שבבים
צילום: Istock

מלחמת השבבים והמעבדים: האם המיזוג בין אנבידיה ל-ARM בסכנה?

הרגולטורים בארה"ב, באירופה וביפן, בודקים את העסקה, בעקבות תלונות מצד המתחרות שפוחדות שעקבות המיזוג אנבידיה תשלוט בשוק המעבדים לסמארטפונים - כיוון שהטכנולוגיות של ARM נמצאות ב-95% מהם
ארז ליבנה | (2)

אנשים פרטיים, וגם חברות מסחריות, יעשו לא מעט כדי לקדם את האינטרסים שלהם, עד לכדי מלחמה של ממש. כרגע שוק המעבדים והמוליכים למחצה עסוק בשתי מלחמות מקבילות, אבל גם משיקות במובנים מסוימים, בשל אופי התחרות והמתחרים.

 

המלחמה הראשונה היא קיומית במובן שהחוסר הגלובלי במעבדים, שאינו צפוי להסתיים בקרוב, יותיר לא מעט קורבנות בצד הדרך. אנחנו נראה את זה בשורה התחתונה של לא מעט חברות, גדולות כקטנות. זה פגע בצורה חזקה בתעשיית הרכב, אבל גם בכל תעשייה מבוססת מעבדים אחרת.

 

המלחמה השנייה היא קיומית לא פחות עבור היצרניות – או כך לפחות הם מנסים לצייר אותה. המלחמה הזו היא מלחמה במיזוג - ואולי נכון יותר לומר השתלטות - של אנבידיה (NVDA) על מפתחת השבבים והמעבדים הבריטית ARM, השייכת לסופטבנק של מאסיושי סאן.

 

בספטמבר אשתקד הציעה NVDA לבנק ההשקעות היפני 40 מיליארד דולר במזומן ומניות. סופטבנק שרכשה את ARM הבריטית ב-2016 תמורת 31.4 מיליארד דולר, במה שהיה לאחת העסקאות הגדולות ביותר אי פעם בתחום, ראתה כ-25% תשואה ב-4 שנים ולא מצמצה.

 

למה המלחמה?

כי ARM נתפסת בהרבה מאוד מובנים כמי שמעודדת תחרות בתחום הטכנולוגיה. החברה מפתחת בכוחות עצמה מעבדים מתקדמים ועושה לייסנסינג לכל טכנולוגיה שהיא מפתחת למרבית השחקניות בשוק. כך, בלי להשקיע הון במו"פ, שחקנים בתחום יכולים להיות תחרותיים מול אלה שכן יש להם את האמצעים.

 

המעבר האפשרי משליטה של בנק השקעות ניטרלי לשחקנית משמעותית בתחום, מכניס את התעשייה ללחץ - האמת בצדק. החשש המרכזי הוא שאנבידיה תשתלט על כל הטכנולוגיה ולא תאפשר לשחקניות אחרות להשתמש בה. בשנות קיומה ARM מכרה כבר למעלה מ-180 מיליארד מעבדים, ואתם מבינים לבד את גודלה וחשיבותה.

 

אבל נראה גם שהלחץ הזה מתוזמר. ביומיים האחרונים יש גל של הדלפות בעיתונות העולמית על חקירות שמתנהלות נגד המיזוג. בבלומברג, ברויטרס וב-CNBC, כולם דיברו עם מקורות וכולם מדווחים על חקירות מקיפות שעוברת העסקה. החקירה המרכזית שנערכת היא ע"י ה-FTC, מועצת הסחר הפדרלית, או הרשות להגבלים עסקיים, שצפויה להימשך זמן רב לנוכח ההתנגדויות הרבות בשוק למהלך.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

לדוגמה, בקוואלקום (QCOM) ספקית המעבדים של אפל (AAPL) לא חיכו שהרגולטורים יפנו אליהם. הם פנו ביוזמתם. גם בסין, שם נערכת 95% מפעילותה של ARM, מתנגדים למיזוג, כש-Huawei, מנסה לגרום לבייג'ינג להתנגד לעסקה.

 

מה האינטרסים של החברות למיזוג?

בשעתו דווח כי סופטבנק הסתבכה עם כמה השקעות כושלות, בראשן אובר (UBER) ווויוורק של אדם נוימן. פשוטו כמשמעו, סופטבנק זקוקה למזומנים להמשיך לתמוך בחברות בהן היא מחזיקה שחלקן נפגעו ממשבר הקורונה.

 

עבור אנבידיה מדובר בהזדמנות של ממש להפוך לקונטנדרית של אינטל (INTC). כמו כן, הטכנולוגיות של ARM אמורות לתרום לבינה המלאכותית שמפתחת אנבידיה ויש עוד לא מעט סיבות, כמו גיוון הפורטפוליו והקניין הרוחני העצום של ARM, הבא לידי ביטוי בלא מעט פטנטים בתחום המוליכים למחצה.

 

האם המיזוג הוא כזה איום?

נתחיל מכך שהעובדה ש-ARM חשובה, כנראה אומר שאין לה תחרות ראויה, אבל זה לא אומר שאין מי שיכול להיכנס לנעליה. אינטל לדוגמה, עוברת תהליך הפוך, שבו היא מתחילה להוציא לייצור חיצוני. אם ARM תיעלם בסופו של דבר, אינטל בקלות יכולה להיכנס לנעליים האלה ולהרוויח לא מעט כסף. זה דווקא יכול להיות טוב לתחרות.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רק מזומן 14/02/2021 21:01
    הגב לתגובה זו
    בינתיים אסור לתת לעסקה להתקיים.ההזדמנות של אינטל הנכלולית להחזיר נתחי שוק היות והיא לא תלויה ביצרנים חיצונים וחשוב מכך יצרנים שיכולים להיות מוטרדים מהסינים
  • סם 15/02/2021 09:27
    הגב לתגובה זו
    כשהכסף בריבית כמעט 0% חכם קונה כי עלות המימון זולה.אניבדיה חברה ציבורית שרוצה להרוויח ובעולם חופשי הרכישה הגיונית.
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


טים קוק ליונל מסי (X)טים קוק ליונל מסי (X)
חובת קריאה

הספר שמנכ"ל אפל ממליץ לקרוא - ואיך זה שינה את עולמו?

