טראמפ מאיים: מכסים של 25% על רכבים, תרופות ושבבים
נשיא ארה"ב ממשיך ללחוץ על שותפות הסחר עם צעדי מיסוי נוקשים
דונלד טראמפ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי בכוונתו להטיל מכסים בגובה 25% על ייבוא רכבים, תרופות ושבבים, כחלק מהמדיניות שלו לשנות את מאזן הסחר העולמי. הצעד החדש מצטרף לשורת מכסים שכבר הוטלו על יבוא מסין, קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי, והוא עשוי לגרום לטלטלה בשווקים.
טראמפ מתייחס זה שנים למה שהוא מכנה "יחס לא הוגן" של שווקים זרים כלפי היצוא האמריקאי, במיוחד בתחום הרכב. כיום, האיחוד האירופי גובה מס של 10% על יבוא רכבים אמריקאים, פי ארבעה מהמס של 2.5% שמטילה ארה"ב על רכבים מיובאים. לעומת זאת, ארה"ב
כבר מטילה מכס של 25% על ייבוא טנדרים ממדינות שאינן כלולות בהסכם הסחר הצפון-אמריקאי (USMCA), מה שמעניק יתרון ליצרניות הרכב האמריקאיות. במטרה לקדם את המהלך, נציגי ממשל אמריקאים צפויים להיפגש השבוע עם נציגי האיחוד האירופי בוושינגטון, בהם מזכיר המסחר האמריקאי
הווארד לוטניק והיועץ הכלכלי קווין האסט. טראמפ טוען כי האיחוד האירופי כבר הביע נכונות להפחית את מכסי הרכב, אך נציגי האיחוד מכחישים זאת.
ענפי השבבים והתרופות – על הכוונת
מלבד ענף הרכב, טראמפ מתכנן להטיל מכסים
בגובה 25% גם על ייבוא תרופות ושבבים. לדבריו, המכסים עשויים אף לעלות במהלך השנה, כדי לעודד יצרנים להקים מפעלים בתוך ארה"ב במקום להסתמך על ייצור מחוץ למדינה. עם זאת, הוא לא ציין מועד ספציפי להחלת המסים החדשים. ההחלטה מגיעה לאחר שהנשיא כבר הטיל מכס של 10% על
כל היבוא מסין, בנוסף למס הקיים, בעקבות טענותיו כי בייג'ינג אינה עושה מספיק למניעת הברחות פנטניל לארה"ב. בנוסף, הוא הכריז על מכסים של 25% על פלדה ואלומיניום מיובאים, ביטל פטורים שהוענקו למדינות כמו קנדה ומקסיקו, והורה לצוות הכלכלי שלו לפתח מנגנון "מכסים הדדיים"
מול כל מדינה בהתאם למכס שהיא גובה על מוצרים אמריקאיים.
מכסים של 25% על ייבוא רכבים עלולים לשנות את כללי המשחק עבור תעשיית הרכב העולמית, שכבר מתמודדת עם חוסר ודאות כלכלי. צעדים דומים נשקלו כבר ב-2018 וב-2019, כאשר משרד המסחר האמריקאי
בדק האם יבוא רכבים פוגע בבסיס התעשייתי של המדינה. אז, טראמפ איים בהטלת מכסים דומים, אך נמנע מלממש את האיום. ייתכן שכעת הממשל יחזור אל ממצאי החקירה ההיא, או יעדכן אותם כדי לקדם את המכסים החדשים. מדיניות הסחר של טראמפ כבר השפיעה על חברות רבות, ואם אכן יממש את
הצעדים שהוא מאיים עליהם, הדבר עשוי להוביל לתגובות נגד מצד מדינות הסחר הגדולות של ארה"ב.
- 1.ואיפה ישראל עם 83% מס רכב (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 21:01הגב לתגובה זו
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
וול סטריט שור (גרוק)מובילאיי נופלת ב-4%, טבע עולה ב-2%; הנאסד״ק יורד ב-0.5%
מנכ"ל פאלו אלטוPalo Alto Networks -2.07% : "ריכוז הטאלנט הגדול בעולם
בסייבר נמצא בישראל" - ניקש ארורה הביא את פאלו אלטו מ-18 מיליארד דולר ל-130 מיליארד דולר ומפרגן לניר צוק - “אי אפשר לדבר על פאלו אלטו בלי ניר צוק, בדיוק כמו שאי אפשר לדבר על אפל בלי סטיב ג’ובס. המורשת שלו
חיה בחברה עד היום”.
שבוע המסחר המלא האחרון של 2025 נפתח באווירה מהוססת בשוקי המניות, לצד עליות בשוק האג"ח, כאשר המשקיעים ממתינים לנתוני מאקרו מרכזיים שצפויים להשפיע על תחזית הריבית של הפדרל ריזרב. מדד S&P 500 יורד ב-0.1%, הדאו עם 0.2% והנאסד״ק מאבד 0.5% על רקע ירידות במניות טכנולוגיה בולטות, בהן ברודקום ואורקל, והמשך חולשה בשוק הקריפטו, שהכבידה על נכסים עתירי סיכון.
במקביל, שוק האג"ח האמריקאי רשם התחזקות, כאשר תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו על רקע הערכות שהפד יבצע שתי הורדות ריבית במהלך 2026, במטרה לתמוך בשוק העבודה. תשואת האג"ח ל־10 שנים ירדה ל־4.17%, והדולר נחלש לרמות הנמוכות מאז תחילת אוקטובר. המשקיעים מתמחרים מדיניות מוניטרית מקלה יותר, גם לנוכח אינפלציה שממשיכה לגלות עמידות מסוימת.
המוקד המרכזי של השבוע הוא דוח התעסוקה לחודש נובמבר, שיפורסם ביום שלישי, וצפוי להצביע על האטה בשוק העבודה. הדוח יכלול גם נתוני תעסוקה מאוקטובר, שהתעכבו בשל השבתת הממשל הפדרלי. בהמשך השבוע צפוי להתפרסם גם מדד המחירים לצרכן, שנפגע אף הוא מהשיבושים שנגרמו מהשבתת הממשלה הארוכה בתולדות ארה"ב.
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- מניית אנבידיה יורדת בעקבות דוחות אורקל ומה זה "נייטרליות השבבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפד ממשיכים לשדר מסרים מרוככים יחסית. בכירים בבנק המרכזי הדגישו כי הסיכון להיחלשות בשוק העבודה גובר, בעוד הלחצים האינפלציוניים מתמתנים. בשווקים מתגבשת תפיסה שלפיה נתונים כלכליים חלשים במידה מתונה עשויים דווקא לתמוך במניות, אם יגבילו את הפד לנקוט קו יוני יותר. על רקע זה, חלק מהאסטרטגים בוול סטריט ממשיכים להציג תחזיות חיוביות לשוק המניות בטווח הבינוני, בהנחה שמדיניות מוניטרית תומכת תישאר גורם מרכזי ב־2026.
