טראמפ
צילום: Pixbay

טראמפ מאיים: מכסים של 25% על רכבים, תרופות ושבבים

נשיא ארה"ב ממשיך ללחוץ על שותפות הסחר עם צעדי מיסוי נוקשים

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי בכוונתו להטיל מכסים בגובה 25% על ייבוא רכבים, תרופות ושבבים, כחלק מהמדיניות שלו לשנות את מאזן הסחר העולמי. הצעד החדש מצטרף לשורת מכסים שכבר הוטלו על יבוא מסין, קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי, והוא עשוי לגרום לטלטלה בשווקים.


טראמפ מתייחס זה שנים למה שהוא מכנה "יחס לא הוגן" של שווקים זרים כלפי היצוא האמריקאי, במיוחד בתחום הרכב. כיום, האיחוד האירופי גובה מס של 10% על יבוא רכבים אמריקאים, פי ארבעה מהמס של 2.5% שמטילה ארה"ב על רכבים מיובאים. לעומת זאת, ארה"ב כבר מטילה מכס של 25% על ייבוא טנדרים ממדינות שאינן כלולות בהסכם הסחר הצפון-אמריקאי (USMCA), מה שמעניק יתרון ליצרניות הרכב האמריקאיות. במטרה לקדם את המהלך, נציגי ממשל אמריקאים צפויים להיפגש השבוע עם נציגי האיחוד האירופי בוושינגטון, בהם מזכיר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק והיועץ הכלכלי קווין האסט. טראמפ טוען כי האיחוד האירופי כבר הביע נכונות להפחית את מכסי הרכב, אך נציגי האיחוד מכחישים זאת.


ענפי השבבים והתרופות – על הכוונת 


מלבד ענף הרכב, טראמפ מתכנן להטיל מכסים בגובה 25% גם על ייבוא תרופות ושבבים. לדבריו, המכסים עשויים אף לעלות במהלך השנה, כדי לעודד יצרנים להקים מפעלים בתוך ארה"ב במקום להסתמך על ייצור מחוץ למדינה. עם זאת, הוא לא ציין מועד ספציפי להחלת המסים החדשים. ההחלטה מגיעה לאחר שהנשיא כבר הטיל מכס של 10% על כל היבוא מסין, בנוסף למס הקיים, בעקבות טענותיו כי בייג'ינג אינה עושה מספיק למניעת הברחות פנטניל לארה"ב. בנוסף, הוא הכריז על מכסים של 25% על פלדה ואלומיניום מיובאים, ביטל פטורים שהוענקו למדינות כמו קנדה ומקסיקו, והורה לצוות הכלכלי שלו לפתח מנגנון "מכסים הדדיים" מול כל מדינה בהתאם למכס שהיא גובה על מוצרים אמריקאיים.


מכסים של 25% על ייבוא רכבים עלולים לשנות את כללי המשחק עבור תעשיית הרכב העולמית, שכבר מתמודדת עם חוסר ודאות כלכלי. צעדים דומים נשקלו כבר ב-2018 וב-2019, כאשר משרד המסחר האמריקאי בדק האם יבוא רכבים פוגע בבסיס התעשייתי של המדינה. אז, טראמפ איים בהטלת מכסים דומים, אך נמנע מלממש את האיום. ייתכן שכעת הממשל יחזור אל ממצאי החקירה ההיא, או יעדכן אותם כדי לקדם את המכסים החדשים. מדיניות הסחר של טראמפ כבר השפיעה על חברות רבות, ואם אכן יממש את הצעדים שהוא מאיים עליהם, הדבר עשוי להוביל לתגובות נגד מצד מדינות הסחר הגדולות של ארה"ב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ואיפה ישראל עם 83% מס רכב (ל"ת)
    אנונימי 19/02/2025 21:01
    הגב לתגובה זו
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.