הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
טראמפ
צילום: Pixbay
מעבר לים

טראמפ: מכסים על קנדה ומקסיקו החל מה-1 לפברואר

האתגרים הכלכליים המרכזיים שעומדים בפני טראמפ הם העלאת המכסים בלי לחנוק את הכלכלה והתמודדות עם החוב הטופח, לראשונה מאז הנשיא קלינטון, בינתיים חוסר הוודאות בשוק נמשך; טראמפ חתם ביום הראשון על שורה ארוכה של צווים, החל מיציאה מהסכם פריז ועד ביטול המימון לאונר"א
אך באופן בולט לא חתם על אף צו הקשורים למכסים, אך אמר שכאלה יוצאו בפברואר - למה לא עכשיו?
גיא טל | (6)
נושאים בכתבה העלאת מכסים טראמפ ריבית

מאקרו: יהיו או לא יהיו מכסים זו השאלה, והשוק מבולבל

המוקשים שהעיבו על השוק לאחרונה מתפרקים אחד אחד. בשבוע שעבר הצבענו בטור זה על שני צעדים שעשויים לסייע בחידוש המומנטום החיובי, שניהם לא הכזיבו. דוחות הבנקים הגדולים שהיוו את יריית הפתיחה לעונת הדוחות היו מצויינים והיכו את הציפיות. בנוסף, נתוני האינפלציה היו טובים מהצפוי. הם עדיין לא מזיזים באופן משמעותי את ציפיות השוק ביחס לריבית אבל אם תיווצר מגמה כזו השינוי בציפיות לא יאחר לבוא בעקבותיהם. 


הנעלם הגדול שעדיין נשאר הוא מדיניות הממשל החדש, שגם היא מתחילה קצת להתבהר ולאו דווקא לצד השלילי. הנושא העיקרי לפני הכל הוא נושא המכסים. בנוסף, שאלת ההתמודדות עם החוב הממשלתי. הנשיא האחרון שהצליח להוריד את החוב היה ביל קלינטון, מאז כל הנשיאים רק הגדילו את החוב ובהרבה.


בחודשים הקרובים נדע לאן זה הולך אבל נראה שיש כבר סימנים חיוביים. בנאום ההכתרה הזכיר טראמפ את הקמת המשרד ליעילות ממשלתית בראשות מאסק. בנוסף, אחד מצווי היום הראשון עליהם חתם טראמפ הוא איסור על העסקת עובדי ממשל חדשים והקפאת רגולציות. בנוסף הוא הורה לכל העובדים לחזור לעבוד מהמשרדים. ייתכן שחלק מההוראות האלו יתקלו בקשיים חוקיים או מנהלתיים כאלה או אחרים, אבל נראה שטראמפ מנסה להתמודד ישירות עם הבעיה ולא מתחמק ממנה.


במסגרת צווי היום הראשון טראמפ גם מבטל רגולציה הקשורה לקידוחי נפט וייצור אנרגיה, ומתחייב להגדיל את ייצור האנרגיה המקומי, מה שיכול לסייע בהורדת מחירי האנרגיה ובכך לסייע במאבק באינפלציה "עם הפעולות שלי היום נסיים את ה Green New Deal".


אבל הנושא המרכזי היה ונשאר המכסים. המשקיעים האזינו ברוב קשב לנאום ההכתרה של טראמפ, ומשלא נשמעה אף מילה על מכסים והם גם לא נכללו בצווי היום הראשון הרבים עליהם חתם טראמפ, הם שלחו את החוזים לעליות, ואת תשואות אגרות החוב והדולר לירידות. אולם לאחר זמן קצר התפרסם כי טראמפ אמר כי יחיל מכסים על מקסיקו וקנדה כבר מה-1 לפברואר והמגמה השתנתה באחת. העליות נמחקו והדולר חזר לטפס. "אנחנו חושבים במושגים של 25% (מכס) על מקסיקו וקנדה" אמר טראמפ בבית הלבן, "אני חושב שנעשה את זה בראשון לפברואר". הוא סירב להתייחס לסין ואמר שהנושא במשא ומתן, אך הדגיש שהנושא על השולחן וקישר את זה לנושא מכירת טיק טוק. זה הספיק לשנות את המגמה, כאמור, לפחות לזמן מה.


