הפד הבנק המרכזי של ארהב
צילום: טוויטר

השוק מתחיל להפנים את המרחק שלנו מיעד האינפלציה, מה לגבי הריבית?

נתוני האינפלציה שפורסמו היום שולחים את השוק לירידות ואת תשואות אגרות החוב הממשלתיות למעלה - למרות העליות של תחילת השנה קשה לראות איך הסיפור הזה נגמר בקרוב
מתן קובי | (4)

לפני כשבוע וחצי פורסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב (ה-CPI), אשר היה גבוה מהצפוי - 6.4% לעומת התחזיות ל-6.2%. בשנה החולפת נתוני אינפלציה גבוהים מהמצופה היו שולחים את המדדים לירידות, אך באותו יום השוק דווקא עלה והיה נראה כי המשקיעים לא היו מוכנים לראות איזה נתון מסויים מקלקל להם את העליות והאופטימיות של פתיחת 2023. מצד שני, יכול להיות שהסיבה הייתה שהפער בין הציפייה לנתון בפועל לא היה מספיק גדול, בעיקר כאשר מדד הליבה עמד רק ב-0.1% מעל לצפי. למרות אותה האופטימיות, נראה כי האינפלציה הגבוהה מהמצופה לא הייתה סתמית ורק עכשיו השוק מפנים זאת.

מדד ה-PCE (Personal Consumption Expenditure) הוא מדד נוסף איתו ניתן למדוד את האינפלציה בארה"ב וזהו המדד המועדף על חברי הפד' - משמע הם ישענו על הנתונים שלו יותר מאשר מדד המחירים לצרכן בכל נוגע להחלטותיהם. היום המדד לחודש ינואר פורסם והוא אכן הצביע על כך שהאינפלציה אכן לא מתמתנת בקצב שהשוק מצפה - המדד עלה בשנים עשר החודשים האחרונים ב-5.4% כשצפי האנליסטים עמד על 5%. גם מדד הליבה עלה מעל המצופה עם 4.7% בראייה שנתית לעומת הצפי ל-4.3%, מבחינה חודשית המדד עלה ב-0.6%, העלייה הגבוהה ביותר מאז הקיץ.

המדד הגבוהה מסמן לשוק כי העבודה של הפד' בניסיון להוריד את האינפלציה עדיין רחוקה מלהסתיים וכי המשך העלאות הריבית עוד לפנינו, גם אם מדובר על קצב יותר איטי מלפני כמה חודשים. השוק מתמחר כעת כי הריבית תגיעה בשיאה ל-5.45% והצפי הוא כי זה יקרה בחודש יולי הקרוב, השוק מתמחר גם כן סיכוי של 36% להעלאת ריבית של 0.5% בפגישה הבאה של הפד'. בהתאם, הנאסד"ק מאבד היום יותר מ-2% וה-S&P 500 יורד בכ-1.4%.

מבחינת תשואות האג"ח, נראה כי מגמת הירידה מנובמבר האחרון ועד תחילת החודש נפסקה והעליות חוזרות להיות הכיוון - התשואה על האג"ח לשנתיים עומדת על מעל ל-4.8%, הנקודה הגבוהה ביותר מאז 2007, אז הגיעה בשיאה ל-5.3%. התשואה על האג"ח ל-10 שנים עומדת על 3.96% ומתקרבת לשיא האחרון שנרשם בנובמבר של 4.25%. הפער בין שתי התשואות הולך וגדל ומצביע על חשש גדול יותר של השוק בנוגע למיתון קרב ובא.

בנוסף לנתוני האינפלציה הרשמיים, פורסמו היום גם נתוני הצריכה הפרטית בארה"ב. על פי הנתונים הצריכה עלתה בחודש ינואר ב-1.8%, העלייה הגבוהה ביותר מאז מרץ 2021, כאשר בחודש הקודם הנתון עמד על ירידה של 0.1%, הצפי החודש עמד על 1.3%.

חברי הפד' יפגשו בחודש הבא בכדי להחליט בכמה תעלה הריבית בארה"ב והנתונים האחרונים לא יקשו עליהם יותר מדי. לפי הפרוטוקולים של הפד' מהפגישה האחרונה, ברור כי המסר שאנחנו שומעים כבר חודשים ארוכים לא נפסק - בפד' מעדיפים נחושים להמשיך להלחם באינפלציה, אפילו אם זה יעלה בהאטה במשק. יעד האינפלציה של הבנק נותר על 2% ואחד החששות הגדולים הוא כי שוק העבודה החזק לא יאפשר למחירים לרדת עד לרמה כזו, בעיקר עקב כך שהשכר רק ממשיך לטפס גם הוא.

ג'רום פאוול, כמו שאר חברי הבנק המרכזי, הדגיש את אותו עניין המלחמה באינפלציה רבות והוא ככל הנראה מסתכל על מקרי עבר בהם הבנק המרכזי "הוריד את הרגל מהגז" מוקדם מדי בניסיון להוריד את האינפלציה, מה שהוביל אותה לעלות בצורה חדה למעלה ובעצם להגדיל את הסבל הכלכלי הנדרש בכדי להחזיר את המצב לקדמותו. הדוגמה המשמעותית ביותר היא מתחילת שנות השמונים, אז נדרש מנגיד הבנק המרכזי בזמנו, פול וולקר, להעלות את הריבית לרמה של כמעט 20% בכדי לדכא את האינפלציה ששאפה ל-15%.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    י 25/02/2023 21:52
    הגב לתגובה זו
    במאות אחוזים ביום ....ומרסקות את השורט והתופעה הזאת רק תעלה וזה עתיד המשקיעים. רמת האקסטרים עולה הבורסות הפכו לרולטה רוסית .יש מצב שנראה גם מניות כבדות טסות ללא הודעות כלשהן
  • 1.
    J 25/02/2023 02:32
    הגב לתגובה זו
    מקצוענים קורעים את המשקיעים התמימים . עושים שורטים ....איפה העליות ???????
  • אתה בוחר להאשים.. אחי אתה לא תתקדם ככה (ל"ת)
    אבי 25/02/2023 09:35
    הגב לתגובה זו
  • כמו תמיד (ל"ת)
    סבלנות 25/02/2023 09:05
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.