשלתי (71), סקטור האירוח (49) וסקטור הבניה (39). סקטור הייצור המידע והתשתיות לא הוסיפו כלל משרות חדשות.  אז מה גורם לשוק העבודה להיות כל כך חזק? ייתכן שהגרף הבא נותן הבנה מסוימת: הגרף, מתוך אתר שלוחת הפד' בסנט לואיס, מתאר את מספר המשרות במגזר הפרטי בארצות הברית. לפני התפרצות הקורונה מספר המשרות עמד על 152 מילון. הקורונה הביאה לנפילה בניגוד לקו המגמה. תוך זמן קצר החלה התאוששות מהירה יחסית. לגרף של שלוחת הפד' בסנט לואיס הוספנו את קו המגמה המשוער (באדום) אילו לא הייתה נוצרת ההפרעה בעקבות מגיפת הקורונה. כפי שניתן לראות, למרות ההתאוששות, אין חזרה לקו המגמה. למעשה ישנו פער של כ-4 מיליון משרות בין קו המגמה לבין המצב בפועל. כלומר, עדיין יש מחסור בעובדים. נציין שהחלוקה לסקטורים ביצירת המשרות מעידה על נקודה נוספת. הסקטורים ה"בוערים" מבחינת שוק העבודה הם אלו שמושפעים מדור ה"בייבי בום", הדור העשיר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. הדור הזה החל לפני מספר שנים לצאת לפנסיה וליצור מחסור בידיים עובדות (הדורות הבאים קטנים יותר). מצד שני. אנשי הדור הזה נהנים יותר מחופשות - מלונות, טיסות ומסעדות (סקטור האירוח), וגם משתמשים יותר בשירותי בריאות (סקטור הבריאות). סקטור הייצור והתשתיות לעומת זאת לא זזים לשום מקום. מה זה אומר לגבי ההמשך?  בסופו של דבר האיזון אמור לחזור לשוק העבודה, אבל זה עוד יקח זמן, ובינתיים שוק העבודה צפוי להיות חזק גם בחודש הבא, וייתכן שגם בטווח הבינוני. 

ב-UBS לא אוהבים את הפסטיבל סביב התבטאויות בכירי הפד' 

האם בכירי הפד' מתבטאים יותר מדי וגורמים לחוסר יציבות בשווקים? לאחרונה יותר ויותר פעמים השוק זז לכאן או לכאן עקב התבטאות כזו או אחרת של בכיר כלשהו בפד'. השוק צמא למידע ומנסה להבין רמזים ורמזי רמזים בנאומים ובראיונות של פקידי הפד' במה שהופך להיות גורם בעל חשיבות מופרזת בתנודות השוק בטווח הקצר. ב-UBS חושבים שזו דינמיקה גרועה, בעיקר בגלל שהפד' בעצמו לא ממש סגור על עצמו: "לוח השנה הכלכלי הוא בעיקר רעש" כתבו השבוע בבנק השוויצרי, "די הרבה מהרעש הזה מגיע מחברי הפדרל רזרב. המשקיעים יכולים לבחור כל נקודת מבט בה ירצו (בעקבות ההתבטאויות הללו), כדי לאשר את ההשקפה שהם כבר מחזיקים בה ביחס למדיניות הצפויה. ההתבטאויות האחרונות כוללות בחירה בין שלוש הורדות ריבית, מלחמה נחושה באינפלציה, או שמוקדם מדי להוריד ריבית" התלוננו ב-UBS.   