השאלה היא למה לא ביום הראשון לאור העובדה שזה היה אחד מהנושאים המרכזיים במסע הבחירות של טראמפ, ושהוא ממהר לפרוע שטרות בכל נושא אחר? טראמפ חותם על אינסוף צווים הנשיאותיים, מלבד אלו שציינו קודם לכן. קצת קשה לעקוב אחרי צרור הצווים במגוון תחומים בין השאר יציאה מהסכם פריז (למלחמה בשינויי האקלים), יציאה מארגון הבריאות הבנלאומי (WHO), כמה צווים הנוגעים לישראל כמו הפסקת כל המימון לאונר"א וביטול הסנקציות שהוטלו על ידי ממשל ביידן על אזרחים ישראלים פעילי ימין, לא מעט צווים הנוגעים לגבול, כאלה המבטלים עקרנות DEI, הסרת כל הצנזורה מטעם הממשלה על חופש הביטוי ועוד ועוד, אבל מכסים? נאדה. לפחות לא עד הראשון לפברואר. 


קיראו עוד ב"גלובל"

מה יקרה ב-1 לפברואר שלא קורה עכשיו? אפשרות אחת היא שהדרך המשפטית לא כל כך פנויה בפני טראמפ, ונדרשת התנהלות זהירה. טראמפ למוד הניסיון מהקדנציה הראשונה מנסה לפעול בדרך שתביא לתוצאות, גם אם זה יקח יותר זמן, והצוות שלו בודק בזהירות מהן הדרכים החוקיות הנכונות ביותר לפעולה בנושא הסבוך, הקשור גם להתחייבויות בנלאומיות קודמות, ולפגיעה ביבואנים ותעשיינים, לכן נבחנות מספר דרכים אפשריות. אפשרות נוספת היא שטראמפ גם משאיר פתח פתוח למשא ומתן, להעלאה הדרגתית יותר וכו'.


 בינתיים, החוזים לאט לאט חזרו לטפס מעט, ותשואות אגרות החוב חזרו לרדת בצורה אגרסיבית יותר. מכל מקום הרבה ספקות עדיין תלויים באוויר ואין כיוון ברור. טראמפ כן חתם על צו המורה לייסד "מדיניות אמריקה תחילה במסחר" שמורה לפקידי הממשל "לבצע בדיקה ולזהות כל פרקטיקת מסחר לא הוגנת שמובצעת על ידי ארצות אחרות ולהציע פעולות לטיפול בפרקטיקות כאלה". אין ספק שמכסים יגיעו גם יגיעו, אבל ייתכן שלא בעוצמה ממנה השוק חושש. 


כך סבורים גם בחברת ההשקעות גוגנהיים. מנהלת ההשקעות הראשית אנה וולש צופה שהשפעת התעריפים לא תהיה גבוהה במיוחד, כל עוד הדולר יישאר חזק והוא יישאר מטבע הרזרבה המרכזי, וארצות הברית תמשיך למשוך השקעות זרות. היא סבורה שהתעריפים יעלו בממוצע בפחות מ-10% ויהיו ממוקדים במדינות מסוימות. זו נראית תחזית מעט אופטימית מדי, אבל סביר מאד להניח שהיא לא מאד רחוקה, וגם אם המכסים יעלו ביותר לא נראה 60% של מכס על סין כפי שהבטיח טראמפ בבחירות ולא 25% על מקסיקו וקנדה כפי שאמר היום. 


