טראמפ
צילום: Pixbay

טראמפ מאיים: מכסים של 25% על רכבים, תרופות ושבבים

נשיא ארה"ב ממשיך ללחוץ על שותפות הסחר עם צעדי מיסוי נוקשים

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי בכוונתו להטיל מכסים בגובה 25% על ייבוא רכבים, תרופות ושבבים, כחלק מהמדיניות שלו לשנות את מאזן הסחר העולמי. הצעד החדש מצטרף לשורת מכסים שכבר הוטלו על יבוא מסין, קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי, והוא עשוי לגרום לטלטלה בשווקים.


טראמפ מתייחס זה שנים למה שהוא מכנה "יחס לא הוגן" של שווקים זרים כלפי היצוא האמריקאי, במיוחד בתחום הרכב. כיום, האיחוד האירופי גובה מס של 10% על יבוא רכבים אמריקאים, פי ארבעה מהמס של 2.5% שמטילה ארה"ב על רכבים מיובאים. לעומת זאת, ארה"ב כבר מטילה מכס של 25% על ייבוא טנדרים ממדינות שאינן כלולות בהסכם הסחר הצפון-אמריקאי (USMCA), מה שמעניק יתרון ליצרניות הרכב האמריקאיות. במטרה לקדם את המהלך, נציגי ממשל אמריקאים צפויים להיפגש השבוע עם נציגי האיחוד האירופי בוושינגטון, בהם מזכיר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק והיועץ הכלכלי קווין האסט. טראמפ טוען כי האיחוד האירופי כבר הביע נכונות להפחית את מכסי הרכב, אך נציגי האיחוד מכחישים זאת.


ענפי השבבים והתרופות – על הכוונת 


מלבד ענף הרכב, טראמפ מתכנן להטיל מכסים בגובה 25% גם על ייבוא תרופות ושבבים. לדבריו, המכסים עשויים אף לעלות במהלך השנה, כדי לעודד יצרנים להקים מפעלים בתוך ארה"ב במקום להסתמך על ייצור מחוץ למדינה. עם זאת, הוא לא ציין מועד ספציפי להחלת המסים החדשים. ההחלטה מגיעה לאחר שהנשיא כבר הטיל מכס של 10% על כל היבוא מסין, בנוסף למס הקיים, בעקבות טענותיו כי בייג'ינג אינה עושה מספיק למניעת הברחות פנטניל לארה"ב. בנוסף, הוא הכריז על מכסים של 25% על פלדה ואלומיניום מיובאים, ביטל פטורים שהוענקו למדינות כמו קנדה ומקסיקו, והורה לצוות הכלכלי שלו לפתח מנגנון "מכסים הדדיים" מול כל מדינה בהתאם למכס שהיא גובה על מוצרים אמריקאיים.


מכסים של 25% על ייבוא רכבים עלולים לשנות את כללי המשחק עבור תעשיית הרכב העולמית, שכבר מתמודדת עם חוסר ודאות כלכלי. צעדים דומים נשקלו כבר ב-2018 וב-2019, כאשר משרד המסחר האמריקאי בדק האם יבוא רכבים פוגע בבסיס התעשייתי של המדינה. אז, טראמפ איים בהטלת מכסים דומים, אך נמנע מלממש את האיום. ייתכן שכעת הממשל יחזור אל ממצאי החקירה ההיא, או יעדכן אותם כדי לקדם את המכסים החדשים. מדיניות הסחר של טראמפ כבר השפיעה על חברות רבות, ואם אכן יממש את הצעדים שהוא מאיים עליהם, הדבר עשוי להוביל לתגובות נגד מצד מדינות הסחר הגדולות של ארה"ב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ואיפה ישראל עם 83% מס רכב (ל"ת)
    אנונימי 19/02/2025 21:01
    הגב לתגובה זו
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

הפד הבנק המרכזי של ארהב
צילום: טוויטר

הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא

בעוד וול סטריט מתכוננת לעוד הורדה בריבית הפד כבר השבוע, מנהלי אג"ח בוושינגטון מזהירים שהמועמד המוביל של טראמפ, קווין האסט, עלול לדחוף למסלול הפחתות חד ומהיר יותר למרות שהאינפלציה עדיין מעל היעד



ליאור דנקנר |

השבוע הפדרל ריזרב מתכנס לעוד החלטת ריבית, כשהשוק מתמחר כמעט בוודאות הפחתה נוספת של 0.25%. החוזים העתידיים על הריבית משקפים הסתברות גבוהה מאוד לעוד צעד כזה, אחרי קיץ שבו נרשמה חולשה בשוק העבודה האמריקאי. במקביל, לא כל חברי הוועדה שותפים לקו הזה, וחלקם מזהירים שהאינפלציה עדיין לא חזרה בצורה ברורה ליעד 2%.

הסגירה של הממשל באוקטובר ובנובמבר הקשתה על איסוף נתוני מאקרו עדכניים והשאירה את חברי הפד עם פחות מידע מהרגיל. למרות זאת, הצהרות של בכירים שנחשבים קרובים לקו של ג'רום פאוול אותתו שהפחתה בטווח הקרוב עדיין על השולחן, והחזירו את השוק לתרחיש של עוד הורדה כבר השבוע.

אבל בזמן שהכותרות מתמקדות בהודעה הקרובה ובהצהרה של פאוול, חלק הולך וגדל מהשיח בשוק האג"ח כבר מסתכל על הצעד הבא - מי ינהל את המדיניות המוניטרית אחרי שפאוול יסיים את הכהונה במאי הקרוב, ומה זה יעשה למסלול הריבית בשנתיים הקרובות.


מה צפוי אחרי פאוול: האסט עולה לפני השטח

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע שיכריז בתחילת השנה על המועמד שלו ליו"ר הפד הבא. לפי דיווחים, קווין האסט (Kevin Hassett), לשעבר יו"ר מועצת היועצים הכלכליים בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ, נחשב כיום למועמד מוביל.

האסט מזוהה היטב עם הקו הכלכלי של טראמפ. הוא תמך במדיניות המכסים ובקריאות לריבית נמוכה יותר, וממשיך לשמש כיועץ בכיר עם משרד באגף המערבי של הבית הלבן. עבור חלק מהשחקנים בשוק החוב, זו אינדיקציה ליו"ר פד שעשוי לתת משקל גדול יותר לצמיחה, לשוקי ההון ולסדר היום של הבית הלבן, ופחות לקו זהיר של שמירה על אינפלציה קרובה ליעד.