הפער בין התשואה על האג"ח לשנתיים ולעשור שובר שיא נוסף - מה ההיסטוריה מלמדת אותנו
שנת 2022 הייתה שנה קשה וכואבת לרוב הניכר של המשקיעים - הנאסד"ק ירד ביותר מ-30%, ה-S&P 500 בכ-20% ואין כמעט מניות שסיימו את השנה עם תשואה חיובית, לכן ברור למה השוק מעדיף לשמוע כמה שיותר חדשות טובות מאשר להתמודד עם האמת הכואבת. ראינו את העלייה של חודש ינואר ופתאום שמענו שוב קולות שאומרים לנו שהפעם זה יהיה בסדר - הפעם הפד' יצליח לנצח את האינפלציה, והאמת שנתוני האינפלציה לנובמבר ודצמבר אכן היו בהתאם לציפיות ונדמה היה שהכיוון הוא חיובי.
לפני כשבועיים פורסמו נתוני האינפלציה לחודש ינואר שהראו דווקא היפוך מגמה וכך קרה גם עם פרסום נתוני מדד ה-PCE (המדד המועדף על הפד' למדידת האינפלציה), אשר הוכיחו לנו גם כן כי המרחק מיעד האינפלציה של 2% הוא עדיין גדול. היום יושב ראש הפד', ג'רום פאוול, מדבר בפני הנבחרים בארה"ב, מאשש את החששות ומחדיר פחד נוסף בשוק, כשהוא מדגיש כי העלאות הריבית לא קרובות להרגע, עם השענות מסויימת על נתוני האינפלציה שפורסמו לחודש ינואר.
כמו שזה נראה המגמה בנוגע לציפיות השוק והפד' בנוגע לאינפלציה משתנות מחדש כל חודש ואי הוודאות בנוגע להאם הפד' יוביל את כלכלת ארה"ב רק עולה. למרות התנודתיות בסנטימנט בשוק, יש אינדיקטור אחד שלאורך עשרות שנים חזה במדויק כל מיתון שהיה בארה"ב והוא רק "מחריף את הטון" - עקום התשואות.
עקום התשואות מבטא את פער התשואה בין אגרות חוב לזמנים שונים של ממשל ארה"ב. אג"ח הוא בעצם הלוואה לממשלה שבתמורה לכך שהממשלה מקבלת את הכסף שלנו היא תיתן לנו ריבית - תשואה על הכסף. מן הסתם, ככל שנלווה את הכסף לממשלה ליותר זמן, נצפה בהתאם לתשואה יותר גבוהה - לזמן יש מחיר ואתם לא תהיו מוכנים להלוות סכום של כסף לחודש ול-30 שנה אם תקבלו בשני המקרים את אותה התשואה על הכסף.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה ניתן לראות את עקום התשואות במרץ 2021 - בציר ה-X אנחנו רואים את כל סוגי האג"ח לפי סדר כרונולוגי, ועל ציר ה-Y ניתן לראות את התשואה עבור כל אגרת חוב. כפי שניתן לראות העקום עולה משמאל לימין - תשואה גבוהה יותר עבור זמן רב יותר שהכסף לא נמצא אצלנו, בדיוק כמו שההיגיון אומר לנו.
אז איך בעצם העקום עוזר לנו?
ישנם מקרים בהם קורה מצב הפוך - התשואה עבור אג"ח לזמן קצר גבוהה מזו על אג"ח לזמן ארוך, למצב זה קוראים היפוך עקום התשואות. אמנם בגרף שראינו יש סוגים רבים של אג"ח, אך לרוב נהוג להסתכל על הפער בין האג"ח לשנתיים והאג"ח לעשור. עד כה, כל פעם שהפער בין שני אגרות החוב הללו הפך לשלילי - ארה"ב נכנסה למיתון, בערך כשנה וחצי לאחר מכן, היום הפער השלילי בין האגרות הגיע ל-1%, לראשונה מאז שנות ה-80. אין הסבר בודד ומדויק עבור מדוע ההיפוך בין התשואות של אגרות החוב הללו מנבא בצורה כה מדוייקת מיתונים בארה"ב, אך הסבר אפשרי הוא שהפער מביע את הצפי של השוק למצב שעתיד לבוא.
בתמונה ניתן לראות את הפער בין התשואות של שני סוגי האג"ח מאז אמצע שנות ה-70, כשבכל תקופה שמסומנת באפור ארה"ב הייתה במיתון. ניתן לראות עד כמה המצב היום לא מזהיר - לא היינו במצב הזה כבר מעל 40 שנה והמגמה השלילית לא משנה כיוון. עוד ניתן לראות שהאינדיקטור כה מדויק שאפילו לפני המיתון הקצר של תחילת הקורונה, נרשם היפוך בתשואה על שתי אגרות החוב הללו.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
מה משפיע על עקום התשואות והראות בצורה רגילה או מהופכת?
יש לתשובה כמה חלקים אבל הגורמים העיקריים הם הבנק המרכזי של ארה"ב והמשקיעים. כשהפד' מעלה את הריבית במשק, הוא מוביל לכך שהתשואה על פקדונות בבנקים עולה ואם התשואה הזו עולה, משקיעים יסיטו כספים מאגרות חוב ממשלתיות (בעיקר לזמן קצר), משמע ימכרו את האגרות חוב שלהם. המכירה של אגרות החוב תוריד את המחיר שלהן ותעלה את התשואה (לאגרות חוב יש כמות כסף שהן מחזירות בסוף, למשל 100 דולר, והתשואה על האגרות נגזרת מהמחיר בהן הן נקנו, אז אם האגרת נקנתה ב-90.9 דולר התשואה היא 10%). הפד' יכול להשפיע גם על התשואה על האג"ח לזמן ארוך על ידי כך שימכור או יקנה אגרות חוב לזמן ארוך בכדי להשפיע על המחיר והתשואה שלהן.
לסיכום, אפשר להתווכח או להקשיב לעצה של אנליסט כזה או אחר, אך בסופו של דבר יש לנו נתון אחד שהוא אובייקטיבי ולא נשען דעתו של אף אחד והנתון הזה מצביע על דבר אחד - כנראה שארה"ב לא תתחמק ממיתון, לפחות על בסיס נתוני עבר. מתי צפוי שנראה את המיתון הזה מגיע? אי אפשר באמת לדעת, אך אפשר לראות שבממוצע עוברת שנה וחצי מהרגע בו קורה ההיפוך ועד שארה"ב נכנסת למיתון, משמע התזמון הסביר יהיה בסוף השנה הנוכחית (ההיפוך קרה בסוף חודש יולי).
- 4.ראש כרוב 07/03/2023 21:51הגב לתגובה זוגם הגירעון לא,הבורסות טסו עם נתונים כאלה. מה שמשפיע זה האבטלה וציפיות האינפלציה ושניהם מראים על יציבות וחוסן של הכלכלה האמירקאית שמישהו ישלח את הכתבים האלו ללמוד כלכלה למען השמש
- העם איתך, גם שמחה רוטמן איתך (ל"ת)בני גור 08/03/2023 01:45הגב לתגובה זו
- 3.שנת הבחירות בארה"ב (ל"ת)נועם 07/03/2023 19:53הגב לתגובה זו
- 2.ק ר מ י נ ל י ם . 07/03/2023 19:34הגב לתגובה זואתם רוצים לפתור ב - 3 חודשים חחחחחחחחחחחחחחחחחחח
- 1.ריבית לשנה 5.2% מושכת משקיעים מכל העולם (ל"ת)לילי 07/03/2023 19:23הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
