ניקולאי טנגן מנהל קרן העושר הנורווגית; קרדיט: טוויטר
צילום: ניקולאי טנגן מנהל קרן העושר הנורווגית; קרדיט: טווי

מנהל קרן העושר הנורווגית: "מכרו מניות טכנולוגיה אמריקאיות וקנו סין"

מנהל קרן העושר הנורווגית, שמנהלת נכסים בהיקף של 1.8 טריליון דולר, ממליץ ללכת נגד הזרם: "והיום, ללכת נגד הזרם זה למכור מניות אמריקאיות ולקנות מניות סיניות", אמר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס; עם זאת, הקרן לא חשפה אם זה אכן מה שהיא בעצמה עושה

רוי שיינמן | (2)

ניקולאי טנגן, מנהל קרן העושר של נורווגיה בשווי 1.8 טריליון דולר, ממליץ למשקיעים לפעול נגד המגמה בשווקים. "הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא ההפך ממה שכולם עושים", אמר טנגן בראיון במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. לדבריו, כיום זה אומר למכור מניות טכנולוגיה אמריקאיות, לקנות מניות בסין ולהימנע מאשראי פרטי. "לקנות דברים שאינם באופנה", הוסיף.


טנגן הודה כי הגישה הזו קשה מאוד לביצוע, שכן היא דורשת לפעולה בשונה מהמדדים המקובלים. "יהיו תקופות שבהן תתפקדו פחות טוב וכולם יטילו ספק בשפיות שלכם", אמר.


טנגן, שמנהל את הקרן מאז ספטמבר 2020 אחרי קריירה מצליחה בקרן הגידור שהקים, AKO Capital, ידוע בגישתו להשקעה לטווח ארוך. הוא הזהיר שמגמות אינפלציה ימשיכו להכביד על התשואות בשנים הקרובות. על אף עידוד החשיבה והפועלה בניגוד לטרנדים בשוק, טנגן נמנע מלפרט אם הקרן אכן מצמצמת אחזקות במניות טכנולוגיה אמריקאיות ומגבירה את חשיפתה לסין. הקרן צפויה לפרסם את תוצאותיה לשנת 2024 ב-29 בינואר.


טראמפ או אינפלציה - מה יעצב את השוק?

טנגן דן בהשפעות האפשריות של טראמפ על השוק. הוא ציין שהממשל עשוי לעודד צמיחה ולהיות חיובי עבור החברות בארה"ב, אך הזהיר שמכסים עלולים לפגוע בכלכלת אירופה.


"השאלה הגדולה היא אם המדיניות תהיה אינפלציונית, ואם כן אז אלה חדשות רעות לטווח הארוך", אמר. הוא הדגיש שמחסור בכוח עבודה ומכסים עשויים להעלות עלויות. לדבריו, ייתכן מצב שבו המשקיעים ידרשו תשואה גבוהה יותר עבור הלוואות לממשלות, מה שיוביל לעליית ריביות. טנגן גם ציין שייתכנו עליות בתשואות חוב ארוך-טווח בארה"ב, אותן הגדיר כמדד מפתח ללחצים אינפלציוניים.


"הדברים שאי אפשר למדל הם אלו שמטלטלים את השווקים", אמר טנגן, כשהוא מתייחס למשברים פיננסיים או גיאופוליטיים, כמו מגפת הקורונה ורעידות אדמה כמו זו ביפן ב-2011. "ישנם אירועים כאלו מדי פעם, ויבואו עוד כאלה".


הקרן הגדולה בעולם

קרן העושר הנורווגית, המכונה "קרן הנפט", היא הבעלים הגדול ביותר של מניות ציבוריות בעולם, עם השקעות בכ-9,000 חברות. הקרן הוקמה בשנות ה-90 כדי לנהל את ההכנסות של נורבגיה מנפט והיא פועלת לפי הוראות קפדניות מהממשלה.

קיראו עוד ב"גלובל"


תחת הנהגתו של טנגן, הקרן חיזקה את עמדותיה בנושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי. בין היתר, הקרן מפרסמת את כוונות ההצבעה שלה באסיפות כלליות ומשתתפת בוועדות בינלאומיות. "המיקוד הזה לא הולך לשום מקום, למרות הביקורות בארה"ב", אמר טנגן.


טנגן, בן 58, יליד העיר קריסטיאנסנד שבדרום נורווגיה, התחיל את דרכו בשירות המודיעין הנורווגי ולמד רוסית במסגרת תפקידו. בהמשך למד פיננסים בבית הספר וורטון ושימש בתפקידים בכירים בתחום בלונדון. לדבריו, הוא שם דגש על למידה מעבר לכסף ומאמין שגמישות ושינוי מחשבתי הן תכונות חיוניות למנהל השקעות טוב. "כשדברים משתנים, אתה חייב לשנות את דעתך", אמר.


