קידוח נפט גז דלק
צילום: Pixabay
דוחות

לא רק הירוקות: חברות האנרגיה המסורתית מכות תחזיות

מובילות האנרגיה המסורתית שברון (מזנקת 8%) ואקסון מוביל (5%) בתשואה עודפת רבה על המדדים המובילים כאשר הן מזנקות מעל 50% מתחילת שנה, זאת בעקבות עליית מחיר הנפט שהגיע לפני כחודשיים למחיר הגבוה ביותר מאז 2008, מאז, ירד מחיר הנפט ב-30 דולר;
עומר רוסו | (6)

חברת אקסון מוביל EXXON MOBIL ושיברון CHEVRON CORP פרסמו את דוחותיהם הכספיים היום, שתיהן הכו את תחזיות האנליסטים, שתיהן מזנקות היום.

נתחיל עם אקסון מוביל - אקסון דיווחה על רווח למניה שעמד על 4.14 דולר למניה, הנתון משקף רווח נקי של 17.8 מיליארד דולר, וצמיחה של 280% ברווחים הודות לעליית מחירי האנרגיה, בנוסף, הרבה מעל צפי האנליסטים שעמד על 3.89 דולר למניה הרווח הרבעוני הגבוה ביותר בהיסטורית החברה. ההכנסות עמדו על 115.6 מיליארד דולר צמיחה של 80% מהרבעון המקביל ומעל קונצנזוס האנליסטים שצפו הכנסות בסך 94.2 מיליארד דולר.

התזרים מפעילות שוטפת בחציון השנה עמד על 34.7 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים ב-2%, אך בצמיחה של 85% מהחציון המקביל אשתקד. הוצאות ההון של החברה (CAPEX) עמדו על 3 מיליארד דולר, בעוד שהאנליסטים צפו הוצאות בסך של 4.5 מיליארד דולר. תזרים המזומנים החופשי עמד על 16.8 מיליארד דולר, מעל צפי האנליסטים ב-10%.

באקסון ציינו כי הגבירו את תפוקת הנפט והגז במהלך הרבעון ב-180 אלף חביות ביום לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעקבות הביקוש הגובר.

עוברים לדוחות שברון - דוחות המתחרה היו לא פחות טובים מאקסון מוביל כאשר ההכנסות עמדו על ההכנסות זינקו ב-82% מהרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 68.7 מיליארד דולר. צפי האנליסטים בשוק עמד על הכנסות של 58.66 מיליארד דולר.

הרווח הנקי עמד על 11.6 מיליארד דולר או 5.95 דולר למניה לעומת 3.08 מיליארד דולר או 1.60 דולר למניה ברבעון המקביל של 2021, מדובר בצמיחה של מעל 300% משנה לשנה. האנליסטים צפו רווח למניה של 4.97 דולר למניה. 

תזרים המזומנים של החברה ברבעון השני הוכפל ל-21.8 מיליארד דולר מ-11.2 מיליארד דולר. הוצאות ההון של החברה עמדו על 3.2 מיליארד דולר, מתחת לצפי האנליסטים ב-13%. מחיר חבית נפט של שברון זינק במהלך הרבעון ב-64% ל-89 דולר. מחיר הגז המריא ב-188%.

בבנק ההשקעות השוויצרי UBS מעריכים כעת כי מחיר הנפט צפוי לעלות ב-27% ולעמוד סביב ה-130 דולר לחבית, זאת לאור אפשרות צמצום ייצוא הגז בנורד סטרים, כאשר לאחר מכן מחיר זה ירד ב-3% לפחות ויסתכם בכ-125 דולר לחבית. אותו הנתון חשוב מאוד לחברות האנרגיה, ומשפיע ישירות על הכנסותיהן.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דלק קבוצה שער 100,000 ראלי (ל"ת)
    דלק קבוצה בום 30/07/2022 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יוסף הלר 30/07/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    מענין , כלכלי,מרוצה,
  • 4.
    חי 30/07/2022 06:26
    הגב לתגובה זו
    במניות מזהמות את העולם בשביל כסף הורס אותו.
  • 3.
    ניו-מד אנרג בדרך למעלה חזק וגבוה (ל"ת)
    משקיע 30/07/2022 03:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ולנו יש את קבוצת דלק (ל"ת)
    אורן 29/07/2022 23:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזי 29/07/2022 23:51
    הגב לתגובה זו
    אך זה ישפיע על הקבוצה דלק
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.