מי שעקב אחרי המסחר בוול סטריט אמש חזה בקרבות קשים בין האופטימיים לפסימיים. הפסימיים הגיעו עם תחמושת טובה יותר. הם "ירו"  בארטילריה כבדה – "הנפט מזנק, מחירי האנרגיה בעלייה, האינפלציה תמשיך לעלות". בארסנל שלהם יש גם את "העלייה הצפויה בריבית", נשק שקשה להתמודד איתו וגם כמובן את ההסלמה באוקראינה שמבטאת חשש גדול להידרדרות במערכת היחסים בין המערב לרוסיה-סין וגיבוש של סדר עולמי חדש. אז כן, הפסימיים חזקים בעת הזו, אבל האופטימיים נתנו פייט.

עד לפני ימים בודדים המלחמה באוקראינה דווקא לא הורידה את וול סטריט (מאז המלחמה ועד לסוף שבוע שעבר המדדים עלו ב-4%). הסיבה היא ההערכה שהריבית תעלה פחות מהציפיות בגלל המצב הגיאופוליטי. כלומר האופטימיים קיבלו מתנה – לצד הפגיעה של המלחמה באוקראינה תהיה הפחתה בקצב העלאות הריבית, שתומכת בשווקים. ההפחתה הצפויה הזו היא לא בשל סיבות כלכליות אמיתיות, ההיפך. צריך להעלות את הריבית ובקצב מהיר. אבל האמריקאים לא רוצים לזעזע את השווקים שלהם בתקופה רגישה גיאופוליטית.

הם שלחו רמזים עבים שהריבית תעלה כנראה לאט יותר, אבל השאירו סימני שאלה גדולים לגבי ההמשך ולא סיפקו מענה לשאלה הבוערת ביותר – איך נלחמים באינפלציה ובעלייה במחירי הנפט והסחורות. במקביל, חלק מהאופטימיים נשברו. אלו שהעריכו שהמלחמה תגיע מהר לסיום דיפלומטי, ראו שפגישה אחרי פגישה, המגעים נפסקים בלי התקדמות והפנימו שלא מדובר בתרגיל צבאי גדול, אלא במלחמה של ממש.

ואז הגיעו הפירמות הענקיות, הפירמות המערביות שבזו אחר זו החרימו את הרוסים. זה אולי נועד ללחוץ על הרוסים, לבודד אותם, אולי לשאוף לכך שפוטין יגיד – "אוי מה עשיתי, עכשיו אני לא יכול לראות נטפליקס, אני חייב לסיים את המלחמה". אבל זה כמובן לא קרה. אולי ההיפך, וזה גם העלה שאלות מאוד מטרידות על החברות האלו שהופכות להיות עוצמתיות, אולי כמו מדינות.

• הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
• חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

והגיעו הימים האחרונים. ימים של ירידות, אבל ירידות שאפשר לעכל אותן. ירידות בהילוך שלישי, עד אתמול. אתמול רשם הנאסד"ק ירידה של 3.6%. זה מתואר בתקשורת הכלכלית האמריקאית כשבירה. אבל מי שהיה צמוד אתמול למסכים ראה קרבות קשים. שבירה וכניעה מתבטאות בנפילות חדות – הנאסד"ק יכול לרדת תוך דקות ב-3%-4%. היו ויהיו ימים כאלו. אבל אתמול הירידות היו מדורגות, הנאסד"ק איבד 1.8%, ורק אחרי 30 דקות זה הגיע ל-2%, ורק אחרי שעה זה הגיע ל-2.5%. הירידות אומנם הלכו והתעצמו, אבל לא היתה שבירה שבה האופטימיים נכנעו.

זה מעניין, כי יש קונים, יש עדיין אופטימיות, וזה למרות שהנשק של הפסימיים נראה כאמור הרבה יותר מרשים. אז איך זה שבינתיים לא ראינו שבירה גדולה? לא יודע. ייתכן, אגב, ששבירה גדולה תגיע. אבל אני יכול לנחש מאיפה האופטימיים שואבים את הכוח שלהם – מהמיקרו. שוק המניות הוא אוסף של חברות. המאקרו שמבטא את הסביבה הכלכלית כמובן משפיע, אבל בסופו של יום מנהל השקעות אמור לבחור מניות ספציפיות. הוא בוחר אותן לפי הציפיות - הרווח הצפוי של החברה. הוא מודד את הרווח הזה ביחס לרווח השנה, הוא מבין כמה החברה צפויה לצמוח, ובשלב הבא הוא בוחן אם התמחור של החברה מתאים לו.

