מלחמת השבבים והמעבדים: האם המיזוג בין אנבידיה ל-ARM בסכנה?
אנשים פרטיים, וגם חברות מסחריות, יעשו לא מעט כדי לקדם את האינטרסים שלהם, עד לכדי מלחמה של ממש. כרגע שוק המעבדים והמוליכים למחצה עסוק בשתי מלחמות מקבילות, אבל גם משיקות במובנים מסוימים, בשל אופי התחרות והמתחרים.
המלחמה הראשונה היא קיומית במובן שהחוסר הגלובלי במעבדים, שאינו צפוי להסתיים בקרוב, יותיר לא מעט קורבנות בצד הדרך. אנחנו נראה את זה בשורה התחתונה של לא מעט חברות, גדולות כקטנות. זה פגע בצורה חזקה בתעשיית הרכב, אבל גם בכל תעשייה מבוססת מעבדים אחרת.
המלחמה השנייה היא קיומית לא פחות עבור היצרניות – או כך לפחות הם מנסים לצייר אותה. המלחמה הזו היא מלחמה במיזוג - ואולי נכון יותר לומר השתלטות - של אנבידיה (NVDA) על מפתחת השבבים והמעבדים הבריטית ARM, השייכת לסופטבנק של מאסיושי סאן.
בספטמבר אשתקד הציעה NVDA לבנק ההשקעות היפני 40 מיליארד דולר במזומן ומניות. סופטבנק שרכשה את ARM הבריטית ב-2016 תמורת 31.4 מיליארד דולר, במה שהיה לאחת העסקאות הגדולות ביותר אי פעם בתחום, ראתה כ-25% תשואה ב-4 שנים ולא מצמצה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה המלחמה?
כי ARM נתפסת בהרבה מאוד מובנים כמי שמעודדת תחרות בתחום הטכנולוגיה. החברה מפתחת בכוחות עצמה מעבדים מתקדמים ועושה לייסנסינג לכל טכנולוגיה שהיא מפתחת למרבית השחקניות בשוק. כך, בלי להשקיע הון במו"פ, שחקנים בתחום יכולים להיות תחרותיים מול אלה שכן יש להם את האמצעים.
המעבר האפשרי משליטה של בנק השקעות ניטרלי לשחקנית משמעותית בתחום, מכניס את התעשייה ללחץ - האמת בצדק. החשש המרכזי הוא שאנבידיה תשתלט על כל הטכנולוגיה ולא תאפשר לשחקניות אחרות להשתמש בה. בשנות קיומה ARM מכרה כבר למעלה מ-180 מיליארד מעבדים, ואתם מבינים לבד את גודלה וחשיבותה.
אבל נראה גם שהלחץ הזה מתוזמר. ביומיים האחרונים יש גל של הדלפות בעיתונות העולמית על חקירות שמתנהלות נגד המיזוג. בבלומברג, ברויטרס וב-CNBC, כולם דיברו עם מקורות וכולם מדווחים על חקירות מקיפות שעוברת העסקה. החקירה המרכזית שנערכת היא ע"י ה-FTC, מועצת הסחר הפדרלית, או הרשות להגבלים עסקיים, שצפויה להימשך זמן רב לנוכח ההתנגדויות הרבות בשוק למהלך.
- הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
לדוגמה, בקוואלקום (QCOM) ספקית המעבדים של אפל (AAPL) לא חיכו שהרגולטורים יפנו אליהם. הם פנו ביוזמתם. גם בסין, שם נערכת 95% מפעילותה של ARM, מתנגדים למיזוג, כש-Huawei, מנסה לגרום לבייג'ינג להתנגד לעסקה.
מה האינטרסים של החברות למיזוג?
בשעתו דווח כי סופטבנק הסתבכה עם כמה השקעות כושלות, בראשן אובר (UBER) ווויוורק של אדם נוימן. פשוטו כמשמעו, סופטבנק זקוקה למזומנים להמשיך לתמוך בחברות בהן היא מחזיקה שחלקן נפגעו ממשבר הקורונה.
עבור אנבידיה מדובר בהזדמנות של ממש להפוך לקונטנדרית של אינטל (INTC). כמו כן, הטכנולוגיות של ARM אמורות לתרום לבינה המלאכותית שמפתחת אנבידיה ויש עוד לא מעט סיבות, כמו גיוון הפורטפוליו והקניין הרוחני העצום של ARM, הבא לידי ביטוי בלא מעט פטנטים בתחום המוליכים למחצה.
האם המיזוג הוא כזה איום?
נתחיל מכך שהעובדה ש-ARM חשובה, כנראה אומר שאין לה תחרות ראויה, אבל זה לא אומר שאין מי שיכול להיכנס לנעליה. אינטל לדוגמה, עוברת תהליך הפוך, שבו היא מתחילה להוציא לייצור חיצוני. אם ARM תיעלם בסופו של דבר, אינטל בקלות יכולה להיכנס לנעליים האלה ולהרוויח לא מעט כסף. זה דווקא יכול להיות טוב לתחרות.
- 1.רק מזומן 14/02/2021 21:01הגב לתגובה זובינתיים אסור לתת לעסקה להתקיים.ההזדמנות של אינטל הנכלולית להחזיר נתחי שוק היות והיא לא תלויה ביצרנים חיצונים וחשוב מכך יצרנים שיכולים להיות מוטרדים מהסינים
- סם 15/02/2021 09:27הגב לתגובה זוכשהכסף בריבית כמעט 0% חכם קונה כי עלות המימון זולה.אניבדיה חברה ציבורית שרוצה להרוויח ובעולם חופשי הרכישה הגיונית.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
