טראמפ
צילום: Pixbay
מעבר לים

טראמפ: מכסים על קנדה ומקסיקו החל מה-1 לפברואר

האתגרים הכלכליים המרכזיים שעומדים בפני טראמפ הם העלאת המכסים בלי לחנוק את הכלכלה והתמודדות עם החוב הטופח, לראשונה מאז הנשיא קלינטון, בינתיים חוסר הוודאות בשוק נמשך; טראמפ חתם ביום הראשון על שורה ארוכה של צווים, החל מיציאה מהסכם פריז ועד ביטול המימון לאונר"א
אך באופן בולט לא חתם על אף צו הקשורים למכסים, אך אמר שכאלה יוצאו בפברואר - למה לא עכשיו?
גיא טל | (6)

מאקרו: יהיו או לא יהיו מכסים זו השאלה, והשוק מבולבל

המוקשים שהעיבו על השוק לאחרונה מתפרקים אחד אחד. בשבוע שעבר הצבענו בטור זה על שני צעדים שעשויים לסייע בחידוש המומנטום החיובי, שניהם לא הכזיבו. דוחות הבנקים הגדולים שהיוו את יריית הפתיחה לעונת הדוחות היו מצויינים והיכו את הציפיות. בנוסף, נתוני האינפלציה היו טובים מהצפוי. הם עדיין לא מזיזים באופן משמעותי את ציפיות השוק ביחס לריבית אבל אם תיווצר מגמה כזו השינוי בציפיות לא יאחר לבוא בעקבותיהם. 


הנעלם הגדול שעדיין נשאר הוא מדיניות הממשל החדש, שגם היא מתחילה קצת להתבהר ולאו דווקא לצד השלילי. הנושא העיקרי לפני הכל הוא נושא המכסים. בנוסף, שאלת ההתמודדות עם החוב הממשלתי. הנשיא האחרון שהצליח להוריד את החוב היה ביל קלינטון, מאז כל הנשיאים רק הגדילו את החוב ובהרבה.


בחודשים הקרובים נדע לאן זה הולך אבל נראה שיש כבר סימנים חיוביים. בנאום ההכתרה הזכיר טראמפ את הקמת המשרד ליעילות ממשלתית בראשות מאסק. בנוסף, אחד מצווי היום הראשון עליהם חתם טראמפ הוא איסור על העסקת עובדי ממשל חדשים והקפאת רגולציות. בנוסף הוא הורה לכל העובדים לחזור לעבוד מהמשרדים. ייתכן שחלק מההוראות האלו יתקלו בקשיים חוקיים או מנהלתיים כאלה או אחרים, אבל נראה שטראמפ מנסה להתמודד ישירות עם הבעיה ולא מתחמק ממנה.


במסגרת צווי היום הראשון טראמפ גם מבטל רגולציה הקשורה לקידוחי נפט וייצור אנרגיה, ומתחייב להגדיל את ייצור האנרגיה המקומי, מה שיכול לסייע בהורדת מחירי האנרגיה ובכך לסייע במאבק באינפלציה "עם הפעולות שלי היום נסיים את ה Green New Deal".


אבל הנושא המרכזי היה ונשאר המכסים. המשקיעים האזינו ברוב קשב לנאום ההכתרה של טראמפ, ומשלא נשמעה אף מילה על מכסים והם גם לא נכללו בצווי היום הראשון הרבים עליהם חתם טראמפ, הם שלחו את החוזים לעליות, ואת תשואות אגרות החוב והדולר לירידות. אולם לאחר זמן קצר התפרסם כי טראמפ אמר כי יחיל מכסים על מקסיקו וקנדה כבר מה-1 לפברואר והמגמה השתנתה באחת. העליות נמחקו והדולר חזר לטפס. "אנחנו חושבים במושגים של 25% (מכס) על מקסיקו וקנדה" אמר טראמפ בבית הלבן, "אני חושב שנעשה את זה בראשון לפברואר". הוא סירב להתייחס לסין ואמר שהנושא במשא ומתן, אך הדגיש שהנושא על השולחן וקישר את זה לנושא מכירת טיק טוק. זה הספיק לשנות את המגמה, כאמור, לפחות לזמן מה.


השאלה היא למה לא ביום הראשון לאור העובדה שזה היה אחד מהנושאים המרכזיים במסע הבחירות של טראמפ, ושהוא ממהר לפרוע שטרות בכל נושא אחר? טראמפ חותם על אינסוף צווים הנשיאותיים, מלבד אלו שציינו קודם לכן. קצת קשה לעקוב אחרי צרור הצווים במגוון תחומים בין השאר יציאה מהסכם פריז (למלחמה בשינויי האקלים), יציאה מארגון הבריאות הבנלאומי (WHO), כמה צווים הנוגעים לישראל כמו הפסקת כל המימון לאונר"א וביטול הסנקציות שהוטלו על ידי ממשל ביידן על אזרחים ישראלים פעילי ימין, לא מעט צווים הנוגעים לגבול, כאלה המבטלים עקרנות DEI, הסרת כל הצנזורה מטעם הממשלה על חופש הביטוי ועוד ועוד, אבל מכסים? נאדה. לפחות לא עד הראשון לפברואר. 


קיראו עוד ב"גלובל"

מה יקרה ב-1 לפברואר שלא קורה עכשיו? אפשרות אחת היא שהדרך המשפטית לא כל כך פנויה בפני טראמפ, ונדרשת התנהלות זהירה. טראמפ למוד הניסיון מהקדנציה הראשונה מנסה לפעול בדרך שתביא לתוצאות, גם אם זה יקח יותר זמן, והצוות שלו בודק בזהירות מהן הדרכים החוקיות הנכונות ביותר לפעולה בנושא הסבוך, הקשור גם להתחייבויות בנלאומיות קודמות, ולפגיעה ביבואנים ותעשיינים, לכן נבחנות מספר דרכים אפשריות. אפשרות נוספת היא שטראמפ גם משאיר פתח פתוח למשא ומתן, להעלאה הדרגתית יותר וכו'.


 בינתיים, החוזים לאט לאט חזרו לטפס מעט, ותשואות אגרות החוב חזרו לרדת בצורה אגרסיבית יותר. מכל מקום הרבה ספקות עדיין תלויים באוויר ואין כיוון ברור. טראמפ כן חתם על צו המורה לייסד "מדיניות אמריקה תחילה במסחר" שמורה לפקידי הממשל "לבצע בדיקה ולזהות כל פרקטיקת מסחר לא הוגנת שמובצעת על ידי ארצות אחרות ולהציע פעולות לטיפול בפרקטיקות כאלה". אין ספק שמכסים יגיעו גם יגיעו, אבל ייתכן שלא בעוצמה ממנה השוק חושש. 


כך סבורים גם בחברת ההשקעות גוגנהיים. מנהלת ההשקעות הראשית אנה וולש צופה שהשפעת התעריפים לא תהיה גבוהה במיוחד, כל עוד הדולר יישאר חזק והוא יישאר מטבע הרזרבה המרכזי, וארצות הברית תמשיך למשוך השקעות זרות. היא סבורה שהתעריפים יעלו בממוצע בפחות מ-10% ויהיו ממוקדים במדינות מסוימות. זו נראית תחזית מעט אופטימית מדי, אבל סביר מאד להניח שהיא לא מאד רחוקה, וגם אם המכסים יעלו ביותר לא נראה 60% של מכס על סין כפי שהבטיח טראמפ בבחירות ולא 25% על מקסיקו וקנדה כפי שאמר היום. 


וולש אפטימית גם ביחס לריבית. היא מצפה להורדת ריבית בכל רבעון בשנת 2025, כלומר פי שלוש - ארבע מצפיות השוק. וולש עוד אמרה שאם תשואות אגרות החוב יגיעו ל-5% זו תהיה "הזדמנות קניה". בינתיים התשואות ממשיכות להתרחק מהרף הזה. נראה שיש מקום לאופטימיות זהירה בסופו של דבר, גם בחזית הריבית, הוצאות הממשל והתעריפים, אולם כדאי לחכות מעט יותר לפני נקיטת עמדה ברורה. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    האמריקאים שגו בבחירה שלהם וכל העולם ישלם (ל"ת)
    לא רק במסים 23/01/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לרון 21/01/2025 17:50
    הגב לתגובה זו
    חדשה ובילבול נוסף בשוק ההוןזה מביא ירידות של אי ודאות! דוגמית היום עם ירידת טסלהבכלל וכלל לא משונה! אצלי זה היה צפויאנשים אינם משתנים!!זיכרו זאת
  • 3.
    לרון 21/01/2025 17:44
    הגב לתגובה זו
    בקנדה ודנמרק רעיון לא מומלץ!
  • הזקן 22/01/2025 18:05
    הגב לתגובה זו
    בסוף עם סין זה קרב על ההגמוניה. ולא מוכרים מלוכה בנזיד עדשים.
  • 2.
    גולדפינגר 21/01/2025 17:37
    הגב לתגובה זו
    לדעתי העלאות המכסים יביאו לתגובה נגדית ולמלחמות סחר
  • 1.
    לרון 21/01/2025 17:26
    הגב לתגובה זו
    מכסיקוהם כנגד אם יקרה יעלו מכסים על ארהב פי 2 ואז נקבל מלחמה אמיתית ולא מלחמת סרק כמו במקרה צ קוריאה או סין
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.