פלנטיר אלכס קארפ
צילום: טוויטר

פלנטיר מזנקת בזכות לקוחה חדשה - נאט"ו; קופצת 7%

על רקע איומי טראמפ להפסקת התמיכה בברית המדינות הצפון אטלנטיות, נאט"ו מתחמשת ורוכשת מערכת מאחד מחברות ה-AI החמות בשוק

רוי שיינמן |

לצד הגדלות תקציבי הביטחון עליהם כבר הודיעו חלק ממדינות אירופה, גם נאט"ו מתחילה להתחמש ולהתכונן ליום בו טראמפ יממש את האיומים שלו לגבי הפסקת המימון לברית, אלא שהפעם נאט"ו לא מתחמשת בטילים או ספינות חדשות - נאט"ו דיווחה כי רכשה לראשונה מערכת לחימה מבוססת AI מחברת פלנטיר PLTR , חברה עם קשרים עמוקים מאוד עם שירותי הביטחון האמריקאים ושהמייסד שלה, פיטר ת'יל, הוא תומך ידוע של טראמפ.


על פי ההודעה, המערכת החדשה משלבת בינה מלאכותית 'גנרטיבית, למידת מכונה ומודלי שפה גדולים (LLMs), והיא תעניק למפקדים "יכולת מבצעית משותפת ובטוחה" שתשמש לפעילות השוטפת של נאט"ו. העסקה הושלמה תוך שישה חודשים בלבד, מה שנחשב לאחד ההליכים המהירים בתולדות הברית, והמערכת צפויה להיכנס לשימוש מבצעי כבר בתוך חודש. המערכת שמספקת פלנטיר לנאט"ו מבוססת על טכנולוגיית Maven של הפנטגון, אשר אוספת נתונים מלוויינים, משלבת אותם עם מידע מודיעיני מהשטח ומזהה מטרות בזמן אמת באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה.


נאט"ו ציינה כי השלמת הרכישה ממחישה את שיתוף הפעולה ההדוק בין בסיסי הטכנולוגיה של ארה"ב ושל אירופה. אומנם הסכום לא פורסם, אך לפי ההערכות מדובר באחת העסקאות הביטחוניות הגדולות של פלנטיר לשנת 2025, שהמניה שלה קופצת ב-7% במסחר המוקדם על רקע הדיווח.


מאז 2009 זכתה פלנטיר PLTR בחוזים עם ממשלת ארה"ב בהיקף של מעל 2.7 מיליארד דולר, מתוכם יותר מ-1.3 מיליארד רק ממשרד ההגנה, והיא הפכה לאחת השחקניות המרכזיות בתחום. מניית החברה זינקה ביותר בכ-290% בשנה האחרונה, על רקע הציפייה שהיא תיהנה מתקציבי הביטחון של ממשל טראמפ וגם מביקושים גוברים מצד לקוחות מסחריים למערכות AI.


פרויקט Maven של משרד ההגנה האמריקאי הושק ב-2017, תחילה תוך שימוש בטכנולוגיה של גוגל. אך בעקבות לחץ מצד עובדים שהתנגדו לשימוש בבינה מלאכותית לצרכי לחימה, גוגל פרשה מהפרויקט. מאז המשיך הפנטגון לפתח את המערכת בעצמו, והשתמש בה גם במסגרת הסיוע לאוקראינה במלחמה מול רוסיה. הגרסה שמקבלת נאט"ו תכלול פלטפורמה שמאפשרת שילוב של יישומים ומקורות מידע נוספים, לצורך עיבוד מידע מהיר, מיקוד מטרות והערכת מצב כוללת של שדה הקרב.


בכיר בפלנטיר, שון מאנסקו, התייחס לעסקה ואמר: "אנו גאים לתמוך במאמצי נאט"ו לחזק את כושר ההרתעה באמצעות פלטפורמת לחימה מבוססת בינה מלאכותית. השותפות הזו מדגישה את נחישות הברית להוביל בחדשנות טכנולוגית". ראש מטה נאט"ו בבלגיה, גנרל מרקוס לאובנטל, אמר כי "הברית מאמצת טכנולוגיות חדשניות כדי לשפר את הגמישות והמהירות בתגובה לאיומים משתנים - זהו נדבך מרכזי ביכולתנו לנצח בשדה הקרב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.