טראמפ מאיים: מכסים של 25% על רכבים, תרופות ושבבים
נשיא ארה"ב ממשיך ללחוץ על שותפות הסחר עם צעדי מיסוי נוקשים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי בכוונתו להטיל מכסים בגובה 25% על ייבוא רכבים, תרופות ושבבים, כחלק מהמדיניות שלו לשנות את מאזן הסחר העולמי. הצעד החדש מצטרף לשורת מכסים שכבר הוטלו על יבוא מסין, קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי, והוא עשוי לגרום לטלטלה בשווקים.
טראמפ מתייחס זה שנים למה שהוא מכנה "יחס לא הוגן" של שווקים זרים כלפי היצוא האמריקאי, במיוחד בתחום הרכב. כיום, האיחוד האירופי גובה מס של 10% על יבוא רכבים אמריקאים, פי ארבעה מהמס של 2.5% שמטילה ארה"ב על רכבים מיובאים. לעומת זאת, ארה"ב
כבר מטילה מכס של 25% על ייבוא טנדרים ממדינות שאינן כלולות בהסכם הסחר הצפון-אמריקאי (USMCA), מה שמעניק יתרון ליצרניות הרכב האמריקאיות. במטרה לקדם את המהלך, נציגי ממשל אמריקאים צפויים להיפגש השבוע עם נציגי האיחוד האירופי בוושינגטון, בהם מזכיר המסחר האמריקאי
הווארד לוטניק והיועץ הכלכלי קווין האסט. טראמפ טוען כי האיחוד האירופי כבר הביע נכונות להפחית את מכסי הרכב, אך נציגי האיחוד מכחישים זאת.
ענפי השבבים והתרופות – על הכוונת
מלבד ענף הרכב, טראמפ מתכנן להטיל מכסים
בגובה 25% גם על ייבוא תרופות ושבבים. לדבריו, המכסים עשויים אף לעלות במהלך השנה, כדי לעודד יצרנים להקים מפעלים בתוך ארה"ב במקום להסתמך על ייצור מחוץ למדינה. עם זאת, הוא לא ציין מועד ספציפי להחלת המסים החדשים. ההחלטה מגיעה לאחר שהנשיא כבר הטיל מכס של 10% על
כל היבוא מסין, בנוסף למס הקיים, בעקבות טענותיו כי בייג'ינג אינה עושה מספיק למניעת הברחות פנטניל לארה"ב. בנוסף, הוא הכריז על מכסים של 25% על פלדה ואלומיניום מיובאים, ביטל פטורים שהוענקו למדינות כמו קנדה ומקסיקו, והורה לצוות הכלכלי שלו לפתח מנגנון "מכסים הדדיים"
מול כל מדינה בהתאם למכס שהיא גובה על מוצרים אמריקאיים.
מכסים של 25% על ייבוא רכבים עלולים לשנות את כללי המשחק עבור תעשיית הרכב העולמית, שכבר מתמודדת עם חוסר ודאות כלכלי. צעדים דומים נשקלו כבר ב-2018 וב-2019, כאשר משרד המסחר האמריקאי
בדק האם יבוא רכבים פוגע בבסיס התעשייתי של המדינה. אז, טראמפ איים בהטלת מכסים דומים, אך נמנע מלממש את האיום. ייתכן שכעת הממשל יחזור אל ממצאי החקירה ההיא, או יעדכן אותם כדי לקדם את המכסים החדשים. מדיניות הסחר של טראמפ כבר השפיעה על חברות רבות, ואם אכן יממש את
הצעדים שהוא מאיים עליהם, הדבר עשוי להוביל לתגובות נגד מצד מדינות הסחר הגדולות של ארה"ב.
- 1.ואיפה ישראל עם 83% מס רכב (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 21:01הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?
הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?
המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה
השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.
המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר
מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.
החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.
- זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.
.jpg)