ירידות בורסה
צילום: דאלי אי

מדד קייס שילר מצביע על סכנה – עד כמה משבר פיננסי דמוי 2008 בדרך?

מאז 2012 מדד מחירי הדירות שובר כל פעם שיאים חדשים ובעת האחרונה מצביע על אזור סכנה משמעותי; האם העולם בדרך למשבר בנוסח הסאב-פריים?
ד"ר אדם רויטר | (13)

מאז 2012 מדד קייס שילר שובר כל פעם שיאים חדשים. כעת הוא מצביע על אזור סכנה משמעותי: מחירי הבתים בארה"ב גבוהים ממחירי השיא של טרום משבר 2008 ב-77%! עם זאת יש לזכור שאלו ממחירים נומינליים ומכיוון שהייתה אינפלציה של כ-48% בתקופה, העלייה הריאלית היא כ-20% (לפי נוסחת פישר).




 ועדיין 20% מעל השיא הריאלי הקודם של טרום 2008 זהו נתון מטריד כי כולם זוכרים איך זה נגמר בפעם הקודמת...


 עם זאת, בניגוד ל-2008 בו כולם חיו בלה-לה-לנד, האתר הכלכלי האמריקני ביזנס אינסיידר שראיין מומחים בתחום, ציין שרובם המוחלט חושב ששוק הדיור לא הולך לקרוס בקרוב. עצם השאלה היא חשובה, היא מראה על מודעות. זו לא שאלה שנשאלה ב-2007.


הסיבות לדעת אותם מומחים ששוק הדיור נותר יציב יחסית הן שלעומת טרום 2008, עת השוק הוצף בנדל"ן חדש, כיום מדובר בהיצע מדוד, כי הקבלנים נכוו ונצרבו ומאז הם זהירים הרבה יותר. מצד הביקוש היו ציפיות שהריביות תרדנה והן מעט דעכו, אך כעת באה הכרזתו של טראמפ בנאום בפני פורום דאבוס שהוא רוצה לראות ריביות נמוכות יותר בארה"ב והציפיות חזרו ללבלב, כמו גם התקוות שרגולציות חדשות שמציע טראמפ שמטרתן לעודד את הבנקים לתת יותר אשראי תטבנה גם עם שוק המשכנתאות.


מצד שני, האמריקנים עצמם נראה שמבינים את המצב הנוכחי. בסקר הדיור הלאומי האחרון של פאני מיי, רק 23% מהצרכנים אמרו שהם חושבים שזה זמן טוב לקנות בית. לא פלא אם כן שקיימת סטגנציה במכירות בתים בארה"ב – ירידה של 0.1% ב-2024 לעומת 2023.


 בנוסף, קיים נתון חשוב ביותר שרבים מתעלמים ממנו ומסכן את שוק הנדל"ן. לאמריקני הממוצע אין כסף - שיעור החיסכון נטו של הציבור האמריקני כמעט והתאפס שוב. לרבים אין את ההון המספק כדי לקבל משכנתא:




קיראו עוד ב"גלובל"

 2008 מול 2025


המשבר הפיננסי הגדול של 2008, הידוע בשם משבר הסאב-פריים, נחשב ובצדק לאחד המשברים הגדולים בעידן המודרני. תמריצים בלתי סבירים בעליל למתווכים הפיננסיים הביאו למתן משכנתאות לכל דכפין. חלק ממשכנתאות אלו היו על גבול ההונאה אם לא מעבר לכך - למתווכים כבר לא היה אכפת מה דירוג האשראי של החותמים, הם החתימו כמעט כל אחד שרצה בית, יהא מצבו הפיננסי אשר יהא. משכנתאות אלה נארזו במכשירים פיננסיים מורכבים באדיבות בנקי ההשקעות הגדולים, בעלי תאוות הבצע שלעולם אינה יודעת שובעה ובגיבוי חברות הדירוג (בראשן מודיס'...). מכשירים פיננסיים אלו מצאו עצמם בסופו של יום במאזני מוסדות פיננסיים בכל רחבי העולם (בשוק המקומי, בנק ישראל עצר את התופעה יחסית באיבה והציל את המערכת). פריסה זו של בשר הפיגולים הפיננסי תוך מינופו והתעלמות משרדי הרואי-חשבון הגדולים מריחו המבאיש הביאה בסופו של יום להיותו של המשבר גלובלי באופיו.


עליית הריבית מרמה של 1% באמצע 2004 לרמה של 5.25% בספטמבר 2006 היא זו שהובילה בסופו של יום להתפוצצות בועת הנדל"ן, שבתורה הובילה לאובדן נזילות במכשירי החוב הארוזים היטב במאזני המוסדות הפיננסיים. הבנקים המרכזיים הגדולים ובראשם הפד ניסו להשתלט על הבערה באמצעות הזרמת נזילות לשווקים, אך כוחם תש במהלך 2008, עד שהרימו ידיים בספטמבר אותה שנה, כשאפשרו לבנק ההשקעות להמן-ברדרס לקרוס, והביאו בכך לאחד המשברים הפיננסיים הגדולים במאה השנים האחרונות.


