הכר את המדד

מדד הדקס: למרות החולשה בכלכלת גרמניה המדד מציג ביצועים נאים

מדד הדקס מכיל את 40 המניות הגדולות בגרמניה ונחשב לאחד המדדים החשובים באירופה ובעולם; למרות חולשת הכלכלה הגרמנית בשנים האחרונות המדד דווקא לא מפגר אחרי המדדים המובילים
גיא טל |

לאחר גיחה למזרח עם המדדים של הונג קונג ויפן נחזור ליבשת הישנה. ראינו עד כה עד מדד הסטוקס 600 ואת מדד הפוטסי מאירופה, וכעת נעבור למדדים המרכזיים ביבשת לפי ארצות, ותחילה עם הכלכלה החשובה והגדולה באירופה – גרמניה, והמדד החשוב ביותר במדינה - הדקס. 

 

היסטוריה וקריטריונים

המדד נוצר מאוחר יחסית, בשנת 1988 והכיל את 30 המניות החשובות הנסחרות בגרמניה. בספטמבר של שנת 2021 הורחב המדד מ-30 ל-40 מניות. בורסת גרמניה הכריזה על הרחבת המדד ועל הקשחת הקריטריונים הנדרשים כדי להיכלל בו על רקע שערוריית Wirecard scandal.

חברת ווירקארד הייתה חברת תשלומים ושירותים פיננסים שפעלה ממינכן והייתה כלולה במדד הדקס. החברה קרסה בעקבות סדרה של שחיתויות ודווחים פיננסים שקריים. שמועות על התנהלות פסולה לוו את החברה מאז הקמתה, והגיעו לשיאם בשנת 2019 בסדרת תחקירים של עיתון הפייננשל טיימס, שהביאו בסופו של דבר ביוני 2020 למעצר מנכ"ל החברה מרקוס בראון ולחדלות פירעון עקב 1.9 מיליון אירו ש"נעלמו". ההליכים המשפטיים עדיין לא הגיעו לסיומם. שערוריית ווירקארד עוררה ביקורת חמורה על הרגולציה הפיננסית בגרמניה ועל חברת ארנסט אנד יונג, רואי החשבון של החברה (ייתכן שזה יישמע מוכר לכמה ישראלים, במיוחד למשקיעי יונט קרדיט).

 

המדד הושק על ידי חברת דויטשה בורסה גרופ שתפעלה אותו עד לשנת 2019, אז נכנסה לתפקיד חברת STOXX שמפעילה את המדדים החשובים באירופה. כמו רוב המדדים הגדולים גם הדקס הוא מדד המחושב לפי משקל המניות החופשיות. כמו כן, מניה בודדת לא יכולה להוות יותר מ-10% מהמדד. המדד מתעדכן אחת לרבעון, ובאופן חצי שנתי (רמת העדכון משתנה בין הבדיקה הרבעונית לחצי שנתית).

 

כדי להיכלל במדד המניה צריכה לעמוד במספר קריטריונים. ראשית עליה להיסחר בבורסת המניות של פרנקפרורט. שיעור המניות החופשיות צריך להיות לכל הפחות 10%. בנוסף, המטה המרכזי של החברה צריך לפעול מגרמניה. עוד נדרשת החברה לפרסם את דוחותיה הרבעוניים והשנתיים בזמן. כמו כן, חברה שאינה כלולה במדד יכולה להיכנס למדד רק אם היא עומדת במספר תנאים נוספים של נזילות ונפח מסחר וכן להציג EBITDA חיובי בשנתיים האחרונות.

שווי השוק הכולל של המניות הכלולות במדד מגיע ל-2.2 טריליון אירו. ההכנסות הכוללות מגיעות ל-2.8 טריליון והרווח הנקי ל-126.2 מיליארד אירו.

 

ישנם כמובן מדדים גרמניים רבים נוספים. הבולטים שבהם:

CDAX - כולל את כל המניות הגרמניות הנסחרות

HDAX 100 - החברות הגדולות בגרמניה

MDAX 50 - החברות הגדולות ביותר לאחר 40 החברות הנכללות במדד ה-DAX 30.

סקטורים ומניות חשובות

39 מתוך 40 המניות במדד הן חברות גרמניות מובהקות. החברה הנוספת היא אירבאס הצרפתית\הולנדית. החברה הגדולה במדד היא חברת מוצרי האלקטרוניקה סימנס שמהווה כ-10% מהמדד (מעט יותר, דבר שיתוקן בעדכון הקרוב). לאחריה חברת התוכנה  SAP עם 9.45%, חברת הפיננסים אליאנז עם 7.85% חברת אירבאס עם 6.82% וחברת דויטשה טלקום עם 6.22%.