וולש אפטימית גם ביחס לריבית. היא מצפה להורדת ריבית בכל רבעון בשנת 2025, כלומר פי שלוש - ארבע מצפיות השוק. וולש עוד אמרה שאם תשואות אגרות החוב יגיעו ל-5% זו תהיה "הזדמנות קניה". בינתיים התשואות ממשיכות להתרחק מהרף הזה. נראה שיש מקום לאופטימיות זהירה בסופו של דבר, גם בחזית הריבית, הוצאות הממשל והתעריפים, אולם כדאי לחכות מעט יותר לפני נקיטת עמדה ברורה. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    האמריקאים שגו בבחירה שלהם וכל העולם ישלם (ל"ת)
    לא רק במסים 23/01/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 21/01/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    חדשה ובילבול נוסף בשוק ההוןזה מביא ירידות של אי ודאות! דוגמית היום עם ירידת טסלהבכלל וכלל לא משונה! אצלי זה היה צפויאנשים אינם משתנים!!זיכרו זאת
  • 3.
    לרון 21/01/2025 17:44
    הגב לתגובה זו
    בקנדה ודנמרק רעיון לא מומלץ!
  • הזקן 22/01/2025 18:05
    הגב לתגובה זו
    בסוף עם סין זה קרב על ההגמוניה. ולא מוכרים מלוכה בנזיד עדשים.
  • 2.
    גולדפינגר 21/01/2025 17:37
    הגב לתגובה זו
    לדעתי העלאות המכסים יביאו לתגובה נגדית ולמלחמות סחר
  • 1.
    לרון 21/01/2025 17:26
    הגב לתגובה זו
    מכסיקוהם כנגד אם יקרה יעלו מכסים על ארהב פי 2 ואז נקבל מלחמה אמיתית ולא מלחמת סרק כמו במקרה צ קוריאה או סין
גוגל אלפאבית רשתות חברתיותגוגל אלפאבית רשתות חברתיות

אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה מרחיבה את שליטתה בתשתיות חשמל ומרכזי נתונים כחלק מהיערכות לגידול בביקוש למחשוב ולבינה מלאכותית, על רקע מגבלות רשת החשמל בארה״ב

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אלפאבית גוגל בינה מלאכותית

אלפאבית Alphabet 1.43%  הודיעה כי תרכוש את חברת התשתיות Intersect Power בעסקת מזומן בהיקף של 4.75 מיליארד דולר, בתוספת חוב קיים. המהלך משתלב בגל השקעות רחב של ענקיות הטכנולוגיה, המבקשות להרחיב במהירות את קיבולת מרכזי הנתונים והאנרגיה הנדרשת להפעלתם, על רקע העלייה החדה בביקוש למחשוב עבור יישומי בינה מלאכותית.


Intersect עוסקת בפיתוח תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים, ולפי הודעת אלפאבית מחזיקה בצבר פרויקטים בהיקף של מספר ג’יגוואטים, הנמצאים בשלבי פיתוח או הקמה. רכישת החברה צפויה להעניק לגוגל גישה ישירה למקורות חשמל נוספים, בתקופה שבה רשתות החשמל בארה״ב מתקשות לעמוד בקצב הביקוש הגובר. העסקה מגיעה לאחר שגוגל כבר יצרה קשרים עסקיים עם Intersect בשנה שעברה, אז נכנסה להשקעה מיעוט והחלה בשיתוף פעולה לפיתוח מתקני ייצור חשמל בסמוך לקמפוסים של מרכזי נתונים. כעת, אלפאבית מבקשת להעמיק את השליטה בשרשרת האספקה האנרגטית הנדרשת לפעילותה.


לדברי אלפאבית, Intersect תמשיך לפעול כיחידה נפרדת תחת המותג הקיים, ולא תשולב באופן מלא בפעילות גוגל. הנהלת החברה תישאר על כנה, ובראשה המנכ״ל שלדון קימבר. נכסים פעילים של Intersect בטקסס, וכן נכסים פעילים ומתוכננים בקליפורניה, לא ייכללו בעסקה.


אלפאבית תרכוש את פלטפורמת פיתוח האנרגיה של Intersect ואת צוות העובדים העוסק בפרויקטים שכבר הוקצו לגוגל. מדובר בנכסים שנועדו לתמוך ישירות בהרחבת פעילות מרכזי הנתונים של החברה בארה״ב.


ענקיות הטכנולוגיה רוצות חשמל

העסקה משקפת מגמה רחבה יותר בענף, שבה חברות טכנולוגיה גדולות מחפשות חיבור ישיר לייצור חשמל. הביקוש למרכזי נתונים גדולים, המונעים על ידי מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, הפך את סוגיית האנרגיה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של הענף.במקביל, גם שחקנים נוספים בוחנים רכישות בתחום. קבוצת סופטבנק בוחנת יעדים אפשריים בענף מרכזי הנתונים, וחברות השקעה פרטיות פועלות לרכישת ספקיות תשתית ורשתות חשמל, במטרה ליהנות מהגידול בביקוש.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר למשק השכן ולמי שמתכנן לטוס לאנטליה

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה היום (שלישי) על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן