אורן עזר אלקטריאון
צילום: ניר סלקמן, יחצ

אלקטריאון השלימה את הפרויקט בנורווגיה - המניה עולה ב-5%

מנית החברה כבר הוכפלה מתחילת השנה; מנכ"ל החברה, אורן עזר: "אם נצליח שם יש פוטנציאל להתרחב גם לדנמרק, שוודיה ופינלנד"
רוי שיינמן | (3)

בהמשך לדיווח החברה ביוני 2023 אודות זכייתה במכרז הראשון בנורבגיה להקמתו של כביש חשמלי המיועד לחשמול רשות התחבורה הציבורית של מחוז טרונדלג, החברה מודיעה כי הפרויקט הושלם.

כחלק מההכרזה  הצהירה AtB, חברת התחבורה מולה בוצע הפרויקט, כי היא מעוניינת לבחון את ביצועי הכביש האלחוטי, כחלק מהכנותיה לקראת העברת כל צי האוטובוסים של החברה לאוטובוסים חשמליים. הצי של AtB מבוסס ברובו על אוטובוסים ארוכים הנעים על מסלולים מהירים ייעודיים לתחבורה ציבורית (בדומה למטרונית בישראל, אשר ביחס אליה נבחרה החברה כ"ספק יחיד" על ידי חברת חוצה ישראל, לצורך חשמול אלחוטי של המסלול הייעודי לאוטובוסים).

AtB ציינה כי היא מתכוונת לבחון את הטכנולוגיה של החברה עד אמצע שנת 2025, ובין היתר תיבחן יכולתה של הטכנולוגיה לשמש כמקור אנרגיה בלעדי לאוטובוסים, באופן אשר יאפשר הפעלה שגרתית מלאה של האוטובוסים, ללא עצירות טעינה לאורך כל שעות היום – מה שנכון להיום בלתי אפשרי, מבלי שתתבצע עצירה לצורך טעינה חשמלית תוך כדי שעות הפעילות.

הפרויקט עתיד להניב לחברה הכנסות בסך של כ-2.8 שק והוא ממומן על ידי חבילת הסביבה ("Miljøpakken" - גוף ממשלתי בנורבגיה האחראי למימון ותמיכה ביוזמות תחבורה בנות קיימא), וחברת אנובה (חברה ממשלתית בנורבגיה הפועלת לקידום מעבר לצריכת אנרגיה וייצור אנרגיה ידידותיים יותר לסביבה).

"זהו כביש מיוחד מאוד,ואחת האפשרויות המרגשות ביותר של כביש חשמלי היא שהוא יכול לשמש את כל סוגי כלי הרכב המצוידים במקלט לטעינה אינדוקטיבית", אמר פול פרה רווהיים, יועץ בכיר לטכנולוגיה ופיתוח עסקי ב-AtB. "זה מבדיל את הטכנולוגיה מפתרונות טעינה רבים אחרים לאוטובוסים. פול הוסיף "כי מדובר בסוג של טכנולוגיה, שבה אנחנו יכולים גם להסיע אוטובוס וגם לטעון אותו בו זמנית, בעזרת לוחות אינדוקציה מתחת לאספלט, האוטובוסים יוכלו לטעון את הסוללות שלהם בזמן הנסיעה באמצעות שדה מגנטי. דבר אשר יפחית את הצורך בעצירות טעינה ארוכות".

"אם נצליח שם, השטח של נורווגיה גדול וזה משפיע גם על מדינות שכנות כמו דנמרק, שוודיה ופינלנד", אמר לנו בשיחה מנכ"ל החברה אורן עזר. "הם רוצים לראות שהכביש לי ניזוק, שהטעינה מתבצעת במהירויות שונות, שהיא עובדת בעונות השונות - אם הם ישוכנעו אז יפנו אלינו ונעבוד גם שם".

הכנסות החברה ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב-9 מיליון שקל, פי 3 מהרבעון המקביל בו הסתכמו ההכנסות ב-3 מיליון שקל. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.5 מיליון שקל לעומת 750 אלף שקל ברבעון המקביל וההפסד הנקי עלה ל-19 מיליון שקל לעומת 16 מיליון שקל ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית החברה נסחרת לפי שווי של 2 מיליארד שקל כאשר מתחילת השנה עלתה המנייה ב-103% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-85.5%.

מניית אלקטריאון ב-12 החודשים האחרונים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שוודיה 30/06/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
    כבר בדקו בשוודיה, למה צריך לבדוק שוב
  • 1.
    חברה נסחרת עם הכנסות של 9 מיליון ברבעון ?בסטה בכרמל (ל"ת)
    HAKY1 30/06/2024 13:26
    הגב לתגובה זו
  • dw 01/07/2024 14:22
    הגב לתגובה זו
    כלומר כ 50 מלשח שנתי, שזה יפה בשביל התחלה. מה שכן בשביל שווי לא פשוט לעיכול של 2 מיליארד שקל לגיטימי לצפות ליותר. למשל - גילת לויינים. הם מוכרים בבערך מיליארד שקל שנתי (פי 20 מאלקטריאון), מרוויחים 80 מלשח שנתי נקי, והודות לרכישה האחרונה יש חלום יפה של אינטרנט במטוסים, העשוי להביא למכירות בעתיד של כמיליארד דולר שנתי (לפי אלפיים מטוסים וחצי מיליון ציוד פר מטוס). גילת נסחרת כיום בפחות מ-חצי מאלקטריאון, וזה נראה כמו תמחור די נמוך לחברה טכנולוגית בשוק המקומי.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. את הנאום האחרון של נתניהו הוא מגדיר כ"לא חכם ולא במקום", ומזהיר שהמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?

"הנאום בעיניי היה לא במקום. יש לו השלכות כלכליות ותדמיתיות, בגלל שכשמנהיג מדבר במונחים של "מדינת ספרטה" זה לא נתפס בעולם כגילוי עוצמה אלא יותר כקריצה למדיניות הסתגרותית ומנותקת. בהקשר הבינלאומי, הדברים האלה יכולים להתפרש כוויתור על כלכלה פתוחה וגלובלית, והדבר הזה מסוכן במיוחד כשכבר קיימים איומים ממשיים מצד האיחוד האירופי בהטלת סנקציות על ישראל. ישראל היא לא משק אוטרקי, לא ספרטה ולא איראן אין לנו יכולת להתקיים מחוץ למערכת הכלכלית העולמית, ולכן כל אמירה כזאת רק מחמירה את הלחץ החיצוני ואת התדמית שלנו בשווקים.