ניקולאי טנגן מנהל קרן העושר הנורווגית; קרדיט: טוויטר
צילום: ניקולאי טנגן מנהל קרן העושר הנורווגית; קרדיט: טווי

מנהל קרן העושר הנורווגית: "מכרו מניות טכנולוגיה אמריקאיות וקנו סין"

מנהל קרן העושר הנורווגית, שמנהלת נכסים בהיקף של 1.8 טריליון דולר, ממליץ ללכת נגד הזרם: "והיום, ללכת נגד הזרם זה למכור מניות אמריקאיות ולקנות מניות סיניות", אמר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס; עם זאת, הקרן לא חשפה אם זה אכן מה שהיא בעצמה עושה

רוי שיינמן | (2)

ניקולאי טנגן, מנהל קרן העושר של נורווגיה בשווי 1.8 טריליון דולר, ממליץ למשקיעים לפעול נגד המגמה בשווקים. "הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא ההפך ממה שכולם עושים", אמר טנגן בראיון במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. לדבריו, כיום זה אומר למכור מניות טכנולוגיה אמריקאיות, לקנות מניות בסין ולהימנע מאשראי פרטי. "לקנות דברים שאינם באופנה", הוסיף.


טנגן הודה כי הגישה הזו קשה מאוד לביצוע, שכן היא דורשת לפעולה בשונה מהמדדים המקובלים. "יהיו תקופות שבהן תתפקדו פחות טוב וכולם יטילו ספק בשפיות שלכם", אמר.


טנגן, שמנהל את הקרן מאז ספטמבר 2020 אחרי קריירה מצליחה בקרן הגידור שהקים, AKO Capital, ידוע בגישתו להשקעה לטווח ארוך. הוא הזהיר שמגמות אינפלציה ימשיכו להכביד על התשואות בשנים הקרובות. על אף עידוד החשיבה והפועלה בניגוד לטרנדים בשוק, טנגן נמנע מלפרט אם הקרן אכן מצמצמת אחזקות במניות טכנולוגיה אמריקאיות ומגבירה את חשיפתה לסין. הקרן צפויה לפרסם את תוצאותיה לשנת 2024 ב-29 בינואר.


טראמפ או אינפלציה - מה יעצב את השוק?

טנגן דן בהשפעות האפשריות של טראמפ על השוק. הוא ציין שהממשל עשוי לעודד צמיחה ולהיות חיובי עבור החברות בארה"ב, אך הזהיר שמכסים עלולים לפגוע בכלכלת אירופה.


"השאלה הגדולה היא אם המדיניות תהיה אינפלציונית, ואם כן אז אלה חדשות רעות לטווח הארוך", אמר. הוא הדגיש שמחסור בכוח עבודה ומכסים עשויים להעלות עלויות. לדבריו, ייתכן מצב שבו המשקיעים ידרשו תשואה גבוהה יותר עבור הלוואות לממשלות, מה שיוביל לעליית ריביות. טנגן גם ציין שייתכנו עליות בתשואות חוב ארוך-טווח בארה"ב, אותן הגדיר כמדד מפתח ללחצים אינפלציוניים.


"הדברים שאי אפשר למדל הם אלו שמטלטלים את השווקים", אמר טנגן, כשהוא מתייחס למשברים פיננסיים או גיאופוליטיים, כמו מגפת הקורונה ורעידות אדמה כמו זו ביפן ב-2011. "ישנם אירועים כאלו מדי פעם, ויבואו עוד כאלה".


הקרן הגדולה בעולם

קרן העושר הנורווגית, המכונה "קרן הנפט", היא הבעלים הגדול ביותר של מניות ציבוריות בעולם, עם השקעות בכ-9,000 חברות. הקרן הוקמה בשנות ה-90 כדי לנהל את ההכנסות של נורבגיה מנפט והיא פועלת לפי הוראות קפדניות מהממשלה.

קיראו עוד ב"גלובל"


תחת הנהגתו של טנגן, הקרן חיזקה את עמדותיה בנושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי. בין היתר, הקרן מפרסמת את כוונות ההצבעה שלה באסיפות כלליות ומשתתפת בוועדות בינלאומיות. "המיקוד הזה לא הולך לשום מקום, למרות הביקורות בארה"ב", אמר טנגן.


טנגן, בן 58, יליד העיר קריסטיאנסנד שבדרום נורווגיה, התחיל את דרכו בשירות המודיעין הנורווגי ולמד רוסית במסגרת תפקידו. בהמשך למד פיננסים בבית הספר וורטון ושימש בתפקידים בכירים בתחום בלונדון. לדבריו, הוא שם דגש על למידה מעבר לכסף ומאמין שגמישות ושינוי מחשבתי הן תכונות חיוניות למנהל השקעות טוב. "כשדברים משתנים, אתה חייב לשנות את דעתך", אמר.


