אורן עזר אלקטריאון
צילום: ניר סלקמן, יחצ

אלקטריאון השלימה את הפרויקט בנורווגיה - המניה עולה ב-5%

מנית החברה כבר הוכפלה מתחילת השנה; מנכ"ל החברה, אורן עזר: "אם נצליח שם יש פוטנציאל להתרחב גם לדנמרק, שוודיה ופינלנד"
רוי שיינמן | (3)

בהמשך לדיווח החברה ביוני 2023 אודות זכייתה במכרז הראשון בנורבגיה להקמתו של כביש חשמלי המיועד לחשמול רשות התחבורה הציבורית של מחוז טרונדלג, החברה מודיעה כי הפרויקט הושלם.

כחלק מההכרזה  הצהירה AtB, חברת התחבורה מולה בוצע הפרויקט, כי היא מעוניינת לבחון את ביצועי הכביש האלחוטי, כחלק מהכנותיה לקראת העברת כל צי האוטובוסים של החברה לאוטובוסים חשמליים. הצי של AtB מבוסס ברובו על אוטובוסים ארוכים הנעים על מסלולים מהירים ייעודיים לתחבורה ציבורית (בדומה למטרונית בישראל, אשר ביחס אליה נבחרה החברה כ"ספק יחיד" על ידי חברת חוצה ישראל, לצורך חשמול אלחוטי של המסלול הייעודי לאוטובוסים).

AtB ציינה כי היא מתכוונת לבחון את הטכנולוגיה של החברה עד אמצע שנת 2025, ובין היתר תיבחן יכולתה של הטכנולוגיה לשמש כמקור אנרגיה בלעדי לאוטובוסים, באופן אשר יאפשר הפעלה שגרתית מלאה של האוטובוסים, ללא עצירות טעינה לאורך כל שעות היום – מה שנכון להיום בלתי אפשרי, מבלי שתתבצע עצירה לצורך טעינה חשמלית תוך כדי שעות הפעילות.

הפרויקט עתיד להניב לחברה הכנסות בסך של כ-2.8 שק והוא ממומן על ידי חבילת הסביבה ("Miljøpakken" - גוף ממשלתי בנורבגיה האחראי למימון ותמיכה ביוזמות תחבורה בנות קיימא), וחברת אנובה (חברה ממשלתית בנורבגיה הפועלת לקידום מעבר לצריכת אנרגיה וייצור אנרגיה ידידותיים יותר לסביבה).

"זהו כביש מיוחד מאוד,ואחת האפשרויות המרגשות ביותר של כביש חשמלי היא שהוא יכול לשמש את כל סוגי כלי הרכב המצוידים במקלט לטעינה אינדוקטיבית", אמר פול פרה רווהיים, יועץ בכיר לטכנולוגיה ופיתוח עסקי ב-AtB. "זה מבדיל את הטכנולוגיה מפתרונות טעינה רבים אחרים לאוטובוסים. פול הוסיף "כי מדובר בסוג של טכנולוגיה, שבה אנחנו יכולים גם להסיע אוטובוס וגם לטעון אותו בו זמנית, בעזרת לוחות אינדוקציה מתחת לאספלט, האוטובוסים יוכלו לטעון את הסוללות שלהם בזמן הנסיעה באמצעות שדה מגנטי. דבר אשר יפחית את הצורך בעצירות טעינה ארוכות".

"אם נצליח שם, השטח של נורווגיה גדול וזה משפיע גם על מדינות שכנות כמו דנמרק, שוודיה ופינלנד", אמר לנו בשיחה מנכ"ל החברה אורן עזר. "הם רוצים לראות שהכביש לי ניזוק, שהטעינה מתבצעת במהירויות שונות, שהיא עובדת בעונות השונות - אם הם ישוכנעו אז יפנו אלינו ונעבוד גם שם".

הכנסות החברה ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב-9 מיליון שקל, פי 3 מהרבעון המקביל בו הסתכמו ההכנסות ב-3 מיליון שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.5 מיליון שקל לעומת 750 אלף שקל ברבעון המקביל וההפסד הנקי עלה ל-19 מיליון שקל לעומת 16 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית החברה נסחרת לפי שווי של 2 מיליארד שקל כאשר מתחילת השנה עלתה המנייה ב-103% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-85.5%.

מניית אלקטריאון ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שוודיה 30/06/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
    כבר בדקו בשוודיה, למה צריך לבדוק שוב
  • 1.
    חברה נסחרת עם הכנסות של 9 מיליון ברבעון ?בסטה בכרמל (ל"ת)
    HAKY1 30/06/2024 13:26
    הגב לתגובה זו
  • dw 01/07/2024 14:22
    הגב לתגובה זו
    כלומר כ 50 מלשח שנתי, שזה יפה בשביל התחלה. מה שכן בשביל שווי לא פשוט לעיכול של 2 מיליארד שקל לגיטימי לצפות ליותר. למשל - גילת לויינים. הם מוכרים בבערך מיליארד שקל שנתי (פי 20 מאלקטריאון), מרוויחים 80 מלשח שנתי נקי, והודות לרכישה האחרונה יש חלום יפה של אינטרנט במטוסים, העשוי להביא למכירות בעתיד של כמיליארד דולר שנתי (לפי אלפיים מטוסים וחצי מיליון ציוד פר מטוס). גילת נסחרת כיום בפחות מ-חצי מאלקטריאון, וזה נראה כמו תמחור די נמוך לחברה טכנולוגית בשוק המקומי.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.