טראמפ
צילום: Pixbay

טראמפ מאיים: מכסים של 25% על רכבים, תרופות ושבבים

נשיא ארה"ב ממשיך ללחוץ על שותפות הסחר עם צעדי מיסוי נוקשים

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי בכוונתו להטיל מכסים בגובה 25% על ייבוא רכבים, תרופות ושבבים, כחלק מהמדיניות שלו לשנות את מאזן הסחר העולמי. הצעד החדש מצטרף לשורת מכסים שכבר הוטלו על יבוא מסין, קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי, והוא עשוי לגרום לטלטלה בשווקים.


טראמפ מתייחס זה שנים למה שהוא מכנה "יחס לא הוגן" של שווקים זרים כלפי היצוא האמריקאי, במיוחד בתחום הרכב. כיום, האיחוד האירופי גובה מס של 10% על יבוא רכבים אמריקאים, פי ארבעה מהמס של 2.5% שמטילה ארה"ב על רכבים מיובאים. לעומת זאת, ארה"ב כבר מטילה מכס של 25% על ייבוא טנדרים ממדינות שאינן כלולות בהסכם הסחר הצפון-אמריקאי (USMCA), מה שמעניק יתרון ליצרניות הרכב האמריקאיות. במטרה לקדם את המהלך, נציגי ממשל אמריקאים צפויים להיפגש השבוע עם נציגי האיחוד האירופי בוושינגטון, בהם מזכיר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק והיועץ הכלכלי קווין האסט. טראמפ טוען כי האיחוד האירופי כבר הביע נכונות להפחית את מכסי הרכב, אך נציגי האיחוד מכחישים זאת.


ענפי השבבים והתרופות – על הכוונת 


מלבד ענף הרכב, טראמפ מתכנן להטיל מכסים בגובה 25% גם על ייבוא תרופות ושבבים. לדבריו, המכסים עשויים אף לעלות במהלך השנה, כדי לעודד יצרנים להקים מפעלים בתוך ארה"ב במקום להסתמך על ייצור מחוץ למדינה. עם זאת, הוא לא ציין מועד ספציפי להחלת המסים החדשים. ההחלטה מגיעה לאחר שהנשיא כבר הטיל מכס של 10% על כל היבוא מסין, בנוסף למס הקיים, בעקבות טענותיו כי בייג'ינג אינה עושה מספיק למניעת הברחות פנטניל לארה"ב. בנוסף, הוא הכריז על מכסים של 25% על פלדה ואלומיניום מיובאים, ביטל פטורים שהוענקו למדינות כמו קנדה ומקסיקו, והורה לצוות הכלכלי שלו לפתח מנגנון "מכסים הדדיים" מול כל מדינה בהתאם למכס שהיא גובה על מוצרים אמריקאיים.


מכסים של 25% על ייבוא רכבים עלולים לשנות את כללי המשחק עבור תעשיית הרכב העולמית, שכבר מתמודדת עם חוסר ודאות כלכלי. צעדים דומים נשקלו כבר ב-2018 וב-2019, כאשר משרד המסחר האמריקאי בדק האם יבוא רכבים פוגע בבסיס התעשייתי של המדינה. אז, טראמפ איים בהטלת מכסים דומים, אך נמנע מלממש את האיום. ייתכן שכעת הממשל יחזור אל ממצאי החקירה ההיא, או יעדכן אותם כדי לקדם את המכסים החדשים. מדיניות הסחר של טראמפ כבר השפיעה על חברות רבות, ואם אכן יממש את הצעדים שהוא מאיים עליהם, הדבר עשוי להוביל לתגובות נגד מצד מדינות הסחר הגדולות של ארה"ב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ואיפה ישראל עם 83% מס רכב (ל"ת)
    אנונימי 19/02/2025 21:01
    הגב לתגובה זו
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.