דוחות AMD ושיחות הסחר בין ארה"ב לסין מעוררים אופטימיות במניות השבבים
השיחות בין ארה"ב לסין יוצרות תקווה לצמצום מגבלות היצוא, ברקע דוחות AMD שהציגה תוצאות טובות מהצפי ומחזקת את התקווה לשינוי חיובי בסקטור
לאחר פרסום דוחותיה של AMD לרבעון הראשון של 2025, המשקיעים במגזר השבבים מפנים מבט אופטימי קדימה. החברה הציגה הכנסות של 7.44 מיליארד דולר, מעל צפי האנליסטים, יחד עם רווח למניה של 96 סנט, גם הוא מעל התחזיות. למרות האיומים מהגבלות היצוא לסין, הדוחות של AMD וההתאוששות של אנבידיה עשויות להצביע על שינוי מגמה בסקטור.
מניית AMD Advanced Micro Devices -1.75%
נהנתה מעלייה בעקבות הדוחות המוצלחים, אך השוק כולו נמצא תחת השפעת המתיחות בין ארה"ב לסין. במקביל לפרסום הדוחות, יחלו שיחות רשמיות בין שתי המעצמות בז'נבה, במטרה להפחית את המתיחות הכלכלית. המשקיעים מקווים כי הסכמות הדדיות יובילו להפחתת מגבלות היצוא, במיוחד על
שבבים המשמשים בתחומי הבינה המלאכותית ומרכזי הנתונים.
גם מניות אנבידיה NVIDIA Corp. 0.04% , שירדה מתחילת השנה בכ-15%, התאוששה בכ-20% בחודש האחרון, עשויה להפיק תועלת משיפור במצב הסחר. התחזית של AMD
לביקושים חזקים בתחום הבינה המלאכותית ומרכזי הנתונים מחזקת את ההערכות כי גם אנבידיה תמשיך להציג צמיחה בתחומים אלו.
בנוסף, חברות שבבים אחרות כמו מיקרון Micron Technology, Inc -0.17% ו-ARM ARM
Holdings מציגות התאוששות קלה בטרום המסחר על רקע השיחות הצפויות. מיקרון, שנפגעה במהלך השנה החולפת בשל מגבלות היצוא לשוק הסיני, עשויה ליהנות מצמצום מגבלות פוטנציאלי על שבבים ומוצרי טכנולוגיה אחרים, כזכור החברה כבר הודיעה כשבוע לאחר "יום השחרור" על גלגול עלויות המכסים על הלקוחות. ARM, שממשיכה לפתח שבבים חסכוניים למרכזי נתונים ומובייל, עשויה אף היא להרוויח מהמשך הביקוש בתחום הבינה המלאכותית.
- קואלקום עקפה את הציפיות והציגה תחזית חיובית, אז למה המניה יורדת?
- AMD עקפה את הציפיות וצופה צמיחה מואצת בשוק הבינה המלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האופטימיות סביב השיחות בין ארה"ב לסין נובעת מהציפייה להגעה להסכמות הדדיות שיאפשרו למגזר השבבים לחזור לצמיחה. אם יושגו הבנות שיקטינו את המגבלות על יצוא שבבים לסין, הדבר עשוי לתמוך בסקטור השבבים כולו, ובסנטימנט של וול סטריט. AMD, אנבידיה וחברות נוספות במגזר
צפויות לעלות בעקבות כך. בעוד שהתוצאה הסופית של השיחות עדיין לא ידועה, עצם הדיאלוג מהווה סימן חיובי שיכול לתמוך במגזר השבבים בטווח הקצר והבינוני.
למרות האופטימיות סביב פתיחת השיחות בין ארה"ב לסין, צריך לזכור כי השוק מבין שפתרון מהיר
אינו ודאי. מלחמת הסחר וההגבלות על יצוא שבבים לסין ממשיכות להעיב על הסקטור כולו, כאשר המשקיעים מבינים שהסלמה מחודשת עלולה לפגוע במגזר השבבים בטווח הקצר, ולהפוך את התמחור של המניות שאולי נראה אטרקטיבי כעת, ללא כלכלי, כי הצמיחה עשויה להיפגע וכך גם הרווחיות של
החברות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
