דונלד טראמפ  (X)
דונלד טראמפ (X)

טראמפ ממשיך לזגזג: "פוטין - עצור את המתקפות על קייב"

אחרי שדווקא הפגין התקרבות לרוסיה, ואחרי שהשפיל את נשיא אוקראינה בבית הלבן, טראמפ קורא לפוטין לעצור את המתקפות על קייב; האם טראמפ בכלל בוחר צד?

רוי שיינמן | (7)
נושאים בכתבה טראמפ פוטין

דונלד טראמפ דואג קודם כל לדונלד טראמפ ולארה"ב. הוא רוצה פרס נובל לשלום והוא מבין שעצירת המלחמה ברוסיה ובאוקריאנה כנראה תזכה אותו בזה. עם זאת, בפני טראמפ עומדים גם האינטרסים של ארה"ב. בעוד קודמיו בתפקיד הביעו תמיכה בלתי מתפשרת באוקראינה וגינו את פוטין ורוסיה, טראמפ דווקא החליט להתקרב לנשיא הרוסי. אפשר לומר שהיחסים של ארה"ב ואוקראינה, שהיו די חמימים בשנים האחרונות, הגיעו לשפל כשהנשיא זלנסקי ביקר בבית הלבן, הושפל ויצא משם בבושת פנים, אחרי שלא הסכים להיכנע לתכנית הדרקונית של טראמפ שרוצה לשים את ידיו על המינרלים של אוקראינה.


במסגרת התכנית טראמפ הבטיח לזלנסקי שתושג הפסקת אש, אך בתמורה חצי מהמינרלים של באוקראינה יהיו שייכים לארה"ב. מדובר במינרלים שהשווי שלהם מוערך בכ-350 מיליארד דולר, כך שטראמפ דרש תשלום לא קטן בתמורה להפסקת האש.


עם זאת, היום רוסיה ביצעה תקיפות נרחבות על עיר הבירה קייב כשלפי הדיווחים יש כבר כ-10 הרוגים וכ-80 פצועים. למרות הקו התומך שנקט טראמפ עם רוסיה בתקופה האחרונה, בפוסט ברשת החברתית Truth קרא טראמפ: "פוטין תעצור". טראמם הוסיף כי "התזמון של התקיפה רע מאוד, בואו נסגור עסקה, 5000 חיילים נהרגים בכל שבוע".



טראמפ לוחץ גם על הרוסים

בחודש שעבר טראמפ הציב אולטימטום גם לרוסים - הסכם שלום באוקראינה או מכסים על נפט רוסי. טראמפ איים בהטלת מכסים של 25%-50% על נפט רוסי ועל מדינות שסוחרות עמה אם רוסיה לא תפעל לחתימה על הסכם הפסקת אש בינה לבין אוקראינה.


משמעות המכסים המשניים היא פגיעה לא רק ברוסיה עצמה, אלא בכל המדינות הרוכשות נפט רוסי. "פירוש הדבר שאם אתה קונה נפט מרוסיה, לא תוכל לעשות עסקים בארצות הברית," הסביר טראמפ בפשטות. מהלך כזה עשוי להרעיד את שוק האנרגיה העולמי, במיוחד במדינות שעדיין תלויות בדלק הרוסי.


אוקראינה מתחילה להתגמש

במקביל, ובהמשך לפגישה המשפילה בבית הלבן, יצאו לאחרונה דיווחים כי אוקראינה מוכנה לשוב לשולחן המו"מ ולהתגמש בדרישות שלה לגבי הפסקת אש. ממשל טראמפ והנשיא זלנסקי חתמו מרחוק על מזכר הבנות בנושא פיתוח משאבי טבע באוקראינה, צעד ראשון לקראת הסכם כולל. מדובר במהלך שבו ארה"ב תקבל עדיפות בגישה למשאבים כמו לית'יום, טיטניום ומתכות נדירות, בתמורה להמשך הסיוע הצבאי.

