נטפליקס
צילום: יחצ
לקראת הדוחות

הסוף לשיתוף סיסמאות ולשביתה בהוליווד - מה יהיה בדוחות נטפליקס?

ענקית הסטרימינג תדווח ביום רביעי אחרי הסגירה את תוצאותיה לרבעון השלישי, שהתמקד בעיקר בשביתה של עובדי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה על רקע החשש משימוש בבינה מלאכותית על ידי האולפנים הגדולים - מהלך שנטפליקס כנראה תהיה הראשונה לממש; מה צופים האנליסטים בדוחות של נטפליקס?
רוי שיינמן |

נטפליקס כבר מזמן הפכה לדוגמה המובהקת ביותר למסחור של תעשיית הבידור באמריקה. אין ספור סדרות וסרטים, חלקם עם עלילות מטופשות ביותר, שזמינים על גבי שירות הסטרימינג במעל מ-190 מדינות. למרות הביקורת, אין ספק שהמודל של נטפליקס עובד - אם עליה של מעל 29,000% מאז ההנפקה ב-2002 לא מספיק משכנעת, כמעט כל רשת טלוויזיה אמריקנית כבר השיקה שירות סטרימינג משלה בכדי להתחרות בנטפליקס - דיסני, NBC ואמאזון הן רק חלק מהגופים המנסים לקרוא תיגר על מובילת הסטרימינג.

נטפליקס

לקראת דוחות הרבעון השלישי של החברה, האנליסטים בוול סטריט צופים רווח למניה של 3.49 דולר והכנסות של 8.54 מיליארד דולר, זאת לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה בו רשמה נטפליקס רווח למניה של 3.1 דולר והכנסות של 7.84 מיליארד דולר. המניה של נטפליקס לא נמצאת במקום הכי טוב בתקופה האחרונה - היא ירדה ב-20% בשלושת החודשים האחרונים לעומת ירידה של רק 2.7% של מדד ה-S&P 500. 

מן הצד השני, מתחילת השנה המניה עלתה ב-20% לעומת עליה של 13% במדד ה-S&P 500, אבל גם הנתון הזה לא כל כך מעודד את המשקיעים. החששות העיקריים בנוגע לנטפליקס מגיעים מחששות רחבים יותר לגבי כל חברות הטק הגדולות הטוענים שכל הסקטור סובל ממחירים מנופחים. 

ההודעות האחרונות של נטפליקס על העלאת ההילוך במלחמה נגד שיתוף סיסמאות דווקא צפויות לתרום לפעילות של נטפליקס, כאשר לפי ג'יי פי מורגן חיסול התופעה יכול להגדיל את ההכנסות של החברה ב-2.4 מיליארד דולר ב-2024 וב-3.5 מיליארד דולר ב-2025. ג'יי פי מורגן גם העלה את מחיר היעד שלו למניה ל-470 דולר, מה שמציב אפסייד של 32% ביחס למחיר הנוכחי של המניה שעומד על 355 דולר למניה. 

ברבעון הקודם נטפליקס פספסה את תחזיות האנליסטים כאשר דיווחה על רווח למניה של 3.29 דולר על הכנסות של 8.19 מיליארד דולר לעומת צפי האנליסטים שעמד על רווח למניה של 2.85 דולר על הכנסות של 8.3 מיליארד דולר. 

הנה 4 נקודות נוספות שכדאי לשים לב אליהן בדוח של נטפליקס:

  • צמיחה ביחס לרבעון הקודם - נטפליקס התקשתה להחיל מודל פרסום בפלטפורמה שלה ברבעון האחרון והדבר הזה צפוי להשפיע על ההכנסות שלה ולפגוע בכוונה שלה להשיג צמיחה בשיעורים דו ספרתיים. אם נטפליקס בכל זאת תציג צמיחה יפה זה סימן מעולה מאחר ומתי שהיא כן תצליח להטמיע את מודל הפרסום שלה היא צפויה לצמוח אפילו יותר.
  • התייחסות למודל הפרסומות - אם כבר נגענו במודל הפרסום, כל התייחסות של החברה לעניין תהיה חשובה מאוד. לנטפליקס קשה להחיל מודל כזה בפלטפורמה שלה בעיקר בגלל שהלקוחות שלה משלמים על השירות גם ככה והכנסה של פרסומות (שכנראה תהיא גם מודל תשלום חדש ויקר יותר למי שלא רוצה לראות אותן) כנראה יגרור זעם ציבורי גדול. אם נטפליקס תצליח לפתור את הבעיה הזאת ולספק את כל הצדדים המשקיעים יכולים לצפות לשיפור משמעותי בביצועים של החברה.
  • מספר המנויים והכנסות ממנויים - מאחר ונטפליקס פועל במודל של מנויים המשלמים תשלום חודשי, הנתון הזה אולי משקף בצורה הטובה ביותר כמה נטפליקס מצליחה - ככל שנטפליקס מגדילה את קהל המנויים שלה ככה היא מצליחה יותר. כחלק מהמאבק של נטפליקס היא ציפתה להוסיף 6 מיליון מנויים לקהל המנויים הקיים במהלך הרבעון השלישי, שווה לבדוק אם היא עמדה ביעד שלה.
  • תחזיות הרווח ותכניות לטווח הארוך - כרגע נטפליקס צופה לעצמה רווחיות תפעולית של בין 18%-20%, והדוח הקרוב יכול לספק הצצה לאם נטפליקס תעמוד ביעד הזה. בנוסף, כל התייחסות לעתיד החברה יהיה מעניין - תחזיות להכנסות ולרווחים, השקעות בטכנולוגיות חדשות, תכנים חדשים וגם ההתרחבות שלה לסקטור הגיימינג שכבר יצא לדרך.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.