כש-4 טריליון ד' זה לא מספיק: האם אינווסקו וסטייט סטריט יתמזגו?
כמעט בכל סטנדרט אפשרי, 4.2 טריליון דולר הוא מספר אסטרונומי שקשה להתחרות בו. אפל (AAPL) לדוגמה, החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בארה"ב, מתגאה בשווי של למעלה מ-2.4 טריליון דולר. אבל ה-4.2 טריליון הנכסים (AUM) שמנהלת ענקית ההשקעות סטייט סטריט (STT), לא מדגדגת את מובילת השוק, בלקרוק (BLK), שנכון לרבעון 2 ניהלה לא פחות מ-9.5 טריליון דולר. הבאה בתור, צ'רלס שוואב (SCHW) מנהלת כמעט 7.6 טריליון דולר וואנגארד מנהלת למעלה מ-7 טריליון. בקיצור, השווי המצרפי של שלושת הגדולות בסקטור הוא למעלה מ-25 טריליון דולר.
אז לא פלא שסטייט סטריט ואינווסקו (IVZ) על 1.5 טריליון דולר שמנהלת החברה מדברות על מיזוג. ענקיות הפיננסים הללו, הן עדיין קטנות לעומת הגדולות באמת. כרגע, מדובר רק בשיחות בין החברות, שלא בטוח שיבשילו לכדי עסקה. לפי ההערכות בארה"ב, מה שישפיע יותר מכל על המיזוג, זה הביקושים לשוק הקרנות המחקות וההשקעות הפסיביות, כשלפי מורנינגסטאר STT ו-IVZ נמצאות במקום ה-3 וה-4 בעולם, כשהן מנהלות 1.1 טריליון דולר ו-444 מיליארד דולר בהתאמה.
המצדדים במיזוג אומרים כי שילוב הנכסים של השתיים יכול להוות משקל נגד בלקרוק והדומיננטיות שלה, כשהסינרגיה והאחדת מטות יתרמו לבניין הכוח החדש שיאתגר את הענקים. אבל לא בטוח שזה יספיק, שכן הדומיננטיות רק נהיות יותר ויותר דומיננטיות, כשבלקרוק יותר מהכפילה את נכסיה ב-7 השנים האחרונות.
טרנד ההשקעות הפסיביות צפוי להימשך
לפי נתונים שפרסמה מורנינגסטאר בתחילת השנה, למעלה מ-200 מיליארד דולר יצאו מקרנות אקטיביות בארצות הברית בשנה שעברה ובדיוק אותו הסכום עבר לניהול של קרנות פסיביות. מאז 2009, כמעט באופן סיסטמטי, יש ירידה עקבית בקפיטל שנכנס לקרנות האקטיביות.
- אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מה שהיו סכומים פחותים יותר שנכנסו לקרנות האקטיביות, ב-2015 המגמה הפכה לשלילית באמת. כלומר זליגה של ממון החוצה. מאז ועד ספטמבר 2020, כ-1.1 טריליון דולר יצאו מניהולן של הקרנות האקטיביות. באותה התקופה, הקרנות הפסיביות הוסיפו 2.5 טריליון דולר לניהולן. אמנם ביתר השנים שנמדדו אין קורלציה כל כך מדויקת, אבל המגמה בהחלט ברורה.
הסיבה פשוטה, מאז 1968 אינספור מחקרים מצאו שמרבית הקרנות האקטיביות לא מצליחות במטרה המרכזית שלהם שהיא להכות את המדדים. הסיבה פשוטה, המתמטיקה פשוט נגדם. אי אפשר שכולם ירוויחו ויכו את המדדים. זה כמו להמר בקזינו. כמה יצליחו לזכות, הרוב פשוט יפסידו. או בקיצור, נראה שהביקושים להשקעות פסיביות בעלות סיכון נמוך תימשכנה גם בשנים הקרובות – למרות שזה צופן לא מעט סיכונים.
מה הסיכונים? ענקיות כמו BLK, SCHW ו-STT, כל הזמן מחזקות את הפוזיציות שלהן בשוק ומזרימות ממון למניות ומדדים שהן חפצות ביקרן. זה משפיע על השווי ואף קיבל את השם "הבום הפסיבי של 11 טריליון דולר".
- כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?
- אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
האם הגיע הזמן לפרק את ענקיות ההשקעות?
לסיבה המרכזית שבגינה בלקרוק הפכה למנהלת הנכסים הגדולה בעולם היא אלאדין. המערכת שפיתחה החברה לניהול סיכונים שמשמשת את מרבית הבנקים הגדולים בעולם. המערכת והחברה קנו את עולמם במשבר הסאב פריים, שממנו BLK יצאה ללא שריטה. העולם הפיננסי ראה, הפנים ורץ לקנות את שירותיו של אלאדין, כשדרך המערכת, בלקרוק גם נחשפת למידע רב של לקוחות הבנקים.
אממה, הכוח וההשפעה של מנהלות הכספים הללו כבר מוגזם מדי והיכולת שלהם להוות ישויות בעלות משקל סגולי עצמאי בתוך השוק הוא לא פחות ממפחיד. כלומר, אם מנהלי ההשקעות של בלקרוק מחליטים על משהו, אין כמעט חברה או ממשלה בעולם שיכולה לעמוד מולה. מי יסתכן בלעמוד מול גל של 9.5 טריליון דולר שמתקדם נגדו?
לפני קרוב לשנה טענו כאן שייתכן שהגיע הזמן לפרק את ארבעת חברות ראיית החשבון הגדולות בעולם. יש לא מעט ביקורת על החברות הללו כשלעיתים חברות החשבונאות לוקחות חלק פעיל בפעילות שגובלת בפעילות לא חוקית ולפעמים הן ממש חלק מהפעילות הזו. לעיתים רבות זה בשל בצע כסף ולעיתים מחשש לאובדן לקוחות שילכו למקום שכן יעזור להם לבצע את הטריקים החשבונאיים.
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg)