ירידות בורסה
צילום: דאלי אי

מדד קייס שילר מצביע על סכנה – עד כמה משבר פיננסי דמוי 2008 בדרך?

מאז 2012 מדד מחירי הדירות שובר כל פעם שיאים חדשים ובעת האחרונה מצביע על אזור סכנה משמעותי; האם העולם בדרך למשבר בנוסח הסאב-פריים?
ד"ר אדם רויטר | (13)

מאז 2012 מדד קייס שילר שובר כל פעם שיאים חדשים. כעת הוא מצביע על אזור סכנה משמעותי: מחירי הבתים בארה"ב גבוהים ממחירי השיא של טרום משבר 2008 ב-77%! עם זאת יש לזכור שאלו ממחירים נומינליים ומכיוון שהייתה אינפלציה של כ-48% בתקופה, העלייה הריאלית היא כ-20% (לפי נוסחת פישר).




 ועדיין 20% מעל השיא הריאלי הקודם של טרום 2008 זהו נתון מטריד כי כולם זוכרים איך זה נגמר בפעם הקודמת...


 עם זאת, בניגוד ל-2008 בו כולם חיו בלה-לה-לנד, האתר הכלכלי האמריקני ביזנס אינסיידר שראיין מומחים בתחום, ציין שרובם המוחלט חושב ששוק הדיור לא הולך לקרוס בקרוב. עצם השאלה היא חשובה, היא מראה על מודעות. זו לא שאלה שנשאלה ב-2007.


הסיבות לדעת אותם מומחים ששוק הדיור נותר יציב יחסית הן שלעומת טרום 2008, עת השוק הוצף בנדל"ן חדש, כיום מדובר בהיצע מדוד, כי הקבלנים נכוו ונצרבו ומאז הם זהירים הרבה יותר. מצד הביקוש היו ציפיות שהריביות תרדנה והן מעט דעכו, אך כעת באה הכרזתו של טראמפ בנאום בפני פורום דאבוס שהוא רוצה לראות ריביות נמוכות יותר בארה"ב והציפיות חזרו ללבלב, כמו גם התקוות שרגולציות חדשות שמציע טראמפ שמטרתן לעודד את הבנקים לתת יותר אשראי תטבנה גם עם שוק המשכנתאות.


מצד שני, האמריקנים עצמם נראה שמבינים את המצב הנוכחי. בסקר הדיור הלאומי האחרון של פאני מיי, רק 23% מהצרכנים אמרו שהם חושבים שזה זמן טוב לקנות בית. לא פלא אם כן שקיימת סטגנציה במכירות בתים בארה"ב – ירידה של 0.1% ב-2024 לעומת 2023.


 בנוסף, קיים נתון חשוב ביותר שרבים מתעלמים ממנו ומסכן את שוק הנדל"ן. לאמריקני הממוצע אין כסף - שיעור החיסכון נטו של הציבור האמריקני כמעט והתאפס שוב. לרבים אין את ההון המספק כדי לקבל משכנתא:




קיראו עוד ב"גלובל"

 2008 מול 2025


המשבר הפיננסי הגדול של 2008, הידוע בשם משבר הסאב-פריים, נחשב ובצדק לאחד המשברים הגדולים בעידן המודרני. תמריצים בלתי סבירים בעליל למתווכים הפיננסיים הביאו למתן משכנתאות לכל דכפין. חלק ממשכנתאות אלו היו על גבול ההונאה אם לא מעבר לכך - למתווכים כבר לא היה אכפת מה דירוג האשראי של החותמים, הם החתימו כמעט כל אחד שרצה בית, יהא מצבו הפיננסי אשר יהא. משכנתאות אלה נארזו במכשירים פיננסיים מורכבים באדיבות בנקי ההשקעות הגדולים, בעלי תאוות הבצע שלעולם אינה יודעת שובעה ובגיבוי חברות הדירוג (בראשן מודיס'...). מכשירים פיננסיים אלו מצאו עצמם בסופו של יום במאזני מוסדות פיננסיים בכל רחבי העולם (בשוק המקומי, בנק ישראל עצר את התופעה יחסית באיבה והציל את המערכת). פריסה זו של בשר הפיגולים הפיננסי תוך מינופו והתעלמות משרדי הרואי-חשבון הגדולים מריחו המבאיש הביאה בסופו של יום להיותו של המשבר גלובלי באופיו.


עליית הריבית מרמה של 1% באמצע 2004 לרמה של 5.25% בספטמבר 2006 היא זו שהובילה בסופו של יום להתפוצצות בועת הנדל"ן, שבתורה הובילה לאובדן נזילות במכשירי החוב הארוזים היטב במאזני המוסדות הפיננסיים. הבנקים המרכזיים הגדולים ובראשם הפד ניסו להשתלט על הבערה באמצעות הזרמת נזילות לשווקים, אך כוחם תש במהלך 2008, עד שהרימו ידיים בספטמבר אותה שנה, כשאפשרו לבנק ההשקעות להמן-ברדרס לקרוס, והביאו בכך לאחד המשברים הפיננסיים הגדולים במאה השנים האחרונות.


עם העלייה בריבית המשכנתאות בשנים האחרונות, על רקע הריסון המוניטרי בו נקט הפד בניסיון להילחם בהתפרצות האינפלציונית, ניתן היה לצפות לבלימה בעליית המחירים, אך לאחר גיהוק קטן ב-2022, המחירים שבו לעלות ביתר שאת.



יש לומר שהבנקים בארה"ב ערניים הפעם ודואגים ברובם להפריש בכל רבעון נתח מסוים חובות אבודים. כנראה שהם יודעים יותר טוב מכולם שיש בעיה.


מספר שאלות עולות על רקע תמונת מצב זו: לאור מחירי הנדל"ן ששברו שיאים והתאפסות החיסכון נטו של האמריקנים, האם אנו בסוג של שידור חוזר, אם כי שונה באופיו של משבר הסאב-פריים? במידה והפד יתעלם מטראמפ, האם הריבית שתיוותר גבוהה תעשה את שלה ותוביל בסופו של דבר לירידות מחירים, על אף שעד כה זה טרם קרה? האם מצד שני ההקלות הרגולטוריות הצפויות עבור מערכת הבנקאות, לאור מדיניותו של טראמפ, תספקנה חומר בעירה נוסף שילבה עוד את עליות מחירי הנדל"ן ותגדלנה את הסיכון למפולת בהמשך?


ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"



תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בן 30/01/2025 15:17
    הגב לתגובה זו
    תכלס חביבי. מה תכלס
  • 9.
    הזקן 30/01/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    כל זב חוטם מוסיף ai גם כשאין לזה שום קשר.בדיוק כנו שאז כל החברות שקמו הוסיפו .com.דבר נוסף שמזכיר לי זו שפתאום שואלים אותי בפיצוציה על השקעות. ובכל זאת אי אפשר לדעת מתי תבוא הסיכה שתפוצץ את הבלון. או מחר או בעוד שנים.
  • 8.
    לרון 29/01/2025 21:16
    הגב לתגובה זו
    מפולות לא באות עפי הזמנהבישראל יש בועת נדלן כבר 10 שנים ויותרובכן מה הזמנתם חשבתם תיכננתם ולא כלום! אז למה להטריח עצמך בכתבות ארוכות אה לה רוברט קיוסקי
  • 7.
    מענין. תודה (ל"ת)
    הקורא 29/01/2025 01:33
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מומחים אופטימים 28/01/2025 16:19
    הגב לתגובה זו
    כולם מרויחים מבועות היחידים שמפסידים זה הציבור שקונה יקר.
  • 5.
    פאניקה פאניקה פאניקה בלי טעם (ל"ת)
    פול 28/01/2025 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    א 28/01/2025 14:41
    הגב לתגובה זו
    למה כתבה כזו לא הופיעה לפני הירידות אתמולאיך זה שכל פעם שיש מימוש או תיקון בשוק מיד צצות כל מיני כתבות מסוג זהמחר מחרתיים השוק יעלה ונקבל הסברים למה אין סכנה לשווקים
  • זה לא קשור לבורסות המניות אלא לשוק הנדלן. שני תחומים שונים אם כי מושפעים הדדית (ל"ת)
    סתם אחד 28/01/2025 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אין סיכונים בארץ הקודש 28/01/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
    כנראה שהבנקים בטוחים שיראו את הכסף בכל תרחיש אפשרי. עד כדי שגובים מאנשים פרטיים ריבית זהה למה שמדינת ישראל עצמה משלמת
  • 2.
    דר דום 28/01/2025 13:54
    הגב לתגובה זו
    כמו במשחק המונופול אם תכפילו את את כמות הכסף במשחק כל הנכסים יכפילו את שווים מהר מאוד. העלאת הריבית לא תעצור את האינפלציה ועליית ערך הנכסים שהיתה מאז הקורונה. רק שריפה של הכסף שהודפס. נקודה
  • 1.
    תרשמו בקרוב רשת הגנה ממשלתית לחרדים סוחרי הדירות (ל"ת)
    LY 28/01/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
  • שלמה 28/01/2025 23:34
    הגב לתגובה זו
    הינו הכרחי
  • יואכים 28/01/2025 16:39
    הגב לתגובה זו
    עם סגנון כזה אין להתפלא למה אתם נכשלים בקלפי.
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

איירובוט מזנקת ב-38%, גיימסטופ נופלת ב-6%; המדדים במגמה מעורבת

המדדים נסחרים במגמה מעורבת לקראת החלטת הריבית; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקו בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.