הנה דוגמה – פייסבוק צפויה להרוויח השנה 12.4 דולר למניה ובשנה הבאה 14.6 דולר למניה. מחיר המניה ירד ל-187 דולר. מכפיל הרווח (שווי שוק חלקי רווח או – מחיר מניה חלקי רווח למניה) עומד על 12.8 לשנה הבאה ו-15 לשנה הנוכחית. פייסבוק אף פעם לא היתה כל כך זולה במונחי מכפילי רווח. זה בגלל הירידה הכללית בשווקים (כ-20% מהשיא) ובגלל בעיות ספציפיות של פייסבוק – צמיחה נמוכה ביחס לעבר – צמיחה צפויה בהכנסות של 12% השנה לעומת 2021 (נמוך מהערכות קודמות) וצמיחה צפויה של כ-17% בין 2022 ל-2023 כאשר ההכנסות הצפויות ב-2023 יסתכמו ב-154.9 מיליארד דולר, לעומת 132.4 מיליארד דולר ב-2022. על התחזיות האלו חתומים עשרות רבות של אנליסטים, כלומר זאת הערכת השוק נכון לעכשיו.

• לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות
• זינקה יותר מ-500% בשנה: כיצד הפכה סנדיסק לאחת המניות הבולטות בוול-סטריט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

פייסבוק מעולם לא היתה לכאורה זולה יותר

ההערכה הזו יכולה להשתנות, אבל  יושב לו מנהל השקעות בכיר בגוף השקעות ושואל את עצמו – "לקנות או לא לקנות". הוא נזכר שבשנתיים האחרונות כל פעם שהוא התלבט הוא פספס את השוק, אז הוא קונה. הוא קונה לתוך הירידות, זה אמיץ, אבל מבחינתו – המיקרו מנצח את המאקרו. השאלה הגדולה ולאף אחד אין בשלב הזה תובנות – האם המאקרו יחלחל למיקרו ובאיזה אופן?

פייסבוק אומנם נראית זולה אופטית, אבל האם כל המסביב ישפיע עליה ויגרום לכך שהצמיחה שלה תרד מדרגה? בהחלט יכול להיות. אם מונעים מפייסבוק להיות ברוסיה, זה איבוד קהל, אם מונעים תקשורת בווטסאפ וכניסה לאינסטגרם, זה יזיק למספרים של פייסבוק. אומנם חברות טכנולוגיה יחסית פחות פגיעות מנתוני מאקרו וממצב גיאופוליטי מאשר חברות מסורתיות-תפעוליות, אבל גם בהן זה יכול לפגוע. והפגיעה בהן עלולה להתגלגל למכה קשה יותר במחיר המניה. וול סטריט מתמחרת בעיקר צמיחה. השווי של חברות הטכנולוגיה לא נובע לרוב מהרווחים שלהן בפועל אלא ממה שיהיה בהמשך (אגב, פייסבוק דווקא לא חברת צמיחה קלאסית, היא הפכה לסוג של חברה היברידית, אפילו מוטה יותר לחברת ערך), וכל פיפס של אחוז בצמיחה קדימה מוחק שווי משמעותי. חברה שתדווח על ירידה בצמיחה מ-10% ל-5% תאבד משווייה עשרות אחוזים. למה ללכת רחוק – זה מה שקרה לפייסבוק – ירידה מצמיחה של כ-17%-18% לקצב של כ-12% הורידה את המניה ביום אחד ב-27% (מחיקת הערך היומית הגדולה בהיסטוריה – 240 מיליארד דולר).

ולכן, השאלה הגדולה היא איך האירועים בעולם ישפיעו על הצמיחה של החברות בוול סטריט ושאלה מקבילה היא איך האירועים ישפיעו על הצמיחה העולמית, כי הרי הצמיחה העולמית היא בעצם החיבור של הצמיחה של הכל, לרבות הפירמות.