טנגן הצהיר כי ברצונו להמשיך בתפקידו לאחר סיום החוזה הנוכחי בספטמבר. "אשמח גם לחזור לאוניברסיטה בשלב מסוים, לעשות תואר", אמר. "ככה מודדים אושר - בכמות שלמדת".  טנגן הוא אחד החתומים על התחייבות ה-Giving Pledge, שבה עשירי העולם מתחייבים להקדיש את רוב עושרם לצדקה במהלך חייהם או בצוואתם. "יש לי מספיק כסף לקנות אוכל ונעליים", סיכם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איזה איש טיפש (ל"ת)
    רענן 25/01/2025 12:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה התשואות שלה בשנים האחרונות (ל"ת)
    רפי 24/01/2025 08:57
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אורקל
צילום: טוויטר
דוחות

אורקל עקפה בשורת הרווח אבל פספסה בהכנסות - המניה נופלת ב-4%

החברה מציגה צמיחה חדה בפעילות הענן, זינוק של מאות אחוזים בהתחייבויות העתידיות ורווחיות משופרת, לצד מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים" ושילוב מעמיק של יכולות AI במוצריה
אדיר בן עמי |

חברת התוכנה אורקל Oracle Corp 0.67%  דיווחה על רווח למניה של 2.26 דולר עם הכנסות של 16.058 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 1.64 דולר על הכנסות של 16.19 מיליארד דולר. החברה הציגה זינוק חד בהתחייבויות עתידיות ובהכנסות מתחום הענן, לצד שינוי אסטרטגי משמעותי בתפיסת פיתוח החומרה. החברה דיווחה על התחייבויות ביצוע עתידיות (RPO) בהיקף של 523 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 438%. מנוע הצמיחה המרכזי נותר הענן, שבו רשמה החברה הכנסות של 8 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 34%.


תחום תשתיות הענן (IaaS) המשיך לבלוט במיוחד עם עלייה של 68% ל־4.1 מיליארד דולר, בעוד יישומי הענן (SaaS) צמחו ל־3.9 מיליארד דולר, עלייה של 11%. פתרונות ה־ERP בענן של Oracle Fusion ו־NetSuite, עלו בשיעורים דו־ספרתיים והגיעו יחד להכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר. מנגד, תחום התוכנה המסורתית ירד ב־3% ל־5.9 מיליארד דולר.


אורקל הציגה שיפור חד ברווחיות: הרווח הנקי על בסיס GAAP עמד על 6.1 מיליארד דולר, בעוד הרווח המתואם עלה ל־6.6 מיליארד דולר, קפיצה של 57% משנה קודמת. הרווח למניה זינק ב־91% ל־2.10 דולרים. חלק מהעלייה קשור לרווח חד-פעמי של 2.7 מיליארד דולר ממכירת החזקות אורקל ב־Ampere, חברת השבבים שהקימה. לארי אליסון, היו״ר וה־CTO של החברה, הסביר את ההחלטה למכור את Ampere כחלק מעבר לאסטרטגיית "ניטרליות שבבים": לדבריו, אורקל כבר אינה רואה צורך להמשיך ולעצב או לייצר שבבים בעצמה, והיא מבקשת להיות מסוגלת להשתמש בכל מעבד שיבחרו לקוחותיה, בין אם של אנבידיה ובין אם של יצרנים אחרים, על רקע השינויים המהירים בתחום הבינה המלאכותית.


מנכ״ל אורקל, קליי מַגוֹירק, ציין כי החברה מפעילה כיום למעלה מ־211 אזורי ענן פעילים ומתוכננים, יותר מכל מתחרה, וכי היא כבר בונה 72 מרכזי מולטיקלאוד שיוטמעו בתוך העננים של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. לדבריו, אסטרטגיית הענן הניטרלי משתלמת: פעילות מסדי הנתונים הרב־עננית של החברה צמחה ב־817% ברבעון השני והפכה למנוע הצמיחה המהיר ביותר שלה.


המנכ״ל הנוסף, מייק סיציליה, הדגיש את הפוטנציאל של שילוב AI בכל שכבות תוכנות החברה, ממערכות הדאטה סנטר, דרך מסדי הנתונים האוטונומיים ועד יישומי הארגון. לדבריו, AI מאפשר אוטומציה של תהליכים שבעבר לא ניתן היה לעשות, כולל ניהול סיכוני אשראי, תמיכה ברופאים ובמערכות בריאות, ותהליכי החזרי תשלום. הוא הוסיף כי כל חמשת מודלי ה־AI המובילים כיום רצים בענן של אורקל, מה שמעניק לה יתרון תחרותי על פני ספקי יישומים אחרים.


אורקל נסחרת כעת לפי שווי של 636.5 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-34% מתחילת השנה וב-25% ב-12 החודשים האחרונים.