שבבים
צילום: Istock

מלחמת השבבים והמעבדים: האם המיזוג בין אנבידיה ל-ARM בסכנה?

הרגולטורים בארה"ב, באירופה וביפן, בודקים את העסקה, בעקבות תלונות מצד המתחרות שפוחדות שעקבות המיזוג אנבידיה תשלוט בשוק המעבדים לסמארטפונים - כיוון שהטכנולוגיות של ARM נמצאות ב-95% מהם
ארז ליבנה | (2)

אנשים פרטיים, וגם חברות מסחריות, יעשו לא מעט כדי לקדם את האינטרסים שלהם, עד לכדי מלחמה של ממש. כרגע שוק המעבדים והמוליכים למחצה עסוק בשתי מלחמות מקבילות, אבל גם משיקות במובנים מסוימים, בשל אופי התחרות והמתחרים.

 

המלחמה הראשונה היא קיומית במובן שהחוסר הגלובלי במעבדים, שאינו צפוי להסתיים בקרוב, יותיר לא מעט קורבנות בצד הדרך. אנחנו נראה את זה בשורה התחתונה של לא מעט חברות, גדולות כקטנות. זה פגע בצורה חזקה בתעשיית הרכב, אבל גם בכל תעשייה מבוססת מעבדים אחרת.

 

המלחמה השנייה היא קיומית לא פחות עבור היצרניות – או כך לפחות הם מנסים לצייר אותה. המלחמה הזו היא מלחמה במיזוג - ואולי נכון יותר לומר השתלטות - של אנבידיה (NVDA) על מפתחת השבבים והמעבדים הבריטית ARM, השייכת לסופטבנק של מאסיושי סאן.

 

בספטמבר אשתקד הציעה NVDA לבנק ההשקעות היפני 40 מיליארד דולר במזומן ומניות. סופטבנק שרכשה את ARM הבריטית ב-2016 תמורת 31.4 מיליארד דולר, במה שהיה לאחת העסקאות הגדולות ביותר אי פעם בתחום, ראתה כ-25% תשואה ב-4 שנים ולא מצמצה.

 

למה המלחמה?

כי ARM נתפסת בהרבה מאוד מובנים כמי שמעודדת תחרות בתחום הטכנולוגיה. החברה מפתחת בכוחות עצמה מעבדים מתקדמים ועושה לייסנסינג לכל טכנולוגיה שהיא מפתחת למרבית השחקניות בשוק. כך, בלי להשקיע הון במו"פ, שחקנים בתחום יכולים להיות תחרותיים מול אלה שכן יש להם את האמצעים.

 

המעבר האפשרי משליטה של בנק השקעות ניטרלי לשחקנית משמעותית בתחום, מכניס את התעשייה ללחץ - האמת בצדק. החשש המרכזי הוא שאנבידיה תשתלט על כל הטכנולוגיה ולא תאפשר לשחקניות אחרות להשתמש בה. בשנות קיומה ARM מכרה כבר למעלה מ-180 מיליארד מעבדים, ואתם מבינים לבד את גודלה וחשיבותה.

 

אבל נראה גם שהלחץ הזה מתוזמר. ביומיים האחרונים יש גל של הדלפות בעיתונות העולמית על חקירות שמתנהלות נגד המיזוג. בבלומברג, ברויטרס וב-CNBC, כולם דיברו עם מקורות וכולם מדווחים על חקירות מקיפות שעוברת העסקה. החקירה המרכזית שנערכת היא ע"י ה-FTC, מועצת הסחר הפדרלית, או הרשות להגבלים עסקיים, שצפויה להימשך זמן רב לנוכח ההתנגדויות הרבות בשוק למהלך.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

לדוגמה, בקוואלקום (QCOM) ספקית המעבדים של אפל (AAPL) לא חיכו שהרגולטורים יפנו אליהם. הם פנו ביוזמתם. גם בסין, שם נערכת 95% מפעילותה של ARM, מתנגדים למיזוג, כש-Huawei, מנסה לגרום לבייג'ינג להתנגד לעסקה.

 

מה האינטרסים של החברות למיזוג?

בשעתו דווח כי סופטבנק הסתבכה עם כמה השקעות כושלות, בראשן אובר (UBER) ווויוורק של אדם נוימן. פשוטו כמשמעו, סופטבנק זקוקה למזומנים להמשיך לתמוך בחברות בהן היא מחזיקה שחלקן נפגעו ממשבר הקורונה.

