תרופות
צילום: pixbay

מכסים של 200% על תרופות בדרך - למה המשקיעים ממשיכים לקנות פארמה?

תקופת החסד של שנה וחצי ותמריצים פיסקליים הופכים את האיום להזדמנות עסקית בזמן שהחברות אוגרות מלאי בשווי מיליארדי דולרים ומקימות מפעלים חדשים בארה"ב
אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה תרופות פארמה

תעשיית התרופות האמריקאית הפתיעה בשבוע שעבר כשהמשקיעים העדיפו לקנות מניות פארמה – למרות האיום של הנשיא טראמפ להטיל מכסים בגובה 200% על תרופות מיובאות. מדד התרופות של בורסת ניו יורק רשם עלייה של 1%, בעוד שמדד S&P 500 דווקא ירד.


למרות שמדובר באיום ישיר על פעילותן של חברות רבות, המשקיעים הגיבו באדישות יחסית למכסים עצמם – והתמקדו בעיקר במועד היישום. טראמפ הבהיר שהמכסים לא יוטלו באופן מיידי, אלא ייכנסו לתוקף רק לאחר תקופת מעבר של שנה עד שנה וחצי.


עבור חברות התרופות, מדובר בפרק זמן משמעותי. לפי חישובים של ג׳פריס, אם תקופת החסד תחל עוד השנה ותימשך עד 2027, ניתן יהיה להמשיך לייבא תרופות ללא שינוי, ולאגור מלאים שיכסו את הביקוש גם בשנה נוספת.


בתעשייה מעריכים כי שנתיים של היערכות הן זמן מספק להקמה והסבה של מתקני ייצור בתוך ארה"ב – תהליך שבדרך כלל נמשך כארבע שנים, אך יכול להתקדם מהר יותר אם מתחילים כבר כעת בתכנון, שינוע ציוד וגיוס עובדים.


חברות התרופות פועלות בשתי חזיתות

בנוסף, הרפורמה הכלכלית החדשה שמוביל טראמפ מקלה משמעותית על הקמת תשתיות תעשייתיות. היא מאפשרת לחברות לנכות באופן מיידי הוצאות על מחקר, פיתוח וציוד, ומרחיבה את תקרת הניכוי על ריביות – מה שמקטין את עלות ההון. השילוב בין תקופת החסד לבין התמריצים הפיסקליים יוצר לחברות הזדמנות להיערך מבלי לספוג פגיעה מהותית. במקביל, החברות לא מבזבזות זמן – והחלו לפעול בשתי חזיתות מרכזיות: אגירת מלאים והשקעה בייצור מקומי.


באגירה, נרשם זינוק חד בייבוא תרופות מאירלנד. השנה יובאו משם לארה"ב הורמונים לטיפול בסוכרת והשמנה בשווי כולל של 36 מיליארד דולר – פי שניים מהיקף הייבוא בשנה שעברה. אלו משמשים כמאגר אסטרטגי לקראת תקופת המכסים.


במקביל, חברות פארמה מובילות הודיעו על הרחבת פעילות הייצור האמריקאית. אלי לילי Eli Lilly and Co 0.54%  הכריזה על תוכנית השקעות בהיקף של 27 מיליארד דולר לצורך הרחבת המפעלים והקמת קווי ייצור נוספים בארה"ב. ההשקעה ממוקדת בעיקר בתרופות מתקדמות.

קיראו עוד ב"גלובל"

גם חברת מרק Merck & Co. Inc. מצטרפת למגמה. היא מתכננת לייצר בארה"ב גרסה חדשה של קיטרודה – התרופה הנמכרת ביותר שלה. לפי ג׳יפריס, הנזק הצפוי מהטלת המכסים יעמוד על 1%-2% בלבד מהרווחים בשנים 2027 ו-2028, הודות להתארגנות מוקדמת.


החישובים כוללים שורה של מהלכים: אגירה מסיבית של מלאי, מעבר הדרגתי של ייצור לארה"ב, שיפור ביעילות התפעולית וניצול תמריצים ממשלתיים. ההערכה: הפגיעה תהיה מתונה הרבה יותר מהתרחיש המקורי שכלל מכסים של 25% ללא תקופת חסד.


הרכישות חזרו

לאחר תקופה של קיפאון בעסקאות גדולות, חזרו הרכישות בענף התרופות. מרק הודיעה על רכישת ורונה פארמה בעסקה של 10 מיליארד דולר. זמן קצר לפני כן, אלי לילי רכשה את ורב תרפיוטיקס תמורת 1.3 מיליארד דולר.


התעשייה מבינה שהמגמה ארוכת טווח היא פחות תלויה ביבוא, יותר ייצור מקומי. לא מדובר רק בהסתגלות למכסים – אלא בשינוי אסטרטגי, שהופך את שרשרת האספקה לאמריקאית יותר, גמישה יותר ועמידה יותר לשינויים גיאופוליטיים.


עד לסיום כהונתו של טראמפ, מבנה הייצור של תעשיית התרופות האמריקאית צפוי להיראות אחרת לחלוטין. חלק גדול מהייצור יעבור לארה"ב, והחברות פועלות לכך כבר כעת. השוק מגיב בהתאם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שמשון הגיבור 13/07/2025 21:43
    הגב לתגובה זו
    מה לדעתכם יקרה עם טבע
  • 1.
    אנונימי 13/07/2025 21:20
    הגב לתגובה זו
    למה אין התיחסות לכך בכתבה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.