שוק המניות – ההבדל בין שוק דובי לבין תיקון

מדי שבוע מתפרסמים נתונים שונים שמצביעים על אפשרות לתיקון בשוק המניות. כך לדוגמה פורסם השבוע כי אחוז המשקיעים ה"שוריים" קפץ ל-62.5%, האחוז הגבוה ביותר מאז אפריל 2021. ההיסטוריה מלמדת שכאשר המשקיעים כל כך שוריים ההחזר בכל טווח זמן עתידי לאחר מכן, בין 3 חודשים לבין 5 שנים, נמוך מהממוצע (כמו שאמר באפט - כשכולם נהיים גרידיים, זה הזמן להיות פחדן). עוד נתון דובי מבחינה מסוימת: תשואת הדיבידנד של ה-SP500 ירדה ל1.35%, הנמוך ביותר מאז הרבעון הרביעי של 2021, והרבה מתחת לממוצע. הנתון הנמוך ביותר בהיסטוריה היה 1.12% ברבעון הראשון של שנת 2000, רגע לפני התפוצצות הבועה.   חשוב, עם זאת, להבדיל בין כמה סוגים של מגמות שליליות. יש כאלה שנובעות מתמחור גבוה, ויש כאלה שנובעות מבעיות בכלכלה. כלומר, ייתכן שהכלכלה בריאה, צומחת, החברות מציגות ביצועים יפים, אבל התמחור בכל זאת גבוה מדי, ודורש תיקון מסוים. במקרה כזה ניתן לצפות שתיקון אכן יבוא, אבל אין סיבה לצפות לקריסה. יש מקרים אחרים שהכלכלה בבעיה, והחברות עומדות בפני קשיים אמתיים שיובילו לצניחה ברווחים. במקרה זה התמחור יכול להראות סביר או אפילו זול, אבל לא משקף את ההתפתחויות העתידיות, ועלול להיווצר שוק דובי. מקרה שלישי הוא "בועה" שבה אולי אין בעיות בכלכלה הריאלית אבל התמחור יצא מכל פורפוציה ודורש תיקון חד.    הסימנים שציינו קודם, וגם אחרים, מעידים יותר על הכיוון הראשון מבין השלושה, כלומר שוק מעט יקר, אבל לא בועתי, שמגיע על רקע של נתונים כלכליים טובים. אנחנו לקראת נחיתה רכה, או אולי אפילו לא נחיתה בכלל, האינפלציה אמנם מעט גבוהה אבל לא ברמות מסוכנות, ובסופו של דבר גם אם היא לא יורדת מהר מספיק, היא גם לא מטפסת בינתיים. בנוסף, יש גם צמיחה יפה ואבטלה נמוכה. לכן גם אם נראה תיקון (שבינתיים די מתמהמה), לא נראה שיש סיבה לחשוש משוק דובי ממש.

שוק המניות: האם עונת הדוחות תהיה הטריגר להמשך הראלי?

עונת הדוחות החלה השבוע, ותתפוס תאוצה לקראת סוף השבוע עם דוחות דלתא אירליינס, ג'יי פי מורגן ועוד. יש סיכוי שהיא גם יכולה "לפתור" את בעיית התמחור עם צמיחה צפויה ברווחים ובהכנסות, וייתכן שזה מה שהשוק זקוק לו כדי לקבל טריגר להמשך העליות.  גם ברבעון הזה אנחנו צפויים להרבה "היכתה את התחזיות". ברבעון הקודם החברות הביסו את תחזיות הרווח ב-7.1% בממוצע. לקראת הרבעון הנוכחי האנליסטים הורידו את תחזית הרווחים ב-2.5% עד כה, מתחת לממוצע של 3.7%. כלומר, בדרך כלל האנליסטים מנמיכים תחזיות בצורה יותר אגרסיבית לקראת עונת הדוחות. מלבד תוצאות טובות לרבעון, בשוק יצפו גם לתחזיות טובות להמשך. בשלושת החודשים האחרונים יותר חברות העלו את תחזיות הרווח מאשר כאלו שהורידו אותן, כך שגם פה יש מקום לאופטימיות. יחד עם זאת תחזיות לא מספיק חזקות יצדיקו את הנראטיב שהשוק יקר מדי ובשל לתיקון.     המונע המרכזי של שוק המניות בשנה האחרונה היה "7 המופלאות". ברבעון האחרון הראלי התרחב לחלקים נוספים בשוק, ושתיים מהשבע, טסלה ואפל, צולעות במקצת. בכל זאת שאר החמש – אנבידיה בראש, אבל גם מטא, אמזון, אלפאבית ומיקרוסופט ממשיכות במומנטום החיובי ומסייעות למגמת העליות. לקראת עונת הדוחות הקרובה זוכות 7 המופלאות להעלאת צפי הרווחים של האנליסטים (בניגוד לשאר השוק כנ"ל) של 5.5% בממוצע. ללא טסלה ואפל הנתון הזה קופץ ליותר מ-10%. כלומר, ההערכות בשוק הן לעונת דוחות טובה למובילות השוק. ביחס לשנתיים הבאות (24 – 25) בכללותה האנליסטים העלו את צפי הרווחים ב-3% לכל אחת מהשנים הבאות. התממשות התחזיות האלו יכולה לתרום אף היא ליצירת מומנטום מחדש בשוק המניות. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוסי אלקין 12/04/2024 12:02
    הגב לתגובה זו
    לזמנים קצרים השוק קזינו, לטווחים ארוכים השוק הוא הדבר הבטוח בעולם.
  • 2.
    השוק גבוה 12/04/2024 09:22
    הגב לתגובה זו
    מיולי
  • 1.
    בן 11/04/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    ביבי
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).