טראמפ וייטנאםגולדמן זאקס: הסכמי סחר נוספים בדרך; המכס יהיה 15% לפחות
מה יקרה לרווחי החברות בעקבות המכסים, מה תהיה האינפלציה ובכמה תיפגע הצמיחה בארה"ב?
כלכלני גולדמן זאקס מעריכים כי ממשל טראמפ צפוי להעלות את שיעור המכס הבסיסי מ‑10% ל‑15% כבר בתקופה הקרובה. מדובר בשיעור המכונה “מכס הדדי” שחל על כלל היבוא מארצות שאינן מוחרגות, ובפועל ייקר שורה ארוכה של מוצרים, מחומרי גלם ועד מוצרי צריכה. במקביל, הם מעריכים כי המכס על נחושת ומינרלים חיוניים יהיה כ-50%.
בגולדמן סבורים שההסכם עם יפן שבבסיסו העלאת המכס ל‑15%יהיה קו בהסכמים הבאים, כלומר מינימום של כ-15%.
בגולדמן זאקס מעריכים כי העלאת המכסים תוביל לעלייה של 1.7% באינפלציה המצטברת בשנים הקרובות. כבר עכשיו התחזית ל‑2025 עומדת על אינפלציה בסיסית של 3.3%, ושנים 2026‑2027 צפויה ירידה הדרגתית אך עדיין ברמות גבוהות ביחס לעבר (2.7% ו‑2.4%).
הצד השני של המטבע הוא צמיחה מתונה יותר: גולדמן מצפה לפגיעה של כ‑1% בתמ״ג האמריקאי השנה, 0.4 נקודת אחוז ב‑2026 ו‑0.3 נקודת אחוז ב‑2027. המשמעות היא האטה בהשקעות, במיוחד בענפי תעשייה עתירי יבוא.
בגולדמן זאקס מסבירים שהשינויים בנתוני המאקרו כתוצאה מעליית המכסים תלויים ביכולת של הפירמות להעלות את המחירים לצרכנים. כלומר מה תהיה התמסורת של העלאת המכסים - ככל שהפירמות יעלו את המחירים כדי לקזז את המכסים באופן גבוה יותר וקרוב לשיעור המכס, כך התמסורת גדולה יותר וכך הצרכן ייפגע יותר והפירמות יפגעו פחות. המכסים פוגעים בפירמות ובצרכנים השאלה הגדולה איך זה יתחלק ביניהם. "הלקח העיקרי מהמכסים עד כה הוא שההעברה למחירי הצרכן נמוכה מעט יותר בהשוואה ל‑2019, כותבים בגולדמן ומתכוונים לכך שהחברות סופגות את העלייה בעלויות.
- טראמפ מודיע על הפסקת השיחות עם קנדה: "מכסים הם אינטרס ביטחוני וכלכלי"
- לאחר מאסר של ארבעה חודשים - טראמפ חנן את מייסד בייננס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הן עושות כך מפני שעליית מחירים תהפוך את המוצרים לפחות מבוקשים ואולי גם פחות תחרותיים. עם זאת, "עדיין מוקדם להעריך את מלוא ההעברה למחירים, אך סקרי עסקים מצביעים על כוונה להעלאות מחירים מתונות יותר מהפעם הקודמת", מוסיפים בגולדמן וזה אומר שהפגיעה בצרכנים תהיה נמוכה באופן יחסי.
זה אומר שלכאורה רווחי החברות אמורים להיפגע, ולכאן בדיוק נכנסת מהפכת ה-AI. המהפכה הזו מייעלת וחוסכת בהוצאות באופן דרמטי וזה במקרים רבים מאפשר לפירמות לספוג את העלייה בעלויות.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
