מלחמת השבבים והמעבדים: האם המיזוג בין אנבידיה ל-ARM בסכנה?
אנשים פרטיים, וגם חברות מסחריות, יעשו לא מעט כדי לקדם את האינטרסים שלהם, עד לכדי מלחמה של ממש. כרגע שוק המעבדים והמוליכים למחצה עסוק בשתי מלחמות מקבילות, אבל גם משיקות במובנים מסוימים, בשל אופי התחרות והמתחרים.
המלחמה הראשונה היא קיומית במובן שהחוסר הגלובלי במעבדים, שאינו צפוי להסתיים בקרוב, יותיר לא מעט קורבנות בצד הדרך. אנחנו נראה את זה בשורה התחתונה של לא מעט חברות, גדולות כקטנות. זה פגע בצורה חזקה בתעשיית הרכב, אבל גם בכל תעשייה מבוססת מעבדים אחרת.
המלחמה השנייה היא קיומית לא פחות עבור היצרניות – או כך לפחות הם מנסים לצייר אותה. המלחמה הזו היא מלחמה במיזוג - ואולי נכון יותר לומר השתלטות - של אנבידיה (NVDA) על מפתחת השבבים והמעבדים הבריטית ARM, השייכת לסופטבנק של מאסיושי סאן.
בספטמבר אשתקד הציעה NVDA לבנק ההשקעות היפני 40 מיליארד דולר במזומן ומניות. סופטבנק שרכשה את ARM הבריטית ב-2016 תמורת 31.4 מיליארד דולר, במה שהיה לאחת העסקאות הגדולות ביותר אי פעם בתחום, ראתה כ-25% תשואה ב-4 שנים ולא מצמצה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למה המלחמה?
כי ARM נתפסת בהרבה מאוד מובנים כמי שמעודדת תחרות בתחום הטכנולוגיה. החברה מפתחת בכוחות עצמה מעבדים מתקדמים ועושה לייסנסינג לכל טכנולוגיה שהיא מפתחת למרבית השחקניות בשוק. כך, בלי להשקיע הון במו"פ, שחקנים בתחום יכולים להיות תחרותיים מול אלה שכן יש להם את האמצעים.
המעבר האפשרי משליטה של בנק השקעות ניטרלי לשחקנית משמעותית בתחום, מכניס את התעשייה ללחץ - האמת בצדק. החשש המרכזי הוא שאנבידיה תשתלט על כל הטכנולוגיה ולא תאפשר לשחקניות אחרות להשתמש בה. בשנות קיומה ARM מכרה כבר למעלה מ-180 מיליארד מעבדים, ואתם מבינים לבד את גודלה וחשיבותה.
אבל נראה גם שהלחץ הזה מתוזמר. ביומיים האחרונים יש גל של הדלפות בעיתונות העולמית על חקירות שמתנהלות נגד המיזוג. בבלומברג, ברויטרס וב-CNBC, כולם דיברו עם מקורות וכולם מדווחים על חקירות מקיפות שעוברת העסקה. החקירה המרכזית שנערכת היא ע"י ה-FTC, מועצת הסחר הפדרלית, או הרשות להגבלים עסקיים, שצפויה להימשך זמן רב לנוכח ההתנגדויות הרבות בשוק למהלך.
- המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
לדוגמה, בקוואלקום (QCOM) ספקית המעבדים של אפל (AAPL) לא חיכו שהרגולטורים יפנו אליהם. הם פנו ביוזמתם. גם בסין, שם נערכת 95% מפעילותה של ARM, מתנגדים למיזוג, כש-Huawei, מנסה לגרום לבייג'ינג להתנגד לעסקה.
מה האינטרסים של החברות למיזוג?
בשעתו דווח כי סופטבנק הסתבכה עם כמה השקעות כושלות, בראשן אובר (UBER) ווויוורק של אדם נוימן. פשוטו כמשמעו, סופטבנק זקוקה למזומנים להמשיך לתמוך בחברות בהן היא מחזיקה שחלקן נפגעו ממשבר הקורונה.
עבור אנבידיה מדובר בהזדמנות של ממש להפוך לקונטנדרית של אינטל (INTC). כמו כן, הטכנולוגיות של ARM אמורות לתרום לבינה המלאכותית שמפתחת אנבידיה ויש עוד לא מעט סיבות, כמו גיוון הפורטפוליו והקניין הרוחני העצום של ARM, הבא לידי ביטוי בלא מעט פטנטים בתחום המוליכים למחצה.
האם המיזוג הוא כזה איום?
נתחיל מכך שהעובדה ש-ARM חשובה, כנראה אומר שאין לה תחרות ראויה, אבל זה לא אומר שאין מי שיכול להיכנס לנעליה. אינטל לדוגמה, עוברת תהליך הפוך, שבו היא מתחילה להוציא לייצור חיצוני. אם ARM תיעלם בסופו של דבר, אינטל בקלות יכולה להיכנס לנעליים האלה ולהרוויח לא מעט כסף. זה דווקא יכול להיות טוב לתחרות.
- 1.רק מזומן 14/02/2021 21:01הגב לתגובה זובינתיים אסור לתת לעסקה להתקיים.ההזדמנות של אינטל הנכלולית להחזיר נתחי שוק היות והיא לא תלויה ביצרנים חיצונים וחשוב מכך יצרנים שיכולים להיות מוטרדים מהסינים
- סם 15/02/2021 09:27הגב לתגובה זוכשהכסף בריבית כמעט 0% חכם קונה כי עלות המימון זולה.אניבדיה חברה ציבורית שרוצה להרוויח ובעולם חופשי הרכישה הגיונית.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