מבחינת סקטורים הסקטור התעשייתי הוא הגדול ביותר עם 26%. לאחר מכן שירותים פיננסים עם 19%, וצרכנות מחזורית עם 14%. אלו כמובן מאפיינים ברורים של הכלכלה הגרמנית שנשענת באופן ניכר על חברות תעשיתיות גדולות מתחום הרכב, מוצרי החשמל וכדו'. כך לדוגמה ניתן למצוא במדד את חברות הרכב, פולקסווגן, מרצדס-בנז, פורש, ודיימלר, ואת חברות התרופות מרק ובאייר, בנוסף לחברות של בנקים ביטוח ותקשורת כמקובל במדדים המשקפים את החברות הגדולות במדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ביצועים

למרות האמור לעיל, יש הטוענים שהמדד מצומצם מדי מכדי לייצג באמת את מצב הכלכלה הגרמנית, שכן בסופו של דבר 40 חברות הן רק חלק קטן ולא לגמרי משקף את הכלכלה כולה. בדרך כלל המדד המרכזי במדינה אמור לשקף את כלכלת המדינה, אך ראינו כבר במדדים של הונג קונג ושל בריטניה שזה לא תמיד כך. המדד בהונג קונג משקף במידה רבה גם ואולי אפילו בעיקר את כלכלת  סין, והמדד הבריטי מורכב בעיקר מחברות ענק בינלאומיות שלאו דווקא קשורות יתר על המידה בכלכלה הבריטית.

מדד הדאקס 40 מורכב מחברות שמרכז פעילותן בגרמניה, ולכן אמור לשקף את כלכלת המדינה בצורה יותר מובהקת משני המדדים הקודמים שהזכרנו, אך בתקופה האחרונה ישנו חוסר תיאום בין הכלכלה הגרמנית החלשה יחסית שמתקשה לצמוח והמדד שמציג ביצועים יפים שדומים לביצועי המדדים המרכזיים בשוקי המניות. כך, נוצר פער מסוים בין הכלכלה הריאלית למדד. להלן ביצועי המדד בשנים האחרונות בהשוואה למדדים מרכזיים באירופה ובעולם:

הנתונים המשתקפים מהטבלה מראים על ביצועים נמוכים על פי רוב מה-SP500 (למעט שנת 2015, והירידות ב-2022 שהיו פחות חדות). ביחס לסטוקס 600 התוצאות מעורבות, עם יתרון קל ל-DAX. רבות מהחברות בדקס כלולות גם בסטוקס 600.

 

ממוצע ההחזר הרב שנתי של המדד הוא 8.6% בחמש השנים האחרונות, 6.1% בשנה ב-10 השנים האחרונות ו-7.4% לשנה בעשרים השנים האחרונות. ממוצע תשואת הדיבידנד בחמש השנים האחרונות הוא 2.81%. תשואת הדיבידנד הנוכחית היא 2.34%. מכפיל הרווח הנוכחי הוא 17.6, לעומת ממוצע של 16.5 בשלוש השנים האחרונות, 23.5 בחמש השנים האחרונות ו-20.5 בעשר השנים האחרונות.

 

מכשירי השקעה

בארצות הברית נסחרת Global X DAX Germany ETF (DAX) שגובה 0.21% דמי ניהול.

בלונדון ניתן למצוא את iShares Core DAX UCITS (0MLH) ובפרנקפורט את המקבילה הגרמנית iShares Core DAX® UCITS ETF (DE) EUR (Acc) (GDAXIEX).

בגרמניה באנגליה ובמקומות נוספים ניתן למצוא גם תעודות ממונפות על המדד כמו (WisdomTree DAX 3x Daily Leveraged (3DEL או כאלה שעושות שורט ממונף כמו WisdomTree DAX 3x Daily Short (3DES).

 

בישראל ישנן קרנות רבות שעוקבות אחר המדד ואפילו קרן ממונפת:

MTF מחקה DAX, תכלית DAX TTF  קסם DAX KTF, כולן גובות 0% דמי ניהול ישירים ולא מנטרלות השפעת מט"ח. כל אחת מהן מנהלת כמה עשרות מיליוני שקלים.

קסם DAX KTF מנוטרלת מט"ח גובה 0.25%, MTF מחקה DAX מנוטרלת מט"ח גובה 0.3%. אי.בי.אי. מחקה DAX מנוטרלת מט"ח והראל מחקה Dax - מנוטרלת מט"ח לא גובות דמי ניהול ישירים.

הקרן הממונפת היא ברק אולטרה דאקס פי 3 שגובה 1.8% דמי ניהול ומנהלת 3.6 מיליון שקלים בלבד.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן אייבסדן אייבס

המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?

הצטרפותו של דן אייבס ל־Eightco וההשקעה המתוכננת ב־Worldcoin הקפיצו את המניה באלפי אחוזים, אך המיזם עדיין בשלב מוקדם ושוויו רחוק מזה של ביטקוין ואתריום, מה שמותיר פוטנציאל לצד סיכונים משמעותיים

אדיר בן עמי |

עדכון - אחרי זינוק של 2,900%, אייטקו מזנקת בטרום, ומה קורה באנבידיה?


