פייבר: הכנסות 2020 עלו ב-80% ל-190 מ' ד'; צפי ל-280 מ' ד' השנה
פייבר , זירת המסחר בשירותי פרילאנסרים, הנסחרת בנאסד"ק (FVRR) מדווחת על תוצאותיה לרבעון האחרון של 2020 ולשנה כולה: ברבעון ההכנסות הסתכמו ב-55.9 מיליון דולר, גבוה ב-89% מהרבעון המקביל וגבוה מתחזיות האנליסטים להכנסות בסך 54.1 מיליון דולר ברבעון. הרווח ברבעון עמד על 4.8 מיליון דולר, או 0.13 דולר למניה (0.12 דולר בדילול מלא), בהשוואה ל-2.7 מיליון דולר ברבעון המקביל (0.08 דולר למניה), ובדומה לממוצע תחזיות האנליסטים לרווח של 0.12 דולר למניה.
בשנה כולה ההכנסות גדלו ב-77% לסך של 189.5 מיליון דולר, כשבכך הכתה החברה את תחזיות האנלסטים להכנסה של 187.7 מיליון דולר. הרווח בתקופה על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-10.4 מיליון דולר, שהם 0.32 דולר למניה (0.29 בדילול מלאה), וזאת בהשוואה להפסד שרשמה ב-2019 בסכום של 16.8 מיליון דולר (0.58 דולר למניה), וגם כאן בדומה לתחזית האנליסטים שהייתה לרווח של 0.3 דולר למניה.
החברה סיפקה גם תחזית לרבעון הנוכחי וכן לשנה הקרובה: ההכנסות צפויות להיות בטווח שבין 63-65 מיליון דולר ברבעון, נתון שישקף צמיחה של 87-90%, עם EBITDA מתואם שלילי בסך 3-4 מיליון דולר. ב-2021 כולה החברה צופה הכנסות של 277-284 מיליון דולר, קרי צמיחה של 46-50%, ו-EBITDA מתואם בסך 16-21 מיליון דולר.
בשונה מהתוצאות על בסיס Non-GAAP, החברה רשמה ב-2020 הפסד על בסיס GAAP של 14.8 מיליון דולר (0.46 דולר למניה) - צמצום של ההפסד מרמה של 33.5 מיליון דולר ב-2019 (1.67 דולר למניה). ברבעון הרביעי לבדו מדובר על הפסד על בסיס GAAP בסך 8.1 מיליון דולר, שהם 0.23 דולר למניה, בדומה לזה של הרבעון המקביל - 7.4 מיליון דולר, שהיו בזמנו 0.23 דולר למניה. שיעור הרווחיות הגולמית על בסיס Non-GAAP ברבעון היה 83.9%, לעומת 80.8 בתקופה המקבילה, ובשנה כולה מדובר על שיעור של 83.7% מול 81% ב-2019.
- למרות 11% ירידה בלקוחות - פייבר עקפה את הציפיות
- פייבר מעלה את התחזית לשנה כולה, המניה עולה בטרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-EBITDA המתואם ברבעון הסתכם ב-4.6 מיליון דולר, זאת מול EBITDA מתואם שלילי בסך 3.3 מיליון דולר ברבעון הסוגר של 2019. בשנה כולה עמד הנתון על סך של 9.1 מיליון דולר, בהשוואה לנתון שלילי של 18 מיליון דולר ב-2019.
מספר המשתמשים הפעילים בסוף 2020 הסתכם ב-3.4 מיליון איש, עלייה של 45% מול 2.4 מיליון בסוף 2019. עוד עלה היקף העסקה הממוצע פר לקוח, לסכום של 205 דולר, הגבוה ב-20% מהנתון בסוף 2019 שהיה 170 דולר. בחברה מוסרים כי חצו את רף ה-500 קטגוריות של שירותים המוצעים למשתמשים, וזאת לאחר שברבעון האחרון של 2020 לבדו נוספו 30 קטגוריות חדשות.
פייבר הישראלית הוקמה ע"י מיכה קאופמן ושי וינינגר והונפקה ב-2019 לפי שווי של 650 מיליון דולר אחרי הכסף, זאת לאחר שגייסה כ-110 מיליון דולר. זירת המסחר של פייבר פעילה בכ-160 מדינות ובה שירותים דוגמת עיצוב גרפי, שיווק דיגיטלי, תכנות, עריכת וידאו ואנימציה, הפקה מוזיקלית, חשבונאות ועוד. המודל הכלכלי של פייבר מבוסס על עמלה שלוקחת החברה מכל עסקה בין לקוח לפרילנסר המספק את השירות.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
החברה נהנתה מהאצה בפעילות בעקבות סגרי הקורונה, כשבין השאר עובדים שפוטרו פנו לפלטפורמה שלה כדי להשתמש בכישוריהם ולמכור שירותים ללקוחות כעצמאיים, וכך בשנה החולפת זינקה המניה ביותר מ-800% וכיום היא נסחרת לפי שווי של 10.7 מיליארד דולר.
- 4.ניר 18/02/2021 16:18הגב לתגובה זוביטפארמס מניית השנה אני מאמין שיש לה עוד מאות אחוזים לעלות....לא להגיד שלא אמרתי
- 3.א 18/02/2021 13:56הגב לתגובה זואתם כותבים כאן מ2016 - שהבועה הדרך להתפוצץ... איך זה מרגיש לכתוב כל כך הרבה על בטן ריקה וחשבון בנק רזה?
- 2.עוד בלון שיתפוצץ כשבועות אחרות יתפוצצו (ל"ת)יוד 18/02/2021 12:07הגב לתגובה זו
- 1.חיים 18/02/2021 11:35הגב לתגובה זומעניין מה תכתבו כשתגיע המפולת וכל העדר ירוץ למישחטה זה שווה לאסוף אז את הכתבות שלכן על כך
- נחמן ביאליק 18/02/2021 13:21הגב לתגובה זואתה בטח אוהב להשתמש במילה "עדר". אתה בטח מישהו מיוחד מאוד, שבוחר את ההשקעות שלו בפינצטה, רחוק מה"עדר". ההשקעות שלך הן כנראה בחברות אקזוטיות שאף אחד מה"עדר" לא מכיר, נניח חברה להרכבת גלשנים בהוואי, או חברה ליצור גרביים במלזיה. שם אתה כנראה עושה את הכסף הגדול וצוחק על כולנו ב"עדר"

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.