טנגן הצהיר כי ברצונו להמשיך בתפקידו לאחר סיום החוזה הנוכחי בספטמבר. "אשמח גם לחזור לאוניברסיטה בשלב מסוים, לעשות תואר", אמר. "ככה מודדים אושר - בכמות שלמדת".  טנגן הוא אחד החתומים על התחייבות ה-Giving Pledge, שבה עשירי העולם מתחייבים להקדיש את רוב עושרם לצדקה במהלך חייהם או בצוואתם. "יש לי מספיק כסף לקנות אוכל ונעליים", סיכם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איזה איש טיפש (ל"ת)
    רענן 25/01/2025 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה התשואות שלה בשנים האחרונות (ל"ת)
    רפי 24/01/2025 08:57
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%

רמת שיא של 20 שנה בתשואת האג"ח במקביל להעלאת הריבית של הבנק המרכזי

רן קידר |
נושאים בכתבה ריבית יפן

שוק האג"ח היפני רושם אירוע משמעותי כאשר תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים חצתה את רף ה-2% והגיעה ל-2.02%, רמה שלא נראתה מאז 2006. העלייה היומית עמדה על 5 נקודות בסיס, בעוד התשואה על אג"ח ל-20 שנים עלתה ב-3 נקודות בסיס ל-2.975%, הגבוהה מאז 1999. שינויים אלה משקפים שינוי במדיניות המוניטרית של בנק יפן, שתחת הנגיד קזואו אואדה העלה את הריבית הרשמית מ-0.5% ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995.

ההעלאה, שהתקבלה פה אחד במועצת הבנק, נובעת מציפיות לאינפלציה יציבה סביב 2% עד סוף תקופת התחזית לשנת הכספים 2027. האינפלציה הכללית עמדה על 2.9% בנובמבר 2025, מעל יעד הבנק במשך 44 חודשים רצופים, בעוד האינפלציה הליבתית הגיעה ל-3%. נתונים אלה נתמכים בעליית שכר, עם סקרי בנק המרכזי המראים ביטחון עסקי בשיא של ארבע שנים ותכניות להמשך העלאות שכר ב-2026. הכלכלה היפנית התכווצה ב-0.6% ברבעון השלישי של 2025, אך רווחי תאגידים גבוהים צפויים לאפשר העברת עלויות שכר למחירים, תוך יצירת מעגל חיובי של צמיחה.

בנק יפן צופה כי האינפלציה הליבתית תרד מתחת ל-2% בין אפריל לספטמבר 2026, בשל האטה במחירי מזון ומדיניות ממשלתית להתמודדות עם עליות מחירים. עם זאת, הבנק רומז על העלאות נוספות אם התחזיות יתממשו, כאשר הריבית הנייטרלית מוערכת ב-1% עד 2.5%. הריביות הריאליות נותרו שליליות באופן משמעותי, מה שמבטיח תנאים פיננסיים תומכים בפעילות כלכלית. שיעור האבטלה עמד על 2.6% באוקטובר 2025, ללא שינוי, מה שמחזק את האופטימיות.

ממשלת ראש הממשלה סאנה טאקאיצ'י, שהתנגדה בתחילה להעלאות ריבית, שינתה גישה ומאשרת את הצעד, תוך הדגשת עצמאות הבנק המרכזי. הממשלה אישרה חבילת סטימולוס בהיקף 21.3 טריליון ין, שווה ל-135.5 מיליארד דולר, כדי לתמוך בכלכלה המאטה ולהקל על משקי בית מול ירידת שכר ריאלי במשך 10 חודשים רצופים. עליית התשואות מחדדת אתגרי חוב ציבורי, שמגיע לכ-230% מהתמ"ג – הרמה הגבוהה בעולם על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. כל עלייה של נקודת אחוז בריבית מגדילה את עלויות שירות החוב בטווח הארוך ומצמצמת מרחב תקציבי.

השפעות גלובליות כוללות חולשת ין, שירד ב-0.25% ל-155.92 מול הדולר, בעוד מדד ניקיי 225 עלה ב-1.28%. משקיעים יפנים, הנושים הגדולים בעולם, עשויים לצמצם חשיפה לאג"ח זרות בארה"ב ובאירופה ולהחזיר כספים הביתה, מה שמפעיל לחץ על תשואות בינלאומיות. אנליסטים מציינים כי הבנק ימשיך בהידוק הדרגתי, תוך ניטור סיכונים מארה"ב כמו תעריפים גבוהים, שמפחיתים אי-ודאות. התשואה על אג"ח ה-10 שנים צפויה לסיים את הרבעון ב-1.94% ולרדת ל-1.73% בתוך 12 חודשים, על פי מודלים כלכליים. שינוי זה מסמן סופו של עידן ריביות שליליות מ-2016, עם השלכות על שווקים פיננסיים עולמיים.