אלקטריאון השלימה את הפרויקט בנורווגיה - המניה עולה ב-5%

מנית החברה כבר הוכפלה מתחילת השנה; מנכ"ל החברה, אורן עזר: "אם נצליח שם יש פוטנציאל להתרחב גם לדנמרק, שוודיה ופינלנד"
רוי שיינמן | (3)

בהמשך לדיווח החברה ביוני 2023 אודות זכייתה במכרז הראשון בנורבגיה להקמתו של כביש חשמלי המיועד לחשמול רשות התחבורה הציבורית של מחוז טרונדלג, החברה מודיעה כי הפרויקט הושלם.

כחלק מההכרזה  הצהירה AtB, חברת התחבורה מולה בוצע הפרויקט, כי היא מעוניינת לבחון את ביצועי הכביש האלחוטי, כחלק מהכנותיה לקראת העברת כל צי האוטובוסים של החברה לאוטובוסים חשמליים. הצי של AtB מבוסס ברובו על אוטובוסים ארוכים הנעים על מסלולים מהירים ייעודיים לתחבורה ציבורית (בדומה למטרונית בישראל, אשר ביחס אליה נבחרה החברה כ"ספק יחיד" על ידי חברת חוצה ישראל, לצורך חשמול אלחוטי של המסלול הייעודי לאוטובוסים).

AtB ציינה כי היא מתכוונת לבחון את הטכנולוגיה של החברה עד אמצע שנת 2025, ובין היתר תיבחן יכולתה של הטכנולוגיה לשמש כמקור אנרגיה בלעדי לאוטובוסים, באופן אשר יאפשר הפעלה שגרתית מלאה של האוטובוסים, ללא עצירות טעינה לאורך כל שעות היום – מה שנכון להיום בלתי אפשרי, מבלי שתתבצע עצירה לצורך טעינה חשמלית תוך כדי שעות הפעילות.

הפרויקט עתיד להניב לחברה הכנסות בסך של כ-2.8 שק והוא ממומן על ידי חבילת הסביבה ("Miljøpakken" - גוף ממשלתי בנורבגיה האחראי למימון ותמיכה ביוזמות תחבורה בנות קיימא), וחברת אנובה (חברה ממשלתית בנורבגיה הפועלת לקידום מעבר לצריכת אנרגיה וייצור אנרגיה ידידותיים יותר לסביבה).

"זהו כביש מיוחד מאוד,ואחת האפשרויות המרגשות ביותר של כביש חשמלי היא שהוא יכול לשמש את כל סוגי כלי הרכב המצוידים במקלט לטעינה אינדוקטיבית", אמר פול פרה רווהיים, יועץ בכיר לטכנולוגיה ופיתוח עסקי ב-AtB. "זה מבדיל את הטכנולוגיה מפתרונות טעינה רבים אחרים לאוטובוסים. פול הוסיף "כי מדובר בסוג של טכנולוגיה, שבה אנחנו יכולים גם להסיע אוטובוס וגם לטעון אותו בו זמנית, בעזרת לוחות אינדוקציה מתחת לאספלט, האוטובוסים יוכלו לטעון את הסוללות שלהם בזמן הנסיעה באמצעות שדה מגנטי. דבר אשר יפחית את הצורך בעצירות טעינה ארוכות".

"אם נצליח שם, השטח של נורווגיה גדול וזה משפיע גם על מדינות שכנות כמו דנמרק, שוודיה ופינלנד", אמר לנו בשיחה מנכ"ל החברה אורן עזר. "הם רוצים לראות שהכביש לי ניזוק, שהטעינה מתבצעת במהירויות שונות, שהיא עובדת בעונות השונות - אם הם ישוכנעו אז יפנו אלינו ונעבוד גם שם".

הכנסות החברה ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב-9 מיליון שקל, פי 3 מהרבעון המקביל בו הסתכמו ההכנסות ב-3 מיליון שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.5 מיליון שקל לעומת 750 אלף שקל ברבעון המקביל וההפסד הנקי עלה ל-19 מיליון שקל לעומת 16 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית החברה נסחרת לפי שווי של 2 מיליארד שקל כאשר מתחילת השנה עלתה המנייה ב-103% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-85.5%.

מניית אלקטריאון ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שוודיה 30/06/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
    כבר בדקו בשוודיה, למה צריך לבדוק שוב
  • 1.
    חברה נסחרת עם הכנסות של 9 מיליון ברבעון ?בסטה בכרמל (ל"ת)
    HAKY1 30/06/2024 13:26
    הגב לתגובה זו
  • dw 01/07/2024 14:22
    הגב לתגובה זו
    כלומר כ 50 מלשח שנתי, שזה יפה בשביל התחלה. מה שכן בשביל שווי לא פשוט לעיכול של 2 מיליארד שקל לגיטימי לצפות ליותר. למשל - גילת לויינים. הם מוכרים בבערך מיליארד שקל שנתי (פי 20 מאלקטריאון), מרוויחים 80 מלשח שנתי נקי, והודות לרכישה האחרונה יש חלום יפה של אינטרנט במטוסים, העשוי להביא למכירות בעתיד של כמיליארד דולר שנתי (לפי אלפיים מטוסים וחצי מיליון ציוד פר מטוס). גילת נסחרת כיום בפחות מ-חצי מאלקטריאון, וזה נראה כמו תמחור די נמוך לחברה טכנולוגית בשוק המקומי.
חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.


בנקים
צילום: אילוסטרציה

קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר

ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי

גיא טל |

קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים ובחברת קאטרפילר. 


קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם. 


חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט". 

מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.