פסגות: "פתרון לצוק הפיסקלי יתקבל כנראה רק במהלך ינואר - והלחץ יימשך"

עוד 16 שעות לנפילה מהצוק הפיסקלי. אמיר כהנוביץ' מכלל פיננסים: "במידה מסויימת כבר נפלנו מהצוק הפיסקלי"
רקפת סלע | (13)

סוגיית ה"צוק הפיסקלי" מגיעה לשלבי הכרעה. אובמה אומנם קיצר את חופשתו בהוואי אבל הצדדים בארה"ב לא הצליחו להגיע להסכמות והחול בשעון הולך ואוזל. לפי שעה נראה שהשנה החדשה תחל ללא פיתרון לסוגייה הכל כך דרמטית - ויש עוד 16 שעות בלבד.

אם עד היום בחצות, שעת ארה"ב, לא יגיעו הרפובליקנים והדמורקטים לפשרה אז מסיהם של 88% מהאמריקנים יעלו בתחילת 2013 ו-2 מיליון מובטלים יאבדו את זכויותיהם לקצבה. היקפו הכספי של ה"צוק" מוערך ביותר מ-600 מיליארד דולר.

אורי גרינפלד, ראש מחלקת המאקרו בפסגות, סבור כי פתרון לבעיה לא יימצא עד סוף השנה האזרחית בהינתן ש"הדעות מאוד החלוקות והזמן שנשאר מועט". "ההערכתו היא שההסכמות יתקבלו לבסוף במהלך ינואר ועד אז נראה לחץ בשווקים בשל אי הוודאות. להערכתי, תוכנית שתתקבל ביומיים הקרובים לא תטפל בבעיות שיש וייקח יותר זמן לגבש תוכנית 'כמו שצריך'".

"השיחות בארה"ב ימשכו עד שיגיעו להחלטות וכנראה שזה יהיה יותר לכיוון אמצע ינואר. עד אז השווקים יגיבו לחוסר הוודאות בשלילה והלחץ יימשך. במידה שהצדדים יגיעו להסכמות השווקים יהנו מסנטימנט חיובי יותר".

"בינתיים בשבועיים עד ההגעה לפתרון, מי שמקבל משכורת שבועית ישלם קצת יותר ביטוח לאומי, אולי קצת יותר מס הכנסה. במידה ויגיעו להסכמות יהיה החזר רטרואקטיבי, כך שלא תהיה השפעה משמעותית על הכלכלה. אציין כי כמה שההסכמות יגיעו מאוחר יותר, כך האמריקאי יוציא פחות כסף וההשפעה על התוצאות הרבעוניות של החברות תהיה ניכרת".

בפסגות מציינים גם כי בעקבות העיכוב בשיחות בארה"ב, ההסכמות בנוגע לבעיית תקרת החוב אליה צפויים להגיע בארה"ב בחודש פברואר-מארס, יתעכבו גם הם לעוד חודשיים עד שלושה. בנוסף התוכנית הרב שנתית - תוכנית בת 10 שנים לקיצוץ בגירעון, תדחה אף היא לפחות עד מארס.

אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי בכלל פיננסים, מציין: "במידה מסויימת כבר נפלנו לצוק הפיסקלי כיוון שמשקי הבית והחברות לא מחכים למועד שהמסים יעלו וההטבות יקוצצו. כבר במהלך הרבעון הרביעי משקי הבית הקטינו את ההוצאות כיוון שהתכוננו להעלאת המסים".

בכלל פיננסים רואים גם נקודות אור באי ההגעה להסכמות בנושא הטבות המס: "כך סך המסים שידרשו לאורך זמן יופחתו, וההוצאות יפחתו. בנוסף, הדבר יביא לאיזון עולמי בריא יותר. לדוגמא, סין, ממנה נוטלים האמריקנים הלוואות, תוכל לצמוח מהר יותר".

אובמה מביע אופטימיות זהירה

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הצק הפסיקלי 31/12/2012 09:00
    הגב לתגובה זו
    הצוק יטופל אם היום , או עוד מספר ימים והעליות למעלה בדרך
  • 10.
    העליות היום - פיקציה. המעו"ף בדרך לתיקון עמוק מאוד (ל"ת)
    סוחר 30/12/2012 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יוני 30/12/2012 14:44
    הגב לתגובה זו
    ביום שישי קניתי כמוות של קולים לטווח קצר והרי בטוח ב 100% שעד מחר בערב יגיעו לסיכומים כלשהם והשוק יטוס לשמיים. לגזור ולשמור
  • למה אתה לא . (ל"ת)
    שתוק לטאה 30/12/2012 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    קניתי קולים בגלל הטימטום של השורטיסטים-בהצלחה (ל"ת)
    באמבי 30/12/2012 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    השורטים יקבלו בראש היום-הטיפשים מגדילים -חחחחח (ל"ת)
    אבי 30/12/2012 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הכי ותיק 38 30/12/2012 11:47
    הגב לתגובה זו
    כולנו יודעים סין בולעת את העולם ובמיוחד את אמריקה 600 מליארד דולר גרעון זה סכום ש לעולם לא יוחזר לכן בגדול המשבר הכלכלי בדרך -- לא להאמין לכלכלנים נפוחים הם מפחדים ודואגים אך ורק לעצמם***מניסיון לרוב כלכלן שלבוש בחליפה ועניבה הוא המסוכן ביותר
  • 5.
    נסה יותר 1130 נקודות. הסכנה ברורה ומיידית (ל"ת)
    אא 30/12/2012 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנליסט 30/12/2012 11:39
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לאמירמ מפסגות- אני מצטרף לאופטימיות של אובמה ושל עוד אחד שבמהלך חייו ראה ועשה דברים-וארן באפט שאמר שיימצא פתרון והוא אופטימי.......אבל לא הייתי זקוק להבעתהאופטימיות של אובמ ובאפט...ניראה לכם שארה"ב היתה מרשה לעצמה לשקוע למיתון ולהאטה בצמיחה כשסין נושפת בעורפה? מי שחושב כך לא מכיר את ההסטוריה האמריקאית(המשבר שלאחר 1929 היה יותר חזק והם יצאו מזה).....ארה"ב היא נושאת מטוסים...לא דוגית קטנה
  • הכי ותיק 38 30/12/2012 12:00
    הגב לתגובה זו
    רוצה מאוד להצטרף לחלומך אבל המצב אנוש אפילו שחקני מעוף ישראלים לא היו מסוגלים להחזיר חוב של 600 מליארד דולר היבוא ריסק כל חלקה טובה בכלכלה האמריקאית והכי מצחיק (עצוב) הסינים היום שומרים על ארהב מפני התרסקות
  • 3.
    שחקן מעוף 30/12/2012 11:27
    הגב לתגובה זו
    הרי ברור לפי האוכפים והפרפרים שביצעו השחקנים שאנו בדרך ל-1250 השבוע....
  • 2.
    פשרה עוד מחר - הוא טועה. האמריקנים יתעתשו (ל"ת)
    היגיוני 30/12/2012 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמריקאי 30/12/2012 10:56
    הגב לתגובה זו
    בהסכמה. דבר שיאפשר לשני הצדדים להכיע למשהו מוסכם. אף אחד לא יקח על עצמו את האחריות להרס ולנזק כתוצאה מהצוק הפיסקלי. ואחר כך יגיד טוב בואו נגיע לפשרה. בארה"ב זה לא עובד ככה.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.