המניה הישראלית שנפלה ונסחרת במכפיל רווח של 6; הזדמנות או מלכודת?
דן בודנר, מנכ"ל ורינט: "אנחנו לא רואים האטה משמעותית בשוק. יש לנו תנופה חזקה באימוץ AI, והלקוחות ממשיכים להגדיל את השימוש בפתרונות. ההחמצה היא יותר עניין של תזמון עסקאות"
ורינט היא חברה גדולה וותיקה שנחשבה בעבר למתחרה בנייס. היא פועלת בתחום משיק לנייס במערכות לשירותי לקוחות כשבשנה האחרונה היא מקדמת מוצרי AI. AI היא מלית באזז שמופיעה בדוחות של חברות רבות, לא בטוח שבשטח זה AI "אמיתי", אבל השימוש בבאזז הזה עושה רושם. אצל ורינט הפעילות AI צומחת, אבל כל המכלול בבעיה כשקצבי הצמיחה יורדים והחברה מאכזבת מספר פעמים בשנה האחרונה. הדוחות היו חלשים וגם התחזית קדימה. המניה קרסה ל-17.8 דולר ובהינתן הרווח של קרוב ל-3 דולר בשנה הבאה, מכפיל הרווח הוא באזור 6. זו חברת טכנולוגיה, חזקה, איך היא נסחרת במכפיל רווח כזה? התשובה נעוצה בעובדה פשוטה: השוק לא מאמין בתחזית.
ורינט: דוחות חלשים ותחזית עגומה שולחים את המניה לשפל
ורינט VRNT המתמחה בפתרונות טכנולוגיים מבוססי גם בינה מלאכותית לשיפור חוויית לקוח, צללה בכ-20% ביומיים למחיר של כ-17.8 דולר, המבטא שווי שוק של 1.1מיליארד דולר, ומכפיל הרווח העתידי (Forward P/E) עומד על כ-6. החברה דיווחה על רווח למניה (EPS) של 0.99 דולר ברבעון הרביעי, לעומת ציפייה של 1.27 דולר – פער של 22.16%. ההכנסות הסתכמו ב-253.55 מיליון דולר, מתחת לתחזית של 276.99 מיליון דולר. למרות זאת, החברה העלתה את תחזית ה-ARR (הכנסות שנתיות חוזרות) ל-2026 ל-768 מיליון דולר, צמיחה של 8%, והציבה תחזית הכנסות של 960 מיליון דולר עם EPS של 2.93 דולר במרכז הטווח. אך השוק התמקד בהחמצה המיידית, והמניה נפלה לשפל של מספר שנים. .
מנכ"ל החברה, דן בודנר, ניסה להרגיע: "יותר ויותר לקוחות מבינים את הערך העסקי המובהק שוורינט מספקת עם פתרונות ה-AI שלנו." אך התחרות הגוברת בשוק חוויית הלקוח, עיכובים פוטנציאליים באימוץ AI והתלות בלקוחות ארגוניים גדולים מעוררים חששות. ההנהלה הדגישה גמישות ביישום פתרונות היברידיים והיעדר השפעות מאקרו-כלכליות משמעותיות, אך המשקיעים נותרו ספקנים.
בשיחת הוועידה עם אנליסטים נשאלו מנהלי החברה האם ההחמצה נובעת מבעיות ביצוע או מהאטה בשוק?
דן בודנר (מנכ"ל): "אנחנו לא רואים האטה משמעותית בשוק. יש לנו תנופה חזקה באימוץ AI, והלקוחות ממשיכים להגדיל את השימוש בפתרונות שלנו. ההחמצה היא יותר עניין של תזמון עסקאות, לא בעיה מהותית בהמרה. הגישה ההיברידית שלנו מאפשרת ללקוחות להתחיל בקטן, לראות תוצאות ואז להתרחב – אנחנו בטוחים בצמיחה הזו."
- תומא בראבו קרובה להשלים את רכישת ורינט לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר
- שלטון המנהלים - הרוויח כ-250 מיליון דולר והפך לאחד מהשכירים העשירים במשק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טימותי הורן (Oppenheimer): "ההכנסות החמיצו ב-23 מיליון דולר, והמניה נשחטת. מה הסיבה לפער הזה, ואיך זה מתיישב עם העלאת תחזית ה-ARR?"
גרנט היילנדר (סמנכ"ל כספים): "הפער נובע בעיקר מתזמון של עסקאות שלא נסגרו בזמן. הביקוש נשאר חזק, והעלאת ה-ARR ל-768 מיליון דולר משקפת את הצמיחה המתמשכת ב-SaaS. תחזית 960 מיליון דולר ל-2026 מבוססת על צבר איתן, ואנחנו מצפים להתאוששות במומנטום."
סם סמדנה (Jefferies): "דן, התחרות ב-CX מתגברת. איך אתם מבדלים את עצמכם, והאם יש סיכון שהלקוחות יעברו לפתרונות זולים יותר?"
- האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
- אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
דן בודנר: "הבידול שלנו הוא בתוצאות שאנחנו מביאים. למשל, חברת ביטוח בריאות חסכה 70 מיליון דולר בזמן שיחות בזכות הסוכנים הווירטואליים שלנו. אנחנו לא רק טכנולוגיה – אנחנו ערך ממשי, וזה מה ששומר על הלקוחות."
ג'ושוע ריילי (Needham): "שאלה על המאקרו. האם אתם רואים השפעות כלכליות שמאטות את המכירות שלכם?"
דן בודנר: "לא, אין השפעות מאקרו משמעותיות כרגע. הלקוחות משקיעים ב-AI כי הם רואים תשואה מיידית. הגישה שלנו מפחיתה סיכונים ומאיצה אימוץ – זה היתרון שלנו."
מריה ריפס (RBC Capital): "גרנט, ההחמצה ברווח למניה די משמעותית. האם יש כאן בעיה תפעולית עמוקה יותר?"
גרנט היילנדר: "לא, אין בעיה תפעולית. זה עניין של עיתוי, בעיקר בהרחבות עם לקוחות קיימים שתוכננו לרבעון הזה ונדחו. אנחנו צופים שרוב זה יתממש ב-2026. השוליים שלנו נשארו יציבים, והצמיחה ב-SaaS ממשיכה כמתוכנן."
בשורה התחתונה - אם אתם מאמינים שמדובר בדיליי ותזמון של הזמנות אז יכול להיות שיש כאן הזדמנות גדולה, אם אתם חוששים שמדובר בבעיות תפעוליות או בעיות בשוק, אז המצב כנראה צפוי להמשיך ולהתדרדר. בנקודת זמן הזו השוק מהמר על בעיות בהמשך.
- 1.אנונימי 29/03/2025 18:04הגב לתגובה זוהחברה צומחת ומצליחה. אם נייס תצליח לרכוש אותה לבסוף win win לשתי החברות.

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אילון מאסק ספייסXהאם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?
מה עושה ספייסX של אילון מאסק, למה מעריכים שהיא תהיה ה-IPO הגדול בהיסטוריה, והאם היא תהיה גדולה מטסלה?
עסקת מניות בה מכרו עובדים מניות לקרנות, מציבה את שוויה של ספייסX על 800 מיליארד דולר, זינוק של 100% לעומת 400 מיליארד דולר לפני כחצי שנה. המחיר למניה בעסקה עמד על 421 דולר, כפול ממחיר של 212 דולר בעסקאות קודמות. שווי זה ממקם את ספייסX מעל חברות פרטיות כמו OpenAI (שווי 500 מיליארד דולר) ובייטדאנס (שווי 200-250 מיליארד דולר), ומקרב אותה לענקיות ציבוריות כמו טסלה (שווי 1.5 טריליון דולר).
נראה שטסלה היא המודל לחיקו או הרף לפחות מבחינת השווי - אילון מאסק בעל השליטה והמנכ"ל של טסלה הוא גם המוביל של ספייסX ואנחנו כבר יודעים שהוא יודע להשביח חברות. מאסק יודע לקחת חלום ולהפוך אותו למציאות. החלומות האלו בינתיים לא בהכרח רווחיים מאוד, אבל וול סטריט מאוהבת. השווי של טסלה הוא לא קשור להיותה חברת רכבים, אלא חברת AI שעומדת בין המובילות בתחום עם תכנון להיות המובילה ברובוטקסי ורובוטים הומנואידים. השווי של ספייסX לא קשור לביצועים הנוכחיים שלה, אלא לפוטנציאל.
ספייסX יכולה להיות חברה בשווי של טסלה ואפילו יותר. העלייה בשווי ל-800 מיליון דולר נובעת מצמיחה בהכנסות, בעיקר מסטארלינק החברה הבת (הרחבה בהמשך) ומשיגורים תכופים יותר לחלל, אך העסקה גם מבטאת התקרבות להנפקה לציבור שאמורה להיות בשנה הבאה לפי שווי של 1.2-1.5 מיליארד דולר.
שווי של 1.5 מיליארד דולר, אם יהיה, משקף מכפיל של 100 על הכנסות 2025 המוערכות ב-15 מיליארד דולר, גבוה ממכפילי חברות טכנולוגיה ציבוריות כמו פלנטיר (70 על הכנסות 2026). השווי מבוסס על פוטנציאל עתידי - כמות המנויים שצפויה על פי מאסק לסטארלינק עד 2040 יכולה להגיע למאות רבות של מיליונים. ההכנסות בהתאם יעלו על 100 מיליארד דולר.
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- SpaceX מתקרבת לשווי של 800 מיליארד דולר ומאותתת על הנפקה אפשרית ב־2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סטארלינק: מעצמה גלובלית
סטארלינק, רשת האינטרנט הלווייני של ספייסX, הפכה למקור ההכנסה העיקרי, עם 8 מיליון מנויים, עלייה מ-5 מיליון בפברואר ומ-7 מיליון בספטמבר. הצפי להכנסות מסטארלינק עומד על 11.8 מיליארד דולר ב-2025, ו-15.9 מיליארד דולר ב-2026. שירות זה מהווה 70% מהכנסות ספייסX, לעומת 30% משיגורים מסחריים וממשלתיים.