 

עבור אנבידיה מדובר בהזדמנות של ממש להפוך לקונטנדרית של אינטל (INTC). כמו כן, הטכנולוגיות של ARM אמורות לתרום לבינה המלאכותית שמפתחת אנבידיה ויש עוד לא מעט סיבות, כמו גיוון הפורטפוליו והקניין הרוחני העצום של ARM, הבא לידי ביטוי בלא מעט פטנטים בתחום המוליכים למחצה.

 

האם המיזוג הוא כזה איום?

נתחיל מכך שהעובדה ש-ARM חשובה, כנראה אומר שאין לה תחרות ראויה, אבל זה לא אומר שאין מי שיכול להיכנס לנעליה. אינטל לדוגמה, עוברת תהליך הפוך, שבו היא מתחילה להוציא לייצור חיצוני. אם ARM תיעלם בסופו של דבר, אינטל בקלות יכולה להיכנס לנעליים האלה ולהרוויח לא מעט כסף. זה דווקא יכול להיות טוב לתחרות.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רק מזומן 14/02/2021 21:01
    הגב לתגובה זו
    בינתיים אסור לתת לעסקה להתקיים.ההזדמנות של אינטל הנכלולית להחזיר נתחי שוק היות והיא לא תלויה ביצרנים חיצונים וחשוב מכך יצרנים שיכולים להיות מוטרדים מהסינים
  • סם 15/02/2021 09:27
    הגב לתגובה זו
    כשהכסף בריבית כמעט 0% חכם קונה כי עלות המימון זולה.אניבדיה חברה ציבורית שרוצה להרוויח ובעולם חופשי הרכישה הגיונית.
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

שי גינפינג נשיא סין
צילום: פייסבוק

סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב

משרד המסחר בבייג'ינג הודיע על פתיחת חקירת היצף נגד שבבים אמריקאיים וחקירה נפרדת בטענה לאפליה - ברקע שיחות סחר מתוחות בין המעצמות; איך זה ישפיע על השוק?

צוות גלובל |

סין פתחה שתי חקירות חדשות נגד ענף השבבים בארצות הברית, במהלך שממחיש את החרפת המתח בין וושינגטון לבייג'ינג סביב תחום הטכנולוגיה הרגיש ביותר בעולם. ההודעה מגיעה ימים ספורים לפני מפגש רשמי בין בכירי הממשל משני הצדדים, וצפויה להוסיף נדבך של עימות לשיחות.

משרד המסחר הסיני הודיע כי נפתחה חקירת היצף (anti-dumping) בנוגע לשבבים אנלוגיים שמיוצרים בארה"ב - רכיבים שבהם מתמחות חברות כמו טקסס אינסטרומנטס ו-Analog Devices. במקביל, נפתחה חקירה נפרדת בטענה כי הצעדים האמריקאיים נגד תעשיית השבבים הסינית הם בעלי אופי מפלה. מדובר בצעד חריג שמאותת כי סין אינה מתכוונת להבליג על הסנקציות וההגבלות שמובילות ארה"ב בשנים האחרונות.

סין מגיבה לארה"ב

המהלך הסיני מגיע לאחר שוושינגטון הוסיפה 23 חברות סיניות לרשימת הישות (entity list) - צעד שמגביל את האפשרות שלהן לרכוש טכנולוגיה אמריקאית. הממשל האמריקאי מגדיר חברות אלו ככאלה שפועלות "בניגוד לאינטרס הביטחוני או למדיניות החוץ של ארה"ב".

המחלוקת סביב תחום השבבים הפכה לזירת התנגשות עיקרית בין המעצמות. מצד אחד, ארה"ב חסמה את גישתה של סין למאיצי בינה מלאכותית מתקדמים ואף הגבילה את יצוא חלק ממוצרי אנבידיה ברמה נמוכה יותר, בטענה שהדבר נחוץ לשמירה על יתרון טכנולוגי וביטחוני. מצד שני, בסין טוענים כי הצעדים הללו נועדו לעכב את ההתפתחות שלה בתחומי מחשוב עוצמתי ותעשיות מבוססות בינה מלאכותית, ולכן מדובר במדיניות מפלה.

החקירה נגד שבבים אמריקאיים צפויה להימשך כשנה, עם אפשרות להארכה בחצי שנה נוספת. במידה וייקבע כי אכן מדובר בהיצף, סין עשויה להטיל מכסים גבוהים על ייבוא רכיבים אמריקאיים - צעד שיפגע ישירות ביצואנים הגדולים לאסיה וייצור חוסר ודאות עבור חברות ענק אמריקאיות. החקירה השנייה, על אפליה, צפויה להסתיים בתוך כשלושה חודשים.