דן אייבס, מהאנליסטים המוכרים בוול סטריט, גרם הבוקר לתזוזה חריגה בשוק כשהודיע שהוא מצטרף כיו"ר דירקטוריון לחברת Eightco Holdings Eightco -10.89%  – חברה קטנה וכמעט לא מוכרת. בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה ב־2,900% במהלך יום המסחר.


אייבס הוא מנהל  ואנליסט מחקר מניות בכיר בתחום הטכנולוגיה בחברת Wedbush Securities מאז 2018, ובמקביל משמש כראש מחקר הטכנולוגיה הגלובלי בחברה. הוא נחשב לאחד האנליסטים המובילים בוול סטריט עם יותר משני עשורים של ניסיון בניתוח תחום התוכנה והטכנולוגיה הרחבה. את הקריירה החל כאנליסט פיננסי ב-HBO, ובהמשך, לאחר סיום תואר MBA במימון, הצטרף ל-FBR Capital Markets, שם עבד במשך 16 שנה והתמקד בתחומי תוכנה, חומרה, אבטחת סייבר, מחשוב ענן, ביג דאטה והנוף המתפתח של עולם המובייל.


הסיבה לעניין החריג היא לא רק ההצטרפות של אייבס עצמו. הוא חשף כי Eightco מתכננת לגייס 250 מיליון דולר ולהשקיע את כולו בטוקן Worldcoin – פרויקט ביומטרי שנוי במחלוקת שהקים סם אלטמן.  גיוס ההון המתוכנן צפוי להיסגר באמצע ספטמבר, במחיר של 1.46 דולר למניה. לאחר מכן תשנה Eightco את שמה ל־ORBS .


Worldcoin מנוהל על ידי אלטמן לצד פעילותו ב־ChatGPT. מטרת המיזם היא ליצור מערכת זיהוי עולמית המבוססת על סריקת עיניים: המשתמש סורק את עיניו, מקבל זהות דיגיטלית ובנוסף גם טוקנים. הרעיון עשוי להישמע עתידני, אך אייבס טוען שמדובר בכלי הכרחי לעולם שבו בינה מלאכותית נוכחת בכל תחום.


כטבמיםכטבמים

רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

המתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; מה מחפשת רוסיה בפולין  

עמית בר |
נושאים בכתבה כטב"ם

אירוע דרמטי בשמי פולין. רחפנים רוסיים מדגם "שאהד" האיראני חדרו למרחב האווירי של פולין שחברה בנאט"ו, במקביל למתקפה רוסית מאסיבית על אוקראינה. הצבא הפולני הפעיל מערכות יירוט, ארבעה נמלי תעופה מרכזיים נסגרו כולל וורשה, יחידות מילואים הוקפצו לכוננות. לא ברור מה רוסיה רצתה להשיג במהלך - אולי סוג של איום-הפחדה. אבל זה יכול להתדרדר במהירות להרחבה של המלחמה. החשש באירופה גדול.  

החדירה לשטח נאט"ו מסמנת נקודת מפנה במלחמה ההיברידית של רוסיה, ומעלה את הסיכוי להפעלת סעיף 5 של אמנת נאט"ו - תרחיש שיוביל לזינוק חסר תקדים בתקציבי הביטחון האירופיים שגם כך נמצאים במגמת גידול מואצת על רקע היכולות החלשות של הצבאות באירופה, ההשקעה הנמוכה יחסית בביטחון וההישענות על ארה"ב. זה כאמור משתנה, אך זה לוקח זמן. 

מטוסי F-16 הוקפצו, המרחב האווירי נחסם: אירופה מתעוררת לאיום החדש

הרחפנים הרוסיים, שזוהו על ידי מערכות מכ"ם מתקדמות, לא הגיעו בטעות. משרד ההגנה הפולני אישר שמדובר בכמה כלים בלתי מאוישים שיורטו בהצלחה. התגובה הבינלאומית הייתה מיידית: מטוסי קרב מגרמניה ובלגיה הצטרפו לפטרולים, נאט"ו הכריזה על כוננות מוגברת, ופולין סגרה את גבולה עם בלארוס.

סגירת המרחב האווירי גרמה לעיכוב של מאות טיסות ולנזק כלכלי מיידי, אך יש תחום שמרוויח מכך - חברות הביטחון. תקציבי ההגנה האירופיים, שכבר צמחו ב-15% ב-2025 לרמה של 370 מיליארד יורו, צפויים לזנק עוד יותר. גרמניה לבדה הכריזה על תוספת חירום של 20 מיליארד יורו לרכש מערכות אנטי-רחפנים.

הביקוש למערכות אנטי-רחפנים מזנק. השוק הגלובלי, שהוערך ב-1.2 מיליארד דולר ב-2023, צפוי להגיע ל-4.8 מיליארד דולר עד 2028 - צמיחה שנתית ממוצעת של 32%. נאט"ו הכריזה על תוכנית רכש חירום של 5 מיליון רחפנים ומערכות נגד רחפנים בשווי 85 מיליארד דולר עד 2027.