סין
צילום: Christian Lue on Unsplash

הייצוא מסין בשיא - מה זה אומר על מלחמת המכסים?

למרות תחזיות קודרות, ייצבה סין את השוק הפנימי, פיתחה את דרום-מזרח אסיה ובמהלך יוני אף נהנתה גם מהקלות זמניות במלחמת הסחר מול ארה"ב, והכל מוביל לשיאים של ייצוא עודף, במחצית השנה שסומנה על ידי מלחמת הסחר

רן קידר | (3)

מלחמת הסחר שהתחילה באפריל, היא איום כלכלי גדול, אבל הסינים מיהרו לעבוד. הם החלו לשווק יותר את תוצרתם למדינות אחרות, הם פיתחו תמריצים לכלכלה ולתעשייה המקומית והם הצליחו למרות המלחמה ולמרות המכסים המוגברים מארה"ב להגדיל את הייצור. 

זה גם בזכות התרגיל של סין ואיך זה הזניק את הבורסה הסינית? וגם בזכות המוטיבציה הגדולה של הסין להוכיח את עצמם מול "האויב" האמריקאי. ההתגייסות של העם הסיני אחרי הממשל היא מדהימה. טראמפ שם את סין בפינה וקנס אותה באופן חריג מול כל המדינות האחרות, הסינים נפגעו, כבודם נפגע והם במעשיהם בעצם מוכיחים שהם לא מתכוונים לוותר. 

גם אם יהיו השלכות של מלחמת הסחר על היקף הסחר עם ארה"ב, יש לכם יכולת לקזז את איבוד ההכנסה במקומות אחרים. יצוא הסחורות של סין עלה ביוני ב-5.8% לעומת השנה שעברה, והסתכם בכ־325 מיליארד דולר, מעל תחזיות האנליסטים. עלייה מפתיעה נרשמה גם ביבוא (1.1%), לראשונה מאז פברואר, נתון שייתכן ומשקף התייצבות חלקית בצריכה המקומית. זה גם יכול להיות בזכות הרכישות מתוצרת סין וסוג של חרם על תוצרת אמריקאית. 


בסך הכל, עודף הסחר החודשי עלה ל-114.7 מיליארד דולר ורשם שיא חדש, לאחר השיא הקודם של 103.2 מיליארד דולר במאי. מאחורי הקלעים של הנתונים הללו התרחש מרוץ נגד הזמן, היות והיצרנים סינים האיצו את המשלוחים החוצה, בניסיון להספיק ולשלח לפני ה-12 באוגוסט, מועד המכסים החדש שמתכנן ממשל טראמפ. בנוסף, נוצר חלון הזדמנויות קצר בעקבות השיחות שנערכו במאי בז’נבה במאי, שגם הוא הגדיל את נתוני הייצוא.

הנתונים מצטברים לתמונה חזקה באופן מפתיע במחצית הראשונה של 2025, עם עודף סחר של 586 מיליארד דולר, שהוא הגבוה ביותר אי פעם. הסיבות לעוצמה הסינית טמונות בכך שלמרות שהמשלוחים לארה"ב צנחו ביוני ב־16.1% לעומת שנה שעברה (אחרי ירידה של 34% במאי), סין הצליחה לפצות על כך דרך גידול של 17% ביצוא למדינות דרום מזרח אסיה, כגון וייטנאם, אינדונזיה, תאילנד, מלזיה ואחרות.

חזרה לנקודת ההתחלה 

למעשה, הנתונים החזקים של סין הם בין הסיבות המשמעותיות ביותר למלחמת הסחר מלכתחילה. העודף המסחרי האדיר של סין עמד ב-2024 על 1 טריליון דולר  והיה בלב המתח הכלכלי עם ארצות הברית. מה שנראה תחילה כיתרון תחרותי של סין, הפך לסוגיה פוליטית וכלכלית חוצת יבשות. היקף היצוא הסיני עוקף בעשרות אחוזים את היבוא, ובמיוחד מול ארה"ב, שם היחס עומד על 3 ל-1. כלומר, על כל דולר שסין מייבאת מארה"ב, היא מייצאת אליה שלושה.

העודף הזה הוא תוצאה של יתרון ייצור עמוק, סובסידיות ממשלתיות ושליטה בשרשראות ערך – הפך לגורם מרכזי בעיצוב מדיניות הסחר הגלובלית. ארה"ב אמנם הגיבה תחילה לסין, עם האמירות הידועות של טראמפ, אבל די במהרה בחנה את הסכמי הסחר העולמיים שלה והעולם כולו הושפע מהמדיניות החדשה. כעת, עם הנתונים העדכניים, נראה שחזרנו לנקודת ההתחלה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ובכל זאת, לצד הנתונים החזקים, סין מתמודדת עם עננה גוברת של חוסר יציבות רגולטורית מצד ארה"ב: ממשל טראמפ הודיע לאחרונה על סדרת מכסים חדשה שייכנסו לתוקף ב-1 באוגוסט, כולל מכסי נחושת של 50% ומכסים ממוקדים נוספים שעתידים להגיע בהמשך. בנוסף, ארה"ב חתמה על הסכם חדש עם וייטנאם שכולל מכסים של 20% על יצוא רגיל ו-40% על מוצרים שמעבירים דרך צד שלישי, מנגנון שכוון במיוחד נגד עקיפת מכסים סינית. מהלך זה עשוי לפגוע גם בייצוא סיני עקיף, באמצעות מדינות אחרות, מה שמחייב את סין להיערך מחדש אסטרטגית.


