טראמפ וייטנאםטראמפ וייטנאם

גולדמן זאקס: הסכמי סחר נוספים בדרך; המכס יהיה 15% לפחות

מה יקרה לרווחי החברות בעקבות המכסים, מה תהיה האינפלציה ובכמה תיפגע הצמיחה בארה"ב?

עמית בר |

כלכלני גולדמן זאקס מעריכים כי ממשל טראמפ צפוי להעלות את שיעור המכס הבסיסי מ‑10% ל‑15% כבר בתקופה הקרובה. מדובר בשיעור המכונה “מכס הדדי” שחל על כלל היבוא מארצות שאינן מוחרגות, ובפועל ייקר שורה ארוכה של מוצרים, מחומרי גלם ועד מוצרי צריכה. במקביל, הם מעריכים כי המכס על נחושת ומינרלים חיוניים יהיה כ-50%. 

בגולדמן סבורים שההסכם עם יפן שבבסיסו העלאת המכס ל‑15%יהיה קו בהסכמים הבאים, כלומר מינימום של כ-15%.


בגולדמן זאקס מעריכים כי העלאת המכסים תוביל לעלייה  של 1.7% באינפלציה המצטברת בשנים הקרובות. כבר עכשיו התחזית ל‑2025 עומדת על אינפלציה בסיסית של 3.3%, ושנים 2026‑2027 צפויה ירידה הדרגתית אך עדיין ברמות גבוהות ביחס לעבר (2.7% ו‑2.4%).

הצד השני של המטבע הוא צמיחה מתונה יותר: גולדמן מצפה לפגיעה של כ‑1% בתמ״ג האמריקאי השנה, 0.4 נקודת אחוז ב‑2026 ו‑0.3 נקודת אחוז ב‑2027. המשמעות היא האטה בהשקעות, במיוחד בענפי תעשייה עתירי יבוא.


בגולדמן זאקס מסבירים שהשינויים בנתוני המאקרו כתוצאה מעליית המכסים תלויים ביכולת של הפירמות להעלות את המחירים לצרכנים. כלומר מה תהיה התמסורת של העלאת המכסים - ככל שהפירמות יעלו את המחירים כדי לקזז את המכסים באופן גבוה יותר וקרוב לשיעור המכס, כך התמסורת גדולה יותר וכך הצרכן ייפגע יותר והפירמות יפגעו פחות. המכסים פוגעים בפירמות ובצרכנים השאלה הגדולה איך זה יתחלק ביניהם.  "הלקח העיקרי מהמכסים עד כה הוא שההעברה למחירי הצרכן נמוכה מעט יותר בהשוואה ל‑2019, כותבים בגולדמן ומתכוונים לכך שהחברות סופגות את העלייה בעלויות. 

הן עושות כך מפני שעליית מחירים תהפוך את המוצרים לפחות מבוקשים ואולי גם פחות תחרותיים. עם זאת, "עדיין מוקדם להעריך את מלוא ההעברה למחירים, אך סקרי עסקים מצביעים על כוונה להעלאות מחירים מתונות יותר מהפעם הקודמת", מוסיפים בגולדמן וזה אומר שהפגיעה בצרכנים תהיה נמוכה באופן יחסי.

זה אומר שלכאורה רווחי החברות אמורים להיפגע, ולכאן בדיוק נכנסת מהפכת ה-AI. המהפכה הזו מייעלת וחוסכת בהוצאות באופן דרמטי וזה במקרים רבים מאפשר לפירמות לספוג את העלייה בעלויות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן אייבסדן אייבס

המניה הזאת מזנקת היום ב-2,900% - מה הסיבה?

הצטרפותו של דן אייבס ל־Eightco וההשקעה המתוכננת ב־Worldcoin הקפיצו את המניה באלפי אחוזים, אך המיזם עדיין בשלב מוקדם ושוויו רחוק מזה של ביטקוין ואתריום, מה שמותיר פוטנציאל לצד סיכונים משמעותיים

אדיר בן עמי |

דן אייבס, מהאנליסטים המוכרים בוול סטריט, גרם הבוקר לתזוזה חריגה בשוק כשהודיע שהוא מצטרף כיו"ר דירקטוריון לחברת Eightco Holdings Eightco 3,008.97%  – חברה קטנה וכמעט לא מוכרת. בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה ב־2,900% במהלך יום המסחר.


אייבס הוא מנהל  ואנליסט מחקר מניות בכיר בתחום הטכנולוגיה בחברת Wedbush Securities מאז 2018, ובמקביל משמש כראש מחקר הטכנולוגיה הגלובלי בחברה. הוא נחשב לאחד האנליסטים המובילים בוול סטריט עם יותר משני עשורים של ניסיון בניתוח תחום התוכנה והטכנולוגיה הרחבה. את הקריירה החל כאנליסט פיננסי ב-HBO, ובהמשך, לאחר סיום תואר MBA במימון, הצטרף ל-FBR Capital Markets, שם עבד במשך 16 שנה והתמקד בתחומי תוכנה, חומרה, אבטחת סייבר, מחשוב ענן, ביג דאטה והנוף המתפתח של עולם המובייל.


הסיבה לעניין החריג היא לא רק ההצטרפות של אייבס עצמו. הוא חשף כי Eightco מתכננת לגייס 250 מיליון דולר ולהשקיע את כולו בטוקן Worldcoin – פרויקט ביומטרי שנוי במחלוקת שהקים סם אלטמן.  גיוס ההון המתוכנן צפוי להיסגר באמצע ספטמבר, במחיר של 1.46 דולר למניה. לאחר מכן תשנה Eightco את שמה ל־ORBS .


Worldcoin מנוהל על ידי אלטמן לצד פעילותו ב־ChatGPT. מטרת המיזם היא ליצור מערכת זיהוי עולמית המבוססת על סריקת עיניים: המשתמש סורק את עיניו, מקבל זהות דיגיטלית ובנוסף גם טוקנים. הרעיון עשוי להישמע עתידני, אך אייבס טוען שמדובר בכלי הכרחי לעולם שבו בינה מלאכותית נוכחת בכל תחום.


סטנדרט עולמי

לדברי אייבס, Worldcoin הוא מועמד להפוך לסטנדרט עולמי לאימות זהות בעידן הבינה המלאכותית. אייבס מציג את ההשקעה לא כעוד מהלך ספקולטיבי בקריפטו, אלא כתגובה לחשש הגובר מזיופים דיגיטליים ובוטים המתחזים לבני אדם.


ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.