דונלד טראמפ  (X)
דונלד טראמפ (X)

טראמפ ממשיך לזגזג: "פוטין - עצור את המתקפות על קייב"

אחרי שדווקא הפגין התקרבות לרוסיה, ואחרי שהשפיל את נשיא אוקראינה בבית הלבן, טראמפ קורא לפוטין לעצור את המתקפות על קייב; האם טראמפ בכלל בוחר צד?

רוי שיינמן | (7)
נושאים בכתבה טראמפ פוטין

דונלד טראמפ דואג קודם כל לדונלד טראמפ ולארה"ב. הוא רוצה פרס נובל לשלום והוא מבין שעצירת המלחמה ברוסיה ובאוקריאנה כנראה תזכה אותו בזה. עם זאת, בפני טראמפ עומדים גם האינטרסים של ארה"ב. בעוד קודמיו בתפקיד הביעו תמיכה בלתי מתפשרת באוקראינה וגינו את פוטין ורוסיה, טראמפ דווקא החליט להתקרב לנשיא הרוסי. אפשר לומר שהיחסים של ארה"ב ואוקראינה, שהיו די חמימים בשנים האחרונות, הגיעו לשפל כשהנשיא זלנסקי ביקר בבית הלבן, הושפל ויצא משם בבושת פנים, אחרי שלא הסכים להיכנע לתכנית הדרקונית של טראמפ שרוצה לשים את ידיו על המינרלים של אוקראינה.


במסגרת התכנית טראמפ הבטיח לזלנסקי שתושג הפסקת אש, אך בתמורה חצי מהמינרלים של באוקראינה יהיו שייכים לארה"ב. מדובר במינרלים שהשווי שלהם מוערך בכ-350 מיליארד דולר, כך שטראמפ דרש תשלום לא קטן בתמורה להפסקת האש.


עם זאת, היום רוסיה ביצעה תקיפות נרחבות על עיר הבירה קייב כשלפי הדיווחים יש כבר כ-10 הרוגים וכ-80 פצועים. למרות הקו התומך שנקט טראמפ עם רוסיה בתקופה האחרונה, בפוסט ברשת החברתית Truth קרא טראמפ: "פוטין תעצור". טראמם הוסיף כי "התזמון של התקיפה רע מאוד, בואו נסגור עסקה, 5000 חיילים נהרגים בכל שבוע".



טראמפ לוחץ גם על הרוסים

בחודש שעבר טראמפ הציב אולטימטום גם לרוסים - הסכם שלום באוקראינה או מכסים על נפט רוסי. טראמפ איים בהטלת מכסים של 25%-50% על נפט רוסי ועל מדינות שסוחרות עמה אם רוסיה לא תפעל לחתימה על הסכם הפסקת אש בינה לבין אוקראינה.


משמעות המכסים המשניים היא פגיעה לא רק ברוסיה עצמה, אלא בכל המדינות הרוכשות נפט רוסי. "פירוש הדבר שאם אתה קונה נפט מרוסיה, לא תוכל לעשות עסקים בארצות הברית," הסביר טראמפ בפשטות. מהלך כזה עשוי להרעיד את שוק האנרגיה העולמי, במיוחד במדינות שעדיין תלויות בדלק הרוסי.


אוקראינה מתחילה להתגמש

במקביל, ובהמשך לפגישה המשפילה בבית הלבן, יצאו לאחרונה דיווחים כי אוקראינה מוכנה לשוב לשולחן המו"מ ולהתגמש בדרישות שלה לגבי הפסקת אש. ממשל טראמפ והנשיא זלנסקי חתמו מרחוק על מזכר הבנות בנושא פיתוח משאבי טבע באוקראינה, צעד ראשון לקראת הסכם כולל. מדובר במהלך שבו ארה"ב תקבל עדיפות בגישה למשאבים כמו לית'יום, טיטניום ומתכות נדירות, בתמורה להמשך הסיוע הצבאי.

