OPEC+ מעלה תפוקה - אבל מחיר הנפט נשאר במקום
בעוד OPEC+ מגדילה תפוקה, סנקציות חדשות, איומים גיאופוליטיים ומדיניות הסחר של טראמפ מונעים ירידות במחירי הנפט
עבר חודש מאז ש-OPEC+ הכריז כי יתחיל להסיר בהדרגה את קיצוצי התפוקה מרצון שהחילו החברים בארגון, החל מאפריל. אך במקום ירידות חדות במחיר הנפט, שורה של התפתחויות עולמיות דווקא תמכו במחירים והשאירו אותם קרובים לרמתם בסוף פברואר. סנקציות הדוקות יותר על איראן
ורוסיה, איומים נגד רוכשי נפט מוונצואלה ואפילו חשש ממיתון שמקורו במדיניות המכסים של טראמפ, כולם סייעו לייצב את השוק.
כאשר OPEC+ הודיע ב-3 במרץ על כוונתו להתחיל בהדרגה להחזיר לשוק 2.2 מיליון חביות נפט ליום, רבים בשוק ראו בכך איתות
דובי. ואכן, ימים ספורים לאחר מכן ירדו מחירי הנפט בארה״ב לשפל שלא נראה מאז ספטמבר. אך ככל שחלפו הימים, הסתבר שהמציאות מורכבת יותר. ארה״ב מתכוונת למלא מחדש את עתודות הנפט האסטרטגיות שלה, מהלך שעלול להגביל את ההיצע בשוק ולתמוך במחיר. במקביל, הבית הלבן החמיר את
הסנקציות על איראן ורוסיה והחל לאיים גם על מי שימשיך לרכוש נפט מוונצואלה. כל אלה יצרו מצב שבו, למרות עלייה צפויה בתפוקה מצד OPEC+, השוק נותר מתוח ונוטה ליציבות במחירים, לפחות בטווח הקצר.
על פי תחזית של BNP פריבה, הסיכוי לירידות חדות במחיר הנפט בטווח הקרוב קטן - בין היתר בגלל מגבלות על יצוא מאיראן ומוונצואלה ומחירי שוק הנמצאים סביב נקודת האיזון של יצרנים בארה״ב. הקיץ הקרוב עשוי אף להביא עמו ביקוש מוגבר, אך התחזית לשנת 2025 נותרת פסימית יחסית, בעיקר בשל השפעה שלילית אפשרית של מדיניות מכסים על הביקוש העולמי. גם הנתונים מתוך OPEC+ עצמם מורכבים. מצד אחד, הארגון מתכנן להשיב בהדרגה 2.2 מיליון חביות ליום עד ספטמבר 2026.
מצד שני, קיימים גם "קיצוצי פיצוי" של חברים בארגון שחרגו מהמכסות בשנה החולפת, בהיקף של 4.2 מיליון חביות ביום,
שצפויים להתפרס עד אמצע 2026. אם החברים יעמדו לחלוטין בקיצוצים הללו, תרחיש לא ודאי - ניתן יהיה לקזז חלק משמעותי מהחזרת התפוקה. בינתיים, לפי קפיטל אקונומיקס, לא סביר שהלחצים הגיאופוליטיים סביב איראן וונצואלה יביאו לעליית מחירים מתמשכת. עם כ-6 מיליון חביות ליום
של קיבולת עודפת, ל-OPEC+ יש עדיין יכולת להתאים את התפוקה בקלות. לכן התחזית נותרת יציבה: מחיר חבית מסוג ברנט צפוי להיסגר סביב 70 דולר בסוף 2025.
- חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026
- הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות שהמחירים נותרו יציבים יחסית בחודש האחרון, שוק הנפט נמצא בנקודת רתיחה, לא בגלל הביקוש
או ההיצע לבדם, אלא בעיקר בגלל השפעות חיצוניות שאי אפשר להתעלם מהן. מצד אחד, העלאת התפוקה מצד OPEC+ משדרת אמון ביכולת של הכלכלה העולמית לספוג יותר נפט. מצד שני, המציאות הפוליטית והגיאו-כלכלית מערערת את התחזיות. הסנקציות האמריקאיות על איראן ורוסיה, והאיומים
של טראמפ במכסים על מדינות שרוכשות נפט מוונצואלה, עלולים להוביל לירידה בהיצע הגלובלי - מה שתומך במחירים בטווח הקצר. במקביל, החשש ממיתון עולמי שייגרם ממלחמות סחר עלול לפגוע בביקוש בהמשך הדרך. גם הודעת ארה״ב על כוונתה לרכוש נפט למילוי המאגרים האסטרטגיים נתפסת
כמהלך שיחזק את המחירים זמנית, אך אינה פותרת את חוסר הוודאות בטווח הארוך.

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
GE Aerospaceהחברה בת ה-134 שנולדה מחדש לפני 6 שנים
GE, שלאורך המאה ה-20 יצרה והובילה את מנועי הצמיחה העיקריים של כלכלת ארה"ב, הידרדרה מאז בשל ניהול כושל. מנהל מצוין שהגיע אליה ב-2018 הפך בהדרגה את הקערה על פיה בין היתר באמצעות פיצול החברה לשלוש. מי שהחזיק במניה לפני הפיצול מורווח מעצם המהלך ומהעליות במניות שבאו בעקבותיו. ואחרי כל זה האנליסטים עדיין ממליצים עליהן כ"קנייה"
כעת מתחילה בוול סטריט עונת הסיכומים של 2025. בתחילת השנה יצא ראש צוות יועצי שוק ההון של מורגן סטנלי בתחום ניהול השקעות, אנדרו סלימון, בתחזית אופטימית לפיה "האופטימיות חוזרת עם סיום שנת 2024 לאחר ששוק השוורים נכנס לשנתו השלישית. זאת כאשר זרימת קרנות קמעונאיות הפכה סוף סוף לחיובית יותר והאנליסטים מוול סטריט התאימו את תחזיותיהם לגבי 2025, מה שמרמז על רווחים דו-ספרתיים".
הופתעתי אז כי הבוס של סלימון, מרק וילסון, דווקא המשיך לדבוק בתחזיותיו השליליות. אלא שסלימון צדק וכפי שקורה מאז התחיל המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים ב-2009, גם 2025 הסתיימה חיובית, ואין שום סיבה שזה לא יימשך כל עוד המהפכה ממשיכה והנשיא טראמפ מטפח את MAGA.
אני חושב ששנת 2026 תהיה "שנת המכונית האוטונומית שתתחיל להשתלט על הכבישים", לצד "שנת תעשיות החלל" שבה נראה את כלכלת החלל פורחת ולצד "שנת המעבר בבריאות מטיפול לאבחנה", מה שלדעתי יחזיר את פייזר לכותרות. כדאי לפיכך להכניס לתצפית את GE, את טסלה ואת פייזר. דעתי היא שבמהלך השנה החדשה תגיע וול סטריט סוף סוף למסקנה שטסלה היא הרבה יותר מחברת מכוניות חשמליות וש-GE חזרה לגדולתה מימי המנכ"ל האגדי ג'ק וולש ושפייזר "השתחררה מענן הקורונה". יחד עם זאת, המשקיעים צריכים להקפיד על אסטרטגיות של "לא להיות חזירים" ושל "מעקב אישי צמוד" לפני קבלת החלטות השקעה. היום, עם ה-AI, אין שום סיבה לסמוך על אף אחד חוץ מעצמכם.
מהפך עסקי נדיר
GE, שלקראת סוף המאה ה-19 זרעה את זרעי מהפכת הטכנולוגיה הנוכחית ובמהלך מאה השנים הראשונות לחייה, לאורך המאה ה-20 ובאמצעות טכנולוגיות חדשניות, יצרה והובילה את מנועי הצמיחה העיקריים של כלכלת ארה"ב בתחומים כמו תעופה, אנרגיה, כוח, תחבורה, ציוד רפואי, מוצרי החשמל ביתיים, תקשורת, מחשוב, בידור ופיננסים ואפילו התחילה את תעשיית החלל, נקלעה לקראת סוף המאה ה-20 לסף פשיטת רגל. אבל, בהובלתו של מנהל-על ייחודי, הצליחה בניגוד לכל הציפיות, לחזור בגדול.
- הקאמבק המרשים של הכחולה הגדולה
- למה טראמפ יצליח לממש את תוכניתו ואיזו מניה יכולה לעוף לחלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת מובילה החברה את מהפכת תעשיית החלל הצעירה שלדעתי תעצב את כלכלת המאה ה-21. לא רק שהחברה הוותיקה ביצעה מהפך עסקי נדיר, אלא היא גם הצליחה להחזיר למשקיעים בה את ערך השקעתם בריבית דריבית ונחשבת כיום, ערב יום הולדתה ה-134, כאחת ההשקעות המומלצות ביותר למשקיעים לטווח הארוך למרות העליות החדות בשנים האחרונות.