עם העלייה בריבית המשכנתאות בשנים האחרונות, על רקע הריסון המוניטרי בו נקט הפד בניסיון להילחם בהתפרצות האינפלציונית, ניתן היה לצפות לבלימה בעליית המחירים, אך לאחר גיהוק קטן ב-2022, המחירים שבו לעלות ביתר שאת.



יש לומר שהבנקים בארה"ב ערניים הפעם ודואגים ברובם להפריש בכל רבעון נתח מסוים חובות אבודים. כנראה שהם יודעים יותר טוב מכולם שיש בעיה.


מספר שאלות עולות על רקע תמונת מצב זו: לאור מחירי הנדל"ן ששברו שיאים והתאפסות החיסכון נטו של האמריקנים, האם אנו בסוג של שידור חוזר, אם כי שונה באופיו של משבר הסאב-פריים? במידה והפד יתעלם מטראמפ, האם הריבית שתיוותר גבוהה תעשה את שלה ותוביל בסופו של דבר לירידות מחירים, על אף שעד כה זה טרם קרה? האם מצד שני ההקלות הרגולטוריות הצפויות עבור מערכת הבנקאות, לאור מדיניותו של טראמפ, תספקנה חומר בעירה נוסף שילבה עוד את עליות מחירי הנדל"ן ותגדלנה את הסיכון למפולת בהמשך?


ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"



תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בן 30/01/2025 15:17
    הגב לתגובה זו
    תכלס חביבי. מה תכלס
  • 9.
    הזקן 30/01/2025 09:02
    הגב לתגובה זו
    כל זב חוטם מוסיף ai גם כשאין לזה שום קשר.בדיוק כנו שאז כל החברות שקמו הוסיפו .com.דבר נוסף שמזכיר לי זו שפתאום שואלים אותי בפיצוציה על השקעות. ובכל זאת אי אפשר לדעת מתי תבוא הסיכה שתפוצץ את הבלון. או מחר או בעוד שנים.
  • 8.
    לרון 29/01/2025 21:16
    הגב לתגובה זו
    מפולות לא באות עפי הזמנהבישראל יש בועת נדלן כבר 10 שנים ויותרובכן מה הזמנתם חשבתם תיכננתם ולא כלום! אז למה להטריח עצמך בכתבות ארוכות אה לה רוברט קיוסקי
  • 7.
    מענין. תודה (ל"ת)
    הקורא 29/01/2025 01:33
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מומחים אופטימים 28/01/2025 16:19
    הגב לתגובה זו
    כולם מרויחים מבועות היחידים שמפסידים זה הציבור שקונה יקר.
  • 5.
    פאניקה פאניקה פאניקה בלי טעם (ל"ת)
    פול 28/01/2025 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    א 28/01/2025 14:41
    הגב לתגובה זו
    למה כתבה כזו לא הופיעה לפני הירידות אתמולאיך זה שכל פעם שיש מימוש או תיקון בשוק מיד צצות כל מיני כתבות מסוג זהמחר מחרתיים השוק יעלה ונקבל הסברים למה אין סכנה לשווקים
  • זה לא קשור לבורסות המניות אלא לשוק הנדלן. שני תחומים שונים אם כי מושפעים הדדית (ל"ת)
    סתם אחד 28/01/2025 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אין סיכונים בארץ הקודש 28/01/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
    כנראה שהבנקים בטוחים שיראו את הכסף בכל תרחיש אפשרי. עד כדי שגובים מאנשים פרטיים ריבית זהה למה שמדינת ישראל עצמה משלמת
  • 2.
    דר דום 28/01/2025 13:54
    הגב לתגובה זו
    כמו במשחק המונופול אם תכפילו את את כמות הכסף במשחק כל הנכסים יכפילו את שווים מהר מאוד. העלאת הריבית לא תעצור את האינפלציה ועליית ערך הנכסים שהיתה מאז הקורונה. רק שריפה של הכסף שהודפס. נקודה
  • 1.
    תרשמו בקרוב רשת הגנה ממשלתית לחרדים סוחרי הדירות (ל"ת)
    LY 28/01/2025 13:49
    הגב לתגובה זו
  • שלמה 28/01/2025 23:34
    הגב לתגובה זו
    הינו הכרחי
  • יואכים 28/01/2025 16:39
    הגב לתגובה זו
    עם סגנון כזה אין להתפלא למה אתם נכשלים בקלפי.
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי

שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים

תמיר חכמוף |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.

לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".




מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%. 

במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.