טים קוק:  "אני מחלק עותקים של 'Competing Against Time' לקולגות ולעובדים חדשים,  זה הספר ששינה את אפל ואת חיי"

עמית בר |
נושאים בכתבה טים קוק

באמצע שנות ה-90, כשטים קוק עדיין היה מנהל פעולות באפל שהיתה אז חברה על סף קריסה, הוא נתקל בספר ששינה את גישתו לניהול זמן, לפרודוקטיביות ולחיים עצמם. הספר הזה, "Competing Against Time: How Time-Based Competition is Reshaping Global Markets" (מתחרים נגד הזמן: כיצד תחרות מבוססת זמן משנה את השווקים הגלובליים)  מאת ג'ורג' סטאלק ג'וניור ותומס אמ. האוט, לא היה רק קריאה מקצועית; הוא הפך למדריך אישי ומקצועי שקוק מחלק עד היום לעובדים חדשים ולקולגות. "זה הספר היחיד שאני ממליץ לכל מנהלי אפל לקרוא", אמר קוק בפודקאסט של שיין פריש, "כי הוא מלמד איך זמן הוא הנשק החדש בתחרות, שווה לכסף, איכות וחדשנות". הספר הזה שינה את אורח חייו של קוק: משינה מובנית יותר, דרך ניהול זמן יעיל, ועד איזון בין עבודה לחיים פרטיים.


ספר עסקי שהפך לפילוסופית חיים


טים קוק, שמונה למנכ"ל אפל ב-2011, תמיד היה ידוע כ"איש הלוגיסטיקה",  זה שמסדר את השרשראות הארוכות והמסובכות מאחורי הקלעים. אבל לפני כן, בשנותיו המוקדמות באפל, החברה סבלה מבעיות אספקה כרוניות, עיכובים בייצור ומשברים פיננסיים. קוק, שקרא את "Competing Against Time" ב-1990, ראה בו מפת דרכים. הספר, שיצא לאור על ידי יועצי בוסטון קונסלטינג גרופ, טוען שזמן אינו רק משאב – הוא הנשק האולטימטיבי בתחרות גלובלית. "זמן הוא הממד הרביעי של התחרות, לצד מחיר, איכות ובחירה", כותבים סטאלק והאוט. קוק אימץ את הרעיון הזה מיד: הוא קיצר את זמני האספקה של אפל מ-64 ימים ל-4 ימים בלבד, מה שהפך את החברה ממתחרה חלשה למכונה יעילה.

אבל ההשפעה לא נעצרה בעסקים. קוק, שגדל באלבמה כבן למשפחה צנועה, תמיד חיפש דרכים לאזן בין עבודה אינטנסיבית לחיים אישיים. הספר לימד אותו שקיצור זמנים אינו גוזל אנרגיה, הוא משחרר אותה. "הדרך שבה חברות מובילות מנהלות זמן, בייצור, בפיתוח מוצרים חדשים ובמכירות, מייצגת את המקורות החזקים ביותר ליתרון תחרותי", אמר קוק בראיון ל-Business Insider, והוסיף שהספר "שינה את הדרך שבה אני חושב על היום שלי". זה לא היה רק תיאוריה; זה היה שינוי אישי.

שינוי באורח החיים: משינה מופרעת ללילה של 7 שעות - אחד השינויים הדרמטיים ביותר בחייו של קוק קשור לשינה,  נושא שרבים רואים כקורבן הראשון להצלחה. לפני קריאת הספר, קוק, כמו מנהלים בכירים רבים, סבל משינה מקוטעת בגלל לחצים. "אני זוכר לילות שבהם הייתי קם באמצע הלילה כדי לבדוק אימיילים", סיפר קוק בפודקאסט שלו. אבל "Competing Against Time" לימד אותו שזמן מבוזבז הוא זמן אבוד - כולל זמן שינה. הספר מדגיש שקיצור מחזורי עבודה מאפשר איזון, וקוק אימץ זאת: הוא קבע לעצמו 7 שעות שינה מדויקות, הולך לישון בסביבות 9:30 בערב וקם ב-3:45-4:00 בבוקר.

השינוי הזה לא היה מקרי. הספר מציג דוגמאות מחברות כמו טויוטה ודל, שבהן קיצור זמני תגובה הוביל לא רק לרווחיות גבוהה יותר, אלא גם לעובדים מאושרים יותר. "חברות שמתחרות על זמן גדלות פי שלושה מהממוצע בתעשייה ורווחיותן כפולה", כותבים סטאלק והאוט. קוק יישם זאת בחייו: שגרת הבוקר שלו כוללת שעה של אימון גופני, קריאת אימיילים (אך רק 700-800, לא אלפים), ואז פגישות ממוקדות. "הספר לימד אותי שזמן אינו ליניארי, קיצורו משפר הכל, כולל בריאות", אמר קוק בראיון ל-South China Morning Post. כיום, קוק ממליץ על הספר ככלי לשיפור אורח חיים, לא רק לעסקים. הוא אפילו מחלק עותקים לעובדים חדשים