קיראו עוד ב"גלובל"


החתימה נתפסה באוקראינה כמהלך כפוי, אך מתבקש, ניסיון להציל את התמיכה האמריקאית החיונית, דווקא ברגע שבו העייפות מהמלחמה מתחילה לחלחל לוושינגטון. גורמים באוקראינה ציינו כי מדובר בצעד "בלתי נמנע מבחינה גיאופוליטית".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עושה חשבון 24/04/2025 22:18
    הגב לתגובה זו
    טרמפ נכנס לבור נחשים . זלנסקי ופוטין .ומנהיגי אירופה .
  • 6.
    בחיאת ולדימיר אי אפשר לעשות אתך עסקים ! (ל"ת)
    מישל 24/04/2025 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זלנסקי השפיל את עצמו! (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פסיכופט על מלא (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רעב 24/04/2025 17:54
    הגב לתגובה זו
    אין משהו שמעניין את טראמפ יותר מטראמפ יצור מבחיל מגעיל שקרן פתולוגי רמאי וגנב עדיין מצליח להמשיך ולגנוב ולעבוד על כולם בעיניים. גרם לנזקים אדירים ו ככל הנראה זו רק ההתחלה
  • 2.
    אנונימי. דודו 24/04/2025 17:34
    הגב לתגובה זו
    רעש וצילצולים אין סוף
  • 1.
    לא מזגזג ענייני (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 17:00
    הגב לתגובה זו
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX 135.45%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


ריי דליו
צילום: Bridgewater Associates

ריי דאליו: ״המזרח התיכון הופך לסיליקון-וואלי של הקפיטליסטים״

מייסד קרן ברידג'ווטר מדבר על תנופת ההשקעות באמירויות ובסעודיה, וחושש שה-AI מתקרב לנקודת מבחן "אנחנו בתוך בועה לפי כמעט כל מדד," אמר, וציין שהשנתיים הקרובות עלולות להיות "מסוכנות יותר" לשווקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריי דאליו

המזרח התיכון מתבסס במהירות כאחד ממרכזי הבינה המלאכותית המשפיעים בעולם, כך אומר מייסד ברידג'ווטר, ריי דאליו, בראיון ל-CNBC. בראיון הוא משווה את תנופת האזור שלנו לזו שראה עמק הסיליקון בעשורים שבהם הפך למוקד החדשנות הגלובלי. דליו אומר שאיחוד האמירויות והשכנות שלה (הוא לא התייחס לישראל באופן ספציפי) משלבות בין מאגרי הון עצומים לבין משיכה גוברת של כישרונות טכנולוגיים מכל העולם. התוצאה, כפי שהוא מתאר, היא מגנט למשקיעים, מנהלי הון וחברות AI שבוחרות להעביר פעילות משמעותית למדינות המפרץ.

דליו התייחס במיוחד להשקעות הענק שמובילות השנה איחוד האמירויות וערב הסעודית, הכוללות בניית תשתיות ענן, מרכזי נתונים ופלטפורמות AI מקומיות. אחת הדוגמאות הבולטות היא הסכם של 10 מיליארד דולר בין Google Cloud לקרן ההשקעות הסעודית PIF, שנועד להקים "מרכז AI גלובלי" בממלכה. מהלך אחר הוא פרויקט ה-Stargate, שיוקם באיחוד האמירויות בשיתוף OpenAI, אורקל, אנבידיה, וסיסקו.

כשנשאל אם האמירויות, סעודיה וקטאר יכולות להפוך למובילות במרוץ ה-AI העולמי, אמר דאליו כי המדינות הצליחו ליצור סביבן מצבור יוצא דופן של כישרון אנושי: "האזור הזה מתחיל להפוך לסיליקון ואלי של קפיטליסטים. אנשים מגיעים, כסף מגיע, והטאלנטים גם זורמים פנימה."

דאליו, שמבקר באבו דאבי באופן קבוע כבר שלושה עשורים, חווה באופן אישי את התמורות באזור שהם מגיעות כתוצאה של תכנון מדינתי ארוך טווח, ״מלמעלה למטה״, לצד יציבות פוליטית ושאיפה להקים מערכת פיננסית תחרותית ברמה עולמית. "יש כאן באזז, כמו זה שמרגישים בסן פרנסיסקו סביב טכנולוגיה או AI", הוא אמר.

"השנתיים הקרובות יהיו יותר מסוכנות"

לצד האופטימיות כלפי המזרח התיכון, דאליו עצמו נשמע מהוסס יותר לגבי המצב של שוק ההון העולמי. הוא שב ומזהיר מפני היווצרות של בועה, והוא גם מעריך כי השנה-שנתיים הקרובות יהיו "יותר מסוכנות", כלשונו.