ניקולאי טנגן מנהל קרן העושר הנורווגית; קרדיט: טוויטר
צילום: ניקולאי טנגן מנהל קרן העושר הנורווגית; קרדיט: טווי

מנהל קרן העושר הנורווגית: "מכרו מניות טכנולוגיה אמריקאיות וקנו סין"

מנהל קרן העושר הנורווגית, שמנהלת נכסים בהיקף של 1.8 טריליון דולר, ממליץ ללכת נגד הזרם: "והיום, ללכת נגד הזרם זה למכור מניות אמריקאיות ולקנות מניות סיניות", אמר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס; עם זאת, הקרן לא חשפה אם זה אכן מה שהיא בעצמה עושה

רוי שיינמן | (2)

ניקולאי טנגן, מנהל קרן העושר של נורווגיה בשווי 1.8 טריליון דולר, ממליץ למשקיעים לפעול נגד המגמה בשווקים. "הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא ההפך ממה שכולם עושים", אמר טנגן בראיון במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. לדבריו, כיום זה אומר למכור מניות טכנולוגיה אמריקאיות, לקנות מניות בסין ולהימנע מאשראי פרטי. "לקנות דברים שאינם באופנה", הוסיף.


טנגן הודה כי הגישה הזו קשה מאוד לביצוע, שכן היא דורשת לפעולה בשונה מהמדדים המקובלים. "יהיו תקופות שבהן תתפקדו פחות טוב וכולם יטילו ספק בשפיות שלכם", אמר.


טנגן, שמנהל את הקרן מאז ספטמבר 2020 אחרי קריירה מצליחה בקרן הגידור שהקים, AKO Capital, ידוע בגישתו להשקעה לטווח ארוך. הוא הזהיר שמגמות אינפלציה ימשיכו להכביד על התשואות בשנים הקרובות. על אף עידוד החשיבה והפועלה בניגוד לטרנדים בשוק, טנגן נמנע מלפרט אם הקרן אכן מצמצמת אחזקות במניות טכנולוגיה אמריקאיות ומגבירה את חשיפתה לסין. הקרן צפויה לפרסם את תוצאותיה לשנת 2024 ב-29 בינואר.


טראמפ או אינפלציה - מה יעצב את השוק?

טנגן דן בהשפעות האפשריות של טראמפ על השוק. הוא ציין שהממשל עשוי לעודד צמיחה ולהיות חיובי עבור החברות בארה"ב, אך הזהיר שמכסים עלולים לפגוע בכלכלת אירופה.


"השאלה הגדולה היא אם המדיניות תהיה אינפלציונית, ואם כן אז אלה חדשות רעות לטווח הארוך", אמר. הוא הדגיש שמחסור בכוח עבודה ומכסים עשויים להעלות עלויות. לדבריו, ייתכן מצב שבו המשקיעים ידרשו תשואה גבוהה יותר עבור הלוואות לממשלות, מה שיוביל לעליית ריביות. טנגן גם ציין שייתכנו עליות בתשואות חוב ארוך-טווח בארה"ב, אותן הגדיר כמדד מפתח ללחצים אינפלציוניים.


"הדברים שאי אפשר למדל הם אלו שמטלטלים את השווקים", אמר טנגן, כשהוא מתייחס למשברים פיננסיים או גיאופוליטיים, כמו מגפת הקורונה ורעידות אדמה כמו זו ביפן ב-2011. "ישנם אירועים כאלו מדי פעם, ויבואו עוד כאלה".


הקרן הגדולה בעולם

קרן העושר הנורווגית, המכונה "קרן הנפט", היא הבעלים הגדול ביותר של מניות ציבוריות בעולם, עם השקעות בכ-9,000 חברות. הקרן הוקמה בשנות ה-90 כדי לנהל את ההכנסות של נורבגיה מנפט והיא פועלת לפי הוראות קפדניות מהממשלה.

קיראו עוד ב"גלובל"


תחת הנהגתו של טנגן, הקרן חיזקה את עמדותיה בנושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי. בין היתר, הקרן מפרסמת את כוונות ההצבעה שלה באסיפות כלליות ומשתתפת בוועדות בינלאומיות. "המיקוד הזה לא הולך לשום מקום, למרות הביקורות בארה"ב", אמר טנגן.


טנגן, בן 58, יליד העיר קריסטיאנסנד שבדרום נורווגיה, התחיל את דרכו בשירות המודיעין הנורווגי ולמד רוסית במסגרת תפקידו. בהמשך למד פיננסים בבית הספר וורטון ושימש בתפקידים בכירים בתחום בלונדון. לדבריו, הוא שם דגש על למידה מעבר לכסף ומאמין שגמישות ושינוי מחשבתי הן תכונות חיוניות למנהל השקעות טוב. "כשדברים משתנים, אתה חייב לשנות את דעתך", אמר.


טנגן הצהיר כי ברצונו להמשיך בתפקידו לאחר סיום החוזה הנוכחי בספטמבר. "אשמח גם לחזור לאוניברסיטה בשלב מסוים, לעשות תואר", אמר. "ככה מודדים אושר - בכמות שלמדת".  טנגן הוא אחד החתומים על התחייבות ה-Giving Pledge, שבה עשירי העולם מתחייבים להקדיש את רוב עושרם לצדקה במהלך חייהם או בצוואתם. "יש לי מספיק כסף לקנות אוכל ונעליים", סיכם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איזה איש טיפש (ל"ת)
    רענן 25/01/2025 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה התשואות שלה בשנים האחרונות (ל"ת)
    רפי 24/01/2025 08:57
    הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.