קוהלסקוהל׳ס מול וול סטריט: שורט סקוויז, זינוק – ונפילה בחזרה
רשת האופנה האמריקאית עם שיעור שורט של 40% זכתה להתעוררות בלתי צפויה מצד משקיעים פרטיים שדחפו אותה לעלייה של 50% - בעוד הנתונים הפיננסיים ממשיכים להידרדר, חמישה מנכ"לים בעשר שנים, ואנליסטים חלוקים בין שווי הוגן של 40 דולר לבין חוסר אמון בשיקום המותג
רשת האופנה האמריקאית קוהל׳ס Kohl's Corp 1.55% הייתה במרכז העניינים לאחרונה כאשר קרוב ל־40% ממניותיה נמכרו בחסר, נתונים כספיים מדאיגים ממשיכים להצטבר, והנהלתה משנה כיוון בעקביות. אך דווקא בעיצומו של המשבר, בדומה לסיפור גיימסטופ, קבוצת משקיעים פרטיים התאגדה ברשתות החברתיות, דחפה את המניה לזינוק של עשרות אחוזים בניסיון לאתגר את התחזיות הקודרות של השוק.
התוצאה הייתה עלייה של כמעט 50% במחיר המניה בתוך שבועיים ספורים, תופעה שהותירה מנהלי קרנות עם פוזיציות שורט גדולות במצב לא נוח. המקרה מדגים את הכוח הגובר של המשקיע הקמעונאי בשווקים המודרניים. מאחורי התנודות הללו מסתתר סיפור מורכב יותר על משבר בתעשיית הקמעונאות האמריקאית. קוהל׳ס אינה רק חברה שעוברת תקופה קשה - היא מייצגת מגזר שלם הנאבק על הישרדות בעידן המסחר הדיגיטלי.
החברה מוויסקונסין מפעילה יותר מ-1,100 חנויות ב-49 מדינות אמריקאיות, אבל הנתונים הפיננסיים מצביעים על מגמת ירידה מתמשכת. ברבעון הפיסקאלי האחרון הרווחים ירדו ב-48%, ההכנסות צנחו ב-7% ל-15.4 מיליארד דולר, ומכירות החנויות הדומות נפלו כבר 13 רבעונים ברציפות. בעיה משמעותיות נוספת היא חוסר היציבות הניהולית. בעשר השנים האחרונות החברה החליפה חמישה מנכ"לים שונים, כל אחד עם חזון שונה לשיקום העסק. במקרים רבים האסטרטגיות החדשות ביטלו לחלוטין את השינויים שיזמה ההנהלה קודם לכן.
בעיית המנכ״ל
המנכ"ל הקודם, טום קינגסברי, שכיהן בין 2022 לינואר השנה, ניסה לנווט את החברה למודל חנויות אאוטלט. במסגרת המהלך ביטל את מותגי Private Label הפופולריים, השעה את מבצעי "Kohl's Cash" והסיר קטגוריות מוצרים מבוקשות – כולל תכשיטים.
- ביונד-מיט חוזרת מהמתים ומזנקת יותר מ-500% בשבוע
- חזרת מניות המם? קרן ETF חדשה מהמרת על המשקיעים הקטנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יורשו, אשלי בוקנן, החל להחזיר חלק מהמהלכים שבוטלו – אך כהונתו הסתיימה בהפתעה במאי, בעקבות חקירה פנימית שגילתה כי הפר את מדיניות ניגוד העניינים של החברה, לאחר שקידם התקשרויות עם ספק בעל קשרים אישיים עמו.
כעת ניצב בראש החברה מנכ"ל זמני – מייקל בנדר, לשעבר בכיר בוולמארט ודירקטור בקוהל׳ס מאז 2019. בנדר ממשיך בקו של בוקנן, אך רבים מהאנליסטים ספקנים באשר ליכולתו לשקם את המותג ולהחזיר לקוחות שעזבו. צ'אק גרום, אנליסט בגורדון האסקט, ציין: "ההיסטוריה מלמדת שכשקמעונאים מאבדים לקוחות נאמנים – קשה מאוד להחזירם. רמת השורט הגבוהה מבטאת חוסר אמון של השוק ביכולת לשנות כיוון".
האופטימיים
דיוויד שוורץ ממורנינגסטר העריך שווי הוגן של 40 דולר למניה – כמעט פי ארבעה מהמחיר הנוכחי. לדבריו, רמות הרווחיות הנמוכות של קוהל׳ס משקפות פוטנציאל שיפור משמעותי, שיכול להוביל לגידול בתזרים המזומנים.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
פקטור נוסף שמושך עניין הוא נכסי הנדל"ן של קוהל׳ס – החברה מחזיקה בבעלות מלאה על 405 סניפים ומרכזי הפצה. לאור העלייה בשווי הנדל"ן המסחרי, ייתכן ששווי הנכסים גבוה מהשווי המוערך של החברה כולה בשוק.
נקודה זו משכה את תשומת לבו של קיילב הרברט – משקיע פרטי שפרסם ניתוחים חיוביים על קוהל׳ס ברשתות החברתיות. הרברט רכש מניות באפריל מתוך ציפייה להצעת רכישה או להתערבות של משקיע אקטיביסט, והוא רואה בהתעוררות העניין ברדיט קטליזטור שעשוי להאיץ את העליות.
ההיסטוריה של הצעות הרכישה לחברה מחזקת את ההשערה לגבי שווי נכסיה: בשנת 2022 הגישה קבוצת פרנצ'ייז גרופ – בעלת רשת "ויטמין שופ" דאז – הצעה לרכוש את קוהל׳ס תמורת 60 דולר למניה. לאחר מכן הוזלה ההצעה ל־53 דולר בשל תנאים מאקרו-כלכליים, אך גם היא נדחתה על ידי הדירקטוריון.
שיטה אפקטיבית
התארגנויות של משקיעים פרטיים נגד פוזיציות שורט גדולות אינן תופעה חדשה – אך הן ממשיכות להוכיח את
עצמן ככלי חזק להשפעה על השוק. המנגנון פשוט: כשהמניה מזנקת, משקיעים שמכרו אותה בחסר נאלצים לקנות אותה בחזרה כדי לצמצם הפסדים – פעולה שמגבירה עוד יותר את הביקוש ואת עליית המחיר, במה שמכונה "שורט סקוויז".
המקרה של קוהל׳ס, בנוסף לסיפורים רבים נוספים דוגמת גיימסטופ, AMC, בלקברי ועוד מדגיש שינויים מבניים בשוק ההון: התחזקות כוחו של המשקיע הפרטי, הפיכת הרשתות החברתיות לכלי השקעה משמעותי, והחרפה בעימות שבין מוסדיים לפרטיים. מגמות אלו מייצרות דינמיקות חדשות המשפיעות על התנהגות השוק כולו. אם עד כה המשקיעים התחלקו למשקיעי צמיחה, ערך וכדומה, כעת נראה שמשקיעי רדיט מתחזקים וצוברים תאוצה. עם זאת, חשוב לזכור כי עליות שמוזנות מרשתות חברתיות נוטות להיות תנודתיות ולרוב קצרות טווח. קוהל׳ס כבר איבדה יותר מ־20% מהשיא אליו הגיעה באמצע יולי.
- 2.אחלה רשת. אוהב אותם (ל"ת)אנונימי 04/08/2025 14:23הגב לתגובה זו
- 1.הפיצוץ הבא GPRO (ל"ת)אנונימי 04/08/2025 10:09הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
