UBS יוביאס יו בי אס
צילום: Istock

מורגן סטנלי ו-UBS מציעים למכור מניות - האם הם יצדקו בעוד שנה מהיום?

ב-UBS ממליצים למשקיעים לא לחפש תחתית כרגע, ובגולדמן זאקס אף ממליצים לנצל כל עליה זמנית למכירה של מניות על רקע החששות בשווקים - אבל גם לבנקים הללו אין נבואה והם כנראה לא יצליחו לתזמן את שינוי המגמה כשזו תגיע
גיא טל | (1)

למרות הירידות שחוו השווקים בשבועות האחרונים, סטיוארט קייסר, אסטרטג של בנק UBS מזהיר מפני ניסיונות "לקנות בשפל", ואף אומר שהבנק נמנע מכך בשלב זה. "אנחנו לחלוטין לא 'קונים בשפל' בשלב זה. כדי להסתכל על הדברים בפרופורציות נאמר שהיינו מודאגים ביחס למחצית הראשונה של השנה עוד לפני הקונפליקט בין רוסיה לאוקראינה, וזאת בהתבסס על מדיניות הפד בזמן של אינפלציה. המצב הגיאופוליטי רק מחזק את החששות". אמר קייסר. 

הדברים מגיעים על רקע הירידות המתמשכות בשווקים מתחילת שנה, שהחריפו בימים האחרונים. אתמול נפלו המדדים בעד 3.6% על רקע החשש מהחרמת הנפט הרוסי על ידי המערב, מה שהקפיץ את מחיר חבית נפט עד קרוב ל-140 דולר

לקריאה נוספת:

>>> הנאסד"ק צנח ב-3.6%, אבל...

>>> למה המלחמה כל כך מפחידה את המשקיעים ואיך היא משפיעה על המניות?

גם מייק ווילסון, אסטרטג של הבנק מורגן סטנלי מצטרף לעמדה הזהירה של עמיתו, ואף ממליץ למכור מניות במידת האפשר: "יש למכור בכל רגע שמתרחשות עליות זמניות. אנו דבקים בעמדתנו שהסיכון לצמיחה צריך להיות במרכז השיקולים לגבי השאלה כמה זמן ימשך השוק הדובי וכמה עמוק תגענה הירידות".

לעומת העמדה הזהירה הזו, יש כאלו שמחפשים הזדמנויות השקעה דווקא במצב הזה, והולכים על הנכסים המסוכנים ביותר. אתמול דיווחנו על כמה בתי השקעות וקרנות גידור שמשקיעים בנכסים רוסים ואוקראינים, ביניהם הכלכלן המפורסם מוחמד אל עריאן. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 08/03/2022 15:01
    הגב לתגובה זו
    תמיד בעלי האינטרסים ירצו לקנות בזול, כל מי שימכור עכשיו מיד יהיו קונים שירצו לקנות, עדיף לשבת בשקט, תמיד אחרי מלחמה יש התעוררות גדולה כולל פתרונות חדשניים לנפט ולגז.
אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

צעד אחר צעד: איך אנבידיה שינתה את מדיניות היצוא לסין

מאמץ ממוקד של ג’נסן הואנג מול ממשל טראמפ, בניית ערוצי השפעה ישירים והצגת טיעון כלכלי־אסטרטגי הובילו להקלה במגבלות היצוא - על רקע מחלוקת מתמשכת בקונגרס ובמערכת הביטחון

אדיר בן עמי |

החלטת ממשל טראמפ להסיר חלק מהמגבלות על יצוא שבבי הדור המתקדם לסין סימנה מפנה משמעותי במעמדה של אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27%  בזירת קבלת ההחלטות בוושינגטון. מאחורי ההקלה הרגולטורית עמד מאמץ מדיני־עסקי מרוכז, שהובל כמעט אישית על ידי מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שבעבר כמעט שלא פעל בזירה הפוליטית האמריקאית.


שחקנים הפועלים מול הבית הלבן תיארו את ההישג של אנבידיה ככזה שנבנה צעד אחר צעד, לאחר שהחברה נתקלה לראשונה בהגבלות על הדגם H20 הגבלות שהיו חלק ממסגרת רחבה יותר של עימות טכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג. ההחלטה הרחיבה את תחושת הדחיפות בחברה להבין כיצד מתקבלות החלטות בממשל טראמפ, במיוחד כאשר הנשיא עצמו נוטה לשנות עמדות במהירות ולפעול מחוץ לערוצים הממסדיים של הסוכנויות הפדרליות.


על פי גורמים המכירים מקרוב את התהליך, הואנג הגיע לשיחות הראשונות בחשדנות רבה כלפי הצורך בבניית ערוץ ישיר עם נשיא שמוניטין חוסר היציבות מלווה אותו שנים. אך בהדרגה הבין כי ללא מעורבות אקטיבית, אנבידיה עלולה למצוא עצמה מודרת מהשוק הגדול בעולם ליישומי בינה מלאכותית ,שוק שבפועל מהווה מנוף לשימור ההובלה הטכנולוגית של החברה. הגישה הזהירה השתנתה כאשר הואנג קיבל גישה ישירה לצמרת הממשל. דלתות שנפתחו באמצעות הקשר עם מזכיר מסחר הווארד לוטניק אפשרו לחברה מסלול מואץ לשיח עם הנשיא עצמו. הואנג, שלא היה חלק מהגל הראשוני של מנהיגי חברות הטכנולוגיה שהגיעו להישבע אמונים לנשיא בטקסים פומביים, הצליח לייצר מסלול אישי שאינו תלוי בצילומי יח"צ או במפגני נאמנות פוליטיים.


במקביל, אנבידיה הרחיבה את מעורבותה בזירה הציבורית בוושינגטון. בשונה מענקיות טכנולוגיה אחרות, החברה פעלה לאורך שנים עם פעילות מצומצמת יחסית מול מקבלי ההחלטות. החמרת מגבלות היצוא על שבבים חייבה אותה להגביר את הנוכחות בבירה, תוך הקמת צוות ייעודי בתוך החברה והפחתת התלות בלוביסטים ובארגונים חיצוניים, מתוך תפיסה שמדובר בסוגיה מרכזית לאסטרטגיה העסקית שלה.


החשש של גורמי הביטחון והטענה של אנבידיה

כדי להתמודד עם הלחצים מצד גורמי ביטחון, אנבידיה פיתחה טיעון מרכזי: חסימה אמריקאית עלולה להוביל את סין להאיץ מאמצי פיתוח שבבים מקומיים ואף לצמצם את הפער הטכנולוגי. החברה הציגה למחוקקים ולממשל נתונים שלפיהם יצרנים סיניים כבר זזים במהירות לנצל חלל תחרותי שנוצר עקב ההגבלות על חברות אמריקאיות.