לצד הנתונים האלו, האיומים של שני הצדדים הובילו לתנועות גדולות, בייחוד של חברות הטק והמשאבים. סין איימה על ארה"ב שתמנע ממנה את שרשרת הייצור שדרושה לייצור רכבים, סוללות, מכשור רפואי ועוד. הדבר הוביל לכמה עסקאות ענק שרוקנו את האיום של סין מתוכן, אם לא לחלוטין לפחות חלקית. וכך, ככל שצוללים לעומק למלחמה הכלכלית הגדולה שהובטחה לנו, רואים שהאפורים משתלטים על התמונה. סין יותר חזקה פנימית ממה שהוצג (למרות משבר נדל"ן ודיפלציה) והייצוא שלה חזק, יותר אפילו מאשר בתחילתה של מלחמת הסחר. מהצד השני, ניתן לראות שארה"ב עסוקה במהלכים שאכן יפחיתו את התלות שלה בסין ובמדינות אחרות, במרוץ לשימור העליונות הטכנולוגית. 

בכל מקרה, המערכה הבאה צפויה להגיע באוגוסט, ועד אז, נחכה להצהרות ומהלכים נוספים שיצננו את הלהבות, או לחלופין, שנחזה במשבר גדול יותר ממה שראינו בימים הראשונים של אפריל השנה. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דיבורים פוגעים בכלכלה מעשים טובים מגדילים את הכלכלה (ל"ת)
    עושה חשבון 15/07/2025 06:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רועי לוי 14/07/2025 18:46
    הגב לתגובה זו
    ההזמנות מסין לארצות הברית קפצו בצורה מטורפת בחודשים האחרונים לפי שהמכסים יכנסו לתוקף
  • 1.
    מבליט את ההבדל העצום בין מנהיג שרק צועק ומחפש כותרות ומנהיג שקט שחושב נכון... (ל"ת)
    אנונימי 14/07/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
השוק השורי הבא בסין. קרדיט: AIהשוק השורי הבא בסין. קרדיט: AI

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%

רן קידר |
נושאים בכתבה סין שוק שורי

שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר). הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.

CSI 300 שוברת שיאים

מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר. 

בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו  בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.

ה-FOMO מלווה בחששות מבועה

בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק. 

כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.


מכונת טלגרףמכונת טלגרף
היום לפני...

אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה יום לפני 56 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-1 בספטמבר

עמית בר |


1 בספטמבר 1969 - הפיכה פוליטית בלוב משנה את פני הכלכלה המקומית והאזורית

ב-1 בספטמבר 1969 התחולל בלוב מהפך פוליטי-כלכלי משמעותי, כאשר קבוצת קצינים צעירים בראשות מועמר קדאפי הדיחה את המלך אידריס והשתלטה על המדינה. ההפיכה סימנה את סיום שלטון המלוכה והחלה עידן חדש, שהתבסס על אידיאולוגיה פאן-ערבית, שליטה מוחלטת של המדינה במשאבים והתרחקות מבריתות מערביות.

קדאפי, שראה בעצמו את יורשו האידיאולוגי של נשיא מצרים דאז גמאל עבד אל-נאצר, הוביל מהלך כולל של הלאמת תעשיית הנפט, ביטול זיכיונות לחברות זרות והפניית משאבים לטובת פרויקטים ציבוריים נרחבים. מערכת הבנקאות עברה לפיקוח ממשלתי הדוק, והסקטור הפרטי הפך לשולי. מדיניותו הפיננסית של קדאפי נטתה לפיזור כספים לפי העדפה אידיאולוגית ולא בהכרח כלכלית.


מועמר קדאפי
שליט לוב לשעבר, מועמר קדאפי


בהיבט הגיאופוליטי, המשטר החדש בלוב שיבש את יחסי הכוחות בשוק האנרגיה. לוב הפכה למדינה עצמאית כלכלית, אם כי לא יציבה. יחסי הסחר שלה השתנו, הסכמים חדשים נחתמו, ואופק ההשקעות הזרות נהיה מוגבל. למרות השקעות עתק במערכת החינוך והתשתיות, החזון הפאן-ערבי נתקל במציאות כלכלית מגבילה. ההכנסות מתעשיית הנפט יצרו שגשוג זמני, אך התלות הגוברת בו הפכה את הכלכלה הלובית לפגיעה במיוחד. לאורך השנים התגברו הסנקציות, והמדינה שקעה בהדרגה בבידוד כלכלי ובחוסר יציבות מבנית מתמשך.

1 בספטמבר 1939 - מלחמת העולם פורצת ומשבשת את הסדר הכלכלי העולמי

ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין, אירוע שציין את תחילתה של מלחמת העולם השנייה. התגובה הבינלאומית לא איחרה להגיע: בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה, והיבשת כולה נכנסה לעשור של הרס, אלימות וטלטלה כלכלית חסרת תקדים. במקביל להתרחשויות הצבאיות, הכלכלה הגלובלית נכנסה למצב חירום.