האופטימיים כנראה לא הגיעו לשאלה הזו או שהם סבורים שהצמיחה לא תחלחל משמעותית לציפיות העתידיות של הפירמות. הפסימיים סבורים שזה יחלחל. כאן נמצא הקרב האמיתי. זה קרב קשה, האופטימיים לא נשברים והם גם מנפנפים במשבר המשמעותי הקודם בשוקי המניות – התפרצות הקורונה – היתה ירידה, אפילו מפולת, אבל מעז יצא מתוק והשווקים תיקנו במהרה ושברו שיאים. המאקרו אומנם היה חלש בתקופת הקורונה, אבל הצרכנים החזירו את הירידה בצמיחה בריבית דריבית – הם יצאו מהמשבר עם תיאבון עז לקניות. הצמיחה אחרי הקורונה תיקנה את הירידה בעת הקורונה. "ואם כך" – טוענים האופטימיים, "גם אם תהיה ירידה בצמיחה, תוך זמן קצר יסתכלו אל מעבר למשבר ויראו חזרה לצמיחה. לכן לא שווה להיות בחוץ, אולי ההיפך. למצוא הזדמנויות".

אף אחד לא יודע באמת מה יהיה. אף אחד לא יודע אם זה העיתוי לקנות או למכור. יצא לנו לפגוע לפני מספר חודשים (לקוות לטוב להיערך לרע), אבל כמובן שיכולנו גם לפספס. מי שמשקיע לטווח ארוך, צריך שלא להיות מושפע מהמשבר הנוכחי, מי שמשקיע לזמן קצר הוא מלכתחילה מהמר. אחרים שמשקיעים בלי לדעת לכמה זמן, צריכים לעשות חושבים ולהעריך את יכולת הספיגה שלהם. אולי הם לא יזדקקו לה, אבל היא תמיד צריכה להילקח בחשבון.

צריך גם להפנים שלמרות הכל, אנחנו בסה"כ 20% מתחת לשיא בנאסד"ק. ביתר המדדים, קצת מעל 10% מהשיא. זה לא ביג דיל, בשלב הזה מדובר בתיקון. בארץ, מצבנו יחסית עדיין טוב מאוד ביחס לעולם. אז אולי חטפתם מכה, אבל בשלב הזה היא לא גדולה.

הנתון הכי חשוב לשווקים הפיננסיים

אז כל אחד צריך להחליט באיזה צד הוא – אופטימי או פסימי, וצריך גם להסתכל על המספר שכנראה יקבע הכל. ריבית, מלחמה, רוסיה, נפט, אינפלציה – כל הגורמים האלו מתנקזים כאמור לציפיות של הפירמות ומשפיעים או עלולים להשפיע על הצמיחה. מבין כל הפירמות יש פירמה אחת שהיא מעל כולן וגם כעת היא די חסינה – אפל, שירדה 11% בלבד מהשיא. מבין כל המספרים של אפל המספר הכי חשוב הוא שיעור הצמיחה.

נכון שאפל לא הענקית היחידה וגם אמזון וגוגל הן גורילות על, אבל אפל זאת אפל. אפל צפויה ב-2022 למכור ב-395.6 מיליארד דולר – צמיחה של 8.2% ביחס ל-2021. היא צפויה להרוויח 6.16 דולר למניה. המניה נסחרת ב-159 דולר, מדובר במכפיל רווח של 26 לשנה הנוכחית. בשנה הבאה על פי התחזיות (ויש עשרות רבות של אנליסטים שמעריכים), החברה תרוויח 6.57 דולר למניה על 418 מיליארד דולר – מדובר בצמיחה בהכנסות של 5.6% בלבד. כל זעזוע בצמיחה של אפל יציף את השאלה אם היא חברת צמיחה או חברת ערך. חברה מדהימה, הכי מדהימה בעולם, אבל ככל שאתה גדול יותר כך קשה יותר לצמוח, בטח כשהסביבה מקשה. אפל היא הפָנים של השווקים הפיננסיים. היא מחזיקה מעמד כמו סלע בתקופה האחרונה. אם משהו יחלחל אליה, זה עלול לסמן את השבירה הגדולה של השוק.

כתבות אחרונות של אבישי עובדיה:

>> קוויק צפויה לזנק היום, האם הפעם זה אמיתי?

>> יינות ביתן - הסיפור האמיתי: קרפור היא מסך עשן למצב הבעייתי של הרשת

>> פוטין פלש לנאסד"ק, ביידן לא ישתוק

     לכתבות נוספות