קיראו עוד ב"גלובל"


החתימה נתפסה באוקראינה כמהלך כפוי, אך מתבקש, ניסיון להציל את התמיכה האמריקאית החיונית, דווקא ברגע שבו העייפות מהמלחמה מתחילה לחלחל לוושינגטון. גורמים באוקראינה ציינו כי מדובר בצעד "בלתי נמנע מבחינה גיאופוליטית".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עושה חשבון 24/04/2025 22:18
    הגב לתגובה זו
    טרמפ נכנס לבור נחשים . זלנסקי ופוטין .ומנהיגי אירופה .
  • 6.
    בחיאת ולדימיר אי אפשר לעשות אתך עסקים ! (ל"ת)
    מישל 24/04/2025 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זלנסקי השפיל את עצמו! (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פסיכופט על מלא (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רעב 24/04/2025 17:54
    הגב לתגובה זו
    אין משהו שמעניין את טראמפ יותר מטראמפ יצור מבחיל מגעיל שקרן פתולוגי רמאי וגנב עדיין מצליח להמשיך ולגנוב ולעבוד על כולם בעיניים. גרם לנזקים אדירים ו ככל הנראה זו רק ההתחלה
  • 2.
    אנונימי. דודו 24/04/2025 17:34
    הגב לתגובה זו
    רעש וצילצולים אין סוף
  • 1.
    לא מזגזג ענייני (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 17:00
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות

בפעם השלישית ברציפות: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%

הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לטווח של 3.50-3.75%; הבנק צופה הורדת ריבית נוספת במהלך 2026; מה אומר פאוול במסיבת העיתונאים?

אדיר בן עמי |

הבנק המרכזי בארה״ב החליט כצפוי להוריד את הריבית ב־0.25% לטווח של 3.50-3.75%. ההחלטה התקבלה בפיצול, והדגישה את המחלוקות בתוך ועדת המדיניות המוניטרית בנוגע לקצב ולכיוון הצעדים העתידיים. במקביל, קבע הבנק כי הוא צופה הפחתת ריבית נוספת אחת במהלך 2026, ללא שינוי מהתחזית שנמסרה בספטמבר האחרון.


הוויכוח הפנימי בוועדה היה חריג: נשיא הפד של קנזס סיטי, ג׳ף שמיד, ונשיא הפד של שיקגו, אוסטין גולסבי, התנגדו להורדת הריבית ודרשו לשמור על הרמה הנוכחית. מנגד, חבר הוועדה סטיבן מיראן דגל בהפחתה חדה יותר של חצי אחוז. הפיצול משקף את המתיחות בין נתוני שוק העבודה המאותתים על חולשה מסוימת לבין אינפלציה שנותרה כנקודת אחוז מעל היעד. בהצהרה הרשמית ציינו מקבלי ההחלטות כי ימשיכו לבחון את "המידה והעיתוי" של צעדי הריבית העתידיים, ביטוי שהוחזר לנוסח יחד עם דגש על התאמה זהירה לנתונים המתקבלים. בכך מאותת הפד כי ינקוט גישה מרוסנת בכל הנוגע להורדות נוספות, תוך שמירה על גמישות בהתאם לסיכונים הכלכליים.


התחזיות המפורטות שהציג הבנק מדגישות פיצול משמעותי גם בנוגע למסלול הריבית לשנים הקרובות: שבעה מחברי הוועדה סבורים שלא נדרשות הורדות ב־2026, בעוד שלושה מעריכים כי הריבית כבר נמוכה מדי כיום. אחרים נחלקים בין תרחישים של הורדה אחת ועד שש הורדות בשנה זו.


לצד הוויכוח המוניטרי, הפד עדכן כלפי מעלה את ציפיות הצמיחה לשנה הקרובה. כעת הוא צופה צמיחה של 2.3% ב־2025, לעומת 1.8% בתחזית הקודמת, וכן עדכון קל כלפי מעלה לצמיחת המשק השנה. האינפלציה בטווח הארוך הוערכה מעט נמוך יותר לעומת התחזית הקודמת, וברמה של 2.5% לשנת 2026. גם שוק העבודה מקבל מקום מרכזי בתחזית. שיעור האבטלה, הנע כיום סביב 4.4%, צפוי לרדת במקצת בשנה הבאה, תחזית שלא שונתה. הנתונים האחרונים בשוק העבודה היו תנודתיים, כשקריאה מעודכנת לאוקטובר–נובמבר התעכבה עקב השבתת הממשל. הדוח האחרון, לחודש ספטמבר, הציג תוספת של 119 אלף משרות, נתון חזק שהגיע לאחר חודשיים של קיפאון ושינויים חדים.


בתחום הנזילות הבנקאית הודיע הפד על חידוש רכישות של אגרות חוב קצרות טווח בהתאם לצורך, כדי לשמור על היקף יתרות גבוה במערכת הבנקאית ועל גודלו של המאזן.


להצטרפות למסיבת העיתונאים: