"המניה שמשגעת את השווקים - פי 23 ביומיים; האם ניוזמקס היא ה-DJT הבאה?"

מי המשקיעים שמזניקים את המניה, הפתק מטראמפ ומה יהיה בהמשך? 

אביחי טדסה | (3)
נושאים בכתבה ניוזמקס

ניוזמקס, רשת התקשורת השמרנית שמתארת את עצמה כ"רשת חדשות עצמאית עם נקודת מבט שמרנית", הפכה בן לילה לתופעה שמטלטלת את השווקים הפיננסיים. המניה של החברה, שפתחה את המסחר בניו יורק ביום שני האחרון במחיר של 10 דולר בלבד, זינקה ב-735% ביום הראשון שלה, והמשיכה לטפס ביום שלישי בעוד כ-180%, עד שנסגרה במחיר מדהים של 233 דולר. בתוך יומיים בלבד, המניה עלתה פי 23 – עלייה של 2,230% – והפכה את ניוזמקס לאחת ההשקעות החמות ביותר בשוק, עם שווי שוק שנוסק ל-21 מיליארד דולר. אבל מה עומד מאחורי הזינוק הזה, והאם הוא באמת בר-קיימא? בואו נצלול לפרטים.


הזינוק המטורף: מה קורה פה?


ניוזמקס השיקה את ההנפקה הראשונית שלה (IPO) ביום שני, כשהיא גייסה 75 מיליון דולר ממכירת 7.5 מיליון מניות במחיר התחלתי של 10 דולר למניה. כבר ביום הראשון, המניה נסקה ל-83.51 דולר, והמסחר בה הופסק שוב ושוב בגלל תנודתיות קיצונית – סימן ברור להתלהבות חסרת מעצורים מצד המשקיעים. ביום שלישי, המניה המשיכה את המומנטום, פתחה ב-125.98 דולר והגיעה לשיא של 233 דולר, כשהמסחר הופסק שבע פעמים נוספות. התוצאה? עלייה של פי 23 תוך 48 שעות, ושווי שוק שמגמד חברות מדיה מסורתיות כמו ניו יורק טיימס (8.1 מיליארד דולר) ואפילו מתקרב לפוקס קורפ (23.4 מיליארד דולר).


הזינוק של ניוזמקס לא מגיע בחלל ריק. כמה גורמים תורמים לטירוף הזה כשבראש וראשונה הקשר לטראמפ. ניוזמקס זוכה לתמיכה גדולה בקרב תומכי הנשיא דונלד טראמפ, והמנכ"ל כריסטופר ראדי אף ציין שטראמפ שלח לו "פתק נחמד" לברך על ההצלחה. המשקיעים רואים בניוזמקס ערוץ שנהנה מ"סטטוס מועדף" עם ממשל טראמפ, מה שיכול להביא לסקופים וראיונות בלעדיים.

סיבה נוספת היא "קוטן ההנפקה". ההנפקה כללה רק 7.5 מיליון מניות – כמות קטנה שיוצרת מחסור (Float נמוך) ומגבירה את הביקוש. "השילוב של מלאי קטן ובסיס משתמשים נאמן יצר תנופה מיידית," מסביר סטיב סוסניק, אסטרטג ראשי ב-Interactive Brokers. בנוסף, למנכ"ל ראדי יש שליטה של כ-81.4% בזכויות ההצבעה דרך מניות Class A, כך שלמשקיעים אחרים כמעט ואין השפעה על כיוון החברה.

המניה הפכה ללהיט בקרב סוחרים יומיים ופרטיים, והיא מדורגת כסמל המוביל ב-Stocktwits, פלטפורמה פופולרית למשקיעים פרטיים. זה מזכיר את תופעת "מניות המם" כמו GameStop מ-2021.


המציאות מאחורי המספרים


אבל מאחורי הזינוק המרשים מסתתרת תמונה פיננסית פחות נוצצת. ב-2024, ניוזמקס רשמה הכנסות של 171 מיליון דולר – עלייה של 26% לעומת 2023 – אבל גם הפסד של 72.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 41.8 מיליון דולר בשנה הקודמת. השווי הנוכחי של 21 מיליארד דולר נותן לה מכפיל הכנסות (Price-to-Sales) של יותר מ-120 – נתון דמיוני בהשוואה למתחרות כמו Warner Bros. Discovery (0.7), פוקס קורפ (1.6) ו-Comcast (1.1). לשם השוואה, Trump Media, עם הכנסות של 3.6 מיליון דולר בלבד, נסחרת כיום סביב 20 דולר, הרבה מתחת לשיא של 80 דולר.

"הזינוק הזה הופך את העלייה של DJT למשחק ילדים," אומר סוסניק. "שתי המניות חולקות את המאפיין של 'משחק MAGA', וראינו שהתלהבות כזו יכולה לקחת חיים משל עצמה – לפחות לזמן קצר."

קיראו עוד ב"גלובל"


הסיכונים: בועה או הזדמנות?


למרות ההתלהבות, יש סימני אזהרה:

תנודתיות קיצונית: המסחר בניוזמקס הופסק 12 פעמים ביום הראשון ו-7 פעמים ביום השני – סימן לכך שהשוק מתקשה למצוא איזון.

חוסר יכולת לשורט: נכון לעכשיו, כמעט ולא ניתן לבצע שורט על המניה בשל מחסור בזמינות מניות ועלויות שאלה גבוהות מאוד. המשמעות היא ששחקני שורט אינם יכולים לאזן את ההתלהבות – מה שמגביר את הסיכון לבועה חסרת בלמים.

שליטה מוחלטת: כריסטופר ראדי מחזיק בכ-81.4% מהשליטה באמצעות מניות Class A, כך שלמעשה רוב ההצבעות נשלטות בידיו בלבד. בנוסף, כ-85% מהמניות אינן זמינות למסחר חופשי – מה שיוצר שוק צר מאוד ומגביר את התנודתיות.

תקופת נעילה: בעוד שישה חודשים, בסוף ספטמבר 2025, יוכלו מקורבים למכור מניות, מה שעלול להציף את השוק ולגרום לירידות.


מה הלאה לניוזמקס?


ניוזמקס נהנית מצמיחה בהכנסות מפרסום וממנויים, בין היתר בזכות השקת שירות הסטרימינג Newsmax+ בסוף 2023. היא מדווחת על 40 מיליון צופים חודשיים דרך טלוויזיה ופלטפורמות דיגיטליות, והיא הרשת הרביעית בדירוג הכבלים בארה"ב, אחרי פוקס ניוז, MSNBC ו-CNN. אבל השאלה הגדולה היא אם היא יכולה לשמור על המומנטום הזה. "התלהבות כזו יכולה להימשך לזמן קצר," מזהיר קינאהן, "אבל השוק יצטרך לראות תוצאות פיננסיות כדי לתמוך בשווי הזה."

למי שקנה את המניה, העלייה היא חלום שהתגשם. אבל כמו שמשקיעי Trump Media למדו על בשרם, מה שעולה מהר יכול גם לרדת מהר. ניוזמקס היא ללא ספק המניה שמשגעת את השווקים כרגע – השאלה היא כמה זמן היא תמשיך לרקוד על הגל הזה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 03/04/2025 08:57
    הגב לתגובה זו
    מי הטמבל שקנה את המניה ב100 150 וטף יותר מ200$ כדי לראות אחרי פחות מיומיים שהוא מופסד 70%
  • 2.
    המניה התרסקה בזמן שהכתב עובד על הכתבה.. (ל"ת)
    לוחש בגוגל 02/04/2025 21:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה רק מראה שהבורסה הכל קומבינות.וספקולציות (ל"ת)
    אנונימי 02/04/2025 21:15
    הגב לתגובה זו
ספייס אקס
צילום: ספייס אקס

כיצד ארצות הברית הפכה להיות תלויה בחברה פרטית אחת בתחום החלל

SpaceX שולטת ב-83% משוק השיגורים העולמיים, וההצלחה המרשימה שלה יצרה תלות אסטרטגית קריטית מצד ארצות הברית, המעמידה את הממשל האמריקאי בפני אתגרים חדשים בתחום הביטחון הלאומי והתחום העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ספייס איקס חלל

השנה רשמה SpaceX שיא עם 134 שיגורים למסלול, פי שניים יותר מהתאגיד הסיני לטכנולוגיית חלל ותעופה, המתחרה הקרוב ביותר. הנתונים משקפים הצלחה מרשימה, אך גם תלות אמריקאית שאינה קיימת מאז הקמת תעשיית החלל הצבאית.


החברה של מאסק התפתחה מספק לתשתית קריטית. קפסולות Dragon ורקטות Falcon 9 מהוות כיום את הדרך העיקרית של ארצות הברית לשיגור אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לוויני Starlink הפכו חיוניים לאספקת אינטרנט באזורים מרוחקים ולתקשורת בזמן עימותים עבור מדינות בעלות ברית.


הבסיס למצב הנוכחי נוצר עקב מונופול קודם. בשנת 2003, בואינג ולוקהיד איחדו את יכולות השיגור שלהן בחברה אחת – United Launch Alliance. החברה החדשה גבתה מהממשל מאות מיליוני דולרים לכל שיגור לווין, ויצרה מונופול שפתח את הדלת לחברות חדשניות.

מאסק זיהה את ההזדמנות בזמן הנכון

לאחר מכירת פייפאל בשנת 2002, הקים את SpaceX והחל בפיתוח רקטת Falcon 1. בשנת 2003, הוא הסיע את הרקטה ברחובות וושינגטון במטרה למשוך תשומת לב של סוכנויות ממשלתיות ולהשיג חוזים.


שלבי הפיתוח הראשונים היו מלאים בכישלונות. שלושת השיגורים הראשונים של Falcon 1 נכשלו, והחברה כמעט הגיעה לפשיטת רגל. הצלחה הגיעה רק בשיגור הרביעי בשנת 2008, ברגע אחד קריטי שהציל את עתיד החברה. חודשים ספורים לאחר השיגור המוצלח הראשון,זכתה החברה בחוזה של 1.6 מיליארד דולר מנאס"א לביצוע 12 משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית. החוזה הציל את החברה מפשיטת רגל והעניק לה את היציבות הפיננסית והאמינות הנדרשים לצמיחה עתידית.


דן בודנר ורינט
צילום: תמר מצפי

האקזיט העצוב של ורינט: החלוצה הישראלית שלא קיבלה פרמיה

ורינט נמכרת לתומא בראבו ב-2 מיליארד דולר כשהיא רחוקה ב-60% מהשיא - על ההנפקה אחרי פיגוע מגדלי התאומים והדשדוש במשך שני עשורים והאיש שהרוויח בזכותה 250 מיליון דולר בשעה שהעובדים רואים את המניה נופלת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ורינט

אחרי משא ומתן ארוך, ורינט מערכות Verint Systems Inc. -1.32%   לחצה ידיים עם תומא בראבו. קרן פרייבט אקוויטי משיקגו שהאקוסיסטם הישראלי לא זר לה. היא תרכוש את ורינט בעסקת מזומן לפי שווי פעילות של 2 מיליארד דולר, ותקח על עצמה גם את החובות. הקרן שמנהלת נכסים בשווי של כ-190 מיליארד דולר אוהבת פרופיל של חברות טכנולוגיות שאיבדו את הברק, היא ממזגת אותן מייעלת ומנסה להחזיר אותן למסלול.  

בעלי המניות יקבלו 20.50 דולר למניה וזה תלוי איך תסתכלו על תג המחיר הזה. אם תשוו את זה ליוני אז תקבלו פרמיה של כ-20%, ככה לפחות מנסים להציג את זה בורינט. הם מתקשרים את זה כפרמיה מול המחיר בו החל המו"מ שנע סביב ה-18 דולר למניה ושווי שוק של כ-1.2 מיליארד דולר. אבל אם מסתכלים על זה במבט רחב מבינים את גודל ההחמצה. זו פרמיה שנמוכה בכ-60% מהשווי של החברה בשיא 3.6 מיליארד דולר ב-2022 אותו רשמה קצת אחרי שפיצלה את החטיבה הביטוחנית שלה לחברה חדשה בשם קוגנייט ורינט סיימה עם פיצול החברה לשניים - המניה טסה ב-25% בוול סטריט - אגב, גם אותו פיצול לא הצליח להציף ערך וקוגנייט Cognyte software -1.91%   משיגה תשואה שלילית של כמעט 70% מאז שהונפקה. המכירה של ורינט שצפויה להיסגר עד סוף השנה תסתום את הגולל על המסע הציבורי של ורינט ותסיר אותה מהבורסה. באקזיט שקט, עצוב, עבור חברה שפעם נחשבה לאחת התקוות הגדולות של ההייטק הישראלי.

הנמכרת

ורינט הוקמה ב-1994 כחטיבה של קומברס, ענקית טכנולוגיה ישראלית שפיתחה מערכות מעקב לביטחון, כשהיא מכה שורשים במערכת הביטחונית המקומית. אחרי פיגוע מגדלי התאומים ב-2001, ניצלה החברה את הפאניקה למערכות מעקב והונפקה בנאסד"ק ב-2002 בשווי 375 מיליון דולר. 

ככל שהתקדמה במחזור החיים, ורינט התמקדה יותר ויותר בתוכנות לניהול חוויית לקוח, מה שנקרא CX Automation. התחום הזה, שבו 50% מההכנסות החוזרות שלה כיום מגיעות מפתרונות AI, כולל בוטים מבוססי בינה מלאכותית כמו Wrap Up Bot ו-Coaching Bot, הם מנסים לשפר את יעילות מוקדי שירות ומגדילים שביעות רצון לקוחות. עם זאת, ורינט הייתה קצת מקובעת ולא הצליחה לענות על הצרכים בשוק התוכנה הדינמיים. היא התמהמה במעבר למודלים על בסיס SaaS, וסמכה יותר מידי על הפעילות הביטחונית שלה עד הפיצול לקוגנייט תוסיפו לזה את התחרות מעולמות ה-AI שהצליחו בחלק מהמקרים להציע בחצי עלות ותקבלו מתכון לדשדוש. ב-2024, החברה רשמה הכנסות של 909 מיליון דולר ורווח נקי של 52 מיליון דולר, וברבעון הראשון של 2025 ההכנסות ירדו ב-6% ל-208 מיליון דולר, והרווח נחתך ב-90% ל-1.6 מיליון דולר.

דן בודנר, שמנהל את ורינט כ-30 שנה, הוא דמות מרכזית בסיפור הוא גם האיש שעשה את הקופה הגדולה ביותר לאורך השנים - שלטון המנהלים - הרוויח כ-250 מיליון דולר והפך לאחד מהשכירים העשירים במשק