מלחמת הסחר שהתחילה באפריל, היא איום כלכלי גדול, אבל הסינים מיהרו לעבוד. הם החלו לשווק יותר את תוצרתם למדינות אחרות, הם פיתחו תמריצים לכלכלה ולתעשייה המקומית והם הצליחו למרות המלחמה ולמרות המכסים המוגברים מארה"ב להגדיל את הייצור. 

זה גם בזכות התרגיל של סין ואיך זה הזניק את הבורסה הסינית? וגם בזכות המוטיבציה הגדולה של הסין להוכיח את עצמם מול "האויב" האמריקאי. ההתגייסות של העם הסיני אחרי הממשל היא מדהימה. טראמפ שם את סין בפינה וקנס אותה באופן חריג מול כל המדינות האחרות, הסינים נפגעו, כבודם נפגע והם במעשיהם בעצם מוכיחים שהם לא מתכוונים לוותר. 

גם אם יהיו השלכות של מלחמת הסחר על היקף הסחר עם ארה"ב, יש לכם יכולת לקזז את איבוד ההכנסה במקומות אחרים. יצוא הסחורות של סין עלה ביוני ב-5.8% לעומת השנה שעברה, והסתכם בכ־325 מיליארד דולר, מעל תחזיות האנליסטים. עלייה מפתיעה נרשמה גם ביבוא (1.1%), לראשונה מאז פברואר, נתון שייתכן ומשקף התייצבות חלקית בצריכה המקומית. זה גם יכול להיות בזכות הרכישות מתוצרת סין וסוג של חרם על תוצרת אמריקאית. 

בסך הכל, עודף הסחר החודשי עלה ל-114.7 מיליארד דולר ורשם שיא חדש, לאחר השיא הקודם של 103.2 מיליארד דולר במאי. מאחורי הקלעים של הנתונים הללו התרחש מרוץ נגד הזמן, היות והיצרנים סינים האיצו את המשלוחים החוצה, בניסיון להספיק ולשלח לפני ה-12 באוגוסט, מועד המכסים החדש שמתכנן ממשל טראמפ. בנוסף, נוצר חלון הזדמנויות קצר בעקבות השיחות שנערכו במאי בז’נבה במאי, שגם הוא הגדיל את נתוני הייצוא.

• טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
• גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתונים מצטברים לתמונה חזקה באופן מפתיע במחצית הראשונה של 2025, עם עודף סחר של 586 מיליארד דולר, שהוא הגבוה ביותר אי פעם. הסיבות לעוצמה הסינית טמונות בכך שלמרות שהמשלוחים לארה"ב צנחו ביוני ב־16.1% לעומת שנה שעברה (אחרי ירידה של 34% במאי), סין הצליחה לפצות על כך דרך גידול של 17% ביצוא למדינות דרום מזרח אסיה, כגון וייטנאם, אינדונזיה, תאילנד, מלזיה ואחרות.

חזרה לנקודת ההתחלה 

למעשה, הנתונים החזקים של סין הם בין הסיבות המשמעותיות ביותר למלחמת הסחר מלכתחילה. העודף המסחרי האדיר של סין עמד ב-2024 על 1 טריליון דולר  והיה בלב המתח הכלכלי עם ארצות הברית. מה שנראה תחילה כיתרון תחרותי של סין, הפך לסוגיה פוליטית וכלכלית חוצת יבשות. היקף היצוא הסיני עוקף בעשרות אחוזים את היבוא, ובמיוחד מול ארה"ב, שם היחס עומד על 3 ל-1. כלומר, על כל דולר שסין מייבאת מארה"ב, היא מייצאת אליה שלושה.

העודף הזה הוא תוצאה של יתרון ייצור עמוק, סובסידיות ממשלתיות ושליטה בשרשראות ערך – הפך לגורם מרכזי בעיצוב מדיניות הסחר הגלובלית. ארה"ב אמנם הגיבה תחילה לסין, עם האמירות הידועות של טראמפ, אבל די במהרה בחנה את הסכמי הסחר העולמיים שלה והעולם כולו הושפע מהמדיניות החדשה. כעת, עם הנתונים העדכניים, נראה שחזרנו לנקודת ההתחלה. 

• היום ב-21:00: מה יהיה חשוב בדיווח על הריבית ואיך השווקים יגיבו?
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

ובכל זאת, לצד הנתונים החזקים, סין מתמודדת עם עננה גוברת של חוסר יציבות רגולטורית מצד ארה"ב: ממשל טראמפ הודיע לאחרונה על סדרת מכסים חדשה שייכנסו לתוקף ב-1 באוגוסט, כולל מכסי נחושת של 50% ומכסים ממוקדים נוספים שעתידים להגיע בהמשך. בנוסף, ארה"ב חתמה על הסכם חדש עם וייטנאם שכולל מכסים של 20% על יצוא רגיל ו-40% על מוצרים שמעבירים דרך צד שלישי, מנגנון שכוון במיוחד נגד עקיפת מכסים סינית. מהלך זה עשוי לפגוע גם בייצוא סיני עקיף, באמצעות מדינות אחרות, מה שמחייב את סין להיערך מחדש אסטרטגית.

לצד הנתונים האלו, האיומים של שני הצדדים הובילו לתנועות גדולות, בייחוד של חברות הטק והמשאבים. סין איימה על ארה"ב שתמנע ממנה את שרשרת הייצור שדרושה לייצור רכבים, סוללות, מכשור רפואי ועוד. הדבר הוביל לכמה עסקאות ענק שרוקנו את האיום של סין מתוכן, אם לא לחלוטין לפחות חלקית. וכך, ככל שצוללים לעומק למלחמה הכלכלית הגדולה שהובטחה לנו, רואים שהאפורים משתלטים על התמונה. סין יותר חזקה פנימית ממה שהוצג (למרות משבר נדל"ן ודיפלציה) והייצוא שלה חזק, יותר אפילו מאשר בתחילתה של מלחמת הסחר. מהצד השני, ניתן לראות שארה"ב עסוקה במהלכים שאכן יפחיתו את התלות שלה בסין ובמדינות אחרות, במרוץ לשימור העליונות הטכנולוגית. 

בכל מקרה, המערכה הבאה צפויה להגיע באוגוסט, ועד אז, נחכה להצהרות ומהלכים נוספים שיצננו את הלהבות, או לחלופין, שנחזה במשבר גדול יותר ממה שראינו בימים הראשונים של אפריל השנה.